1
00:00:08,661 --> 00:00:11,535
לִבְּךָ שלך הופך לַאֲהוּב

2
00:00:11,535 --> 00:00:13,802
26 בינואר 2025
(עם כתוביות)

3
00:00:17,928 --> 00:00:20,054
ש: להרגשתי לעיתים אתה אומר,

4
00:00:20,054 --> 00:00:23,559
'אנחנו לא יודעים כמה כנים
או כמה פתוחים אנחנו'.

5
00:00:23,559 --> 00:00:27,115
ואני מרגישה את זה.

6
00:00:27,115 --> 00:00:32,260
מ: בסדר, את אומרת,
׳לפעמים, אנחנו לא יודעים כמה אנחנו פתוחים׳.

7
00:00:32,260 --> 00:00:36,660
אני קצת מסכים.
אבל את מספיק פתוחה כדי לבוא לכאן.

8
00:00:36,660 --> 00:00:39,259
מ: את יודעת איזו חנות זו?
ש: כן.

9
00:00:39,259 --> 00:00:41,637
מ: איזו חנות זו?
[צחוק]

10
00:00:41,637 --> 00:00:44,593
ש: החנות... החנות הריקה.

11
00:00:44,593 --> 00:00:48,722
מ: חנות ריקה?
[צחוק]

12
00:00:48,722 --> 00:00:51,570
מ: זה מאוד חכם. טוב מאוד, בסדר.
ש: אולי.

13
00:00:51,570 --> 00:00:54,784
מ: אוקיי, אז את באה בשביל קצת ריקות.
[צוחק]

14
00:00:54,784 --> 00:00:56,944
[צחוק]

15
00:00:56,944 --> 00:01:01,526
מ: בסדר.
ש: אני פשוט מרגישה שקל לפספס את זה.

16
00:01:01,526 --> 00:01:05,350
מ: בחנות ריקה את לא יכולה לקנות.
את יכולה רק להיות.

17
00:01:07,860 --> 00:01:09,858
אין מה לרכוש.

18
00:01:09,858 --> 00:01:14,594
זו כותרת טובה, 'בואו לחנות הריקה'.
[צחוק]

19
00:01:14,594 --> 00:01:18,559
גנבים בבית ריק.

20
00:01:26,700 --> 00:01:29,432
אני רוצה להשתמש בזה.
אני רוצה שתשתמשו בזה.

21
00:01:29,432 --> 00:01:37,620
למה את משתמשת בדוגמה הזו?
'ריק. חנות ריקה'.

22
00:01:37,620 --> 00:01:44,220
מ: מה שאני מרגישה זה שאני לא יכולה להיות,
אני לא יכולה להיות בטוחה ב-100 אחוז

23
00:01:44,220 --> 00:01:49,700
אם יש משהו שאני לא רואה.

24
00:01:49,700 --> 00:01:52,697
מ: כן.
אני לא יודע אם אי פעם פגשתי מישהו

25
00:01:52,697 --> 00:01:56,420
שבטוח ב-100 אחוז בדבר.

26
00:01:56,420 --> 00:02:00,740
חוץ מזה שאתה קיים.

27
00:02:00,740 --> 00:02:04,270
אולי את זה אפשר לומר בבטחון.
שאתה קיים,

28
00:02:04,270 --> 00:02:08,160
ושאתה חווה או קולט.

29
00:02:11,470 --> 00:02:14,382
מ: האם את מסכימה או לא? 
את יודעת שאת קיימת?

30
00:02:14,382 --> 00:02:15,382
ש: כן.

31
00:02:15,382 --> 00:02:18,195
מ: ושאת חווה?
ש: כן.

32
00:02:18,195 --> 00:02:20,863
מ: אז בואי נעבוד רק עם זה,

33
00:02:20,863 --> 00:02:23,432
כי כל השאר זה כמו תנועה חולפת לזה.

34
00:02:23,432 --> 00:02:26,310
כי הכל מגיע
ונתפס.

35
00:02:26,310 --> 00:02:30,271
הגעתו ולכתו נתפסים.
מדוע התפיסה כאן?

36
00:02:30,271 --> 00:02:33,420
משום שאת כאן, את קיימת.
עכשיו אנחנו חייבים להתבונן.

37
00:02:33,420 --> 00:02:35,890
עזבי את כל מה שיכול לבוא וללכת.

38
00:02:35,890 --> 00:02:40,567
עזבי את כל זה עכשיו.
רק את ותפיסה.

39
00:02:40,567 --> 00:02:42,723
ובין את והתפיסה,

40
00:02:42,723 --> 00:02:47,403
איזה הוא הכי אמיתי, אם אחד מהם צריך ללכת?

41
00:02:52,866 --> 00:02:54,946
הממ?

42
00:02:57,530 --> 00:03:01,300
את אומרת, 'אני תופסת'. 'אני תופסת'.

43
00:03:01,300 --> 00:03:03,960
אז, 'אני תופסת', פירושו כל חוויה,

44
00:03:03,960 --> 00:03:08,542
כל מה שקורה נתפס
על ידי התחושה הזו של 'אני'.

45
00:03:08,542 --> 00:03:10,575
מ: כן?
ש: כן.

46
00:03:10,575 --> 00:03:14,730
מ: אז את יכולה לומר אפילו,
'אני לא תופסת׳.

47
00:03:14,730 --> 00:03:18,224
מה שאומר,
אני תופסת שאני לא תופסת.

48
00:03:18,224 --> 00:03:21,350
אני הולך לשמור את זה נקי ופשוט.

49
00:03:21,350 --> 00:03:23,360
אז...

50
00:03:27,570 --> 00:03:32,850
דובר 1: גורוג׳י, מה לגבי לומר,
שאתה תופס ריקנות?

51
00:03:35,160 --> 00:03:38,386
ש: בדיוק כשאמרת, 'מה יותר נכון?'

52
00:03:38,386 --> 00:03:42,223
אני לא זוכרת בדיוק מה אמרת,
כמו, 'את תופסת?'

53
00:03:42,223 --> 00:03:44,762
מ: את יודעת שאת קיימת.
ש: כן.

54
00:03:44,762 --> 00:03:48,960
מ: ואת זה שאת קולטת
או חווה את התפיסה שלך

55
00:03:48,960 --> 00:03:52,970
דרך החושים או המיינד?

56
00:03:52,970 --> 00:03:55,700
בין אם מצב פנימי או מצבים חיצוניים,

57
00:03:55,700 --> 00:04:00,700
זה נתפס על ידך.

58
00:04:00,700 --> 00:04:03,630
אז כל מה שבא, יכול ללכת.

59
00:04:03,630 --> 00:04:08,210
מצבים נפשיים, מצבים רגשיים,
חברים יכולים לבוא,

60
00:04:08,210 --> 00:04:11,266
אנשים חיים, אנשים נשארים, אנשים מתים,

61
00:04:11,266 --> 00:04:13,670
את מרגישה חולי, את מרגישה בריאות,

62
00:04:13,670 --> 00:04:17,530
אתה מרגישה התרגשות, מרגישה שעמום,
מרגישה עייפות, מרגישה אנרגיה.

63
00:04:17,530 --> 00:04:21,200
מ: את כל אלו את תופסת,
והם באים והולכים.

64
00:04:21,200 --> 00:04:27,560
מ: את, שתופסת אותם,

65
00:04:27,560 --> 00:04:32,336
האם זה בא והולך?
האם זה אישי?

66
00:04:32,336 --> 00:04:35,590
מ: כמו כן, מצבים אישיים מגיעים.
ש: כן.

67
00:04:35,590 --> 00:04:40,070
מ: אז גם זה
בתחום השדה הנתפס, נכון?

68
00:04:40,070 --> 00:04:43,676
אז אפילו הדברים האלה,
והתחושה של 'אני',

69
00:04:43,676 --> 00:04:48,490
והאוטוביוגרפיה שלך, הרעיונות שלך על החיים,

70
00:04:48,490 --> 00:04:52,420
כל הדברים האישיים האלה,
הם גם נתפסים. בסדר?

71
00:04:52,420 --> 00:04:56,680
מ: והם יכולים לשנות צורה,
וגם השינוי שלהם נתפס.

72
00:04:56,680 --> 00:04:59,681
אז הם לא יכולים להיות זה התופס אותם.

73
00:04:59,681 --> 00:05:02,070
מ: נכון?
ש: כן.

74
00:05:02,070 --> 00:05:09,200
מ: זה שתופס, האם זה

75
00:05:09,200 --> 00:05:12,910
חומרי או לא חומרי? זה לא חומרי?

76
00:05:12,910 --> 00:05:16,270
ש: זה לא חומרי.
מ: זה לא חומרי.

77
00:05:16,270 --> 00:05:20,670
ש: אני לא יכולה לומר מה זה.
אבל אני חווה ש...

78
00:05:20,670 --> 00:05:26,100
מ: מי מדבר עכשיו?

79
00:05:26,100 --> 00:05:29,199
מ: זו לא שאלה מכשילה.
ש: אני מתבוננת.

80
00:05:29,199 --> 00:05:33,670
מ: מן הסתם, התגובה מגיעה
באופן כל כך זורם וכל כך נוח,

81
00:05:33,670 --> 00:05:38,492
לא דרוש מאמץ כדי להעיר
שכל הדברים האלה נתפסים.

82
00:05:38,492 --> 00:05:41,510
ושמה שזה לא יהיה שתופס,

83
00:05:41,510 --> 00:05:46,110
הוא עצמו לא יכול להיתפס על ידי איכות.

84
00:05:46,110 --> 00:05:51,600
האם זה זכר או נקבה?
האם זה משהו מהדברים האלה? לא.

85
00:05:51,600 --> 00:05:56,659
אז, תשובות, תגובות מגיעות משם.

86
00:06:02,230 --> 00:06:06,300
אז אפילו התגובות שמגיעות
הן גם נתפסות,

87
00:06:06,300 --> 00:06:10,988
זורמות מתוך, מה שלא יהיה,
משהו, או שום דבר.

88
00:06:10,988 --> 00:06:15,765
ש: אני לא יודעת אם זה זורם
מתוך משהו. זה נתפס.

89
00:06:15,765 --> 00:06:19,630
מ: אוקיי, הם מופיעים גם,
הם מופיעים.

90
00:06:19,630 --> 00:06:24,870
אז זה התופס אותם,
מה יש לומר על זה

91
00:06:24,870 --> 00:06:28,060
האם זה מובנה או לא מובנה?

92
00:06:28,060 --> 00:06:33,030
ש: זה לא מובנה.
מ: בסדר.

93
00:06:33,030 --> 00:06:37,271
מ: האם זה משמעותי עבורך?
ש: זה משמעותי. זה כן.

94
00:06:37,271 --> 00:06:44,300
מ: בסדר. מאיפה מתחילה הבעיה,
אם מתחילה בעיה?

95
00:06:44,300 --> 00:06:48,419
מ: האם זו מיומנות חדשה שפיתחת?

96
00:06:51,260 --> 00:06:55,700
וכל אחד יכול ליישם [את זה].
זה לא ספציפי לך.

97
00:06:55,700 --> 00:07:00,202
זה לכל אחד.
לכולם יש תחושה של 'אני', 'אני הווה',

98
00:07:00,202 --> 00:07:03,794
אבל זה משויך במהירות לגוף,
'אני האדם הזה',

99
00:07:03,794 --> 00:07:07,590
'אני מגרמניה', 'אני מהמקום הזה',
'אני רופא',

100
00:07:07,590 --> 00:07:11,440
'אני זה וזה וזה', זה נרכש.

101
00:07:11,440 --> 00:07:15,240
אז זה מקבל את התחושה
של משהו שניתן לזיהוי.

102
00:07:15,240 --> 00:07:19,180
אבל מהמקום שלך,
זה גם מבנה שנראה.

103
00:07:19,180 --> 00:07:22,370
ה-'אני' שרואה אותם
הוא לא הדברים האלה.

104
00:07:22,370 --> 00:07:25,632
את לא יכולה לומר שזה רופא או אחות,

105
00:07:25,632 --> 00:07:31,601
או שזה 1.7 ס"מ,

106
00:07:31,601 --> 00:07:37,440
170 ס"מ, את מבינה,
אין בו אף אחד מהדברים האלה.

107
00:07:37,440 --> 00:07:40,654
איך הוא כשלעצמו?

108
00:07:40,654 --> 00:07:43,819
אם זה לא מתחבר לנקודות תפיסה

109
00:07:43,819 --> 00:07:48,099
או דברים לתפוס; בפני עצמו?

110
00:07:51,929 --> 00:07:54,290
ש: זה לא מופרע מדבר.

111
00:07:54,290 --> 00:07:57,850
מ: כן. בסדר, החזירי את הדברים חזרה.

112
00:07:57,850 --> 00:08:00,870
מ: האם זה מופרע על ידם?
ש: לא.

113
00:08:00,870 --> 00:08:04,719
ש: זה... אם הזהות מתפספסת.

114
00:08:04,719 --> 00:08:08,409
מ: אם הזהות?
ש: לא נראית.

115
00:08:08,409 --> 00:08:11,970
מ: אז, זהות מביאה את כל הצרות?

116
00:08:11,970 --> 00:08:16,350
ש: הזדהות מביאה את כל הצרות.
אבל עבור מי?

117
00:08:16,350 --> 00:08:21,410
מ: אה. את שואלת אותי על ידי מי?
[צחוק]

118
00:08:21,410 --> 00:08:27,370
מ: את צריכה לגלות.
ממש כאן. זה טוב.

119
00:08:27,370 --> 00:08:32,448
ש: הצרות לא יכולות להיות עבור
מה שלא נוגע בהן.

120
00:08:32,448 --> 00:08:35,132
מ: כן.

121
00:08:35,132 --> 00:08:39,330
מ: האם זה, 'שלא נוגע בהן׳
אובייקט של תפיסה?

122
00:08:39,330 --> 00:08:42,480
ש: לא.
מ: איפה זה?

123
00:08:45,170 --> 00:08:47,922
ש: אין לו מיקום.

124
00:08:49,592 --> 00:08:52,400
מ: אין לו בעיה?
ש: אין לו בעיה.

125
00:08:52,400 --> 00:08:57,930
מ: אוקיי, בואי נלך להיכן שהבעיות נמצאות.

126
00:08:57,930 --> 00:09:01,776
מ: מדוע את מנסה לפתור משהו
שאין לזה בעיה?

127
00:09:01,776 --> 00:09:05,120
ש: 'למה לנסות לפתור משהו
שאין לו בעיה?'

128
00:09:05,120 --> 00:09:08,120
מ: כן. אין לזה בעיה!
[צחוק]

129
00:09:08,120 --> 00:09:10,831
אז לאן נלך עכשיו כדי למצוא בעיה?

130
00:09:10,831 --> 00:09:14,050
זה טוב. זה בסדר!
אנחנו מחפשים וזה טוב.

131
00:09:14,050 --> 00:09:18,510
אני לא רוצה להרגיש,
'אה! כן. סוף העניין. בסדר, אני הולך עכשיו'.

132
00:09:18,510 --> 00:09:21,600
כי בעיות מתחילות היכנשהו

133
00:09:21,600 --> 00:09:24,370
וכולם מוטרדים מזה.

134
00:09:24,370 --> 00:09:29,440
מי זה כולם? 
את זה אתם גם חייבים למצוא.

135
00:09:29,440 --> 00:09:35,610
נראה שאתם אף אחד,
ואתם גם מישהו.

136
00:09:46,240 --> 00:09:49,847
בנסיגה זו אתה מגיע ל..

137
00:09:49,847 --> 00:09:55,970
'אה, בעצם, אני כאן.
'אני', אבל 'אני' כְּמָּה נמצא כאן?'

138
00:09:55,970 --> 00:09:59,060
ובכן, זה בהחלט לא האדם.

139
00:09:59,060 --> 00:10:03,563
זה לא זכר או נקבה.
זה לא מוסלמי או נוצרי.

140
00:10:03,563 --> 00:10:07,958
זה משהו...
משהו, שאין דבר עליו.

141
00:10:07,958 --> 00:10:10,488
מ: האם זו תגלית בעלת ערך?
ש: כן.

142
00:10:10,488 --> 00:10:14,630
מ: כן. לא שם נמצאות הבעיות.
ש: לא.

143
00:10:14,630 --> 00:10:20,100
מ: בסדר. אז הבעיות מגיעות למקום
שבו נמצאת הזהות,

144
00:10:20,100 --> 00:10:23,240
מ: המקום בו, 'אני מישהו'.
ש: כן.

145
00:10:26,310 --> 00:10:30,784
מ: האם יש דרך
שהתחושה הזו של להיות מישהו...

146
00:10:30,784 --> 00:10:34,250
איך זה נראה עכשיו
ממקום הגילוי שלך?

147
00:10:34,250 --> 00:10:36,250
'שלמעשה, ביסוד,

148
00:10:36,250 --> 00:10:39,740
אני לא אף אחד מהדברים האלה
שדיברנו עליהם'.

149
00:10:39,740 --> 00:10:46,356
איך הדברים...
עולם הדברים... מה ערכם?

150
00:10:46,356 --> 00:10:48,640
הם לא משפיעים על זה,

151
00:10:48,640 --> 00:10:51,970
אבל, איכשהו,
זו בטח הסיבה שהם משחקים,

152
00:10:51,970 --> 00:10:54,860
וגם כאן התחושה 'אני' קיימת,

153
00:10:54,860 --> 00:10:59,776
ותחושה מאוד מוכרת של 'אני'.
אבל האם זה יציב?

154
00:10:59,776 --> 00:11:03,420
האם זה תמיד קבוע, ה'אני' הזה, 
העכשיו הזה, ה-'אני' השני?

155
00:11:03,420 --> 00:11:07,108
ש: ה-'אני' הנע שאינו קבוע.
מ: כן. כן.

156
00:11:07,108 --> 00:11:11,880
מ: אז האם זה לא ה-'אני' הזז
שהגיע לסטסנג?

157
00:11:11,880 --> 00:11:14,210
ש: כן.
מ: כן.

158
00:11:17,380 --> 00:11:24,620
מ: כי מה?
כי הוא לא יכול לשלוט בעולמו.

159
00:11:24,620 --> 00:11:30,303
ש: וטוב שזה בלתי אפשרי,
כי אני לא, זה לא...

160
00:11:30,303 --> 00:11:34,768
ש: זה לא היה מגלה מה זה באמת
אם הייתה לזה שליטה במשהו.

161
00:11:34,768 --> 00:11:40,060
כאילו אם לא הייתה הבעיה הזאת
והכאב, בהזדהות הזו,

162
00:11:40,060 --> 00:11:43,470
לא היה דחף ל...

163
00:11:43,470 --> 00:11:48,130
מ: אז חייבת להיות תחושת חירום.
חייב להיות לו דחף.

164
00:11:48,130 --> 00:11:53,719
מהו הדחף של ה-'אני' הזה,
שהוא ה-'אני'-אדם?

165
00:11:53,719 --> 00:11:55,720
כי כל בני האדם,

166
00:11:55,720 --> 00:12:03,403
יש לנו את המסכה או המחלה הזו של ה-'אני'-האישי.
ה-'אני' - האישי.

167
00:12:03,403 --> 00:12:07,200
מה ה-'אני'-האישי באמת מחפש?

168
00:12:07,200 --> 00:12:09,908
כל אחד יכול להתיחס לזה.

169
00:12:09,908 --> 00:12:16,088
ה-'אני'-האישי,
האם ה-'אני'-האישי שקט ומרוצה ושמח?

170
00:12:16,088 --> 00:12:19,130
לא. 
אז מה זה רוצה?

171
00:12:19,130 --> 00:12:22,200
דובר 2: להיות חופשי מסבל.

172
00:12:22,200 --> 00:12:24,520
מ: זה להיות חופשי מסבל.

173
00:12:24,520 --> 00:12:26,980
רק אתה? רק אתה?
[מלמול בסנגהה]

174
00:12:26,980 --> 00:12:29,440
אה, בסדר, בסדר.
להיות חופשי מסבל.

175
00:12:29,440 --> 00:12:32,900
מ: ממה זה סובל?
קבוצה: ההשלכה שלו.

176
00:12:32,900 --> 00:12:36,578
מ: השלכה שלו. ההשלכה שלו.
דה דה...

177
00:12:36,578 --> 00:12:41,290
אנחנו באותו עמוד עכשיו.
יש בזה קצת סבל.

178
00:12:41,290 --> 00:12:45,210
ש: אבל אני לא בטוחה שה-'אני' הזה,
המזוהה,

179
00:12:45,210 --> 00:12:47,471
רוצה להיות בשלום.

180
00:12:47,471 --> 00:12:49,669
מ: רוצה להיות?
ש: בשלום.

181
00:12:49,669 --> 00:12:52,810
מ: זה לא רוצה להיות בשלום?
ש: אני לא בטוחה לגבי זה.

182
00:12:52,810 --> 00:12:55,420
מ: את שמדברת, עכשיו, את לא זה.

183
00:12:55,420 --> 00:12:58,444
מ: זה מה שאת אומרת?
ש: לא להיות...?

184
00:12:58,444 --> 00:13:03,770
מ: לא האדם;
את לא בטוחה אם האדם הזה הוא באמת...

185
00:13:03,770 --> 00:13:08,130
מי מדבר עכשיו?
רק שיהיה ברור. ותראי.

186
00:13:08,130 --> 00:13:10,250
את מתבוננת מהיכן?

187
00:13:10,250 --> 00:13:15,160
ממקום מזוהה
או מקום לא מזוהה?

188
00:13:15,160 --> 00:13:21,466
יש תחושת, 'אני',
אני קורא לזה תודעה,

189
00:13:21,466 --> 00:13:27,429
ה-'אני' הזה, ללא הזדהות חזקה
עם תחושת הזהות האישית,

190
00:13:27,429 --> 00:13:34,554
כלומר....
אני אקרא לזה הבְּרַהמׇן, לעת עתה.

191
00:13:34,554 --> 00:13:38,410
רק כי אני עשוי להשתמש
במילה אחרת שהיא פאראבְּרַהמׇן.

192
00:13:38,410 --> 00:13:42,345
מבינים? בסדר.
אז זו התודעה.

193
00:13:42,345 --> 00:13:45,367
זה מצב הגורו של ההוויה,

194
00:13:45,367 --> 00:13:48,147
שזה שם, עבור כולם, זה שם.

195
00:13:48,147 --> 00:13:52,860
זהו זה שבו עולם האדם
והעולם שלו, וכל זה,

196
00:13:52,860 --> 00:13:57,880
נראה מכאן,
אבל לא מוטרד ממנו.

197
00:13:57,880 --> 00:14:01,710
וממקום זה, יש ל-'אני הווה' את הכוח,

198
00:14:01,710 --> 00:14:07,035
על ידי התבוננות לתוך המרחב
של ה'אני'-אישי וה-׳אני׳-אדם,

199
00:14:07,035 --> 00:14:11,281
הוא נותן לוקצת חסד,
כי בצורת ה-'אני'-האישי...

200
00:14:11,281 --> 00:14:14,850
אנחנו עוקבים? זה טוב?
בצורת ה-'אני'-האישי

201
00:14:14,850 --> 00:14:18,430
זו עדיין תודעה,
זה מצב של תודעה.

202
00:14:18,430 --> 00:14:22,178
ותחושת ההוויה הזו,
אם תרצו לקרוא לזה נשמה...

203
00:14:22,178 --> 00:14:25,510
האם אנחנו בסדר כרגע?
פשוט מילים לעבודה.

204
00:14:25,510 --> 00:14:31,553
הנשמה, יש לה מאפיינים שונים.

205
00:14:31,553 --> 00:14:35,554
בהודו מדברים על הגונות השונות,

206
00:14:35,554 --> 00:14:38,090
שהן סוג של איכויות אנרגטיות

207
00:14:38,090 --> 00:14:42,086
המשפיעות על הנשמה, על נטיית הנשמה.

208
00:14:42,086 --> 00:14:46,000
ש: סליחה, אבל לנשמה
אתה קורא אדם עכשיו? או מה?

209
00:14:46,000 --> 00:14:49,275
מ: כן. תני לי פשוט להמשיך
ואז תראי.

210
00:14:49,275 --> 00:14:53,680
מ: אז, התחושה של להיות מישהו,

211
00:14:53,680 --> 00:14:57,016
ישות עם מאפיינים, עם היסטוריה,

212
00:14:57,016 --> 00:15:00,251
עם השתייכות, עם הורים, עם משפחה,

213
00:15:00,251 --> 00:15:04,393
עם כל הדברים האלה, תיאור עצמי,

214
00:15:04,393 --> 00:15:07,255
שהופך אותך לייחודית.

215
00:15:07,255 --> 00:15:10,190
לפחות, בינתיים,

216
00:15:10,190 --> 00:15:14,040
כי, גם, את ממשיכה להשתנות,
הדברים שאת אומרת על עצמך.

217
00:15:14,040 --> 00:15:18,380
אם תמשיכי לכתוב אוטוביוגרפיה
על פני תקופה של 20 שנה,

218
00:15:18,380 --> 00:15:22,400
היא תמשיך להשתנות;
אז האדם אינו יציב.

219
00:15:22,400 --> 00:15:24,400
ואילו, ה-'אני הווה',

220
00:15:24,400 --> 00:15:28,020
המייצר את
ההשלכה של המיינד והאדם...

221
00:15:28,020 --> 00:15:33,280
אני הולך להשתמש באדם ומיינד כמילים נרדפות,
כרגע.

222
00:15:33,280 --> 00:15:38,010
אם אתם רוצים שאדבר על...
זה טוב אם אתם מבינים את הדבר הזה,

223
00:15:38,010 --> 00:15:40,640
אז זה נהיה יותר ברור, לא?

224
00:15:40,640 --> 00:15:45,420
אז ה...

225
00:15:45,420 --> 00:15:50,106
מ: מצב התודעה האישי
הוא המקום אליו כל הקונפליקטים יכולים להגיע.

226
00:15:50,106 --> 00:15:53,076
התשוקה יכולה לבוא.
כאב, חיים, מוות, אתה ואני.

227
00:15:53,076 --> 00:15:55,590
זה, זה, למעלה, למטה, גן עדן, גיהנום;

228
00:15:55,590 --> 00:15:58,710
כל הדברים האלה נמצאים שם,
עבור האדם.

229
00:15:58,710 --> 00:16:01,674
זו אף פעם לא סביבה יציבה!

230
00:16:01,674 --> 00:16:04,870
ואפילו כשלעצמו,
בלי שום דבר שיפריע,

231
00:16:04,870 --> 00:16:07,100
זה מפריע לעצמו.

232
00:16:07,100 --> 00:16:09,893
זה גם סובל מעצמו,
'אני בודד,

233
00:16:09,893 --> 00:16:12,230
אני לא יודע מה אני הולך לעשות'.

234
00:16:12,230 --> 00:16:14,810
אז זה אף פעם לא חופשי מבעיה.

235
00:16:14,810 --> 00:16:20,832
אבל הוא גם במסע
של העולם הזה, כפי שאנו מכירים אותו,

236
00:16:20,832 --> 00:16:25,100
כל אחד במסע של גילוי עצמי.

237
00:16:25,100 --> 00:16:27,760
אולי אין מודעות לכך באופן כזה.

238
00:16:27,760 --> 00:16:32,209
לזמן מה, הדחף שלנו לגלות דברים
עשוי להיות רק תופעתי.

239
00:16:32,209 --> 00:16:35,855
כמו 'אני רוצה להיות עורך דין', 
'אני רוצא להיות רופא', 'להיות מפורסם',

240
00:16:35,855 --> 00:16:39,105
'אני רוצה להיות זמר',
'אני רוצה להיות משהו'.

241
00:16:39,105 --> 00:16:43,500
וכל זה מניב פירות.
זה כוח! זה מייצר פירות.

242
00:16:43,500 --> 00:16:47,870
אתה עשוי באמת להיות מפורסם או עשיר,
וכל מיני דברים כאלה.

243
00:16:47,870 --> 00:16:51,539
אבל אנחנו מגלים,
אפילו אלה שהתעשרו מאוד,

244
00:16:51,539 --> 00:16:54,851
בשלב מסוים הם לא מרוצים
עם עושר,

245
00:16:54,851 --> 00:16:57,370
שכן כל המערכת בנויה כך.

246
00:16:57,370 --> 00:17:00,780
אתה אף פעם לא יכול להיות באמת מסופק,

247
00:17:00,780 --> 00:17:05,580
באמת באמת מרוצה, עד שאתה בבית.

248
00:17:05,580 --> 00:17:08,900
ו-'בית' פירושו להיות ער
לטבע האמיתי שלך,

249
00:17:08,900 --> 00:17:11,770
שהוא לא במקום אחר,
לא שם.

250
00:17:11,770 --> 00:17:16,220
זה כמו להתקלף.

251
00:17:16,220 --> 00:17:20,540
אז...

252
00:17:20,540 --> 00:17:23,691
אז הדרך שלי להסתכל על זה

253
00:17:23,691 --> 00:17:27,698
היא שהאדם הוא האחד
שנמצא במסע,

254
00:17:27,698 --> 00:17:29,818
של החיים.

255
00:17:29,818 --> 00:17:31,836
ולא הייתי אומר...

256
00:17:31,836 --> 00:17:36,516
כי במחשבה של אדווייטה [אי-שניות],
'האדם לא קיים', 'המיינד לא קיים',

257
00:17:36,516 --> 00:17:39,980
'העולם לא קיים'... וכדומה
ובסופו של דבר זו אכן האמת,

258
00:17:39,980 --> 00:17:43,075
אבל אתה חייב להבין
באיזה אור זה אמיתי.

259
00:17:43,075 --> 00:17:47,958
כי כשאתה אומר לבריות
שיש להן תפישה חזקה של עצמן

260
00:17:47,958 --> 00:17:52,623
ושיש להן פילוסופיה,
שיש להן הקלה, אמונה, כל הדברים האלה,

261
00:17:52,623 --> 00:17:54,904
'זה לא נכון, זה לא קיים',

262
00:17:54,904 --> 00:17:58,760
זה מאוד פוגע, אתה לא יודע...
היי, 'מה אתה אומר!'

263
00:17:58,760 --> 00:18:03,150
ויש כאלה שיכולים לאמץ את הדבר הזה
ואכן ללמוד ולקבל את הגישה הזו,

264
00:18:03,150 --> 00:18:07,831
אבל בתוכם זה לא נכון!
משהו חייב להיות ברור.

265
00:18:07,831 --> 00:18:14,050
אז התחושה של להיות מישהו,
זו תודעה!

266
00:18:14,050 --> 00:18:16,794
כשאתה אומר 'אני', כשאתה מרגיש 'אני'...

267
00:18:16,794 --> 00:18:21,299
כי אף אחד לא נתן לך 'אני'.
את כל השאר אתה מקבל.

268
00:18:21,299 --> 00:18:25,558
אף אחד... ההורים שלך לא אמרו,
'אני הולך לקרוא לך בשם 'אני'".

269
00:18:25,558 --> 00:18:30,520
ובכל זאת לכל היצורים יש את ההתייחסות העצמית
האינטואיטיבית הזו של 'אני'.

270
00:18:30,520 --> 00:18:33,520
לא הגרסה האנגלית.

271
00:18:33,520 --> 00:18:36,250
אז אפילו ליתושים יש תחושה של 'אני'.

272
00:18:36,250 --> 00:18:40,410
'אני' מצביע על קיום, 'אני קיים'.
זה מה שזה באמת אומר.

273
00:18:40,410 --> 00:18:44,060
אבל ה'אני'-אישיות
לעתים רחוקות מאוד נוגע בשורש הזה,

274
00:18:44,060 --> 00:18:48,830
שמשמעותו קיום
ושהוא מודע.

275
00:18:48,830 --> 00:18:53,326
זה אפילו לא יודע שהוא לא יכול למות,
כתודעה.

276
00:18:53,326 --> 00:18:56,010
התודעה לא יכולה למות!

277
00:18:56,010 --> 00:19:00,210
אבל האמונה, 'אני הגוף', יכולה למות.

278
00:19:00,210 --> 00:19:05,481
אבל זה לא אומר שזה מת.
הגוף ימות.

279
00:19:05,481 --> 00:19:07,790
אבל מה שאתה לא יכול למות.

280
00:19:07,790 --> 00:19:11,750
זה פשוט יעבור לחוויות נוספות,

281
00:19:11,750 --> 00:19:14,260
אם יש עוד דברים לחוות.

282
00:19:14,260 --> 00:19:19,257
אז הדחף הזה בפנים,
עם ישויות שונות בגופים שונים...

283
00:19:19,257 --> 00:19:22,470
ננסח זאת כך,
זהויות בגופים שונים,

284
00:19:22,470 --> 00:19:25,355
הן במסע,
בהתאם לבשלות שלך.

285
00:19:25,355 --> 00:19:27,560
יש אנשים שרק רוצים להיות מפורסמים!

286
00:19:27,560 --> 00:19:31,092
או, 'אני רוצה 5 ילדים'.
'לגור בבית יפהפה'.

287
00:19:31,092 --> 00:19:33,606
'אני רוצה מספיק כסף 
לעשות מה שאני רוצה'.

288
00:19:33,606 --> 00:19:37,680
רצונות אלו מותרים
על ידי פאראבְּרַהמׇן, פראמאטמן,

289
00:19:37,680 --> 00:19:39,988
החיים נותנים את החיים בזה.

290
00:19:39,988 --> 00:19:43,418
אפשר לקבל את כל הרצונות. טובים ורעים.

291
00:19:43,418 --> 00:19:46,300
והם יעזרו לך להגשים את הרצונות שלך.

292
00:19:46,300 --> 00:19:49,335
אפילו גנב,
שרוצה להיות גנב טוב יותר.

293
00:19:49,335 --> 00:19:52,345
הם יתנו את הכוח
ללמוד להיות גנב טוב יותר!

294
00:19:52,345 --> 00:19:55,888
כי לאלוהים יש שימוש בך, כגנב גדול!
[צחוק]

295
00:19:55,888 --> 00:19:59,160
כי הוא הולך לשכלל את האחרים,

296
00:19:59,160 --> 00:20:03,490
שעשויים להתפתח יותר,
דרך הגניבות שלך.

297
00:20:03,490 --> 00:20:08,840
הם זקוקים לגנבה הזו
כדי להתקדם עוד יותר.

298
00:20:08,840 --> 00:20:14,080
כל העניין מנוהל באופן יפהפה
[צחוק]

299
00:20:14,080 --> 00:20:17,520
על ידי פראמאטמן שדואג לכל הדברים.

300
00:20:17,520 --> 00:20:21,120
דבר אחד לא נעלם.
לא רק עבור בני אדם,

301
00:20:21,120 --> 00:20:24,928
ממלכת הנמלים, ממלכת הדבורים,

302
00:20:24,928 --> 00:20:30,683
הסוס... וכל ממלכה.
הוא האלוהים של כולם.

303
00:20:30,683 --> 00:20:34,100
יש להם את הכללים שלהם.
יש להם את הפילוסופיות שלהם.

304
00:20:34,100 --> 00:20:37,770
יש להם את הדרכים שלהם.
יש להם אהבות וחוסר אהבות.

305
00:20:37,770 --> 00:20:40,521
יש להם את הדחפים ואת הסבל שלהם.

306
00:20:40,521 --> 00:20:43,240
הכל מתפתח, איכשהו.

307
00:20:43,240 --> 00:20:46,360
בואו נישאר קצת בעולם שלנו. בסדר?

308
00:20:46,360 --> 00:20:49,388
אז בעולם שלנו, הדחף הזה קיים,

309
00:20:49,388 --> 00:20:51,950
ולזמן מה, בהתאם ל...

310
00:20:51,950 --> 00:20:56,787
כי לא כל הישויות
נמצאות באותה רמת בגרות.

311
00:20:56,787 --> 00:21:01,477
הוא עשה את זה כך. הוא לא אמר,
"כל מי שבוגר הולך לכאן,

312
00:21:01,477 --> 00:21:05,230
וכולכם מתבגרים...'
לא, הוא מערבב את זה. ואנחנו נלחמים.

313
00:21:05,230 --> 00:21:08,680
אבל אנחנו צריכים את זה גם.
אתם מבינים?

314
00:21:08,680 --> 00:21:12,010
אז אני אומר
אל תתלונן על חייך.

315
00:21:12,010 --> 00:21:15,390
כל מה שנשלח אליך,
אם אתה מקבל את זה רק כ...

316
00:21:15,390 --> 00:21:18,960
'הדבר הזה קרה לי,
לא עשיתי דבר כדי לקבל את זה'.

317
00:21:18,960 --> 00:21:21,002
למעשה, הרווחת את זה!

318
00:21:21,002 --> 00:21:26,750
ואתה צריך לעשות שימוש בהתנסות בזה
כדי להתעלות בתוך עצמך.

319
00:21:26,750 --> 00:21:29,397
כשאתה מתעלה בתוך עצמך

320
00:21:29,397 --> 00:21:32,870
האור שלך הופך לאור גם עבור אחרים.

321
00:21:32,870 --> 00:21:36,637
אך אל תחשוב ככה, 'אני האור שלי...'
[צחוק]

322
00:21:36,637 --> 00:21:38,638
אתם מבינים?

323
00:21:38,638 --> 00:21:42,020
אז, אם יש לכם גישה כזו, בסדר.

324
00:21:42,020 --> 00:21:46,160
אבל איכשהו זה נחוץ,
זה מצביע על משהו.

325
00:21:46,160 --> 00:21:49,189
במקום, 'אוי, הם תוקפים אותי...'

326
00:21:49,189 --> 00:21:53,060
העצמי, כאדם, הוא גם מאוד קצר ראייה

327
00:21:53,060 --> 00:21:55,214
ומאוד מתגונן.

328
00:21:55,214 --> 00:21:59,700
לכן הוא לא גדל כל כך מהר,
כי הוא מרגיש פגיע.

329
00:21:59,700 --> 00:22:02,962
וכשאתה פגיע זה ננעל

330
00:22:02,962 --> 00:22:05,627
ו-[מחקה ירי צלפים].
זה ננעל.

331
00:22:05,627 --> 00:22:10,339
כשאתה רואה את הדברים האלה, אתה מבין,
'... אבל תודעה עמוקה יותר...'

332
00:22:10,339 --> 00:22:13,900
היא בדיוק דיברה
מתוך אותה תודעה עמוקה יותר,

333
00:22:13,900 --> 00:22:16,930
שבה תחושת האדם ועולמו

334
00:22:16,930 --> 00:22:19,110
נראים ביתר ריחוק.

335
00:22:19,110 --> 00:22:24,220
את אומרת, 'אבל אני מדבר איתך...
אבל מכאן, אני בעצם בסדר גמור'.

336
00:22:24,220 --> 00:22:28,660
מה את רוצה?
מה את צריכה?

337
00:22:28,660 --> 00:22:32,390
מה הבעיה שלך?
'למעשה, כאן, כלום בעצם.'

338
00:22:32,390 --> 00:22:35,190
עבור בעיה, אני צריכה לחזור לשם.

339
00:22:35,190 --> 00:22:38,261
ושם יש את המצב של האדם.

340
00:22:38,261 --> 00:22:41,856
'השכנים שלי' ו-'היחסים שלי'.
'ודברים...'

341
00:22:41,856 --> 00:22:46,321
וגם, 'האם אקבל מספיק כסף ו...'
אלו הצרות של האדם.

342
00:22:46,321 --> 00:22:49,099
הם כאן כדי לגרום לך לגדול.
לעזור לך.

343
00:22:49,099 --> 00:22:52,060
כשאתה רואה
ומבין את זה קצת,

344
00:22:52,060 --> 00:22:55,787
אתה לא כועס,
'הו, זה הם'. 'הם הסיבה'.

345
00:22:55,787 --> 00:22:57,787
אלא משתמש בזה.

346
00:22:57,787 --> 00:23:03,624
אבל כשאתם באים לכאן,
אני רוצה להריץ קדימה! וזה אפשרי.

347
00:23:03,624 --> 00:23:05,900
אתם יכולים ללכת טיק טוק, טיק טוק...

348
00:23:05,900 --> 00:23:10,120
או שאתם יכולים איכשהו להגיע לראייה הגדולה.

349
00:23:10,120 --> 00:23:16,500
אתה יכול להתקדם צעד צעד.
או שאתה יכול להתקדם גלקסיות.

350
00:23:16,500 --> 00:23:20,601
אז כאן, אני מרגיש, ואני מניח,
אתם יכולים לתקן אותי,

351
00:23:20,601 --> 00:23:24,545
שכשאתם באים לכאן,
יש, בתוככם, היכולת

352
00:23:24,545 --> 00:23:27,860
ל-[נושף],
ללבלב אל מצבים גבוהים יותר.

353
00:23:27,860 --> 00:23:30,048
כשאתה מבין, 'חכו רגע,

354
00:23:30,048 --> 00:23:33,940
אני קצת מבזבז את הזמן שלי כאדם,
די הרבה.

355
00:23:33,940 --> 00:23:38,650
כי עכשיו אני מודע לעצמי
בתודעה, כתודעה.'

356
00:23:38,650 --> 00:23:40,675
ומה קורה בזה?

357
00:23:40,675 --> 00:23:43,765
ובכן, כשאתה לומד להתבונן,
כפי שהראיתי,

358
00:23:43,765 --> 00:23:47,310
למדו להתבונן יותר בדברים,
משום שאנו מזדהים מדי.

359
00:23:47,310 --> 00:23:49,510
אם אתה מזדהה אתה מאט.

360
00:23:49,510 --> 00:23:52,668
ומה קורה?
אתה מתחיל לצבור מושגים.

361
00:23:52,668 --> 00:23:55,100
וככל שתצבור יותר מושגים,

362
00:23:55,100 --> 00:24:00,890
כך תהיה יותר אטום,
יותר מוצק, נוקשה יותר.

363
00:24:00,890 --> 00:24:04,020
אם אתה מכיר אנשים
שיש להם ערימה של מושגים,

364
00:24:04,020 --> 00:24:08,486
המושגים שלהם והמושגים שלך לא יכולים לרקוד.
'לא, לא, וואו, וואו.'

365
00:24:08,486 --> 00:24:11,440
אפילו משפחה יכולה להיות כך.

366
00:24:11,440 --> 00:24:16,808
אז מה שתרוויח,
על ידי התבוננות בריתוק,

367
00:24:16,808 --> 00:24:21,750
ללמוד להסתכל ולראות
אם אתה יכול לתפוס את הראייה,

368
00:24:21,750 --> 00:24:24,460
שבה אפילו דמות האדם שלך,

369
00:24:24,460 --> 00:24:32,370
דמות האדם, הנושא של כל עולמך,
היא עצמה נראית!

370
00:24:32,370 --> 00:24:35,699
כאשר אתה יכול לראות, אתה יכול לומר, 'וואו!'

371
00:24:35,699 --> 00:24:39,410
זה לא רק העולם, אלא האני האישי

372
00:24:39,410 --> 00:24:42,280
שיש לו את ההשתקפות של העולם הזה.

373
00:24:42,280 --> 00:24:47,160
הם, כפי שאני אומר, שני צדדים של מטבע אחד.
הם הולכים ביחד.

374
00:24:47,160 --> 00:24:51,801
הטעות שלך הייתה
שאתה מזהה את עצמך ומרגיש,

375
00:24:51,801 --> 00:24:55,748
'כן, אבל זה העולם,
הכל לא בסדר שם. זה לא אני'.

376
00:24:55,748 --> 00:24:57,750
ומה גורם לך לעשות את זה?

377
00:24:57,750 --> 00:25:01,140
זה בגלל שהאישיות שלך
גם נושאת את התואר 'אני'.

378
00:25:01,140 --> 00:25:06,481
ו-'אני' פירושו אלוהים!
אתם מבינים?

379
00:25:06,481 --> 00:25:12,691
ה-'אני' שלכם הוא התודעה,
שהיא העיקרון האלוהי.

380
00:25:12,691 --> 00:25:17,796
אז אתם מבינים את ה-'אני' הזה, ה-'אני'-האישי,
וה-'אני'-'אני', או ה-'אני הווה'.

381
00:25:17,796 --> 00:25:19,800
אתם רואים את ההבדל.

382
00:25:19,800 --> 00:25:24,400
כשאנחנו נכנסים ל-'אני'-האישי,
כל מאבקי חייכם, 'זה, אני לא יכול להשיג...',

383
00:25:24,400 --> 00:25:27,730
'זה חולה ו...'
זה חזק! זה חזק.

384
00:25:27,730 --> 00:25:31,330
מקורו לא נמצא בצורת גוף אחת.

385
00:25:31,330 --> 00:25:34,112
זה נמשך כבר הרבה זמן.

386
00:25:34,112 --> 00:25:38,360
אבל בהדרגה, זה הולך וגדל,
דרך מה שאני מכנה, 'שדה הֲגוּנוֹת'.

387
00:25:38,360 --> 00:25:42,520
ב-'גוּנוֹת' הכוונה לאנרגיה מסוימת שהיא...

388
00:25:42,520 --> 00:25:49,243
גוּנה טמאסית פירושה
שישות העצמי יותר מתנגדת

389
00:25:49,243 --> 00:25:52,781
ומוטרדת בקלות רבה יותר

390
00:25:52,781 --> 00:25:56,528
ומלאה הזדהות והתנגדות,

391
00:25:56,528 --> 00:25:59,830
זה נקרא גוּנה טמאסית, טמא-גוּנה.

392
00:25:59,830 --> 00:26:02,283
והאנרגיה, האנרגיה של הישות,

393
00:26:02,283 --> 00:26:06,030
יכולה להיות גם
משהו שאפשר לקרוא לו ראג'ה-גוּנה,

394
00:26:06,030 --> 00:26:09,840
שמשמעותה היא שהנשמה יותר אנרגטית,
מלאת תשוקה.

395
00:26:09,840 --> 00:26:13,790
היא רוצה לעשות דברים, הרפתקנית.
יש הרבה רעיונות...

396
00:26:13,790 --> 00:26:18,212
ואז, גם,
גוּנה-אחרת, הנקראת סאטווה-גוּנה.

397
00:26:18,212 --> 00:26:20,368
סאטווה-גוּנה טהורה יותר,

398
00:26:20,368 --> 00:26:24,160
כלומר שדה האנרגיה
נמשך יותר לרוח.

399
00:26:24,160 --> 00:26:27,890
הוא רוצה להתפתח בתודעה.
רוצה להגשים.

400
00:26:27,890 --> 00:26:32,230
הגוּנות האלה משחקות
בתוך ההוויה.

401
00:26:32,230 --> 00:26:36,470
לחלק מהגונות יש יותר ביטוי,
הן חזקות יותר באחד.

402
00:26:36,470 --> 00:26:39,630
אחרות חזקות יותר באחר.
ככה זה.

403
00:26:39,630 --> 00:26:42,140
אז כולכם, אני אומר,

404
00:26:42,140 --> 00:26:48,040
אתם בוודאי מציגים
במידה מסוימת גוּנת-סאטווה חזקה יותר.

405
00:26:48,040 --> 00:26:53,290
אבל יש לכם גם ראג'ה גוּנה שם,
מושכת בזנבכם. [צחוק]

406
00:26:53,290 --> 00:26:58,910
ולפעמים טמאס גוּנה,
'אהה' . [מחקה ייאוש]

407
00:26:58,910 --> 00:27:01,250
זה הכל חלק מזה.
[צחוק]

408
00:27:01,250 --> 00:27:05,070
זה סוג של ראייה מהנה, לא?
[צחוק]

409
00:27:05,070 --> 00:27:08,382
בעצם זה לא עד כדי כך מצחיק.
[עוד צחוק]

410
00:27:08,382 --> 00:27:10,450
אבל אנחנו מבינים קצת.

411
00:27:10,450 --> 00:27:14,970
אז, איכשהו להגיע לסטסנג,

412
00:27:14,970 --> 00:27:17,703
בלי שאף אחד לוחץ עליך לעשות את זה,

413
00:27:17,703 --> 00:27:21,030
משמעותו שהנשמה שלך נמשכת, קצת, לזה.

414
00:27:21,030 --> 00:27:24,690
וככל שתגלה יותר,
ולא רק מבחינה אינטלקטואלית,

415
00:27:24,690 --> 00:27:29,420
אלא תתחיל לחוות את ההבנה שלך,
הבנה חווייתית,

416
00:27:29,420 --> 00:27:32,110
אתה מתעודד בתוכך.

417
00:27:32,110 --> 00:27:35,080
אתה מתאהב.

418
00:27:35,080 --> 00:27:39,758
אם אתה מתאהב במישהו
ואתה באמת מתאהב עמוקות,

419
00:27:39,758 --> 00:27:44,651
אף אחד לא יצטרך להזכיר לך
לזכור את אהובך.

420
00:27:44,651 --> 00:27:48,429
הדחף מגיע מבפנים, הוא מושך,

421
00:27:48,429 --> 00:27:53,710
תמיד, בכל מה שאתה עושה אתה חושב...
[צחוק]

422
00:27:53,710 --> 00:27:57,440
אז העצמי שלך,
הלב שלך הופך להיות האהוב

423
00:27:57,440 --> 00:28:02,060
של תחושת האדם שלך.

424
00:28:02,060 --> 00:28:06,640
זה בסאטווה גוּנה.
זה מושך יותר ויותר.

425
00:28:06,640 --> 00:28:12,020
אחרי סאטווה גוּנה מה קורה?

426
00:28:12,020 --> 00:28:18,307
הם קוראים לאחד מהמצבים 'טוריה',
כלומר להיות נקי,

427
00:28:18,307 --> 00:28:20,980
לתפקד יותר מהתודעה.

428
00:28:20,980 --> 00:28:24,545
המצבים הנמוכים לא מטרידים אותך,
הם לא מפריעים.

429
00:28:24,545 --> 00:28:28,830
הזהות לא מטרידה אותך.
בשלב מסוים זה לא יפריע לך.

430
00:28:28,830 --> 00:28:31,366
אנשים קוראים לך, 'אז את פולט?'

431
00:28:31,366 --> 00:28:34,250
'כן, זה השם שלי'. אתה עדיין משתמש בשם.

432
00:28:34,250 --> 00:28:38,750
כשאתה מתעורר לגמרי לתוך עצמך,
אינך צריך לשנות שם.

433
00:28:38,750 --> 00:28:42,429
אתה לא צריך לקרוא לעצמך פאראבְּרַהמׇן,

434
00:28:42,429 --> 00:28:44,539
או איזה שם נפלא.

435
00:28:44,539 --> 00:28:46,870
אתה עדיין יכול להשתמש בשמך.

436
00:28:46,870 --> 00:28:50,280
אבל אתה אינך שם זה.

437
00:28:50,280 --> 00:28:55,410
אתה מבין, זה כאילו, איכשהו,
משהו נפתח.

438
00:28:55,410 --> 00:28:57,730
מושגים לא נדבקים אליך.

439
00:28:57,730 --> 00:29:01,670
ככל שהם לא ידבקו בך,
הם כבר לא כל כך חשובים.

440
00:29:01,670 --> 00:29:03,835
הכל זמין עבורך!

441
00:29:03,835 --> 00:29:07,834
אתה יכול להקשיב בלי להחליט,

442
00:29:07,834 --> 00:29:12,259
'לא, אני מאמין בזה. במה אתה מאמין?
מהי עמדתך?'

443
00:29:12,259 --> 00:29:17,320
זה לא משנה בעצם,
כי אתה בכוליות של הווייתך.

444
00:29:20,250 --> 00:29:24,630
האם זה בסדר שאנחנו מדברים כך?
בואו ננקה את השדה. בסדר?

445
00:29:24,630 --> 00:29:27,556
מ: אנחנו מטאטאים את הבית,
אתם מבינים.

446
00:29:27,556 --> 00:29:32,200
מ: כשאתה אומר, '... אני לא יודע למה
הדברים האלה ממשיכים להגיע אלי'...

447
00:29:32,200 --> 00:29:37,405
מערכת יחסים שכזו היא דביקה.

448
00:29:37,405 --> 00:29:41,924
אז אני לא אומר, בוא אראה לך איך
לפתור את הבעיה, את הבעיה הזו...

449
00:29:41,924 --> 00:29:44,010
אני אומר, לא. למד משהו!

450
00:29:44,010 --> 00:29:49,770
למד להתבונן בתחושת ההזדהות שלך,
אהבותיה ושנאותיה,

451
00:29:49,770 --> 00:29:54,245
אבל עם קצת מרחק.
למד. אתה יכול לראות!

452
00:29:54,245 --> 00:29:56,680
ולמד להתנתק.

453
00:29:56,680 --> 00:29:58,700
ומה אמרתי?

454
00:29:58,700 --> 00:30:04,936
האם אני צריך לומר ש-99.9 אחוז
מהדברים שבעולם לא מטרידים אותך?

455
00:30:04,936 --> 00:30:09,380
מה שאומר שאתה יכול ללכת בכל מקום בעולם;
והדברים לא [יצמדו].

456
00:30:09,380 --> 00:30:13,170
לא, אתה יכול לזוז.
ריחוק טבעי!

457
00:30:13,170 --> 00:30:18,450
אבל ה-0.1 אחוז [צחוק]
של הדברים שחשובים,

458
00:30:18,450 --> 00:30:21,570
'הו, כן. אבל לא, לא, וואו, אני לא אוהב ורוד!'

459
00:30:21,570 --> 00:30:25,407
[מחקה דחייה] 'לא אני!'
'אני לא אוהב את זה!'

460
00:30:25,407 --> 00:30:28,570
'נוצות טווס!'
'הו, תרחיק את זה ממני!'

461
00:30:28,570 --> 00:30:33,225
כל הדברים האלה משאירים אותך קשור
לצורת האדם.

462
00:30:33,225 --> 00:30:37,620
אתה עשוי להרגיש גאה, 'אני סוג כזה של אדם,
לא סוג כזה של אדם'.

463
00:30:37,620 --> 00:30:41,950
אנחנו לא מבינים איך אנחנו בוגדים

464
00:30:41,950 --> 00:30:47,320
ומתכווצים מהיופי שלנו.

465
00:30:47,320 --> 00:30:52,040
כל זה, זה אתה!

466
00:30:52,040 --> 00:30:56,818
לעולם לא תלמד ובאמת...

467
00:30:56,818 --> 00:31:03,853
תאהב את כולם!
גם את אלה שעדיין לא נולדו, אתה אוהב.

468
00:31:03,853 --> 00:31:09,960
'הו, לא, אבל מעולם לא ראיתי אותם.
אה, לא ידעתי'. לא, לא!

469
00:31:09,960 --> 00:31:13,040
אתם מבינים?
כי זה הטבע שלכם.

470
00:31:13,040 --> 00:31:16,030
זו לא רק הבחירה שלכם.

471
00:31:16,030 --> 00:31:19,240
אז אני אומר, מה הדבר הפשוט?

472
00:31:19,240 --> 00:31:24,601
למד להתבונן, יותר ויותר, עם ניתוק.
למד לראות.

473
00:31:24,601 --> 00:31:28,150
המיינד, המיינד של המאיה אומר,
'לא, זה בזבוז זמן.

474
00:31:28,150 --> 00:31:30,538
אני לא מקבל כלום מלעשות את זה.

475
00:31:30,538 --> 00:31:35,330
אני רק נרדם. בכל פעם שאני מנסה
להסתכל בלי צמידות, אני נרדם.

476
00:31:35,330 --> 00:31:38,520
אפילו כאן כשעשינו זאת
תרגיל 'פשוט להיות'...'

477
00:31:38,520 --> 00:31:42,790
דינג דונג! אני אומר ככה...
[מחקה הירדמות] [צחוק]

478
00:31:42,790 --> 00:31:46,590
הרגע התעוררת!
[צחוק]

479
00:31:46,590 --> 00:31:52,780
מה זה?
זה סוג של התנגדות פסיכולוגית, בתוכנו.

480
00:31:52,780 --> 00:31:55,226
משהו שמנסה להתנגד

481
00:31:55,226 --> 00:31:57,970
להגעה למלאות של עצמך.

482
00:31:57,970 --> 00:32:01,490
זהו כוח, כוח המאיה,
זו קצת התנגדות.

483
00:32:01,490 --> 00:32:04,550
אבל אל תדאג. זה ישתנה בקרוב.

484
00:32:04,550 --> 00:32:09,894
ברגע שאתה מתחיל להרגיש
את הדרשאן של הלב שלך

485
00:32:09,894 --> 00:32:13,590
[שאיפה ונשיפה עמוקה]
כל כך הרבה עידוד.

486
00:32:13,590 --> 00:32:16,800
אבל עליך להרוויח את זה!

487
00:32:16,800 --> 00:32:20,338
ומה שהמורה יעשה,
זה ללמד את הדבר הזה,

488
00:32:20,338 --> 00:32:24,460
אבל אתה חייב להיות על הסיפון!

489
00:32:24,460 --> 00:32:28,340
אתה חייב להיות על הסיפון.
אתה חייב להיות שם.

490
00:32:28,340 --> 00:32:33,000
כי אפילו הגורו הגדול ביותר לא יכול לעזור לך
אם הלב שלך לא נוכח.

491
00:32:33,000 --> 00:32:36,076
אתה חייב לעבוד בשביל זה.
וגם תסתכל לראות מה זה!

492
00:32:36,076 --> 00:32:41,020
זה מאוד מיסטי. אבל זה לא קשה.

493
00:32:41,020 --> 00:32:43,160
הדרך נעשתה כל כך נקיה.

494
00:32:43,160 --> 00:32:45,890
ככל שאתה עולה יותר, האקלים טהור יותר,

495
00:32:45,890 --> 00:32:48,980
כך פשוטה יותר העצה, אם אתה יכול לקבל אותה.

496
00:32:48,980 --> 00:32:51,220
אבל גם ההתנגדות חזקה יותר!

497
00:32:51,220 --> 00:32:54,741
כי העצמי-הגשמי שלך [מחקה התנגדות]
נלחם.

498
00:32:54,741 --> 00:32:58,530
הוא עצלן. 'אוח' ככה זה.
עליך לצפות בו.

499
00:32:58,530 --> 00:33:02,776
אתה צריך ללמוד להתבונן בזה, בסדר?
ולהמשיך הלאה.

500
00:33:02,776 --> 00:33:05,780
ומה שיש לך,
אתה יכול להגיד בשלב מסוים,

501
00:33:05,780 --> 00:33:10,620
'אין שום דבר שיעודד אותי
כי המיינד שלי פשוט הורג אותי...'.

502
00:33:10,620 --> 00:33:15,500
ויש אנשים שאומרים,
'אבל גורוג'י אמר לך מה לעשות.'

503
00:33:15,500 --> 00:33:18,260
'כן, כן.
כן, כן, אני אעשה'.

504
00:33:18,260 --> 00:33:20,913
מדוע? כי יש לך אמונה.

505
00:33:20,913 --> 00:33:24,770
אמונה במידה מספיקה לתת לך
קצת כוח, קצת אומץ.

506
00:33:24,770 --> 00:33:29,942
ואז גם החיים, המקור, מעצימים אותך,
כי בחרת.

507
00:33:29,942 --> 00:33:32,693
כשאתה בוחר...
בחרת הרבה דברים,

508
00:33:32,693 --> 00:33:35,610
אתה יכול להמשיך לבחור
הרבה דברים בחיים,

509
00:33:35,610 --> 00:33:40,660
אבל אתה בוחר את העליון!

510
00:33:40,660 --> 00:33:45,600
אתה בוחר בתודעת אלוהים,
אתה בוחר בעצמי.

511
00:33:47,540 --> 00:33:52,580
כשאני מדבר כך,
זה נוגע בי, אתם מבינים?

512
00:33:52,580 --> 00:33:55,250
אם תבחר בזה,

513
00:33:55,250 --> 00:34:00,100
אז אתה משתמש באמת
בצורת חיים זו.

514
00:34:00,100 --> 00:34:04,980
כי אתה יכול לבחור דברים רבים,
שיעכבו אותך.

515
00:34:04,980 --> 00:34:08,266
וזה בסדר!
אתה אוהב את הדבר הזה. אתה אוהב את זה.

516
00:34:08,266 --> 00:34:10,600
זהו חופש. זה בסדר, זה בסדר.

517
00:34:10,600 --> 00:34:18,260
אבל אם יש, בליבך, את הבחירה הזו,

518
00:34:18,260 --> 00:34:23,060
אז בחרת את הבחירה הגבוהה ביותר!

519
00:34:23,060 --> 00:34:25,740
ואתה תיבחן!

520
00:34:25,740 --> 00:34:31,050
ועליך לעבור את המבחן הזה.

521
00:34:31,050 --> 00:34:35,809
ואז כל החסד של פאראבְּרַהמׇן
יגיע בשבילך.

522
00:34:39,110 --> 00:34:41,640
אם אתה אומר, 'כן, הלכתי מעבר לפינה,

523
00:34:41,640 --> 00:34:44,770
מישהו אמר, 'בו!'
אני לא רוצה יותר ללכת לשם'.

524
00:34:44,770 --> 00:34:47,810
ואז אתה מגיע ואומר, 'גורוג'י מה הכי גבוה?'

525
00:34:47,810 --> 00:34:54,858
אני אומר, לא עברת אפילו 
את השלב הנמוך ביותר! [צחוק]

526
00:34:54,858 --> 00:34:56,860
מ: אתה רוצה את הגבוה ביותר.

527
00:34:56,860 --> 00:35:00,860
אני אומר, אדם קטן בא,
אומר, 'תסתכל עליך. הו, לא, לא'.

528
00:35:00,860 --> 00:35:05,616
ואתה [מחקה ייאוש].
אני אומר, אבל אלו דברים קטנים.

529
00:35:05,616 --> 00:35:10,318
איך אתה הולך להתגבר?
על ידי הסתכלות ולמידה לתת לפחד...

530
00:35:10,318 --> 00:35:14,670
אל תנסה לעצור את הרגשות.
תן להן לבוא. אל תנסה לעצור אותן.

531
00:35:14,670 --> 00:35:19,130
מה שאתה צריך זה לא לעצור אותן,
אלא לראות אותן בצורה ברורה!

532
00:35:19,130 --> 00:35:22,760
פשוט לראות שזה רק כוח החיים!

533
00:35:22,760 --> 00:35:27,554
כוח ההרגל משחק
וזה התחום שלו, [מציין את הגוף]

534
00:35:27,554 --> 00:35:29,981
אלו החיישנים שלו.

535
00:35:29,981 --> 00:35:33,360
זה משחק כאן.
והמיינד משחק.

536
00:35:33,360 --> 00:35:38,188
ואתה אומר, 'אבל איך אני יכול לראות זאת?
איך אני רואה את זה?'

537
00:35:38,188 --> 00:35:42,328
ובהדרגה, אתה נשאר בסטסנג שלך,
אתה מקשיב, אתה מתחיל למצוא,

538
00:35:42,328 --> 00:35:46,195
'וואו! היכן שהיה נראה שאין דרך,
יש דרך!'

539
00:35:46,195 --> 00:35:51,164
'איזו דרך?'
'זה כאן, זה כאן, זה כאן.' [מצביע על הלב]

540
00:35:56,000 --> 00:35:59,759
אז אתה פשוט ממשיך.

541
00:35:59,759 --> 00:36:04,082
אל תנסה... אם משהו נפגע קצת,
לך תנסה משהו אחר,

542
00:36:04,082 --> 00:36:06,342
אתה מנסה משהו אחר ונהנה.

543
00:36:06,342 --> 00:36:10,070
לא, לא. חייבת להיות לך קצת אמונה!

544
00:36:10,070 --> 00:36:13,272
אם אין לך אמונה,
אתה יכול להתפלל, לבקש מבאבא,

545
00:36:13,272 --> 00:36:17,876
'באבאג'י, בבקשה,
אני רוצה להאמין, אני סומך,

546
00:36:17,876 --> 00:36:22,770
אבל אני חלש, בבקשה תעזור לי'.
עזרתו של אלוהים מגיעה.

547
00:36:22,770 --> 00:36:27,070
העזרה מגיעה. תהיה צנוע.

548
00:36:27,070 --> 00:36:31,680
ככל שאתה גדל, טוב לב מגיע.
טוב לב מגיע.

549
00:36:31,680 --> 00:36:35,148
אולי לא הבנו
כמה לא טובת לב ההתנהגות שלנו.

550
00:36:35,148 --> 00:36:41,830
אנוכיות הולכת.
אמפתיה מגיעה.

551
00:36:41,830 --> 00:36:44,834
המרחב מגיע.

552
00:36:44,834 --> 00:36:48,204
הכבדות עוזבת.

553
00:36:50,630 --> 00:36:57,520
ברכה וחסד בלתי צפויים זורמים,

554
00:36:57,520 --> 00:37:03,990
לכאורה מבלי שאנו ראויים להם; הם מגיעים.

555
00:37:03,990 --> 00:37:06,109
ואז, דברים שאתה מרגיש,

556
00:37:06,109 --> 00:37:10,437
'אבל איך זה הגיע?', מגיעים.

557
00:37:10,437 --> 00:37:14,569
כשאתה מתחיל להרגיש מצוין,
משהו הולך [הדחקה חדה]. 'אוי.'

558
00:37:14,569 --> 00:37:17,913
גם זה מגיע.
הכל מגיע. [צחוק]

559
00:37:17,913 --> 00:37:22,499
אתה הולך לוותר?
ככה זה בא.

560
00:37:28,550 --> 00:37:31,740
יש לי...

561
00:37:31,740 --> 00:37:39,150
יש לי בלב, מצאתי,
שהאהבה לכל היצורים קיימת.

562
00:37:39,150 --> 00:37:41,520
לא עבדתי בשביל זה.

563
00:37:41,520 --> 00:37:47,317
אתה פשוט נשאר פתוח,
אתה מגיע לאהבתך הטבעית,

564
00:37:47,317 --> 00:37:50,470
המצב הטבעי שלך, נמצא שם.

565
00:37:50,470 --> 00:37:55,690
אבל השירות לסנגהה,

566
00:37:55,690 --> 00:37:59,250
אשר, אם אני צודק בעניין,

567
00:37:59,250 --> 00:38:08,820
הם אלה שאני תופס
כנמצאים במסע גבוה יותר של התעוררות,

568
00:38:08,820 --> 00:38:16,860
ואז הגוף הזה, כוח החיים הזה,
מוקדש לזה.

569
00:38:16,860 --> 00:38:19,050
מוקדש לזה.

570
00:38:19,050 --> 00:38:22,980
יהיו לכם צרות,

571
00:38:22,980 --> 00:38:26,979
אבל אתם תתגברו עליהן.

572
00:38:31,200 --> 00:38:37,795
והכוח הגבוה והברור ביותר ביקום

573
00:38:37,795 --> 00:38:39,985
קורא לכם.

574
00:38:39,985 --> 00:38:43,005
[שתיקה]

575
00:38:56,980 --> 00:39:01,489
ותומך בראייה שלכם.

576
00:39:04,830 --> 00:39:11,050
הפסיקו לחשוב על עצמכם
כאיזה דבר קטן ומסכן.

577
00:39:11,050 --> 00:39:14,439
אך אל תחשבו על עצמכם
כדבר גדול, גם כן.

578
00:39:14,439 --> 00:39:18,690
[צחוק]

579
00:39:18,690 --> 00:39:20,880
כן.

580
00:39:23,930 --> 00:39:28,410
והדבר היחיד שיחזור על עצמו:
אל תוותרו.

581
00:39:28,410 --> 00:39:32,380
המשיך להסתכל
ולהבהיר את אי ההבנה של עצמכם

582
00:39:32,380 --> 00:39:36,030
מישהו אומר, 'אבל אני עושה ככה'.
אני אומר, לא, לא, לא.

583
00:39:36,030 --> 00:39:39,301
זה מה שאני מראה?
בוא עכשיו, אתה כן. תראה...

584
00:39:39,301 --> 00:39:42,651
בוא.
[מצביע על נסיגה לראייה מרוחקת]

585
00:39:42,651 --> 00:39:45,450
אל תכניס את זה לכיס שלך!

586
00:39:45,450 --> 00:39:49,010
שים זאת בלבך. והישאר עם זה.

587
00:39:49,010 --> 00:39:54,930
וגדל בזה.

588
00:39:54,930 --> 00:39:59,180
וכך האוטוביוגרפיה
שאתה כותב באישיותך,

589
00:39:59,180 --> 00:40:02,100
תעלם.

590
00:40:22,455 --> 00:40:25,960
קבוצה: תודה.
מ: תודה.

591
00:40:41,410 --> 00:40:44,354
מ: מה שקורה גם, הוא שאלה,

592
00:40:44,354 --> 00:40:49,334
אני מוצא עוד מאלה...
אני פשוט מוצא אותם.

593
00:40:49,334 --> 00:40:51,480
אנחנו נשארים ביחד. אנחנו מסתכלים.

594
00:40:51,480 --> 00:40:55,020
ומהר, מכאן,
[מציין רעש מיינד עמוס]

595
00:40:55,020 --> 00:40:59,260
פשוט לרדת.
[מצביע על מעבר מהראש ללב]

596
00:40:59,260 --> 00:41:04,430
אתם רוצים להיכנס איתי?
אנחנו יורדים. שוהים.

597
00:41:04,430 --> 00:41:08,244
וכל ענייני המיינד האלה

598
00:41:08,244 --> 00:41:10,860
מתחילים להתייבש, באופן טבעי מאוד.

599
00:41:10,860 --> 00:41:12,600
בפשטות.

600
00:41:12,600 --> 00:41:15,526
אמרתי לכם מההתחלה, זה פשוט,

601
00:41:15,526 --> 00:41:19,360
כי אתה לא צריך ליצור את העצמי שלך.

602
00:41:19,360 --> 00:41:22,242
אתה יכול ליצור עצמי כוזב.

603
00:41:22,242 --> 00:41:27,672
אבל את האני האמיתי שלך, 
אתה יכול רק לגלות.

604
00:41:27,672 --> 00:41:33,419
כשאתה מגלה את זה,
גם המגלה מתמזג בו.

605
00:41:48,131 --> 00:41:51,790
כל הזכויות שמורות 2025 למוג'י מדיה בע"מ

606
00:41:51,790 --> 00:41:54,876
אין לשכפל חלק כלשהו מהקלטה זו

607
00:41:54,876 --> 00:41:57,969
ללא הסכמה מפורשת של מוג'י מדיה בע"מ.