WEBVTT

00:00:01.000 --> 00:00:03.000
אני רוצה לדבר היום מעט

00:00:03.000 --> 00:00:06.000
על אי רציונאליות צפויה מראש.

00:00:06.000 --> 00:00:10.000
והעניין שלי בהתנהגות אי-רציונאלית

00:00:10.000 --> 00:00:13.000
התחיל לפני שנים רבות בבית החולים.

00:00:13.000 --> 00:00:17.000
נכוויתי קשה מאוד.

00:00:17.000 --> 00:00:20.000
ואם תבלו הרבה זמן בבית חולים,

00:00:20.000 --> 00:00:23.000
תראו הרבה סוגים של חוסר הגיון.

00:00:23.000 --> 00:00:28.000
והסוג שהפריע לי ביותר במחלקת הכוויות

00:00:28.000 --> 00:00:32.000
היה התהליך שבו האחיות הסירו מעליי את התחבושות.

00:00:33.000 --> 00:00:35.000
וודאי יצא לכם להוריד פלסטר,

00:00:35.000 --> 00:00:38.000
ותהיתם, בוודאי, מהי הגישה הנכונה.

00:00:38.000 --> 00:00:42.000
האם לתלוש אותו במהירות -- משך זמן קצר, אך עוצמת כאב גבוהה --

00:00:42.000 --> 00:00:44.000
או להוריד את הפלסטר לאט --

00:00:44.000 --> 00:00:48.000
לוקח יותר זמן, אך כל שנייה כואבת פחות --

00:00:48.000 --> 00:00:51.000
מהי הגישה הנכונה?

NOTE Paragraph

00:00:51.000 --> 00:00:55.000
אחיות המחלקה חשבו שהגישה הנכונה

00:00:55.000 --> 00:00:58.000
היא גישת התלישה, אז הן היו אוחזות ותולשות.

00:00:58.000 --> 00:01:00.000
ואוחזות ותולשות.

00:01:00.000 --> 00:01:04.000
ובגלל ש70 אחוזים מגופי היו שרופים, זה לקח כשעה.

00:01:04.000 --> 00:01:07.000
כמו שניתן לדמיין,

00:01:07.000 --> 00:01:11.000
שנאתי את רגע התלישה בעל עוצמת הכאב הגבוהה.

00:01:11.000 --> 00:01:13.000
ניסיתי לדבר איתן בהגיון ואמרתי,

00:01:13.000 --> 00:01:14.000
"למה שלא ננסה משהו אחר?

00:01:14.000 --> 00:01:16.000
למה שלא נעשה את זה מעט ממושך יותר --

00:01:16.000 --> 00:01:21.000
אולי שעתיים במקום שעה -- ונסבול פחות מעוצמת הכאב הזאת?

00:01:21.000 --> 00:01:23.000
והאחיות אמרו לי שני דברים:

00:01:23.000 --> 00:01:27.000
הן אמרו שיש להן את המודל הנכון של החולה --

00:01:27.000 --> 00:01:30.000
שהן יודעות מה צריך לעשות על-מנת להקטין את הכאב שלי --

00:01:30.000 --> 00:01:33.000
והן גם אמרו לי שהמילה "חולה", פירושה אינו

00:01:33.000 --> 00:01:35.000
להציע הצעות או להפריע או ...

00:01:35.000 --> 00:01:38.000
זה לא רק בעברית, אגב.

00:01:38.000 --> 00:01:41.000
זה בכל שפה שפגשתי עד כה.

NOTE Paragraph

00:01:41.000 --> 00:01:45.000
ואתם יודעים, אין הרבה -- לא היה הרבה שיכלתי לעשות,

00:01:45.000 --> 00:01:48.000
והן המשיכו לעשות מה שהן עשו.

00:01:48.000 --> 00:01:50.000
וכ-3 שנים לאחר מכן, כשעזבתי את בית החולים,

00:01:50.000 --> 00:01:53.000
התחלתי ללמוד באוניברסיטה.

00:01:53.000 --> 00:01:56.000
ואחד השיעורים המעניינים ביותר שלמדתי

00:01:56.000 --> 00:01:58.000
היה כי ישנה שיטה ניסיונית

00:01:58.000 --> 00:02:02.000
שאם יש לך שאלה, אתה יכול ליצור עותק של אותה שאלה

00:02:02.000 --> 00:02:06.000
באופן מופשט, ואתה יכול לבחון את השאלה,

00:02:06.000 --> 00:02:08.000
ואולי ללמוד משהו על העולם.

NOTE Paragraph

00:02:08.000 --> 00:02:10.000
אז זה מה שעשיתי.

00:02:10.000 --> 00:02:11.000
עדיין התעניינתי

00:02:11.000 --> 00:02:13.000
בשאלה הזו של איך להוריד תחבושות מפצועי כוויות.

00:02:13.000 --> 00:02:16.000
אז לא היה לי הרבה כסף,

00:02:16.000 --> 00:02:20.000
אז הלכתי לחנות חומרי בניין וקניתי מלחציים, כמו של נגרים.

00:02:20.000 --> 00:02:24.000
והבאתי אנשים למעבדה והכנסתי את האצבע שלהם אל תוך המלחציים,

00:02:24.000 --> 00:02:26.000
ומעכתי אותה קצת.

NOTE Paragraph

00:02:26.000 --> 00:02:28.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:28.000 --> 00:02:31.000
ומעכתי אותה למשכי זמן ארוכים ומשכי זמן קצרים,

00:02:31.000 --> 00:02:33.000
וכאב שעלה וכאב שירד,

00:02:33.000 --> 00:02:37.000
ועם הפסקות וללא הפסקות -- מבחר גרסאות של כאב.

00:02:37.000 --> 00:02:39.000
וכשסיימתי להכאיב לאנשים קצת, הייתי שואל אותם,

00:02:39.000 --> 00:02:41.000
ובכן, כמה זה כאב? או כמה זה כאב?

00:02:41.000 --> 00:02:43.000
או, אם היית צריך לבחור מבין שני האחרונים,

00:02:43.000 --> 00:02:45.000
במה היית בוחר?

NOTE Paragraph

00:02:45.000 --> 00:02:48.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:48.000 --> 00:02:51.000
המשכתי לעשות את זה במשך זמן מה.

NOTE Paragraph

00:02:51.000 --> 00:02:53.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:53.000 --> 00:02:57.000
ואז, כמו בכל מחקר אקדמאי מוצלח, קיבלתי עוד מימון.

00:02:57.000 --> 00:02:59.000
התקדמתי לצליל, שוק חשמלי --

00:02:59.000 --> 00:03:04.000
אפילו היתה לי חליפת כאב שיכלה לגרום לאנשים הרבה יותר כאב.

NOTE Paragraph

00:03:04.000 --> 00:03:08.000
אבל בסוף התהליך,

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
מה שלמדתי היה שהאחיות טעו.

00:03:11.000 --> 00:03:14.000
הן היו נשים מדהימות עם כוונות טובות

00:03:14.000 --> 00:03:16.000
ושפע של ניסיון, אבל בכל-זאת

00:03:16.000 --> 00:03:20.000
הן טעו באופן ניתן לחיזוי כל הזמן.

00:03:20.000 --> 00:03:23.000
מסתבר, שבגלל שאנחנו לא מודדים משך זמן

00:03:23.000 --> 00:03:25.000
באותה דרך בה אנחנו מודדים עוצמה,

00:03:25.000 --> 00:03:29.000
הייתי חווה פחות כאב אם משך הזמן היה ארוך יותר

00:03:29.000 --> 00:03:31.000
והעוצמה נמוכה יותר.

00:03:31.000 --> 00:03:34.000
מסתבר, שהיה טוב יותר אילו היו מתחילים מהפנים שלי,

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
שהיה הרבה יותר כואב ואז היו מתקדמים לכיוון הרגליים,

00:03:36.000 --> 00:03:39.000
והייתי חווה מגמת שיפור עם הזמן.

00:03:39.000 --> 00:03:40.000
זה גם היה כואב פחות.

00:03:40.000 --> 00:03:42.000
ובנוסף, מסתבר שהיה טוב אילו

00:03:42.000 --> 00:03:44.000
היו עושים הפסקות באמצע כדי להתאושש מהכאב.

00:03:44.000 --> 00:03:46.000
כל אלה היו דברים שהיו מאוד רצויים,

00:03:46.000 --> 00:03:49.000
ולאחיות שלי לא היה מושג.

NOTE Paragraph

00:03:49.000 --> 00:03:50.000
ומהנקודה הזאת התחלתי לחשוב,

00:03:50.000 --> 00:03:53.000
האם האחיות הן האנשים היחידים בעולם אשר יטעו

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
בהחלטה הספציפית הזאת, או האם מדובר במקרה כללי יותר?

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
ומסתבר שמדובר במקרה כללי יותר --

00:03:58.000 --> 00:04:01.000
ישנן הרבה טעויות שאנחנו עושים.

00:04:01.000 --> 00:04:06.000
ואני רוצה לתת לכם דוגמה של אחת מאותן החלטות לא הגיוניות,

00:04:06.000 --> 00:04:09.000
ואני רוצה לדבר איתכם על רמאות.

00:04:09.000 --> 00:04:11.000
והסיבה שבחרתי ברמאות היא כי זה נושא מעניין,

00:04:11.000 --> 00:04:13.000
אבל גם מגלה לנו דבר מה, אני חושב,

00:04:13.000 --> 00:04:16.000
על מצב הבורסה הנוכחי.

00:04:16.000 --> 00:04:19.000
אז העניין שלי ברמאות התחיל

00:04:19.000 --> 00:04:21.000
כש"אנרון" עלתה לבמה, התפוצצה לפתע,

00:04:21.000 --> 00:04:24.000
ואני התחלתי לחשוב על מה שקורה.

00:04:24.000 --> 00:04:25.000
האם זה מקרה של

00:04:25.000 --> 00:04:28.000
כמה תפוחים רקובים שהיו מסוגלים לעשות את כל זה?

00:04:28.000 --> 00:04:30.000
או שמדובר במצב יותר מהותי,

00:04:30.000 --> 00:04:34.000
שבו הרבה אנשים מסוגלים להתנהג באופן כזה?

NOTE Paragraph

00:04:34.000 --> 00:04:38.000
אז, כמו שבד"כ אנחנו עושים, החלטתי לערוך ניסוי פשוט.

00:04:38.000 --> 00:04:39.000
וכך הוא התנהל:

00:04:39.000 --> 00:04:42.000
אם הייתם משתתפים בניסוי, הייתי נותן לכם פיסת נייר

00:04:42.000 --> 00:04:46.000
עם 20 בעיות פשוטות במתמטיקה שכל אחד יכול לפתור,

00:04:46.000 --> 00:04:48.000
אבל לא הייתי נותן לכם מספיק זמן.

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
אחרי ש5 הדקות היו עוברות

00:04:50.000 --> 00:04:53.000
"החזירו את הניירות ואשלם לכם דולר לכל שאלה."

00:04:53.000 --> 00:04:57.000
אנשים עשו כן, ושילמתי להם 4 דולרים על המשימה -

00:04:57.000 --> 00:04:59.000
בממוצע, אנשים פתרו 4 שאלות.

00:04:59.000 --> 00:05:02.000
לאחרים ניסיתי לגרום לרמות.

00:05:02.000 --> 00:05:03.000
חילקתי את ניירות הבחינה שלהם

00:05:03.000 --> 00:05:05.000
ואחרי 5 דקות, אמרתי:

00:05:05.000 --> 00:05:06.000
"בבקשה, קרעו את הניירות שלכם.

00:05:06.000 --> 00:05:09.000
שימו את חתיכות הנייר בכיס או בתיק שלכם.

00:05:09.000 --> 00:05:12.000
ואמרו לי, בכמה תשובות צדקתם."

00:05:12.000 --> 00:05:15.000
עכשיו אנשים פתרו 7 שאלות בממוצע.

00:05:15.000 --> 00:05:20.000
וזה לא שכביכול היו כמה תפוחים רקובים --

00:05:20.000 --> 00:05:23.000
מעט אנשים שרימו הרבה,

00:05:23.000 --> 00:05:26.000
במקום זאת, ראינו הרבה אנשים שרימו מעט.

NOTE Paragraph

00:05:26.000 --> 00:05:29.000
עכשיו, בתיאוריה כלכלית,

00:05:29.000 --> 00:05:32.000
רמאות היא חישוב פשוט מאוד של עלות-תועלת.

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
אתה חושב, מה הסיכוי להיתפס?

00:05:34.000 --> 00:05:37.000
כמה אני צפוי להרוויח מהרמאות?

00:05:37.000 --> 00:05:39.000
וכמה איענש אם אתפס?

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
ואתה שוקל את האפשרויות האלה --

00:05:41.000 --> 00:05:43.000
אתה עורך את החישוב הפשוט של עלות-תועלת,

00:05:43.000 --> 00:05:46.000
ואתה מחליט אם משתלם לך לבצע את הפשע או לא.

00:05:46.000 --> 00:05:48.000
אז אנחנו מנסים לבחון את זה.

00:05:48.000 --> 00:05:52.000
לחלק מהאנשים, שינינו את כמות הכסף שהם יכלו להרוויח --

00:05:52.000 --> 00:05:53.000
כמה כסף הם יוכלו לגנוב.

00:05:53.000 --> 00:05:56.000
שילמנו להם 10 סנט עבור כל תשובה נכונה, 50 סנט,

00:05:56.000 --> 00:05:59.000
דולר אחד, 5 דולרים, 10 דולרים עבור תשובה נכונה.

NOTE Paragraph

00:05:59.000 --> 00:06:03.000
ניתן לצפות שככל שהסכום "על השולחן" עולה,

00:06:03.000 --> 00:06:06.000
אנשים ירמו יותר. אבל למעשה, לא כך היה.

00:06:06.000 --> 00:06:09.000
קיבלנו הרבה אנשים שמרמים ע"י גניבת מעט.

00:06:09.000 --> 00:06:12.000
מה לגבי הסבירות להיתפס?

00:06:12.000 --> 00:06:14.000
חלק מהאנשים קרעו חצי מהנייר שלהם,

00:06:14.000 --> 00:06:15.000
כך שנשארו ראיות.

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
חלק מהאנשים קרעו את כל הנייר שלהם.

00:06:17.000 --> 00:06:20.000
חלק מהאנשים קרעו הכל, יצאו מהחדר,

00:06:20.000 --> 00:06:23.000
ושילמו לעצמם מקערת הכסף שהכילה יותר מ100 דולר.

00:06:23.000 --> 00:06:26.000
ניתן היה לצפות, שככל שהסבירות להיתפס יורדת,

00:06:26.000 --> 00:06:29.000
אנשים ירמו יותר, אבל, שוב, לא כך היה.

00:06:29.000 --> 00:06:32.000
שוב, הרבה אנשים רימו אך במעט.

00:06:32.000 --> 00:06:35.000
והם היו אדישים לתמריצים הכלכליים האלה.

NOTE Paragraph

00:06:35.000 --> 00:06:36.000
אז אמרנו, "אם אנשים אדישים

00:06:36.000 --> 00:06:41.000
להסברים ההגיוניים של התורה הכלכלית, לכוחות האלה,

00:06:41.000 --> 00:06:44.000
מה בעצם קורה פה?"

00:06:44.000 --> 00:06:47.000
וחשבנו שאולי מה שקורה זה שישנם שני כוחות.

00:06:47.000 --> 00:06:49.000
מצד אחד, כולנו רוצים להביט במראה

00:06:49.000 --> 00:06:52.000
ולהרגיש טוב עם עצמנו, אז אנחנו לא רוצים לרמות.

00:06:52.000 --> 00:06:54.000
מצד שני, אנחנו יכולים לרמות קצת,

00:06:54.000 --> 00:06:56.000
ועדיין להרגיש טוב עם עצמנו.

00:06:56.000 --> 00:06:57.000
אז אולי, מה שקורה הוא

00:06:57.000 --> 00:06:59.000
שיש רמת רמאות שאנחנו לא יכולים לעבור,

00:06:59.000 --> 00:07:03.000
אבל אנחנו בכ"ז יכולים להרוויח מרמאות ברמה נמוכה,

00:07:03.000 --> 00:07:06.000
כל עוד הרמאות לא משנה את הדימוי העצמי שלנו.

00:07:06.000 --> 00:07:09.000
אנחנו קוראים לזה "גורם אלתור".

NOTE Paragraph

00:07:10.000 --> 00:07:14.000
עכשיו, איך בודקים גורם אלתור אישי?

00:07:14.000 --> 00:07:18.000
בתחילה שאלנו איך נוכל לצמצם את גורם האלתור?

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
אז הבאנו אנשים למעבדה ואמרנו:

00:07:20.000 --> 00:07:22.000
"יש לנו שתי משימות בשבילכם היום."

00:07:22.000 --> 00:07:23.000
ראשית, ביקשנו ממחצית מהאנשים

00:07:23.000 --> 00:07:25.000
להיזכר ב10 ספרים שקראו בתיכון,

00:07:25.000 --> 00:07:28.000
או להיזכר ב10 הדיברות,

00:07:28.000 --> 00:07:30.000
ואז פיתינו אותם עם רמאות.

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
הסתבר, שהאנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות --

00:07:33.000 --> 00:07:35.000
ובמקרה שלנו אף-אחד לא הצליח להיזכר ב10 הדיברות --

00:07:36.000 --> 00:07:40.000
אבל, אותם אנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות

00:07:40.000 --> 00:07:43.000
בהינתן ההזדמנות לרמות - לא רימו כלל.

00:07:43.000 --> 00:07:45.000
זה לא שהאנשים הדתיים יותר --

00:07:45.000 --> 00:07:46.000
אלה שזכרו יותר מהדיברות -- רימו פחות,

00:07:46.000 --> 00:07:48.000
ושהאנשים הדתיים פחות --

00:07:48.000 --> 00:07:49.000
אלה שכמעט ולא הצליחו להיזכר בדיברות --

00:07:49.000 --> 00:07:51.000
רימו יותר.

00:07:51.000 --> 00:07:55.000
ברגע שאנשים חשבו על לנסות ולהיזכר ב10 הדיברות

00:07:55.000 --> 00:07:56.000
הם הפסיקו לרמות.

00:07:56.000 --> 00:07:58.000
למעשה, אפילו כשנתנו לאתיאיסטים מוצהרים

00:07:58.000 --> 00:08:02.000
את המשימה להישבע על ספר התנ"ך ואז נתנו להם הזדמנות לרמות,

00:08:02.000 --> 00:08:04.000
הם לא רימו כלל.

00:08:06.000 --> 00:08:08.000
עכשיו, 10 הדיברות הן דבר שקשה

00:08:08.000 --> 00:08:10.000
להכניס למערכת החינוך, אז אמרנו

00:08:10.000 --> 00:08:12.000
"למה שלא נגרום לאנשים לחתום על 'קוד אתי'?"

00:08:12.000 --> 00:08:14.000
אז גרמנו להם לחתום:

00:08:14.000 --> 00:08:18.000
"אני מבין שהסקר הקצר הזה יערך בהתאם לקוד האתי של MIT ."

00:08:18.000 --> 00:08:21.000
ואז הם קרעו את זה לגזרים. שום רמאות בכלל.

00:08:21.000 --> 00:08:22.000
וזה מאוד מעניין

00:08:22.000 --> 00:08:24.000
כי לאוניברסיטת MIT כלל אין "קוד אתי".

00:08:24.000 --> 00:08:29.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:29.000 --> 00:08:33.000
אז, כל זה מקטין את "גורם האלתור."

00:08:33.000 --> 00:08:36.000
ומה בדבר הגדלת "גורם האלתור"?

00:08:36.000 --> 00:08:38.000
הניסוי הראשון -- הסתובבתי בMIT

00:08:38.000 --> 00:08:41.000
ופיזרתי שישיות של קולה במקררים --

00:08:41.000 --> 00:08:43.000
אלה היו מקררים משותפים לתלמידי התואר הראשון.

00:08:43.000 --> 00:08:46.000
וחזרתי למדוד את מה שאנחנו קוראים לו

00:08:46.000 --> 00:08:50.000
"זמן מחצית החיים" של קולה -- כמה זמן היא תשרוד במקררים?

00:08:50.000 --> 00:08:53.000
וכמו שניתן לצפות, היא לא שורדת הרבה זמן. אנשים לוקחים אותה.

00:08:53.000 --> 00:08:57.000
להבדיל, לקחתי צלחת עם 6 שטרות בני דולר אחד,

00:08:57.000 --> 00:09:00.000
והשארתי אותם באותם מקררים.

00:09:00.000 --> 00:09:01.000
אף שטר לא נעלם.

NOTE Paragraph

00:09:01.000 --> 00:09:04.000
אבל, זה אינו ניסוי טוב במדעי החברה,

00:09:04.000 --> 00:09:07.000
אז כדי לשפר אותו, ערכתי את אותו הניסוי

00:09:07.000 --> 00:09:09.000
כפי שתיארתי לכם הרגע.

00:09:09.000 --> 00:09:12.000
שליש מהאנשים שקיבלו את דפי הנייר - החזירו אותם,

00:09:12.000 --> 00:09:15.000
שליש מהאנשים שקיבלו את הדפים - קרעו אותם, 202 00:09:15,000 --> 00:09:16,000 הם פנו אלינו ואמרו:

00:09:15.000 --> 00:09:16.000
הם פנו אלינו ואמרו

00:09:16.000 --> 00:09:19.000
"מר נסיין, פתרתי X שאלות. תן לי X דולרים."

00:09:19.000 --> 00:09:22.000
שליש מהאנשים כשסיימו לקרוע את הניירות

00:09:22.000 --> 00:09:24.000
באו אלינו ואמרו:

00:09:24.000 --> 00:09:30.000
"מר נסיין, פתרתי X שאלות, תן לי X אסימונים."

00:09:30.000 --> 00:09:33.000
לא שילמנו להם בדולרים. שילמנו להם במשהו אחר.

00:09:33.000 --> 00:09:36.000
ואז הם לקחו את המשהו האחר, הלכו 4 מטר הצידה,

00:09:36.000 --> 00:09:38.000
והחליפו את המשהו הזה בדולרים.

NOTE Paragraph

00:09:38.000 --> 00:09:40.000
תחשבו על התפיסה האינטואיטיבית הבאה:

00:09:40.000 --> 00:09:43.000
כמה רע תרגישו אם תיקחו עיפרון מהעבודה הביתה,

00:09:43.000 --> 00:09:45.000
בהשוואה לכמה רע תרגישו

00:09:45.000 --> 00:09:47.000
אם תיקחו 10 סנט מהקופה הקטנה במשרד?

00:09:47.000 --> 00:09:50.000
הדברים הללו נותנים תחושה שונה לגמרי.

00:09:50.000 --> 00:09:53.000
האם הרחקת האנשים מהכסף המזומן למשך כמה שניות

00:09:53.000 --> 00:09:56.000
ע"י תשלום באסימונים תשפיע?

00:09:56.000 --> 00:09:58.000
המשתתפים הכפילו את הרמאות שלהם.

00:09:58.000 --> 00:10:00.000
אומר לכם מה אני חושב

00:10:00.000 --> 00:10:02.000
לגבי זה והבורסה בעוד רגע.

00:10:03.000 --> 00:10:07.000
אבל זה עדיין לא פתר את הבעיה הגדולה שהיתה לי עם "אנרון,"

00:10:07.000 --> 00:10:10.000
כיוון שב"אנרון" ישנו גם מרכיב חברתי.

00:10:10.000 --> 00:10:11.000
אנשים רואים את ההתנהגות של השאר.

00:10:11.000 --> 00:10:13.000
למעשה, בכל יום, כשאנחנו פותחים את העיתון

00:10:13.000 --> 00:10:15.000
אנחנו רואים דוגמאות של אנשים מרמים.

00:10:15.000 --> 00:10:18.000
איך זה משפיע עלינו?

NOTE Paragraph

00:10:18.000 --> 00:10:19.000
אז ערכנו ניסוי נוסף.

00:10:19.000 --> 00:10:22.000
אירגנו קבוצת סטודנטים גדולה לניסוי

00:10:22.000 --> 00:10:23.000
ושילמנו להם מראש,

00:10:23.000 --> 00:10:26.000
כך שכל אחד קיבל מעטפה עם התשלום עבור הניסוי.

00:10:26.000 --> 00:10:28.000
ואמרנו להם שבסוף, ביקשנו מהם

00:10:28.000 --> 00:10:32.000
לשלם לנו בחזרה את הכסף שלא הרוויחו. יש?

00:10:32.000 --> 00:10:33.000
אותו הדבר קרה.

00:10:33.000 --> 00:10:35.000
כשאנחנו נותנים לאנשים את ההזדמנות לרמות, הם מרמים.

00:10:35.000 --> 00:10:38.000
הם מרמים בקצת, אבל מרמים.

00:10:38.000 --> 00:10:41.000
אבל במקרה הזה שכרנו גם סטודנט למשחק.

00:10:41.000 --> 00:10:45.000
הסטודנט למשחק נעמד לאחר 30 שניות ואמר:

00:10:45.000 --> 00:10:48.000
"פתרתי הכל, מה לעשות?"

00:10:48.000 --> 00:10:52.000
והנסיין אמר: "אם פתרת הכל, לך הביתה,

00:10:52.000 --> 00:10:53.000
זהו זה, המשימה נגמרה."

00:10:53.000 --> 00:10:57.000
אז עכשיו היה לנו סטודנט -- סטודנט למשחק --

00:10:57.000 --> 00:10:59.000
שהיה חלק מהקבוצה.

00:10:59.000 --> 00:11:01.000
אף אחד לא ידע שהוא שחקן.

00:11:01.000 --> 00:11:05.000
והיה ברור שהוא רימה בדרך מאוד מאוד חמורה.

00:11:05.000 --> 00:11:08.000
מה יקרה לשאר חברי הקבוצה?

00:11:08.000 --> 00:11:11.000
האם ירמו יותר או שמא פחות?

NOTE Paragraph

00:11:11.000 --> 00:11:13.000
הנה מה שקרה:

00:11:13.000 --> 00:11:17.000
מסתבר שזה תלוי באיזו חולצה הם לבשו.

00:11:17.000 --> 00:11:19.000
הנה הקטע,

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
העברנו את הניסוי בקרנגי-מלון ובפיטסבורג.

00:11:22.000 --> 00:11:24.000
בפיטסבורג יש שתי אוניברסיטאות גדולות:

00:11:24.000 --> 00:11:27.000
קרנגי-מלון והאוניברסיטה של פיטסבורג.

00:11:27.000 --> 00:11:29.000
כל המשתתפים בניסוי

00:11:29.000 --> 00:11:31.000
היו תלמידי קרנגי-מלון

00:11:31.000 --> 00:11:35.000
וכאשר השחקן אשר נעמד היה גם תלמיד של קרמגי-מלון --

00:11:35.000 --> 00:11:37.000
הוא באמת היה תלמיד של קרנגי-מלון --

00:11:37.000 --> 00:11:41.000
אבל הוא היה חלק מהקבוצה, הרמאות עלתה.

00:11:41.000 --> 00:11:45.000
אבל כאשר הוא לבש חולצה של אוניברסיטת פיטסבורג

00:11:45.000 --> 00:11:47.000
הרמאות ירדה.

NOTE Paragraph

00:11:47.000 --> 00:11:50.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:50.000 --> 00:11:53.000
עכשיו, זה חשוב, כיוון שיש לזכור

00:11:53.000 --> 00:11:55.000
שברגע שהסטודנט נעמד

00:11:55.000 --> 00:11:58.000
היה ברור לכולם שהם יכולים להתחמק עם הרמאות,

00:11:58.000 --> 00:12:00.000
כיוון שהנסיין אמר:

00:12:00.000 --> 00:12:02.000
"סיימת הכל. לך הביתה" והשחקן הלך עם הכסף.

00:12:02.000 --> 00:12:05.000
אז העניין לא היה ממש הסיכון להיתפס.

00:12:05.000 --> 00:12:08.000
זה היה יותר על הנורמות של רמאות.

00:12:08.000 --> 00:12:11.000
אם מישהו מתוך הקבוצה שלנו מרמה ואנחנו רואים אותו מרמה

00:12:11.000 --> 00:12:15.000
אנחנו מרגישים שזה יותר ראוי, כקבוצה, להתנהג כך.

00:12:15.000 --> 00:12:17.000
אבל אם זה מישהו מקבוצה אחרת, אותם אנשים נוראיים --

00:12:17.000 --> 00:12:19.000
אני מתכוון, לא נוראיים ב --

00:12:19.000 --> 00:12:21.000
אבל אנשים שאנחנו לא רוצים להזדהות איתם

00:12:21.000 --> 00:12:23.000
מאוניברסיטה אחרת, קבוצה אחרת,

00:12:23.000 --> 00:12:26.000
לפתע פתאום המודעות של האנשים ליושר עולה --

00:12:26.000 --> 00:12:28.000
קצת כמו הניסוי עם 10 הדיברות --

00:12:28.000 --> 00:12:32.000
והם מרמים עוד פחות.

NOTE Paragraph

00:12:32.000 --> 00:12:36.000
אז מה למדנו על רמאות מכל זה?

00:12:36.000 --> 00:12:39.000
למדנו שהרבה אנשים יכולים לרמות.

00:12:39.000 --> 00:12:42.000
הם מרמים רק במעט.

00:12:42.000 --> 00:12:46.000
כשאנחנו מזכירים להם את המוסר שלהם, הם מרמים פחות.

00:12:46.000 --> 00:12:49.000
כשאנחנו מתרחקים מהרמאות,

00:12:49.000 --> 00:12:53.000
מאובייקט הכסף, למשל, הם מרמים יותר.

00:12:53.000 --> 00:12:55.000
וכשאנחנו רואים רמאות מסביבנו,

00:12:55.000 --> 00:12:59.000
בייחוד אם זה מתוך הקבוצה שלנו, הרמאות עולה.

00:12:59.000 --> 00:13:02.000
עכשיו, אם נחשוב על זה במונחים של הבורסה,

00:13:02.000 --> 00:13:03.000
חשבו מה קורה.

00:13:03.000 --> 00:13:06.000
מה קורה כשיוצרים משהו,

00:13:06.000 --> 00:13:08.000
כשמשלמים לאנשים הרבה כסף

00:13:08.000 --> 00:13:11.000
כדי לראות את המציאות בצורה מעט מעוותת.

00:13:11.000 --> 00:13:14.000
האם הם לא יצליחו לראות את המציאות כך?

00:13:14.000 --> 00:13:15.000
בוודאי שיצליחו.

00:13:15.000 --> 00:13:16.000
מה קורה כשעושים דברים אחרים,

00:13:16.000 --> 00:13:18.000
כשמפרידים דברים מכסף?

00:13:18.000 --> 00:13:21.000
קוראים לזה מניות, אופציות, נגזרים,

00:13:21.000 --> 00:13:22.000
ניירות ערך מגובי משכנתאות.

00:13:22.000 --> 00:13:25.000
היתכן שעם דברים יותר מרוחקים כאלה,

00:13:25.000 --> 00:13:27.000
שאינם אסימון לשנייה אחת,

00:13:27.000 --> 00:13:29.000
אלא דבר שמרוחק צעדים רבים מכסף

00:13:29.000 --> 00:13:33.000
למשך זמן ארוך הרבה יותר -- הייתכן שאנשים ירמו אפילו יותר?

00:13:33.000 --> 00:13:35.000
ומה קורה לסביבה החברתית

00:13:35.000 --> 00:13:38.000
כשאנשים רואים אחרים מתנהגים כך סביבם?

00:13:38.000 --> 00:13:42.000
אני חושב שכל הכוחות האלה פועלים בצורה רעה

00:13:42.000 --> 00:13:44.000
בבורסה.

NOTE Paragraph

00:13:44.000 --> 00:13:47.000
ובאופן כללי, אני רוצה להגיד לכם משהו

00:13:47.000 --> 00:13:50.000
על כלכלה התנהגותית.

00:13:50.000 --> 00:13:54.000
יש בחיינו הרבה אינטואיציות,

00:13:54.000 --> 00:13:57.000
והנקודה היא שהרבה מהאינטואיציות הללו שגויות.

00:13:57.000 --> 00:14:00.000
השאלה היא, האם נבחן את האינטואיציות האלה?

00:14:00.000 --> 00:14:02.000
אנחנו יכולים לחשוב איך לבחון את האינטואיציות האלה

00:14:02.000 --> 00:14:04.000
בחיינו הפרטיים, בחיינו העסקיים,

00:14:04.000 --> 00:14:07.000
ובייחוד כשזה נוגע לנושאי מדיניות,

00:14:07.000 --> 00:14:10.000
כשאנחנו חושבים על דברים כמו "לא משאירים אף ילד מאחור,"

00:14:10.000 --> 00:14:13.000
כשיוצרים שווקי מניות חדשים, יוצרים מדיניות חדשה --

00:14:13.000 --> 00:14:16.000
מיסוי, ביטוח בריאות ועוד.

00:14:16.000 --> 00:14:18.000
והקושי שבבחינת האינטואיציה שלנו

00:14:18.000 --> 00:14:20.000
היה השיעור שלמדתי

00:14:20.000 --> 00:14:22.000
כשחזרתי לדבר עם האחיות.

NOTE Paragraph

00:14:22.000 --> 00:14:24.000
אז חזרתי לדבר איתן,

00:14:24.000 --> 00:14:27.000
ולספר להן מה שגיליתי לגבי הסרת התחבושות.

00:14:27.000 --> 00:14:29.000
ולמדתי שני דברים מעניינים,

00:14:29.000 --> 00:14:31.000
אחד היה, שהאחות החביבה עלי ביותר, אתי,

00:14:31.000 --> 00:14:35.000
אמרה לי שלא החשבתי את הכאב שלה בשיקולי.

00:14:35.000 --> 00:14:37.000
היא אמרה: "כמובן, אתה יודע, זה היה מאוד כואב עבורך.

00:14:37.000 --> 00:14:39.000
אבל חשוב עלי כאחות,

00:14:39.000 --> 00:14:41.000
להלביש ולהוריד תחבושות ממישהו שחיבבתי,

00:14:41.000 --> 00:14:44.000
והייתי צריכה לעשות זאת שוב ושוב לאורך זמן רב.

00:14:44.000 --> 00:14:47.000
יצירת סבל כה רב היא משהו שקשה גם לי."

00:14:47.000 --> 00:14:52.000
והיא אמרה, אולי זה חלק מהסיבה שבגללה זה היה קשה עבורה

00:14:52.000 --> 00:14:55.000
אבל זה היה יותר מעניין מזה, כי היא אמרה:

00:14:55.000 --> 00:15:00.000
"אני לא חשבתי שהאינטואיציה שלך היתה נכונה.

00:15:00.000 --> 00:15:01.000
אני הרגשתי שהאינטואיציה שלי נכונה."

00:15:01.000 --> 00:15:03.000
אז אם תחשבו על כל האינטואיציות שיש לכם,

00:15:03.000 --> 00:15:07.000
זה מאוד קשה לחשוב שהאינטואיציה שלכם שגויה.

00:15:07.000 --> 00:15:10.000
והיא אמרה: "בהתחשב בעובדה שחשבתי שהאינטואיציה שלי נכונה" --

00:15:10.000 --> 00:15:12.000
היא חשבה שהאינטואיציה שלה נכונה --

00:15:12.000 --> 00:15:17.000
היה לה מאוד קשה לקבל את הצורך לערוך ניסוי קשה

00:15:17.000 --> 00:15:19.000
שיבדוק אם היא טועה.

NOTE Paragraph

00:15:19.000 --> 00:15:23.000
אבל למעשה, זה המצב שבו אנחנו נמצאים כל הזמן.

00:15:23.000 --> 00:15:26.000
יש לנו אינטואיציות חזקות לגבי כל מיני דברים --

00:15:26.000 --> 00:15:29.000
היכולות שלנו, איך שהכלכלה עובדת,

00:15:29.000 --> 00:15:31.000
כמה צריך לשלם למורים בבתי הספר.

00:15:31.000 --> 00:15:34.000
אבל אם לא נתחיל לבדוק את האינטואיציות האלה

00:15:34.000 --> 00:15:36.000
אנחנו לא נשתפר.

00:15:36.000 --> 00:15:38.000
ותחשבו כמה חיי היו יכולים להיות יותר טובים

00:15:38.000 --> 00:15:40.000
אם אותן אחיות היו מוכנות לבדוק את האינטואיציות שלהן

00:15:40.000 --> 00:15:41.000
ואיך הכל היה יותר טוב

00:15:41.000 --> 00:15:46.000
אם רק היינו עושים יותר בדיקות שיטתיות של האינטואיציות שלנו

NOTE Paragraph

00:15:46.000 --> 00:15:48.000
תודה רבה.