1
00:00:01,000 --> 00:00:03,000
אני רוצה לדבר היום מעט

2
00:00:03,000 --> 00:00:06,000
על אי רציונאליות צפויה מראש.

3
00:00:06,000 --> 00:00:10,000
והעניין שלי בהתנהגות אי-רציונאלית

4
00:00:10,000 --> 00:00:13,000
התחיל לפני שנים רבות בבית החולים.

5
00:00:13,000 --> 00:00:17,000
נכוויתי קשה מאוד.

6
00:00:17,000 --> 00:00:20,000
ואם תבלו הרבה זמן בבית חולים,

7
00:00:20,000 --> 00:00:23,000
תראו הרבה סוגים של חוסר הגיון.

8
00:00:23,000 --> 00:00:28,000
והסוג שהפריע לי ביותר במחלקת הכוויות

9
00:00:28,000 --> 00:00:32,000
היה התהליך שבו האחיות הסירו מעליי את התחבושות.

10
00:00:33,000 --> 00:00:35,000
וודאי יצא לכם להוריד פלסטר,

11
00:00:35,000 --> 00:00:38,000
ותהיתם, בוודאי, מהי הגישה הנכונה.

12
00:00:38,000 --> 00:00:42,000
האם לתלוש אותו במהירות -- משך זמן קצר, אך עוצמת כאב גבוהה --

13
00:00:42,000 --> 00:00:44,000
או להוריד את הפלסטר לאט --

14
00:00:44,000 --> 00:00:48,000
לוקח יותר זמן, אך כל שנייה כואבת פחות --

15
00:00:48,000 --> 00:00:51,000
מהי הגישה הנכונה?

16
00:00:51,000 --> 00:00:55,000
אחיות המחלקה חשבו שהגישה הנכונה

17
00:00:55,000 --> 00:00:58,000
היא גישת התלישה, אז הן היו אוחזות ותולשות.

18
00:00:58,000 --> 00:01:00,000
ואוחזות ותולשות.

19
00:01:00,000 --> 00:01:04,000
ובגלל ש70 אחוזים מגופי היו שרופים, זה לקח כשעה.

20
00:01:04,000 --> 00:01:07,000
כמו שניתן לדמיין,

21
00:01:07,000 --> 00:01:11,000
שנאתי את רגע התלישה בעל עוצמת הכאב הגבוהה.

22
00:01:11,000 --> 00:01:13,000
ניסיתי לדבר איתן בהגיון ואמרתי,

23
00:01:13,000 --> 00:01:14,000
"למה שלא ננסה משהו אחר?

24
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
למה שלא נעשה את זה מעט ממושך יותר --

25
00:01:16,000 --> 00:01:21,000
אולי שעתיים במקום שעה -- ונסבול פחות מעוצמת הכאב הזאת?

26
00:01:21,000 --> 00:01:23,000
והאחיות אמרו לי שני דברים:

27
00:01:23,000 --> 00:01:27,000
הן אמרו שיש להן את המודל הנכון של החולה --

28
00:01:27,000 --> 00:01:30,000
שהן יודעות מה צריך לעשות על-מנת להקטין את הכאב שלי --

29
00:01:30,000 --> 00:01:33,000
והן גם אמרו לי שהמילה "חולה", פירושה אינו

30
00:01:33,000 --> 00:01:35,000
להציע הצעות או להפריע או ...

31
00:01:35,000 --> 00:01:38,000
זה לא רק בעברית, אגב.

32
00:01:38,000 --> 00:01:41,000
זה בכל שפה שפגשתי עד כה.

33
00:01:41,000 --> 00:01:45,000
ואתם יודעים, אין הרבה -- לא היה הרבה שיכלתי לעשות,

34
00:01:45,000 --> 00:01:48,000
והן המשיכו לעשות מה שהן עשו.

35
00:01:48,000 --> 00:01:50,000
וכ-3 שנים לאחר מכן, כשעזבתי את בית החולים,

36
00:01:50,000 --> 00:01:53,000
התחלתי ללמוד באוניברסיטה.

37
00:01:53,000 --> 00:01:56,000
ואחד השיעורים המעניינים ביותר שלמדתי

38
00:01:56,000 --> 00:01:58,000
היה כי ישנה שיטה ניסיונית

39
00:01:58,000 --> 00:02:02,000
שאם יש לך שאלה, אתה יכול ליצור עותק של אותה שאלה

40
00:02:02,000 --> 00:02:06,000
באופן מופשט, ואתה יכול לבחון את השאלה,

41
00:02:06,000 --> 00:02:08,000
ואולי ללמוד משהו על העולם.

42
00:02:08,000 --> 00:02:10,000
אז זה מה שעשיתי.

43
00:02:10,000 --> 00:02:11,000
עדיין התעניינתי

44
00:02:11,000 --> 00:02:13,000
בשאלה הזו של איך להוריד תחבושות מפצועי כוויות.

45
00:02:13,000 --> 00:02:16,000
אז לא היה לי הרבה כסף,

46
00:02:16,000 --> 00:02:20,000
אז הלכתי לחנות חומרי בניין וקניתי מלחציים, כמו של נגרים.

47
00:02:20,000 --> 00:02:24,000
והבאתי אנשים למעבדה והכנסתי את האצבע שלהם אל תוך המלחציים,

48
00:02:24,000 --> 00:02:26,000
ומעכתי אותה קצת.

49
00:02:26,000 --> 00:02:28,000
(צחוק)

50
00:02:28,000 --> 00:02:31,000
ומעכתי אותה למשכי זמן ארוכים ומשכי זמן קצרים,

51
00:02:31,000 --> 00:02:33,000
וכאב שעלה וכאב שירד,

52
00:02:33,000 --> 00:02:37,000
ועם הפסקות וללא הפסקות -- מבחר גרסאות של כאב.

53
00:02:37,000 --> 00:02:39,000
וכשסיימתי להכאיב לאנשים קצת, הייתי שואל אותם,

54
00:02:39,000 --> 00:02:41,000
ובכן, כמה זה כאב? או כמה זה כאב?

55
00:02:41,000 --> 00:02:43,000
או, אם היית צריך לבחור מבין שני האחרונים,

56
00:02:43,000 --> 00:02:45,000
במה היית בוחר?

57
00:02:45,000 --> 00:02:48,000
(צחוק)

58
00:02:48,000 --> 00:02:51,000
המשכתי לעשות את זה במשך זמן מה.

59
00:02:51,000 --> 00:02:53,000
(צחוק)

60
00:02:53,000 --> 00:02:57,000
ואז, כמו בכל מחקר אקדמאי מוצלח, קיבלתי עוד מימון.

61
00:02:57,000 --> 00:02:59,000
התקדמתי לצליל, שוק חשמלי --

62
00:02:59,000 --> 00:03:04,000
אפילו היתה לי חליפת כאב שיכלה לגרום לאנשים הרבה יותר כאב.

63
00:03:04,000 --> 00:03:08,000
אבל בסוף התהליך,

64
00:03:08,000 --> 00:03:11,000
מה שלמדתי היה שהאחיות טעו.

65
00:03:11,000 --> 00:03:14,000
הן היו נשים מדהימות עם כוונות טובות

66
00:03:14,000 --> 00:03:16,000
ושפע של ניסיון, אבל בכל-זאת

67
00:03:16,000 --> 00:03:20,000
הן טעו באופן ניתן לחיזוי כל הזמן.

68
00:03:20,000 --> 00:03:23,000
מסתבר, שבגלל שאנחנו לא מודדים משך זמן

69
00:03:23,000 --> 00:03:25,000
באותה דרך בה אנחנו מודדים עוצמה,

70
00:03:25,000 --> 00:03:29,000
הייתי חווה פחות כאב אם משך הזמן היה ארוך יותר

71
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
והעוצמה נמוכה יותר.

72
00:03:31,000 --> 00:03:34,000
מסתבר, שהיה טוב יותר אילו היו מתחילים מהפנים שלי,

73
00:03:34,000 --> 00:03:36,000
שהיה הרבה יותר כואב ואז היו מתקדמים לכיוון הרגליים,

74
00:03:36,000 --> 00:03:39,000
והייתי חווה מגמת שיפור עם הזמן.

75
00:03:39,000 --> 00:03:40,000
זה גם היה כואב פחות.

76
00:03:40,000 --> 00:03:42,000
ובנוסף, מסתבר שהיה טוב אילו

77
00:03:42,000 --> 00:03:44,000
היו עושים הפסקות באמצע כדי להתאושש מהכאב.

78
00:03:44,000 --> 00:03:46,000
כל אלה היו דברים שהיו מאוד רצויים,

79
00:03:46,000 --> 00:03:49,000
ולאחיות שלי לא היה מושג.

80
00:03:49,000 --> 00:03:50,000
ומהנקודה הזאת התחלתי לחשוב,

81
00:03:50,000 --> 00:03:53,000
האם האחיות הן האנשים היחידים בעולם אשר יטעו

82
00:03:53,000 --> 00:03:56,000
בהחלטה הספציפית הזאת, או האם מדובר במקרה כללי יותר?

83
00:03:56,000 --> 00:03:58,000
ומסתבר שמדובר במקרה כללי יותר --

84
00:03:58,000 --> 00:04:01,000
ישנן הרבה טעויות שאנחנו עושים.

85
00:04:01,000 --> 00:04:06,000
ואני רוצה לתת לכם דוגמה של אחת מאותן החלטות לא הגיוניות,

86
00:04:06,000 --> 00:04:09,000
ואני רוצה לדבר איתכם על רמאות.

87
00:04:09,000 --> 00:04:11,000
והסיבה שבחרתי ברמאות היא כי זה נושא מעניין,

88
00:04:11,000 --> 00:04:13,000
אבל גם מגלה לנו דבר מה, אני חושב,

89
00:04:13,000 --> 00:04:16,000
על מצב הבורסה הנוכחי.

90
00:04:16,000 --> 00:04:19,000
אז העניין שלי ברמאות התחיל

91
00:04:19,000 --> 00:04:21,000
כש"אנרון" עלתה לבמה, התפוצצה לפתע,

92
00:04:21,000 --> 00:04:24,000
ואני התחלתי לחשוב על מה שקורה.

93
00:04:24,000 --> 00:04:25,000
האם זה מקרה של

94
00:04:25,000 --> 00:04:28,000
כמה תפוחים רקובים שהיו מסוגלים לעשות את כל זה?

95
00:04:28,000 --> 00:04:30,000
או שמדובר במצב יותר מהותי,

96
00:04:30,000 --> 00:04:34,000
שבו הרבה אנשים מסוגלים להתנהג באופן כזה?

97
00:04:34,000 --> 00:04:38,000
אז, כמו שבד"כ אנחנו עושים, החלטתי לערוך ניסוי פשוט.

98
00:04:38,000 --> 00:04:39,000
וכך הוא התנהל:

99
00:04:39,000 --> 00:04:42,000
אם הייתם משתתפים בניסוי, הייתי נותן לכם פיסת נייר

100
00:04:42,000 --> 00:04:46,000
עם 20 בעיות פשוטות במתמטיקה שכל אחד יכול לפתור,

101
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
אבל לא הייתי נותן לכם מספיק זמן.

102
00:04:48,000 --> 00:04:50,000
אחרי ש5 הדקות היו עוברות

103
00:04:50,000 --> 00:04:53,000
"החזירו את הניירות ואשלם לכם דולר לכל שאלה."

104
00:04:53,000 --> 00:04:57,000
אנשים עשו כן, ושילמתי להם 4 דולרים על המשימה -

105
00:04:57,000 --> 00:04:59,000
בממוצע, אנשים פתרו 4 שאלות.

106
00:04:59,000 --> 00:05:02,000
לאחרים ניסיתי לגרום לרמות.

107
00:05:02,000 --> 00:05:03,000
חילקתי את ניירות הבחינה שלהם

108
00:05:03,000 --> 00:05:05,000
ואחרי 5 דקות, אמרתי:

109
00:05:05,000 --> 00:05:06,000
"בבקשה, קרעו את הניירות שלכם.

110
00:05:06,000 --> 00:05:09,000
שימו את חתיכות הנייר בכיס או בתיק שלכם.

111
00:05:09,000 --> 00:05:12,000
ואמרו לי, בכמה תשובות צדקתם."

112
00:05:12,000 --> 00:05:15,000
עכשיו אנשים פתרו 7 שאלות בממוצע.

113
00:05:15,000 --> 00:05:20,000
וזה לא שכביכול היו כמה תפוחים רקובים --

114
00:05:20,000 --> 00:05:23,000
מעט אנשים שרימו הרבה,

115
00:05:23,000 --> 00:05:26,000
במקום זאת, ראינו הרבה אנשים שרימו מעט.

116
00:05:26,000 --> 00:05:29,000
עכשיו, בתיאוריה כלכלית,

117
00:05:29,000 --> 00:05:32,000
רמאות היא חישוב פשוט מאוד של עלות-תועלת.

118
00:05:32,000 --> 00:05:34,000
אתה חושב, מה הסיכוי להיתפס?

119
00:05:34,000 --> 00:05:37,000
כמה אני צפוי להרוויח מהרמאות?

120
00:05:37,000 --> 00:05:39,000
וכמה איענש אם אתפס?

121
00:05:39,000 --> 00:05:41,000
ואתה שוקל את האפשרויות האלה --

122
00:05:41,000 --> 00:05:43,000
אתה עורך את החישוב הפשוט של עלות-תועלת,

123
00:05:43,000 --> 00:05:46,000
ואתה מחליט אם משתלם לך לבצע את הפשע או לא.

124
00:05:46,000 --> 00:05:48,000
אז אנחנו מנסים לבחון את זה.

125
00:05:48,000 --> 00:05:52,000
לחלק מהאנשים, שינינו את כמות הכסף שהם יכלו להרוויח --

126
00:05:52,000 --> 00:05:53,000
כמה כסף הם יוכלו לגנוב.

127
00:05:53,000 --> 00:05:56,000
שילמנו להם 10 סנט עבור כל תשובה נכונה, 50 סנט,

128
00:05:56,000 --> 00:05:59,000
דולר אחד, 5 דולרים, 10 דולרים עבור תשובה נכונה.

129
00:05:59,000 --> 00:06:03,000
ניתן לצפות שככל שהסכום "על השולחן" עולה,

130
00:06:03,000 --> 00:06:06,000
אנשים ירמו יותר. אבל למעשה, לא כך היה.

131
00:06:06,000 --> 00:06:09,000
קיבלנו הרבה אנשים שמרמים ע"י גניבת מעט.

132
00:06:09,000 --> 00:06:12,000
מה לגבי הסבירות להיתפס?

133
00:06:12,000 --> 00:06:14,000
חלק מהאנשים קרעו חצי מהנייר שלהם,

134
00:06:14,000 --> 00:06:15,000
כך שנשארו ראיות.

135
00:06:15,000 --> 00:06:17,000
חלק מהאנשים קרעו את כל הנייר שלהם.

136
00:06:17,000 --> 00:06:20,000
חלק מהאנשים קרעו הכל, יצאו מהחדר,

137
00:06:20,000 --> 00:06:23,000
ושילמו לעצמם מקערת הכסף שהכילה יותר מ100 דולר.

138
00:06:23,000 --> 00:06:26,000
ניתן היה לצפות, שככל שהסבירות להיתפס יורדת,

139
00:06:26,000 --> 00:06:29,000
אנשים ירמו יותר, אבל, שוב, לא כך היה.

140
00:06:29,000 --> 00:06:32,000
שוב, הרבה אנשים רימו אך במעט.

141
00:06:32,000 --> 00:06:35,000
והם היו אדישים לתמריצים הכלכליים האלה.

142
00:06:35,000 --> 00:06:36,000
אז אמרנו, "אם אנשים אדישים

143
00:06:36,000 --> 00:06:41,000
להסברים ההגיוניים של התורה הכלכלית, לכוחות האלה,

144
00:06:41,000 --> 00:06:44,000
מה בעצם קורה פה?"

145
00:06:44,000 --> 00:06:47,000
וחשבנו שאולי מה שקורה זה שישנם שני כוחות.

146
00:06:47,000 --> 00:06:49,000
מצד אחד, כולנו רוצים להביט במראה

147
00:06:49,000 --> 00:06:52,000
ולהרגיש טוב עם עצמנו, אז אנחנו לא רוצים לרמות.

148
00:06:52,000 --> 00:06:54,000
מצד שני, אנחנו יכולים לרמות קצת,

149
00:06:54,000 --> 00:06:56,000
ועדיין להרגיש טוב עם עצמנו.

150
00:06:56,000 --> 00:06:57,000
אז אולי, מה שקורה הוא

151
00:06:57,000 --> 00:06:59,000
שיש רמת רמאות שאנחנו לא יכולים לעבור,

152
00:06:59,000 --> 00:07:03,000
אבל אנחנו בכ"ז יכולים להרוויח מרמאות ברמה נמוכה,

153
00:07:03,000 --> 00:07:06,000
כל עוד הרמאות לא משנה את הדימוי העצמי שלנו.

154
00:07:06,000 --> 00:07:09,000
אנחנו קוראים לזה "גורם אלתור".

155
00:07:10,000 --> 00:07:14,000
עכשיו, איך בודקים גורם אלתור אישי?

156
00:07:14,000 --> 00:07:18,000
בתחילה שאלנו איך נוכל לצמצם את גורם האלתור?

157
00:07:18,000 --> 00:07:20,000
אז הבאנו אנשים למעבדה ואמרנו:

158
00:07:20,000 --> 00:07:22,000
"יש לנו שתי משימות בשבילכם היום."

159
00:07:22,000 --> 00:07:23,000
ראשית, ביקשנו ממחצית מהאנשים

160
00:07:23,000 --> 00:07:25,000
להיזכר ב10 ספרים שקראו בתיכון,

161
00:07:25,000 --> 00:07:28,000
או להיזכר ב10 הדיברות,

162
00:07:28,000 --> 00:07:30,000
ואז פיתינו אותם עם רמאות.

163
00:07:30,000 --> 00:07:33,000
הסתבר, שהאנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות --

164
00:07:33,000 --> 00:07:35,000
ובמקרה שלנו אף-אחד לא הצליח להיזכר ב10 הדיברות --

165
00:07:36,000 --> 00:07:40,000
אבל, אותם אנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות

166
00:07:40,000 --> 00:07:43,000
בהינתן ההזדמנות לרמות - לא רימו כלל.

167
00:07:43,000 --> 00:07:45,000
זה לא שהאנשים הדתיים יותר --

168
00:07:45,000 --> 00:07:46,000
אלה שזכרו יותר מהדיברות -- רימו פחות,

169
00:07:46,000 --> 00:07:48,000
ושהאנשים הדתיים פחות --

170
00:07:48,000 --> 00:07:49,000
אלה שכמעט ולא הצליחו להיזכר בדיברות --

171
00:07:49,000 --> 00:07:51,000
רימו יותר.

172
00:07:51,000 --> 00:07:55,000
ברגע שאנשים חשבו על לנסות ולהיזכר ב10 הדיברות

173
00:07:55,000 --> 00:07:56,000
הם הפסיקו לרמות.

174
00:07:56,000 --> 00:07:58,000
למעשה, אפילו כשנתנו לאתיאיסטים מוצהרים

175
00:07:58,000 --> 00:08:02,000
את המשימה להישבע על ספר התנ"ך ואז נתנו להם הזדמנות לרמות,

176
00:08:02,000 --> 00:08:04,000
הם לא רימו כלל.

177
00:08:06,000 --> 00:08:08,000
עכשיו, 10 הדיברות הן דבר שקשה

178
00:08:08,000 --> 00:08:10,000
להכניס למערכת החינוך, אז אמרנו

179
00:08:10,000 --> 00:08:12,000
"למה שלא נגרום לאנשים לחתום על 'קוד אתי'?"

180
00:08:12,000 --> 00:08:14,000
אז גרמנו להם לחתום:

181
00:08:14,000 --> 00:08:18,000
"אני מבין שהסקר הקצר הזה יערך בהתאם לקוד האתי של MIT ."

182
00:08:18,000 --> 00:08:21,000
ואז הם קרעו את זה לגזרים. שום רמאות בכלל.

183
00:08:21,000 --> 00:08:22,000
וזה מאוד מעניין

184
00:08:22,000 --> 00:08:24,000
כי לאוניברסיטת MIT כלל אין "קוד אתי".

185
00:08:24,000 --> 00:08:29,000
(צחוק)

186
00:08:29,000 --> 00:08:33,000
אז, כל זה מקטין את "גורם האלתור."

187
00:08:33,000 --> 00:08:36,000
ומה בדבר הגדלת "גורם האלתור"?

188
00:08:36,000 --> 00:08:38,000
הניסוי הראשון -- הסתובבתי בMIT

189
00:08:38,000 --> 00:08:41,000
ופיזרתי שישיות של קולה במקררים --

190
00:08:41,000 --> 00:08:43,000
אלה היו מקררים משותפים לתלמידי התואר הראשון.

191
00:08:43,000 --> 00:08:46,000
וחזרתי למדוד את מה שאנחנו קוראים לו

192
00:08:46,000 --> 00:08:50,000
"זמן מחצית החיים" של קולה -- כמה זמן היא תשרוד במקררים?

193
00:08:50,000 --> 00:08:53,000
וכמו שניתן לצפות, היא לא שורדת הרבה זמן. אנשים לוקחים אותה.

194
00:08:53,000 --> 00:08:57,000
להבדיל, לקחתי צלחת עם 6 שטרות בני דולר אחד,

195
00:08:57,000 --> 00:09:00,000
והשארתי אותם באותם מקררים.

196
00:09:00,000 --> 00:09:01,000
אף שטר לא נעלם.

197
00:09:01,000 --> 00:09:04,000
אבל, זה אינו ניסוי טוב במדעי החברה,

198
00:09:04,000 --> 00:09:07,000
אז כדי לשפר אותו, ערכתי את אותו הניסוי

199
00:09:07,000 --> 00:09:09,000
כפי שתיארתי לכם הרגע.

200
00:09:09,000 --> 00:09:12,000
שליש מהאנשים שקיבלו את דפי הנייר - החזירו אותם,

201
00:09:12,000 --> 00:09:15,000
שליש מהאנשים שקיבלו את הדפים - קרעו אותם, 202 00:09:15,000 --> 00:09:16,000 הם פנו אלינו ואמרו:

202
00:09:15,000 --> 00:09:16,000
הם פנו אלינו ואמרו

203
00:09:16,000 --> 00:09:19,000
"מר נסיין, פתרתי X שאלות. תן לי X דולרים."

204
00:09:19,000 --> 00:09:22,000
שליש מהאנשים כשסיימו לקרוע את הניירות

205
00:09:22,000 --> 00:09:24,000
באו אלינו ואמרו:

206
00:09:24,000 --> 00:09:30,000
"מר נסיין, פתרתי X שאלות, תן לי X אסימונים."

207
00:09:30,000 --> 00:09:33,000
לא שילמנו להם בדולרים. שילמנו להם במשהו אחר.

208
00:09:33,000 --> 00:09:36,000
ואז הם לקחו את המשהו האחר, הלכו 4 מטר הצידה,

209
00:09:36,000 --> 00:09:38,000
והחליפו את המשהו הזה בדולרים.

210
00:09:38,000 --> 00:09:40,000
תחשבו על התפיסה האינטואיטיבית הבאה:

211
00:09:40,000 --> 00:09:43,000
כמה רע תרגישו אם תיקחו עיפרון מהעבודה הביתה,

212
00:09:43,000 --> 00:09:45,000
בהשוואה לכמה רע תרגישו

213
00:09:45,000 --> 00:09:47,000
אם תיקחו 10 סנט מהקופה הקטנה במשרד?

214
00:09:47,000 --> 00:09:50,000
הדברים הללו נותנים תחושה שונה לגמרי.

215
00:09:50,000 --> 00:09:53,000
האם הרחקת האנשים מהכסף המזומן למשך כמה שניות

216
00:09:53,000 --> 00:09:56,000
ע"י תשלום באסימונים תשפיע?

217
00:09:56,000 --> 00:09:58,000
המשתתפים הכפילו את הרמאות שלהם.

218
00:09:58,000 --> 00:10:00,000
אומר לכם מה אני חושב

219
00:10:00,000 --> 00:10:02,000
לגבי זה והבורסה בעוד רגע.

220
00:10:03,000 --> 00:10:07,000
אבל זה עדיין לא פתר את הבעיה הגדולה שהיתה לי עם "אנרון,"

221
00:10:07,000 --> 00:10:10,000
כיוון שב"אנרון" ישנו גם מרכיב חברתי.

222
00:10:10,000 --> 00:10:11,000
אנשים רואים את ההתנהגות של השאר.

223
00:10:11,000 --> 00:10:13,000
למעשה, בכל יום, כשאנחנו פותחים את העיתון

224
00:10:13,000 --> 00:10:15,000
אנחנו רואים דוגמאות של אנשים מרמים.

225
00:10:15,000 --> 00:10:18,000
איך זה משפיע עלינו?

226
00:10:18,000 --> 00:10:19,000
אז ערכנו ניסוי נוסף.

227
00:10:19,000 --> 00:10:22,000
אירגנו קבוצת סטודנטים גדולה לניסוי

228
00:10:22,000 --> 00:10:23,000
ושילמנו להם מראש,

229
00:10:23,000 --> 00:10:26,000
כך שכל אחד קיבל מעטפה עם התשלום עבור הניסוי.

230
00:10:26,000 --> 00:10:28,000
ואמרנו להם שבסוף, ביקשנו מהם

231
00:10:28,000 --> 00:10:32,000
לשלם לנו בחזרה את הכסף שלא הרוויחו. יש?

232
00:10:32,000 --> 00:10:33,000
אותו הדבר קרה.

233
00:10:33,000 --> 00:10:35,000
כשאנחנו נותנים לאנשים את ההזדמנות לרמות, הם מרמים.

234
00:10:35,000 --> 00:10:38,000
הם מרמים בקצת, אבל מרמים.

235
00:10:38,000 --> 00:10:41,000
אבל במקרה הזה שכרנו גם סטודנט למשחק.

236
00:10:41,000 --> 00:10:45,000
הסטודנט למשחק נעמד לאחר 30 שניות ואמר:

237
00:10:45,000 --> 00:10:48,000
"פתרתי הכל, מה לעשות?"

238
00:10:48,000 --> 00:10:52,000
והנסיין אמר: "אם פתרת הכל, לך הביתה,

239
00:10:52,000 --> 00:10:53,000
זהו זה, המשימה נגמרה."

240
00:10:53,000 --> 00:10:57,000
אז עכשיו היה לנו סטודנט -- סטודנט למשחק --

241
00:10:57,000 --> 00:10:59,000
שהיה חלק מהקבוצה.

242
00:10:59,000 --> 00:11:01,000
אף אחד לא ידע שהוא שחקן.

243
00:11:01,000 --> 00:11:05,000
והיה ברור שהוא רימה בדרך מאוד מאוד חמורה.

244
00:11:05,000 --> 00:11:08,000
מה יקרה לשאר חברי הקבוצה?

245
00:11:08,000 --> 00:11:11,000
האם ירמו יותר או שמא פחות?

246
00:11:11,000 --> 00:11:13,000
הנה מה שקרה:

247
00:11:13,000 --> 00:11:17,000
מסתבר שזה תלוי באיזו חולצה הם לבשו.

248
00:11:17,000 --> 00:11:19,000
הנה הקטע,

249
00:11:19,000 --> 00:11:22,000
העברנו את הניסוי בקרנגי-מלון ובפיטסבורג.

250
00:11:22,000 --> 00:11:24,000
בפיטסבורג יש שתי אוניברסיטאות גדולות:

251
00:11:24,000 --> 00:11:27,000
קרנגי-מלון והאוניברסיטה של פיטסבורג.

252
00:11:27,000 --> 00:11:29,000
כל המשתתפים בניסוי

253
00:11:29,000 --> 00:11:31,000
היו תלמידי קרנגי-מלון

254
00:11:31,000 --> 00:11:35,000
וכאשר השחקן אשר נעמד היה גם תלמיד של קרמגי-מלון --

255
00:11:35,000 --> 00:11:37,000
הוא באמת היה תלמיד של קרנגי-מלון --

256
00:11:37,000 --> 00:11:41,000
אבל הוא היה חלק מהקבוצה, הרמאות עלתה.

257
00:11:41,000 --> 00:11:45,000
אבל כאשר הוא לבש חולצה של אוניברסיטת פיטסבורג

258
00:11:45,000 --> 00:11:47,000
הרמאות ירדה.

259
00:11:47,000 --> 00:11:50,000
(צחוק)

260
00:11:50,000 --> 00:11:53,000
עכשיו, זה חשוב, כיוון שיש לזכור

261
00:11:53,000 --> 00:11:55,000
שברגע שהסטודנט נעמד

262
00:11:55,000 --> 00:11:58,000
היה ברור לכולם שהם יכולים להתחמק עם הרמאות,

263
00:11:58,000 --> 00:12:00,000
כיוון שהנסיין אמר:

264
00:12:00,000 --> 00:12:02,000
"סיימת הכל. לך הביתה" והשחקן הלך עם הכסף.

265
00:12:02,000 --> 00:12:05,000
אז העניין לא היה ממש הסיכון להיתפס.

266
00:12:05,000 --> 00:12:08,000
זה היה יותר על הנורמות של רמאות.

267
00:12:08,000 --> 00:12:11,000
אם מישהו מתוך הקבוצה שלנו מרמה ואנחנו רואים אותו מרמה

268
00:12:11,000 --> 00:12:15,000
אנחנו מרגישים שזה יותר ראוי, כקבוצה, להתנהג כך.

269
00:12:15,000 --> 00:12:17,000
אבל אם זה מישהו מקבוצה אחרת, אותם אנשים נוראיים --

270
00:12:17,000 --> 00:12:19,000
אני מתכוון, לא נוראיים ב --

271
00:12:19,000 --> 00:12:21,000
אבל אנשים שאנחנו לא רוצים להזדהות איתם

272
00:12:21,000 --> 00:12:23,000
מאוניברסיטה אחרת, קבוצה אחרת,

273
00:12:23,000 --> 00:12:26,000
לפתע פתאום המודעות של האנשים ליושר עולה --

274
00:12:26,000 --> 00:12:28,000
קצת כמו הניסוי עם 10 הדיברות --

275
00:12:28,000 --> 00:12:32,000
והם מרמים עוד פחות.

276
00:12:32,000 --> 00:12:36,000
אז מה למדנו על רמאות מכל זה?

277
00:12:36,000 --> 00:12:39,000
למדנו שהרבה אנשים יכולים לרמות.

278
00:12:39,000 --> 00:12:42,000
הם מרמים רק במעט.

279
00:12:42,000 --> 00:12:46,000
כשאנחנו מזכירים להם את המוסר שלהם, הם מרמים פחות.

280
00:12:46,000 --> 00:12:49,000
כשאנחנו מתרחקים מהרמאות,

281
00:12:49,000 --> 00:12:53,000
מאובייקט הכסף, למשל, הם מרמים יותר.

282
00:12:53,000 --> 00:12:55,000
וכשאנחנו רואים רמאות מסביבנו,

283
00:12:55,000 --> 00:12:59,000
בייחוד אם זה מתוך הקבוצה שלנו, הרמאות עולה.

284
00:12:59,000 --> 00:13:02,000
עכשיו, אם נחשוב על זה במונחים של הבורסה,

285
00:13:02,000 --> 00:13:03,000
חשבו מה קורה.

286
00:13:03,000 --> 00:13:06,000
מה קורה כשיוצרים משהו,

287
00:13:06,000 --> 00:13:08,000
כשמשלמים לאנשים הרבה כסף

288
00:13:08,000 --> 00:13:11,000
כדי לראות את המציאות בצורה מעט מעוותת.

289
00:13:11,000 --> 00:13:14,000
האם הם לא יצליחו לראות את המציאות כך?

290
00:13:14,000 --> 00:13:15,000
בוודאי שיצליחו.

291
00:13:15,000 --> 00:13:16,000
מה קורה כשעושים דברים אחרים,

292
00:13:16,000 --> 00:13:18,000
כשמפרידים דברים מכסף?

293
00:13:18,000 --> 00:13:21,000
קוראים לזה מניות, אופציות, נגזרים,

294
00:13:21,000 --> 00:13:22,000
ניירות ערך מגובי משכנתאות.

295
00:13:22,000 --> 00:13:25,000
היתכן שעם דברים יותר מרוחקים כאלה,

296
00:13:25,000 --> 00:13:27,000
שאינם אסימון לשנייה אחת,

297
00:13:27,000 --> 00:13:29,000
אלא דבר שמרוחק צעדים רבים מכסף

298
00:13:29,000 --> 00:13:33,000
למשך זמן ארוך הרבה יותר -- הייתכן שאנשים ירמו אפילו יותר?

299
00:13:33,000 --> 00:13:35,000
ומה קורה לסביבה החברתית

300
00:13:35,000 --> 00:13:38,000
כשאנשים רואים אחרים מתנהגים כך סביבם?

301
00:13:38,000 --> 00:13:42,000
אני חושב שכל הכוחות האלה פועלים בצורה רעה

302
00:13:42,000 --> 00:13:44,000
בבורסה.

303
00:13:44,000 --> 00:13:47,000
ובאופן כללי, אני רוצה להגיד לכם משהו

304
00:13:47,000 --> 00:13:50,000
על כלכלה התנהגותית.

305
00:13:50,000 --> 00:13:54,000
יש בחיינו הרבה אינטואיציות,

306
00:13:54,000 --> 00:13:57,000
והנקודה היא שהרבה מהאינטואיציות הללו שגויות.

307
00:13:57,000 --> 00:14:00,000
השאלה היא, האם נבחן את האינטואיציות האלה?

308
00:14:00,000 --> 00:14:02,000
אנחנו יכולים לחשוב איך לבחון את האינטואיציות האלה

309
00:14:02,000 --> 00:14:04,000
בחיינו הפרטיים, בחיינו העסקיים,

310
00:14:04,000 --> 00:14:07,000
ובייחוד כשזה נוגע לנושאי מדיניות,

311
00:14:07,000 --> 00:14:10,000
כשאנחנו חושבים על דברים כמו "לא משאירים אף ילד מאחור,"

312
00:14:10,000 --> 00:14:13,000
כשיוצרים שווקי מניות חדשים, יוצרים מדיניות חדשה --

313
00:14:13,000 --> 00:14:16,000
מיסוי, ביטוח בריאות ועוד.

314
00:14:16,000 --> 00:14:18,000
והקושי שבבחינת האינטואיציה שלנו

315
00:14:18,000 --> 00:14:20,000
היה השיעור שלמדתי

316
00:14:20,000 --> 00:14:22,000
כשחזרתי לדבר עם האחיות.

317
00:14:22,000 --> 00:14:24,000
אז חזרתי לדבר איתן,

318
00:14:24,000 --> 00:14:27,000
ולספר להן מה שגיליתי לגבי הסרת התחבושות.

319
00:14:27,000 --> 00:14:29,000
ולמדתי שני דברים מעניינים,

320
00:14:29,000 --> 00:14:31,000
אחד היה, שהאחות החביבה עלי ביותר, אתי,

321
00:14:31,000 --> 00:14:35,000
אמרה לי שלא החשבתי את הכאב שלה בשיקולי.

322
00:14:35,000 --> 00:14:37,000
היא אמרה: "כמובן, אתה יודע, זה היה מאוד כואב עבורך.

323
00:14:37,000 --> 00:14:39,000
אבל חשוב עלי כאחות,

324
00:14:39,000 --> 00:14:41,000
להלביש ולהוריד תחבושות ממישהו שחיבבתי,

325
00:14:41,000 --> 00:14:44,000
והייתי צריכה לעשות זאת שוב ושוב לאורך זמן רב.

326
00:14:44,000 --> 00:14:47,000
יצירת סבל כה רב היא משהו שקשה גם לי."

327
00:14:47,000 --> 00:14:52,000
והיא אמרה, אולי זה חלק מהסיבה שבגללה זה היה קשה עבורה

328
00:14:52,000 --> 00:14:55,000
אבל זה היה יותר מעניין מזה, כי היא אמרה:

329
00:14:55,000 --> 00:15:00,000
"אני לא חשבתי שהאינטואיציה שלך היתה נכונה.

330
00:15:00,000 --> 00:15:01,000
אני הרגשתי שהאינטואיציה שלי נכונה."

331
00:15:01,000 --> 00:15:03,000
אז אם תחשבו על כל האינטואיציות שיש לכם,

332
00:15:03,000 --> 00:15:07,000
זה מאוד קשה לחשוב שהאינטואיציה שלכם שגויה.

333
00:15:07,000 --> 00:15:10,000
והיא אמרה: "בהתחשב בעובדה שחשבתי שהאינטואיציה שלי נכונה" --

334
00:15:10,000 --> 00:15:12,000
היא חשבה שהאינטואיציה שלה נכונה --

335
00:15:12,000 --> 00:15:17,000
היה לה מאוד קשה לקבל את הצורך לערוך ניסוי קשה

336
00:15:17,000 --> 00:15:19,000
שיבדוק אם היא טועה.

337
00:15:19,000 --> 00:15:23,000
אבל למעשה, זה המצב שבו אנחנו נמצאים כל הזמן.

338
00:15:23,000 --> 00:15:26,000
יש לנו אינטואיציות חזקות לגבי כל מיני דברים --

339
00:15:26,000 --> 00:15:29,000
היכולות שלנו, איך שהכלכלה עובדת,

340
00:15:29,000 --> 00:15:31,000
כמה צריך לשלם למורים בבתי הספר.

341
00:15:31,000 --> 00:15:34,000
אבל אם לא נתחיל לבדוק את האינטואיציות האלה

342
00:15:34,000 --> 00:15:36,000
אנחנו לא נשתפר.

343
00:15:36,000 --> 00:15:38,000
ותחשבו כמה חיי היו יכולים להיות יותר טובים

344
00:15:38,000 --> 00:15:40,000
אם אותן אחיות היו מוכנות לבדוק את האינטואיציות שלהן

345
00:15:40,000 --> 00:15:41,000
ואיך הכל היה יותר טוב

346
00:15:41,000 --> 00:15:46,000
אם רק היינו עושים יותר בדיקות שיטתיות של האינטואיציות שלנו

347
00:15:46,000 --> 00:15:48,000
תודה רבה.