פט מיטשל: אז חשבתי הרבה
על חברות נשית,

ודרך אגב, שתי הנשים הללו,

אני מאוד מתכבדת לומר,

היו חברות שלי
במשך זמן רב מאוד, גם כן.

ג'יין פונדה: כן היינו.

פ.מ.: ואחד הדברים שקראתי 
על חברות נשית

הוא משהו שסרוונטס אמר.

הוא אמר, "אתה יכול להגיד
הרבה על מישהו, "

במקרה זה אישה,

" על פי החברות שלה."

אז בואו נתחיל עם --

(צְחוֹק)

ג'.פ: אנחנו בצרות גדולות.

לילי טומלין: תני לי קצת 
מהמים האלה,

אני מאוד מיובשת.

(צחוק)

ג'.פ: את גוזלת מזמננו.

הוא מאוד מוגבל --

ל.ט: רק להיות איתה, שואב ממני 
את כל החיים.

(צחוק)

ג'.פ: את לא ראית שום דבר עדיין.

בכל אופן - מצטערת.

פ.מ: אז ספרי לי, מה את מחפשת בחברה?

ל.ט: אני מחפשת מישהי
שיש לה תחושה לכיף,

שהיא נועזת,

שהיא זמינה, בעלת מודעות פוליטית,

מי שיש לה ולו שמץ של 
תשוקה לכדור הארץ,

מישהי הגונה, בעלת חוש של צדק

וחושבת שאני ראויה.

(צחוק)

(תְשׁוּאוֹת)

ג'.פ: אתן יודעות, חשבתי הבוקר.

אני אפילו לא יודעת מה הייתי עושה
בלי החברות שלי.

אני מתכוונת: "יש לי חברות, 
משמע אני קיימת."

ל.ט: (צחוק)

ג'.פ: לא, זה נכון.

אני קיימת משום שיש לי את 
החברות שלי. הן --

את אחת מהן.

אני לא יודעת עלייך, 
אבל בכל אופן --

(צחוק)

את יודעת, הן מחזקות אותי,
הן מחכימות אותי.

הן גורמות לי להיות אמיצה יותר.

הן טופחות לי על השכם כשאני
זקוקה לתיקון-מסלול.

ורובן גם הרבה יותר
צעירות ממני.

את יודעת? אני מתכוונת, זה נחמד
ל.ט: תודה לך.

(צְחוֹק)

ג'.פ.: לא, באמת, אני כוללת אותך
בזה, כי תקשיבי, את יודעת -

זה נחמד שיש עדיין בסביבה
מישהו לשחק אתו וללמוד ממנו

כשמתקרבים לקראת הסוף.

אני מתקרבת -
אני אהיה שם לפניך.

ל.ט.: לא, אני שמחה שיש לי 
אותך לצדי במקביל להזדקנות שלי.

(צְחוֹק)

ג'.פ: אני מראה לך את הדרך.

(צְחוֹק)

ל.ט: ובכן, את אכן עושה זאת.

פ.מ.: ובכן, ככל שאנו מזדקנות,

ובעודנו עוברות דרך מסעות חיים שונים,

מה אתן עושות כדי לשמור על 
חברותכן חיונית ומלאת חיים?

ל.ט.: ובכן, צריך 
להשתמש בהרבה --

ג'.פ: היא לא מזמינה אותי הרבה,
אני אומרת לך את זה.

ל.ט: אני צריכה להשתמש הרבה 
במדיה החברתית --

תהיי עכשיו בשקט. וכך --

(צְחוֹק)

ל.ט: ואני עוברת על המיילים שלי,
עוברת על הטקסטים שלי

כדי למצוא את החברים שלי,

כדי שאוכל לענות להם הכי 
מהר שאפשר,

משום שאני יודעת שהם זקוקים
לעצה שלי.

(צחוק)

הם זקוקים לתמיכה שלי,

כי רוב החברים שלי הם סופרים,
או פעילים, או שחקנים.

ואת כל השלושה --

ושורה ארוכה של ביטויי 
תיאור אחרים.

ואני רוצה להגיע אליך
מוקדם ככל האפשר,

אני רוצה שתדעי 
שאני שם בשבילך.

ג'.פ: את עושה אימוג'ים?

ל.ט: הו ...
ג'.פ: לא?

ל.ט: זה מביך.
ג'.פ: אני ממש בקטע של אימוג'ים.

ל.ט: לא, אני מאייתת את --

אני מאייתת את מילות האושר
שלי ואת האיחולים שלי,

והעצב.

ג'.פ: את מאייתת את זה נכון כעת --

ל.ט: אני מאייתת את זה כל אות.

(צחוק)

ג'.פ: כזו טהרנית.

את יודעת, ככל שאני מזדקנת,

אני מבינה יותר את 
החשיבות של חברויות,

וכך, אני באמת עושה מאמץ

להושיט יד ולייצר שעות משחק --
לא לתת ליותר מדי זמן לעבור --

אני קוראת הרבה

אז כפי שלילי יודעת היטב,

את הספרים שאני אוהבת,
אני שולחת לחברים שלי.

ל.ט: כשידענו שנהיה כאן היום

שלחת לי הרבה ספרים
על נשים, ידידות נשית,

וכל כך הופתעתי לראות 
כמה הרבה ספרים,

כמה הרבה מחקר 
נעשה באחרונה --

ג'.פ: והיית אסירת תודה?
ל.ט: הייתי אסירת תודה.

(צחוק)

פ.מ: ו --

ל.ט: חכו, לא, זה באמת חשוב 
כי זו דוגמה אחרת

כיצד מתעלמים מנשים, שמים אותן
בצד, דוחקים לשוליים.

מעט מאוד מחקר נעשה עלינו,

למרות שהתנדבנו המון פעמים.

ג'.פ: זה בטוח.

(צחוק)

ל.ט: זה באמת מרגש,
וכולכם תהיו מעוניינים בכך.

מחקר בבית הספר לרפואה
בהרווארד הראה

שנשים שיש להן
חברויות נשיות קרובות

נוטות פחות לפתח ליקויים -

ליקויים פיזיים כשהן מזדקנות,

וסביר להניח, שנראה שחייהן
הרבה יותר חיוניים, מרגשים --

ג'.פ: וארוכים יותר --

ל.ט: חיים מלאי שמחה.

ג'.פ: אנחנו חיות חמש שנים 
יותר מגברים.

אני חושבת שהייתי מחליפה
את השנים עם שמחה.

(צחוק)

ל.ט: אבל החלק החשוב ביותר
שמצאו --

התוצאות היו כל כך מרגשות
וכל כך חד-משמעיות --

החוקרים מצאו

שחוסר בחברות נשית קרובה
מזיק לבריאות,

כמו עישון או עודף משקל.

ג'.פ: ויש משהו נוסף, גם כן --

ל.ט: אני כבר אמרתי
את החלק שלי, אז ...

(צחוק)

ג'.פ: בסדר, טוב, הקשיבי 
לחלק שלי, כי יש דבר נוסף.

כי הם רק ---
במשך שנים, עשרות שנים --

הם רק חקרו גברים כשהם
ניסו להבין לחץ,

רק לאחרונה הם חקרו מה קורה
לנשים כאשר אנחנו לחוצות,

ומתברר
שכשאנחנו לחוצות - נשים,

הגוף שלנו מוצף באוקסיטוצין.

שזה הורמון להפחתת לחץ
שגורם להרגשה טובה, מרגיעה,

שמתגבר גם כשאנו עם 
חברותינו הנשים.

ואני חושבת שזו סיבה אחת מדוע 
אנחנו חיות יותר זמן.

וכל כך צר לי על הגברים
כי אין להם את זה.

טסטוסטרון בגברים מפחית
את השפעת האוקסיטוצין.

ל.ט: ובכן, כשאת ואני ודולי עשינו
את "9 עד 5" ...

ג'.פ: אה --

ל.ט: צחקנו, כן, צחקנו 
כל כך הרבה,

מצאנו שהיו לנו כל כך הרבה 
במשותף ואנחנו כל כך שונות.

הנה היא, כמו מלכה הוליוודית,

אני כמו ילד קשוח מדטרויט,

[דולי ניא] ילד דרומי 
מעיירה ענייה בטנסי,

ומצאנו שהיינו כל כך 
מסונכרנות כנשים,

ואנחנו חייבות להיות --

צחקנו - כנראה שהוספנו לפחות
עשור לתוחלת החיים שלנו.

ג'.פ: נראה לי -- שילבנו את 
רגלינו הרבה.

(צחוק)

אם את יודעת למה אני מתכוונת.

ל.ט: אני חושבת שכולנו יודעים 
למה את מתכוונת.

(צחוק)

פ.מ: את מוסיפה עשרות שנים 
לחיינו כעת.

אז מתוך הספרים שג'יין שלחה
לשתינו לקרוא על חברות נשית

היה ספר של אישה שאנו מעריצות מאוד,
סיסטר ג'ואן צ'יטיסטר,

שאמרה על חברות נשית

שנשים חברות אינן רק 
מעשה חברתי,

הן מעשה רוחני.

האם אתן חושבות על חברותיכן
כעל נשים רוחניות?

האם הן מוסיפות משהו
רוחני לחיים שלכם?

ל.ט: רוחני -- אני בהחלט 
חושבת שכן.

משום ש -- במיוחד אנשים 
שמכירים הרבה זמן

אנשים שביליתם זמן איתם --

אני יכולה לראות את המהות
הרוחנית בתוכם,

הרוך, הפגיעות.

יש בעצם סוג של אהבה, אלמנט
של אהבה במערכת היחסים.

אני פשוט רואה עמוק 
לתוך הנשמה שלך.

פ.מ: האם את רואה זאת, ג'יין?

ל.ט: אבל יש לי כוחות מיוחדים.

ג'.פ: ובכן, יש כל מיני חברים.

יש חברים עסקיים,
וחברי מפלגה,

יש לי הרבה מאלה.

(צחוק)

אבל לחברויות מייצרות 
האוקסיטוצין יש...

הן מרגישות רוחניות
כי זו פתיחת לב, נכון?

את יודעת, אנחנו חודרות עמוק ו--

אני מוצאת שאני מזילה הרבה
דמעות עם חברותי האינטימיות.

לא כי אני עצובה אלא כי הן נוגעות בי
ומשרות עלי השראה.

ל.ט: ואת יודעת שאחת מכן
הולכת בקרוב.

(צחוק)

פ.מ: ובכן, שתינו יושבות כאן,
לילי, על מי את מדברת?

(צחוק)

ואני תמיד חושבת, כשנשים
מדברות על החברויות שלהן,

גברים תמיד נראים קצת מבולבלים.

מהם ההבדלים, לדעתך,

בין חברויות גברים
לחברויות נשים?

ל.ט: יש הבדל גדול,

ואני חושבת שצריכה להיות לנו
הרבה אמפתיה לגברים -

(צחוק)

שאין להם את מה שיש לנו.

שאני חושבת שזו אולי הסיבה
שהם מתים מוקדם יותר.

(צחוק)

יש לי הרבה חמלה לגברים,

כי נשים, ברצינות, אנחנו --

מערכות יחסים נשיות, החברויות 
שלנו, הן חשיפה מלאה, לעומק.

הן חושפניות.

אנו מסתכנות בפגיעות --
זה משהו שגברים לא עושים.

כלומר, כמה פעמים שאלתי אותך,
"האם הייתי בסדר?"

"האם באמת פישלתי שם?"

פ.מ: את עושה מצוין.

(צחוק)

ג'.פ: אבל אני מתכוונת, אנחנו 
שואלות שאלות כאלה

את החברות שלנו,

וגברים לא.

אנשים מתארים מערכות יחסים
בין נשים כפנים אל פנים,

בעוד שחברויות של גברים
הן יותר זה ליד זה.

ל.ט: רוב הזמן גברים לא רוצים
לחשוף את רגשותיהם

הם רוצים לקבור את הרגשות 
העמוקים יותר.

אני מתכוונת, זו באופן כללי
המחשבה הקונבנציונלית.

הם יעדיפו להיכנס למערה שלהם,
לצפות במשחק או לשחק גולף

או לדבר על ספורט, ציד, או מכוניות
או לקיים יחסי מין.

אני מתכוונת, זה פשוט סוג של --
זה יותר התנהגות גברית.

ג'.פ: התכוונת --
ל.ט: הם מדברים על סקס.

התכוונתי שאולי הם היו 
עושים סקס

אם יכלו להשיג מישהו 
במערת האדם שלהם כדי --

(צחוק)

ג'.פ: את יודעת, משהו שלדעתי
מאוד מעניין --

ושוב, פסיכולוגים לא ידעו את זה
עד יחסית לאחרונה -

הוא שגברים נולדים בעלי זיקה 
לקשר ממש כמו הנשים.

אם תצפו בסרטים של תינוקות
בנים ובנות שזה עתה נולדו,

תראו שהתינוקות הבנים
ממש כמו הבנות,

מביטים לתוך העיניים של
אימותיהן,

זקוקים לקשר הזה של חילופי
אנרגיה.

כשהאם מביטה הצידה, יכלו לראות
את האכזבה על פני הילד,

הילד אפילו יבכה.

הם צריכים מערכת יחסים.

אז השאלה היא למה, כשהם 
מתבגרים זה משתנה?

והתשובה היא 
תרבות פטריארכלית,

שאומרת לבנים ולגברים צעירים

שלהזדקק למערכת יחסים, להיות
בקשר רגשי עם מישהו זה נשי

שגבר אמיתי לא מבקש הדרכה 
או מביע צורך,

הם לא הולכים לרופאים 
אם הם מרגישים רע.

הם לא מבקשים עזרה.

ישנו ציטוט שאני באמת אוהבת,

"גברים חוששים שלהפוך ל'אנחנו'
ימחק את ה"אני" שלהם."

את יודעת, תחושת העצמי שלו.

בעוד תחושת העצמי של נשים
תמיד הייתה נקבובית משהו.

אבל ה"אנחנו" שלנו הוא החסד 
המושיע שלנו,

זה מה שמחזק אותנו.

זה לא שאנחנו טובות יותר 
מגברים,

פשוט איננו צריכות להוכיח את
הגבריות שלנו.

ל.ט: ו, טוב --

ג'.פ: זה ציטוט של גלוריה סטיינם.

אז אנו יכולות לבטא את אנושיותנו-
ל.ט: אני יודעת מי זו גלוריה סטיינם.

ג'.פ: אני יודעת שאת יודעת מי היא,
אבל אני חושבת שזה --

(צחוק)

לא, אבל אני חושבת 
שזה ציטוט נהדר,

אנו לא יותר טובות מגברים, רק ללא
צורך להוכיח את הגבריות שלנו.

וזה באמת חשוב.

ל.ט: אבל גברים
כל כך מושרשים בתרבות

להרגיש נוח בפטריארכיה.

ועלינו לגרום למשהו אחר שיקרה.

ג'פ: חברויות נשיות הן כמו 
מקור מתחדש של כוח.

ל.ט: ובכן, זה מה שמרגש
בנושא זה.

זה בגלל שהחברויות שלנו -

חברויות נשיות
הן רק קפיצה לאחווה שלנו,

ואחווה נשית יכולה להיות
כוח חזק מאוד,

לתת לעולם --

כדי להפוך אותו למה 
שהוא צריך להיות --

הדברים שבני האדם
זקוקים להם נואשות.

פ.מ: זו הסיבה שאנו מדברות
על כך,

משום שחברויות של נשים,

כפי שאת אמרת, ג'יין

מקור מתחדש של כוח.

אז איך אנחנו משתמשות
בכוח הזה?

ובכן, נשים הן הגידול הדמוגרפי 
המהיר ביותר בעולם,

בעיקר נשים מבוגרות.

ואם נרתום את הכוח שלנו,
נוכל לשנות את העולם.

ונחשו מה? עלינו לעשות זאת.

(תְשׁוּאוֹת)

ואנחנו צריכות 
לעשות את זה במהרה.

ואחד הדברים
שאנחנו צריכות לעשות --

ויכולות לעשות זאת כנשים --

ראשית, אנחנו קובעות איכשהו
את הסטנדרטים של הצרכן.

עלינו לצרוך פחות.

אנחנו בעולם המערבי
צריכים לצרוך פחות

וכאשר אנו קונים דברים, עלינו
לקנות דברים מייצור מקומי,

כשקונים אוכל, צריכים לקנות כזה
שגדל בגידול מקומי.

אנחנו הן אלו
שצריכות לחיות מחוץ לרשת.

אנחנו צריכות להשתחרר מדלקים
ממאובנים.

וחברות הדלק ממאובנים --

ה"אקסון" וה"של", האנשים הרעים האלה --

מפני שזה מה שהם --

יספרו לנו שלא נוכל לעשות זאת
מבלי לחזור לתקופת האבן.

אתם יודעים, שהחלופות
עוד לא ממש שם עדיין,

וזה לא נכון.

יש מדינות בעולם כרגע

שחיים בעיקר על אנרגיה מתחדשת
ומסתדרים בסדר גמור.

והם אומרים לנו שאם ניגמל 
מדלק מאובנים

נמצא את עצמנו חוזרים
לתקופת האבן,

ולמעשה, אם אנחנו מתחילים
להשתמש באנרגיה מתחדשת,

ולא קודחים באזור הארקטי,
ולא קודחים --

ל.ט: או, הו.

ג'.פ:: ולא לקדוח
בחולות הזפת באלברטה --

נכון.

זה יהיה --

תהיה יותר דמוקרטיה
ויותר מקומות עבודה ויותר רווחה,

ואלה נשים שהולכות
להוביל את הדרך.

ל.ט: אולי זה המומנטום להתחיל
גל-שלישי של תנועה פמיניסטית

עם האחווה שלנו ברחבי העולם,

עם נשים שאנחנו לא רואים,
נשים שאולי לעולם לא נפגוש,

אבל אנחנו מתאחדות
בדרך זאת,

כי --

אריסטו אמר --

רוב האנשים --

אנשים ימותו בלי חברות גברית.

והמילה האופרטיבית כאן הייתה "גברית"

משום שהם חשבו שחברות
צריכה להיות בין שווים

ונשים לא נחשבו לשוות --

ג'.פ: הם לא חשבו שהיו לנו 
נשמות אפילו, היוונים.

ל.ט: : לא, בדיוק. זה מראה לכם
כמה אריסטו היה מוגבל.

(צחוק)

וחכו, לא, הנה החלק הכי הטוב.

זה כמו, אתם יודעים,
גברים צריכים נשים עכשיו.

הפלנטה צריכה לנשים.

החוקה האמריקנית צריכה נשים.

אנחנו אפילו לא בחוקה.

ג'.פ: אתם מדברים על תיקון
חוק לשוויון זכויות.

ל.ט: נכון.

השופט גינסברג אמרה משהו כמו --

כל חוקה שנכתבה מאז סיומה
של מלחמת העולם השנייה

כללה תנאי שהפך נשים לאזרחים
במעמד שווה,

אבל שלנו לא.

כך שזה יהיה מקום טוב 
להתחיל בו.

מאוד, מאוד מתון --

ג'.פ: נכון.

(תשואות)

ושוויון בין המינים, הוא כמו גאות,

היא תרים את כל הסירות, 
לא רק נשים.

פ.מ: צריכים יותר מודלים לחיקוי
כיצד לעשות זאת.

איך להיות חברות,

איך לחשוב על הכוח שלנו
בדרכים שונות,

כצרכנים,

כאזרחי העולם,

וזה מה שעושה את ג'יין ולילי

מודל לחיקוי של איך
נשים יכולות להיות חברות --

במשך זמן רב מאוד,

וגם אם הן לא מסכימות מדי פעם.

תודה.

תודה לשתיכן

(תשואות)

ג'.פ: תודה,

ל.ט: תודה לכם,

ג'.פ: תודה לכם.

(תשואות)