WEBVTT

00:00:07.073 --> 00:00:10.273
זמנים דקדוקיים הם הדרך של השפה לדבר על זמן

00:00:10.273 --> 00:00:12.734
בלי לקרוא בשמן הישיר של תקופות זמן

00:00:12.734 --> 00:00:17.014
על ידי שינוי פעלים
כדי לבטא מתי פעולות מתרחשות.

00:00:17.014 --> 00:00:20.484
אז כמה הטיות זמן שונות
קיימות בשפה כמו אנגלית?

00:00:20.484 --> 00:00:22.685
ראשית, התשובה נראית ברורה:

00:00:22.685 --> 00:00:23.584
יש עבר,

00:00:23.584 --> 00:00:24.385
הווה,

00:00:24.385 --> 00:00:25.805
ועתיד.

00:00:25.805 --> 00:00:28.365
אבל תודות למשהו שנקרא אספקט דקדוקי,

00:00:28.365 --> 00:00:32.034
כל תקופות הזמן האלו למעשה מתחלקות יותר.

00:00:32.034 --> 00:00:34.144
יש ארבעה סוגים של אספקטים.

00:00:34.144 --> 00:00:36.555
באספקט המתמשך או המתקדם,

00:00:36.555 --> 00:00:39.885
הפעולות עדיין מתרחשות בזמן היחוס.

00:00:39.885 --> 00:00:43.905
האספקט המושלם מתייחס לפעולות שהסתיימו.

00:00:43.905 --> 00:00:46.437
האספקט המושלם המתקדם הוא שילוב,

00:00:46.437 --> 00:00:49.967
שמתאר חלק מושלם של פעולה מתמשכת.

00:00:49.967 --> 00:00:52.446
ולבסוף, יש את האספקט הפשוט,

00:00:52.446 --> 00:00:55.945
הצורה בסיסית של הטיות זמן העבר, הווה ועתיד

00:00:55.945 --> 00:00:59.936
בהם פעולה לא מוגדרת כמתמשכת או יחידה.

00:00:59.936 --> 00:01:03.616
מעט קשה לעקוב אחרי כל זה,
אז הבה נראה איך כל זה עובד במציאות.

00:01:03.616 --> 00:01:06.827
בואו נגיד שחברים שלכם אומרים לכם
שהם הלכו למשימה ימית חשאית

00:01:06.827 --> 00:01:09.567
כדי לאסוף עדויות על יצור ימי מסתורי.

00:01:09.567 --> 00:01:12.587
הטיית הזמן קובעת
את מסגרת ההתייחסות הכללית בעבר,

00:01:12.587 --> 00:01:15.066
אבל בתוך זה, יש הרבה אפשרויות.

00:01:15.066 --> 00:01:17.658
החברים שלכם אולי אומרים
שהייצור תקף את הסירה שלהם,

00:01:17.658 --> 00:01:20.617
זה עבר פשוט, האספקט הכי כללי,

00:01:20.617 --> 00:01:23.287
שלא נותן יותר הבהרות.

00:01:23.287 --> 00:01:25.577
הם ישנו כשזה התרחש,

00:01:25.577 --> 00:01:29.009
תהליך מתמשך שמתרחש בנקודה ההיא.

00:01:29.009 --> 00:01:32.387
הם אולי גם יגידו לכם שהם יצאו מננטאקט

00:01:32.387 --> 00:01:35.338
כדי לתאר פעולה שהושלמה אפילו מוקדם יותר.

00:01:35.338 --> 00:01:38.088
זו דוגמה של עבר מושלם.

00:01:38.088 --> 00:01:41.198
או שהם הפליגו במשך שלושה שבועות,

00:01:41.198 --> 00:01:44.389
משהו שהתמשך עד לנקודה ההיא.

00:01:44.389 --> 00:01:48.558
בהווה, הם מספרים לכם
שהם עדיין מחפשים את היצור היום,

00:01:48.558 --> 00:01:50.840
פעילות ההווה הפשוט שלהם.

00:01:50.840 --> 00:01:55.708
אולי הם מתכוננים למשימה הבאה שלהם
בזמן שהם מדברים.

00:01:55.708 --> 00:02:00.158
והם בנו צוללת מיוחדת בשביל זה, 
הישג שהושלם.

00:02:00.158 --> 00:02:04.803
ועוד, אם הם חקרו תצפיות אפשריות של היצור,

00:02:04.803 --> 00:02:08.267
זה משהו שהם עשו במשך זמן
ועדיין עושים עכשיו

00:02:08.267 --> 00:02:11.469
מה שעושה את זה הווה מושלם מתקדם.

00:02:11.469 --> 00:02:13.722
אז מה המשימה הבאה הזו מביאה?

00:02:13.722 --> 00:02:18.138
אתם יודעים שזה עדיין לא קרה
בגלל שהם יעזבו בשבוע הבא,

00:02:18.138 --> 00:02:19.596
העתיד הפשוט.

00:02:19.596 --> 00:02:22.730
החברים שלכם יחפשו את היצור החמקמק,

00:02:22.730 --> 00:02:25.899
פעולה מורחבת מתמשכת.

00:02:25.899 --> 00:02:30.517
הם אומרים לכם שהצוללת תגיע
לעומקים בלתי ממופים בעוד חודש מעכשיו.

00:02:30.517 --> 00:02:31.989
זו תחזית בטוחה

00:02:31.989 --> 00:02:35.719
בנוגע למה שיושג בנקודה מסויימת בעתיד,

00:02:35.719 --> 00:02:39.059
נקודה בה הם יהיו במסע במשך שלושה שבועות

00:02:39.059 --> 00:02:41.409
בעתיד המושלם המתמשך.

00:02:41.409 --> 00:02:44.009
התובנה העיקרית בכל זמני הפעלים האלה

00:02:44.009 --> 00:02:47.631
היא שכל משפט מתרחש ברגע מסויים,

00:02:47.631 --> 00:02:50.900
בין אם זה עבר, הווה או עתיד.

00:02:50.900 --> 00:02:54.159
הנקודה של זמנים היא
שהם מספרים לנו באותו רגע

00:02:54.159 --> 00:02:56.369
את הסטטוס של הפעולה.

00:02:56.369 --> 00:03:00.059
בסך הכל, הם נותנים לנו
שתיים עשר אפשרויות באנגלית.

00:03:00.059 --> 00:03:01.940
מה בנוגע לשפות אחרות?

00:03:01.940 --> 00:03:03.219
כמה, כמו צרפתית,

00:03:03.219 --> 00:03:04.080
סוואהילי,

00:03:04.080 --> 00:03:07.069
ורוסית נוקטים גישה דומה לאנגלית.

00:03:07.069 --> 00:03:09.811
אחרות מתארות ומחלקות את הזמן אחרת.

00:03:09.811 --> 00:03:12.979
לכמה יש פחות זמנים דקדוקיים, כמו יפנית,

00:03:12.979 --> 00:03:16.730
שרק מבחינות בין עבר ולא עבר,

00:03:16.730 --> 00:03:18.482
בולי וטוקאנג בסי,

00:03:18.482 --> 00:03:21.742
שרק מבדילות בין עתיד ולא עתיד,

00:03:21.742 --> 00:03:26.192
וסינית מנדרינית ללא זמני פעלים בכלל,
רק אספקטים.

00:03:26.192 --> 00:03:31.622
מצד שני, שפות כמו ייאגווה
מחלקות את הטיית זמן עבר לרמות מרובות,

00:03:31.622 --> 00:03:35.602
כמו אם משהו התרחש לפני שעות,
שבועות או שנים.

00:03:35.602 --> 00:03:39.592
באחרות, הטיות זמנים שלובות
במצבי רוח שיכולים להעביר דחיפות,

00:03:39.592 --> 00:03:40.706
צורך,

00:03:40.706 --> 00:03:42.902
או הסתברות של ארועים.

00:03:42.902 --> 00:03:45.966
זה מקשה על התרגום אבל זה עדיין אפשרי.

00:03:45.966 --> 00:03:50.215
דוברים של רוב השפות בלי הטיות זמנים
מסויימות יכולים להביע את אותם רעיונות

00:03:50.215 --> 00:03:53.767
עם מילות עזר, כמו יעשה או עשה,

00:03:53.767 --> 00:03:55.876
או על ידי פרוט משמעות הזמן שלהם.

00:03:55.876 --> 00:03:58.085
האם השינויים בין שפה לשפה

00:03:58.085 --> 00:04:01.992
הם פשוט דרכים שונות
לתאר את אותה מציאות בסיסית?

00:04:01.992 --> 00:04:06.616
או האם המבנה המגוון שלהן
משקף דרכים שונות ללחשוב על העולם

00:04:06.616 --> 00:04:08.337
ואפילו על הזמן עצמו?

00:04:08.337 --> 00:04:12.086
ואם כך, אילו דרכים אחרות
של תפישת זמן אולי קיימות?