0:00:01.000,0:00:03.000 אני רוצה לדבר היום מעט 0:00:03.000,0:00:06.000 על אי רציונאליות צפויה מראש. 0:00:06.000,0:00:10.000 והעניין שלי בהתנהגות אי-רציונאלית 0:00:10.000,0:00:13.000 התחיל לפני שנים רבות בבית החולים. 0:00:13.000,0:00:17.000 נכוויתי קשה מאוד. 0:00:17.000,0:00:20.000 ואם תבלו הרבה זמן בבית חולים, 0:00:20.000,0:00:23.000 תראו הרבה סוגים של חוסר הגיון. 0:00:23.000,0:00:28.000 והסוג שהפריע לי ביותר במחלקת הכוויות 0:00:28.000,0:00:32.000 היה התהליך שבו האחיות הסירו מעליי את התחבושות. 0:00:33.000,0:00:35.000 וודאי יצא לכם להוריד פלסטר, 0:00:35.000,0:00:38.000 ותהיתם, בוודאי, מהי הגישה הנכונה. 0:00:38.000,0:00:42.000 האם לתלוש אותו במהירות -- משך זמן קצר, אך עוצמת כאב גבוהה -- 0:00:42.000,0:00:44.000 או להוריד את הפלסטר לאט -- 0:00:44.000,0:00:48.000 לוקח יותר זמן, אך כל שנייה כואבת פחות -- 0:00:48.000,0:00:51.000 מהי הגישה הנכונה? 0:00:51.000,0:00:55.000 אחיות המחלקה חשבו שהגישה הנכונה 0:00:55.000,0:00:58.000 היא גישת התלישה, אז הן היו אוחזות ותולשות. 0:00:58.000,0:01:00.000 ואוחזות ותולשות. 0:01:00.000,0:01:04.000 ובגלל ש70 אחוזים מגופי היו שרופים, זה לקח כשעה. 0:01:04.000,0:01:07.000 כמו שניתן לדמיין, 0:01:07.000,0:01:11.000 שנאתי את רגע התלישה בעל עוצמת הכאב הגבוהה. 0:01:11.000,0:01:13.000 ניסיתי לדבר איתן בהגיון ואמרתי, 0:01:13.000,0:01:14.000 "למה שלא ננסה משהו אחר? 0:01:14.000,0:01:16.000 למה שלא נעשה את זה מעט ממושך יותר -- 0:01:16.000,0:01:21.000 אולי שעתיים במקום שעה -- ונסבול פחות מעוצמת הכאב הזאת? 0:01:21.000,0:01:23.000 והאחיות אמרו לי שני דברים: 0:01:23.000,0:01:27.000 הן אמרו שיש להן את המודל הנכון של החולה -- 0:01:27.000,0:01:30.000 שהן יודעות מה צריך לעשות על-מנת להקטין את הכאב שלי -- 0:01:30.000,0:01:33.000 והן גם אמרו לי שהמילה "חולה", פירושה אינו 0:01:33.000,0:01:35.000 להציע הצעות או להפריע או ... 0:01:35.000,0:01:38.000 זה לא רק בעברית, אגב. 0:01:38.000,0:01:41.000 זה בכל שפה שפגשתי עד כה. 0:01:41.000,0:01:45.000 ואתם יודעים, אין הרבה -- לא היה הרבה שיכלתי לעשות, 0:01:45.000,0:01:48.000 והן המשיכו לעשות מה שהן עשו. 0:01:48.000,0:01:50.000 וכ-3 שנים לאחר מכן, כשעזבתי את בית החולים, 0:01:50.000,0:01:53.000 התחלתי ללמוד באוניברסיטה. 0:01:53.000,0:01:56.000 ואחד השיעורים המעניינים ביותר שלמדתי 0:01:56.000,0:01:58.000 היה כי ישנה שיטה ניסיונית 0:01:58.000,0:02:02.000 שאם יש לך שאלה, אתה יכול ליצור עותק של אותה שאלה 0:02:02.000,0:02:06.000 באופן מופשט, ואתה יכול לבחון את השאלה, 0:02:06.000,0:02:08.000 ואולי ללמוד משהו על העולם. 0:02:08.000,0:02:10.000 אז זה מה שעשיתי. 0:02:10.000,0:02:11.000 עדיין התעניינתי 0:02:11.000,0:02:13.000 בשאלה הזו של איך להוריד תחבושות מפצועי כוויות. 0:02:13.000,0:02:16.000 אז לא היה לי הרבה כסף, 0:02:16.000,0:02:20.000 אז הלכתי לחנות חומרי בניין וקניתי מלחציים, כמו של נגרים. 0:02:20.000,0:02:24.000 והבאתי אנשים למעבדה והכנסתי את האצבע שלהם אל תוך המלחציים, 0:02:24.000,0:02:26.000 ומעכתי אותה קצת. 0:02:26.000,0:02:28.000 (צחוק) 0:02:28.000,0:02:31.000 ומעכתי אותה למשכי זמן ארוכים ומשכי זמן קצרים, 0:02:31.000,0:02:33.000 וכאב שעלה וכאב שירד, 0:02:33.000,0:02:37.000 ועם הפסקות וללא הפסקות -- מבחר גרסאות של כאב. 0:02:37.000,0:02:39.000 וכשסיימתי להכאיב לאנשים קצת, הייתי שואל אותם, 0:02:39.000,0:02:41.000 ובכן, כמה זה כאב? או כמה זה כאב? 0:02:41.000,0:02:43.000 או, אם היית צריך לבחור מבין שני האחרונים, 0:02:43.000,0:02:45.000 במה היית בוחר? 0:02:45.000,0:02:48.000 (צחוק) 0:02:48.000,0:02:51.000 המשכתי לעשות את זה במשך זמן מה. 0:02:51.000,0:02:53.000 (צחוק) 0:02:53.000,0:02:57.000 ואז, כמו בכל מחקר אקדמאי מוצלח, קיבלתי עוד מימון. 0:02:57.000,0:02:59.000 התקדמתי לצליל, שוק חשמלי -- 0:02:59.000,0:03:04.000 אפילו היתה לי חליפת כאב שיכלה לגרום לאנשים הרבה יותר כאב. 0:03:04.000,0:03:08.000 אבל בסוף התהליך, 0:03:08.000,0:03:11.000 מה שלמדתי היה שהאחיות טעו. 0:03:11.000,0:03:14.000 הן היו נשים מדהימות עם כוונות טובות 0:03:14.000,0:03:16.000 ושפע של ניסיון, אבל בכל-זאת 0:03:16.000,0:03:20.000 הן טעו באופן ניתן לחיזוי כל הזמן. 0:03:20.000,0:03:23.000 מסתבר, שבגלל שאנחנו לא מודדים משך זמן 0:03:23.000,0:03:25.000 באותה דרך בה אנחנו מודדים עוצמה, 0:03:25.000,0:03:29.000 הייתי חווה פחות כאב אם משך הזמן היה ארוך יותר 0:03:29.000,0:03:31.000 והעוצמה נמוכה יותר. 0:03:31.000,0:03:34.000 מסתבר, שהיה טוב יותר אילו היו מתחילים מהפנים שלי, 0:03:34.000,0:03:36.000 שהיה הרבה יותר כואב ואז היו מתקדמים לכיוון הרגליים, 0:03:36.000,0:03:39.000 והייתי חווה מגמת שיפור עם הזמן. 0:03:39.000,0:03:40.000 זה גם היה כואב פחות. 0:03:40.000,0:03:42.000 ובנוסף, מסתבר שהיה טוב אילו 0:03:42.000,0:03:44.000 היו עושים הפסקות באמצע כדי להתאושש מהכאב. 0:03:44.000,0:03:46.000 כל אלה היו דברים שהיו מאוד רצויים, 0:03:46.000,0:03:49.000 ולאחיות שלי לא היה מושג. 0:03:49.000,0:03:50.000 ומהנקודה הזאת התחלתי לחשוב, 0:03:50.000,0:03:53.000 האם האחיות הן האנשים היחידים בעולם אשר יטעו 0:03:53.000,0:03:56.000 בהחלטה הספציפית הזאת, או האם מדובר במקרה כללי יותר? 0:03:56.000,0:03:58.000 ומסתבר שמדובר במקרה כללי יותר -- 0:03:58.000,0:04:01.000 ישנן הרבה טעויות שאנחנו עושים. 0:04:01.000,0:04:06.000 ואני רוצה לתת לכם דוגמה של אחת מאותן החלטות לא הגיוניות, 0:04:06.000,0:04:09.000 ואני רוצה לדבר איתכם על רמאות. 0:04:09.000,0:04:11.000 והסיבה שבחרתי ברמאות היא כי זה נושא מעניין, 0:04:11.000,0:04:13.000 אבל גם מגלה לנו דבר מה, אני חושב, 0:04:13.000,0:04:16.000 על מצב הבורסה הנוכחי. 0:04:16.000,0:04:19.000 אז העניין שלי ברמאות התחיל 0:04:19.000,0:04:21.000 כש"אנרון" עלתה לבמה, התפוצצה לפתע, 0:04:21.000,0:04:24.000 ואני התחלתי לחשוב על מה שקורה. 0:04:24.000,0:04:25.000 האם זה מקרה של 0:04:25.000,0:04:28.000 כמה תפוחים רקובים שהיו מסוגלים לעשות את כל זה? 0:04:28.000,0:04:30.000 או שמדובר במצב יותר מהותי, 0:04:30.000,0:04:34.000 שבו הרבה אנשים מסוגלים להתנהג באופן כזה? 0:04:34.000,0:04:38.000 אז, כמו שבד"כ אנחנו עושים, החלטתי לערוך ניסוי פשוט. 0:04:38.000,0:04:39.000 וכך הוא התנהל: 0:04:39.000,0:04:42.000 אם הייתם משתתפים בניסוי, הייתי נותן לכם פיסת נייר 0:04:42.000,0:04:46.000 עם 20 בעיות פשוטות במתמטיקה שכל אחד יכול לפתור, 0:04:46.000,0:04:48.000 אבל לא הייתי נותן לכם מספיק זמן. 0:04:48.000,0:04:50.000 אחרי ש5 הדקות היו עוברות 0:04:50.000,0:04:53.000 "החזירו את הניירות ואשלם לכם דולר לכל שאלה." 0:04:53.000,0:04:57.000 אנשים עשו כן, ושילמתי להם 4 דולרים על המשימה - 0:04:57.000,0:04:59.000 בממוצע, אנשים פתרו 4 שאלות. 0:04:59.000,0:05:02.000 לאחרים ניסיתי לגרום לרמות. 0:05:02.000,0:05:03.000 חילקתי את ניירות הבחינה שלהם 0:05:03.000,0:05:05.000 ואחרי 5 דקות, אמרתי: 0:05:05.000,0:05:06.000 "בבקשה, קרעו את הניירות שלכם. 0:05:06.000,0:05:09.000 שימו את חתיכות הנייר בכיס או בתיק שלכם. 0:05:09.000,0:05:12.000 ואמרו לי, בכמה תשובות צדקתם." 0:05:12.000,0:05:15.000 עכשיו אנשים פתרו 7 שאלות בממוצע. 0:05:15.000,0:05:20.000 וזה לא שכביכול היו כמה תפוחים רקובים -- 0:05:20.000,0:05:23.000 מעט אנשים שרימו הרבה, 0:05:23.000,0:05:26.000 במקום זאת, ראינו הרבה אנשים שרימו מעט. 0:05:26.000,0:05:29.000 עכשיו, בתיאוריה כלכלית, 0:05:29.000,0:05:32.000 רמאות היא חישוב פשוט מאוד של עלות-תועלת. 0:05:32.000,0:05:34.000 אתה חושב, מה הסיכוי להיתפס? 0:05:34.000,0:05:37.000 כמה אני צפוי להרוויח מהרמאות? 0:05:37.000,0:05:39.000 וכמה איענש אם אתפס? 0:05:39.000,0:05:41.000 ואתה שוקל את האפשרויות האלה -- 0:05:41.000,0:05:43.000 אתה עורך את החישוב הפשוט של עלות-תועלת, 0:05:43.000,0:05:46.000 ואתה מחליט אם משתלם לך לבצע את הפשע או לא. 0:05:46.000,0:05:48.000 אז אנחנו מנסים לבחון את זה. 0:05:48.000,0:05:52.000 לחלק מהאנשים, שינינו את כמות הכסף שהם יכלו להרוויח -- 0:05:52.000,0:05:53.000 כמה כסף הם יוכלו לגנוב. 0:05:53.000,0:05:56.000 שילמנו להם 10 סנט עבור כל תשובה נכונה, 50 סנט, 0:05:56.000,0:05:59.000 דולר אחד, 5 דולרים, 10 דולרים עבור תשובה נכונה. 0:05:59.000,0:06:03.000 ניתן לצפות שככל שהסכום "על השולחן" עולה, 0:06:03.000,0:06:06.000 אנשים ירמו יותר. אבל למעשה, לא כך היה. 0:06:06.000,0:06:09.000 קיבלנו הרבה אנשים שמרמים ע"י גניבת מעט. 0:06:09.000,0:06:12.000 מה לגבי הסבירות להיתפס? 0:06:12.000,0:06:14.000 חלק מהאנשים קרעו חצי מהנייר שלהם, 0:06:14.000,0:06:15.000 כך שנשארו ראיות. 0:06:15.000,0:06:17.000 חלק מהאנשים קרעו את כל הנייר שלהם. 0:06:17.000,0:06:20.000 חלק מהאנשים קרעו הכל, יצאו מהחדר, 0:06:20.000,0:06:23.000 ושילמו לעצמם מקערת הכסף שהכילה יותר מ100 דולר. 0:06:23.000,0:06:26.000 ניתן היה לצפות, שככל שהסבירות להיתפס יורדת, 0:06:26.000,0:06:29.000 אנשים ירמו יותר, אבל, שוב, לא כך היה. 0:06:29.000,0:06:32.000 שוב, הרבה אנשים רימו אך במעט. 0:06:32.000,0:06:35.000 והם היו אדישים לתמריצים הכלכליים האלה. 0:06:35.000,0:06:36.000 אז אמרנו, "אם אנשים אדישים 0:06:36.000,0:06:41.000 להסברים ההגיוניים של התורה הכלכלית, לכוחות האלה, 0:06:41.000,0:06:44.000 מה בעצם קורה פה?" 0:06:44.000,0:06:47.000 וחשבנו שאולי מה שקורה זה שישנם שני כוחות. 0:06:47.000,0:06:49.000 מצד אחד, כולנו רוצים להביט במראה 0:06:49.000,0:06:52.000 ולהרגיש טוב עם עצמנו, אז אנחנו לא רוצים לרמות. 0:06:52.000,0:06:54.000 מצד שני, אנחנו יכולים לרמות קצת, 0:06:54.000,0:06:56.000 ועדיין להרגיש טוב עם עצמנו. 0:06:56.000,0:06:57.000 אז אולי, מה שקורה הוא 0:06:57.000,0:06:59.000 שיש רמת רמאות שאנחנו לא יכולים לעבור, 0:06:59.000,0:07:03.000 אבל אנחנו בכ"ז יכולים להרוויח מרמאות ברמה נמוכה, 0:07:03.000,0:07:06.000 כל עוד הרמאות לא משנה את הדימוי העצמי שלנו. 0:07:06.000,0:07:09.000 אנחנו קוראים לזה "גורם אלתור". 0:07:10.000,0:07:14.000 עכשיו, איך בודקים גורם אלתור אישי? 0:07:14.000,0:07:18.000 בתחילה שאלנו איך נוכל לצמצם את גורם האלתור? 0:07:18.000,0:07:20.000 אז הבאנו אנשים למעבדה ואמרנו: 0:07:20.000,0:07:22.000 "יש לנו שתי משימות בשבילכם היום." 0:07:22.000,0:07:23.000 ראשית, ביקשנו ממחצית מהאנשים 0:07:23.000,0:07:25.000 להיזכר ב10 ספרים שקראו בתיכון, 0:07:25.000,0:07:28.000 או להיזכר ב10 הדיברות, 0:07:28.000,0:07:30.000 ואז פיתינו אותם עם רמאות. 0:07:30.000,0:07:33.000 הסתבר, שהאנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות -- 0:07:33.000,0:07:35.000 ובמקרה שלנו אף-אחד לא הצליח להיזכר ב10 הדיברות -- 0:07:36.000,0:07:40.000 אבל, אותם אנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות 0:07:40.000,0:07:43.000 בהינתן ההזדמנות לרמות - לא רימו כלל. 0:07:43.000,0:07:45.000 זה לא שהאנשים הדתיים יותר -- 0:07:45.000,0:07:46.000 אלה שזכרו יותר מהדיברות -- רימו פחות, 0:07:46.000,0:07:48.000 ושהאנשים הדתיים פחות -- 0:07:48.000,0:07:49.000 אלה שכמעט ולא הצליחו להיזכר בדיברות -- 0:07:49.000,0:07:51.000 רימו יותר. 0:07:51.000,0:07:55.000 ברגע שאנשים חשבו על לנסות ולהיזכר ב10 הדיברות 0:07:55.000,0:07:56.000 הם הפסיקו לרמות. 0:07:56.000,0:07:58.000 למעשה, אפילו כשנתנו לאתיאיסטים מוצהרים 0:07:58.000,0:08:02.000 את המשימה להישבע על ספר התנ"ך ואז נתנו להם הזדמנות לרמות, 0:08:02.000,0:08:04.000 הם לא רימו כלל. 0:08:06.000,0:08:08.000 עכשיו, 10 הדיברות הן דבר שקשה 0:08:08.000,0:08:10.000 להכניס למערכת החינוך, אז אמרנו 0:08:10.000,0:08:12.000 "למה שלא נגרום לאנשים לחתום על 'קוד אתי'?" 0:08:12.000,0:08:14.000 אז גרמנו להם לחתום: 0:08:14.000,0:08:18.000 "אני מבין שהסקר הקצר הזה יערך בהתאם לקוד האתי של MIT ." 0:08:18.000,0:08:21.000 ואז הם קרעו את זה לגזרים. שום רמאות בכלל. 0:08:21.000,0:08:22.000 וזה מאוד מעניין 0:08:22.000,0:08:24.000 כי לאוניברסיטת MIT כלל אין "קוד אתי". 0:08:24.000,0:08:29.000 (צחוק) 0:08:29.000,0:08:33.000 אז, כל זה מקטין את "גורם האלתור." 0:08:33.000,0:08:36.000 ומה בדבר הגדלת "גורם האלתור"? 0:08:36.000,0:08:38.000 הניסוי הראשון -- הסתובבתי בMIT 0:08:38.000,0:08:41.000 ופיזרתי שישיות של קולה במקררים -- 0:08:41.000,0:08:43.000 אלה היו מקררים משותפים לתלמידי התואר הראשון. 0:08:43.000,0:08:46.000 וחזרתי למדוד את מה שאנחנו קוראים לו 0:08:46.000,0:08:50.000 "זמן מחצית החיים" של קולה -- כמה זמן היא תשרוד במקררים? 0:08:50.000,0:08:53.000 וכמו שניתן לצפות, היא לא שורדת הרבה זמן. אנשים לוקחים אותה. 0:08:53.000,0:08:57.000 להבדיל, לקחתי צלחת עם 6 שטרות בני דולר אחד, 0:08:57.000,0:09:00.000 והשארתי אותם באותם מקררים. 0:09:00.000,0:09:01.000 אף שטר לא נעלם. 0:09:01.000,0:09:04.000 אבל, זה אינו ניסוי טוב במדעי החברה, 0:09:04.000,0:09:07.000 אז כדי לשפר אותו, ערכתי את אותו הניסוי 0:09:07.000,0:09:09.000 כפי שתיארתי לכם הרגע. 0:09:09.000,0:09:12.000 שליש מהאנשים שקיבלו את דפי הנייר - החזירו אותם, 0:09:12.000,0:09:15.000 שליש מהאנשים שקיבלו את הדפים - קרעו אותם, 202 00:09:15,000 --> 00:09:16,000 הם פנו אלינו ואמרו: 0:09:15.000,0:09:16.000 הם פנו אלינו ואמרו 0:09:16.000,0:09:19.000 "מר נסיין, פתרתי X שאלות. תן לי X דולרים." 0:09:19.000,0:09:22.000 שליש מהאנשים כשסיימו לקרוע את הניירות 0:09:22.000,0:09:24.000 באו אלינו ואמרו: 0:09:24.000,0:09:30.000 "מר נסיין, פתרתי X שאלות, תן לי X אסימונים." 0:09:30.000,0:09:33.000 לא שילמנו להם בדולרים. שילמנו להם במשהו אחר. 0:09:33.000,0:09:36.000 ואז הם לקחו את המשהו האחר, הלכו 4 מטר הצידה, 0:09:36.000,0:09:38.000 והחליפו את המשהו הזה בדולרים. 0:09:38.000,0:09:40.000 תחשבו על התפיסה האינטואיטיבית הבאה: 0:09:40.000,0:09:43.000 כמה רע תרגישו אם תיקחו עיפרון מהעבודה הביתה, 0:09:43.000,0:09:45.000 בהשוואה לכמה רע תרגישו 0:09:45.000,0:09:47.000 אם תיקחו 10 סנט מהקופה הקטנה במשרד? 0:09:47.000,0:09:50.000 הדברים הללו נותנים תחושה שונה לגמרי. 0:09:50.000,0:09:53.000 האם הרחקת האנשים מהכסף המזומן למשך כמה שניות 0:09:53.000,0:09:56.000 ע"י תשלום באסימונים תשפיע? 0:09:56.000,0:09:58.000 המשתתפים הכפילו את הרמאות שלהם. 0:09:58.000,0:10:00.000 אומר לכם מה אני חושב 0:10:00.000,0:10:02.000 לגבי זה והבורסה בעוד רגע. 0:10:03.000,0:10:07.000 אבל זה עדיין לא פתר את הבעיה הגדולה שהיתה לי עם "אנרון," 0:10:07.000,0:10:10.000 כיוון שב"אנרון" ישנו גם מרכיב חברתי. 0:10:10.000,0:10:11.000 אנשים רואים את ההתנהגות של השאר. 0:10:11.000,0:10:13.000 למעשה, בכל יום, כשאנחנו פותחים את העיתון 0:10:13.000,0:10:15.000 אנחנו רואים דוגמאות של אנשים מרמים. 0:10:15.000,0:10:18.000 איך זה משפיע עלינו? 0:10:18.000,0:10:19.000 אז ערכנו ניסוי נוסף. 0:10:19.000,0:10:22.000 אירגנו קבוצת סטודנטים גדולה לניסוי 0:10:22.000,0:10:23.000 ושילמנו להם מראש, 0:10:23.000,0:10:26.000 כך שכל אחד קיבל מעטפה עם התשלום עבור הניסוי. 0:10:26.000,0:10:28.000 ואמרנו להם שבסוף, ביקשנו מהם 0:10:28.000,0:10:32.000 לשלם לנו בחזרה את הכסף שלא הרוויחו. יש? 0:10:32.000,0:10:33.000 אותו הדבר קרה. 0:10:33.000,0:10:35.000 כשאנחנו נותנים לאנשים את ההזדמנות לרמות, הם מרמים. 0:10:35.000,0:10:38.000 הם מרמים בקצת, אבל מרמים. 0:10:38.000,0:10:41.000 אבל במקרה הזה שכרנו גם סטודנט למשחק. 0:10:41.000,0:10:45.000 הסטודנט למשחק נעמד לאחר 30 שניות ואמר: 0:10:45.000,0:10:48.000 "פתרתי הכל, מה לעשות?" 0:10:48.000,0:10:52.000 והנסיין אמר: "אם פתרת הכל, לך הביתה, 0:10:52.000,0:10:53.000 זהו זה, המשימה נגמרה." 0:10:53.000,0:10:57.000 אז עכשיו היה לנו סטודנט -- סטודנט למשחק -- 0:10:57.000,0:10:59.000 שהיה חלק מהקבוצה. 0:10:59.000,0:11:01.000 אף אחד לא ידע שהוא שחקן. 0:11:01.000,0:11:05.000 והיה ברור שהוא רימה בדרך מאוד מאוד חמורה. 0:11:05.000,0:11:08.000 מה יקרה לשאר חברי הקבוצה? 0:11:08.000,0:11:11.000 האם ירמו יותר או שמא פחות? 0:11:11.000,0:11:13.000 הנה מה שקרה: 0:11:13.000,0:11:17.000 מסתבר שזה תלוי באיזו חולצה הם לבשו. 0:11:17.000,0:11:19.000 הנה הקטע, 0:11:19.000,0:11:22.000 העברנו את הניסוי בקרנגי-מלון ובפיטסבורג. 0:11:22.000,0:11:24.000 בפיטסבורג יש שתי אוניברסיטאות גדולות: 0:11:24.000,0:11:27.000 קרנגי-מלון והאוניברסיטה של פיטסבורג. 0:11:27.000,0:11:29.000 כל המשתתפים בניסוי 0:11:29.000,0:11:31.000 היו תלמידי קרנגי-מלון 0:11:31.000,0:11:35.000 וכאשר השחקן אשר נעמד היה גם תלמיד של קרמגי-מלון -- 0:11:35.000,0:11:37.000 הוא באמת היה תלמיד של קרנגי-מלון -- 0:11:37.000,0:11:41.000 אבל הוא היה חלק מהקבוצה, הרמאות עלתה. 0:11:41.000,0:11:45.000 אבל כאשר הוא לבש חולצה של אוניברסיטת פיטסבורג 0:11:45.000,0:11:47.000 הרמאות ירדה. 0:11:47.000,0:11:50.000 (צחוק) 0:11:50.000,0:11:53.000 עכשיו, זה חשוב, כיוון שיש לזכור 0:11:53.000,0:11:55.000 שברגע שהסטודנט נעמד 0:11:55.000,0:11:58.000 היה ברור לכולם שהם יכולים להתחמק עם הרמאות, 0:11:58.000,0:12:00.000 כיוון שהנסיין אמר: 0:12:00.000,0:12:02.000 "סיימת הכל. לך הביתה" והשחקן הלך עם הכסף. 0:12:02.000,0:12:05.000 אז העניין לא היה ממש הסיכון להיתפס. 0:12:05.000,0:12:08.000 זה היה יותר על הנורמות של רמאות. 0:12:08.000,0:12:11.000 אם מישהו מתוך הקבוצה שלנו מרמה ואנחנו רואים אותו מרמה 0:12:11.000,0:12:15.000 אנחנו מרגישים שזה יותר ראוי, כקבוצה, להתנהג כך. 0:12:15.000,0:12:17.000 אבל אם זה מישהו מקבוצה אחרת, אותם אנשים נוראיים -- 0:12:17.000,0:12:19.000 אני מתכוון, לא נוראיים ב -- 0:12:19.000,0:12:21.000 אבל אנשים שאנחנו לא רוצים להזדהות איתם 0:12:21.000,0:12:23.000 מאוניברסיטה אחרת, קבוצה אחרת, 0:12:23.000,0:12:26.000 לפתע פתאום המודעות של האנשים ליושר עולה -- 0:12:26.000,0:12:28.000 קצת כמו הניסוי עם 10 הדיברות -- 0:12:28.000,0:12:32.000 והם מרמים עוד פחות. 0:12:32.000,0:12:36.000 אז מה למדנו על רמאות מכל זה? 0:12:36.000,0:12:39.000 למדנו שהרבה אנשים יכולים לרמות. 0:12:39.000,0:12:42.000 הם מרמים רק במעט. 0:12:42.000,0:12:46.000 כשאנחנו מזכירים להם את המוסר שלהם, הם מרמים פחות. 0:12:46.000,0:12:49.000 כשאנחנו מתרחקים מהרמאות, 0:12:49.000,0:12:53.000 מאובייקט הכסף, למשל, הם מרמים יותר. 0:12:53.000,0:12:55.000 וכשאנחנו רואים רמאות מסביבנו, 0:12:55.000,0:12:59.000 בייחוד אם זה מתוך הקבוצה שלנו, הרמאות עולה. 0:12:59.000,0:13:02.000 עכשיו, אם נחשוב על זה במונחים של הבורסה, 0:13:02.000,0:13:03.000 חשבו מה קורה. 0:13:03.000,0:13:06.000 מה קורה כשיוצרים משהו, 0:13:06.000,0:13:08.000 כשמשלמים לאנשים הרבה כסף 0:13:08.000,0:13:11.000 כדי לראות את המציאות בצורה מעט מעוותת. 0:13:11.000,0:13:14.000 האם הם לא יצליחו לראות את המציאות כך? 0:13:14.000,0:13:15.000 בוודאי שיצליחו. 0:13:15.000,0:13:16.000 מה קורה כשעושים דברים אחרים, 0:13:16.000,0:13:18.000 כשמפרידים דברים מכסף? 0:13:18.000,0:13:21.000 קוראים לזה מניות, אופציות, נגזרים, 0:13:21.000,0:13:22.000 ניירות ערך מגובי משכנתאות. 0:13:22.000,0:13:25.000 היתכן שעם דברים יותר מרוחקים כאלה, 0:13:25.000,0:13:27.000 שאינם אסימון לשנייה אחת, 0:13:27.000,0:13:29.000 אלא דבר שמרוחק צעדים רבים מכסף 0:13:29.000,0:13:33.000 למשך זמן ארוך הרבה יותר -- הייתכן שאנשים ירמו אפילו יותר? 0:13:33.000,0:13:35.000 ומה קורה לסביבה החברתית 0:13:35.000,0:13:38.000 כשאנשים רואים אחרים מתנהגים כך סביבם? 0:13:38.000,0:13:42.000 אני חושב שכל הכוחות האלה פועלים בצורה רעה 0:13:42.000,0:13:44.000 בבורסה. 0:13:44.000,0:13:47.000 ובאופן כללי, אני רוצה להגיד לכם משהו 0:13:47.000,0:13:50.000 על כלכלה התנהגותית. 0:13:50.000,0:13:54.000 יש בחיינו הרבה אינטואיציות, 0:13:54.000,0:13:57.000 והנקודה היא שהרבה מהאינטואיציות הללו שגויות. 0:13:57.000,0:14:00.000 השאלה היא, האם נבחן את האינטואיציות האלה? 0:14:00.000,0:14:02.000 אנחנו יכולים לחשוב איך לבחון את האינטואיציות האלה 0:14:02.000,0:14:04.000 בחיינו הפרטיים, בחיינו העסקיים, 0:14:04.000,0:14:07.000 ובייחוד כשזה נוגע לנושאי מדיניות, 0:14:07.000,0:14:10.000 כשאנחנו חושבים על דברים כמו "לא משאירים אף ילד מאחור," 0:14:10.000,0:14:13.000 כשיוצרים שווקי מניות חדשים, יוצרים מדיניות חדשה -- 0:14:13.000,0:14:16.000 מיסוי, ביטוח בריאות ועוד. 0:14:16.000,0:14:18.000 והקושי שבבחינת האינטואיציה שלנו 0:14:18.000,0:14:20.000 היה השיעור שלמדתי 0:14:20.000,0:14:22.000 כשחזרתי לדבר עם האחיות. 0:14:22.000,0:14:24.000 אז חזרתי לדבר איתן, 0:14:24.000,0:14:27.000 ולספר להן מה שגיליתי לגבי הסרת התחבושות. 0:14:27.000,0:14:29.000 ולמדתי שני דברים מעניינים, 0:14:29.000,0:14:31.000 אחד היה, שהאחות החביבה עלי ביותר, אתי, 0:14:31.000,0:14:35.000 אמרה לי שלא החשבתי את הכאב שלה בשיקולי. 0:14:35.000,0:14:37.000 היא אמרה: "כמובן, אתה יודע, זה היה מאוד כואב עבורך. 0:14:37.000,0:14:39.000 אבל חשוב עלי כאחות, 0:14:39.000,0:14:41.000 להלביש ולהוריד תחבושות ממישהו שחיבבתי, 0:14:41.000,0:14:44.000 והייתי צריכה לעשות זאת שוב ושוב לאורך זמן רב. 0:14:44.000,0:14:47.000 יצירת סבל כה רב היא משהו שקשה גם לי." 0:14:47.000,0:14:52.000 והיא אמרה, אולי זה חלק מהסיבה שבגללה זה היה קשה עבורה 0:14:52.000,0:14:55.000 אבל זה היה יותר מעניין מזה, כי היא אמרה: 0:14:55.000,0:15:00.000 "אני לא חשבתי שהאינטואיציה שלך היתה נכונה. 0:15:00.000,0:15:01.000 אני הרגשתי שהאינטואיציה שלי נכונה." 0:15:01.000,0:15:03.000 אז אם תחשבו על כל האינטואיציות שיש לכם, 0:15:03.000,0:15:07.000 זה מאוד קשה לחשוב שהאינטואיציה שלכם שגויה. 0:15:07.000,0:15:10.000 והיא אמרה: "בהתחשב בעובדה שחשבתי שהאינטואיציה שלי נכונה" -- 0:15:10.000,0:15:12.000 היא חשבה שהאינטואיציה שלה נכונה -- 0:15:12.000,0:15:17.000 היה לה מאוד קשה לקבל את הצורך לערוך ניסוי קשה 0:15:17.000,0:15:19.000 שיבדוק אם היא טועה. 0:15:19.000,0:15:23.000 אבל למעשה, זה המצב שבו אנחנו נמצאים כל הזמן. 0:15:23.000,0:15:26.000 יש לנו אינטואיציות חזקות לגבי כל מיני דברים -- 0:15:26.000,0:15:29.000 היכולות שלנו, איך שהכלכלה עובדת, 0:15:29.000,0:15:31.000 כמה צריך לשלם למורים בבתי הספר. 0:15:31.000,0:15:34.000 אבל אם לא נתחיל לבדוק את האינטואיציות האלה 0:15:34.000,0:15:36.000 אנחנו לא נשתפר. 0:15:36.000,0:15:38.000 ותחשבו כמה חיי היו יכולים להיות יותר טובים 0:15:38.000,0:15:40.000 אם אותן אחיות היו מוכנות לבדוק את האינטואיציות שלהן 0:15:40.000,0:15:41.000 ואיך הכל היה יותר טוב 0:15:41.000,0:15:46.000 אם רק היינו עושים יותר בדיקות שיטתיות של האינטואיציות שלנו 0:15:46.000,0:15:48.000 תודה רבה.