WEBVTT

00:00:00.964 --> 00:00:02.404
כשהייתי בת אחת עשרה

00:00:02.404 --> 00:00:06.966
התעוררתי בוקר אחד לקול צהלות שמחה בביתי.

00:00:06.966 --> 00:00:09.437
אבא שלי הקשיב לחדשות הבי.בי.סי.

00:00:09.437 --> 00:00:13.611
במכשיר הרדיו הקטן והאפור שלו.

00:00:13.611 --> 00:00:16.487
חיוך גדול האיר את פניו
והדבר היה יוצא דופן בתקופה ההיא,

00:00:16.487 --> 00:00:20.458
מכיוון שבדרך כלל החדשות
גרמו לו לדכדוך.

NOTE Paragraph

00:00:20.458 --> 00:00:25.343
"שלטון הטאליבן נפל!" צעק אבא שלי.

NOTE Paragraph

00:00:25.343 --> 00:00:27.931
לא הבנתי מה משמעות הדבר,

00:00:27.931 --> 00:00:33.117
אבל ראיתי שאבא שלי מאוד, מאוד שמח.

NOTE Paragraph

00:00:33.117 --> 00:00:41.628
"תוכלי ללכת לבית ספר אמיתי עכשיו," הוא אמר.

NOTE Paragraph

00:00:41.628 --> 00:00:46.797
בוקר שלעולם לא אשכח.

00:00:46.797 --> 00:00:51.965
בית ספר אמיתי.

00:00:51.965 --> 00:00:55.073
אתם מבינים? הייתי בת שש כשהטאליבן
השתלט על אפגניסטן

00:00:55.073 --> 00:00:58.596
והוציא את בתי הספר לבנות אל מחוץ לחוק.

00:00:58.596 --> 00:01:01.704
וכך, במשך חמש השנים הבאות,
הייתי מתלבשת כמו בן

00:01:01.704 --> 00:01:04.215
וליוויתי את אחותי הגדולה,
שכבר לא היתה יכולה

00:01:04.215 --> 00:01:09.629
לצאת החוצה בלי ליווי,
והיינו הולכות לבית ספר סודי.

00:01:09.629 --> 00:01:14.254
היתה זאת הדרך היחידה שלנו
לזכות בחינוך.

00:01:14.254 --> 00:01:17.488
כל יום הלכנו בדרך אחרת

00:01:17.488 --> 00:01:21.511
כך שאף אחד לא יחשוד
לאן מועדות פנינו.

00:01:21.511 --> 00:01:23.705
היינו מחביאות את ספרי הלימוד
בתוך סלי מכולת

00:01:23.705 --> 00:01:29.841
כך שהיה נראה שאנו עורכות קניות.

00:01:29.841 --> 00:01:32.217
בית הספר היה מוסתר בבית.

00:01:32.217 --> 00:01:37.880
יותר ממאה תלמידות בסלון קטן אחד.

00:01:37.880 --> 00:01:43.730
בחורף היה חמים
אבל בקיץ החום היה לוהט.

00:01:43.730 --> 00:01:46.251
כולנו ידענו שאנחנו 
מסכנות את חיינו -

00:01:46.251 --> 00:01:50.605
המורה, התלמידות וההורים שלנו.

00:01:50.605 --> 00:01:52.978
מדי פעם הלימודים היו מתבטלים למשך שבוע

00:01:52.978 --> 00:01:56.894
כאשר חשדו של הטאליבן היה מתעורר.

00:01:56.894 --> 00:01:59.674
תמיד תהינו מה הם ידעו עלינו.

00:01:59.674 --> 00:02:02.706
האם הם עקבו אחרינו?

00:02:02.706 --> 00:02:06.238
האם הם ידעו איפה אנחנו גרות?

00:02:06.238 --> 00:02:08.896
פחדנו,

00:02:08.896 --> 00:02:15.822
אבל בכל זאת, 
רצינו ללמוד.

NOTE Paragraph

00:02:15.822 --> 00:02:19.562
למרבה מזלי גדלתי במשפחה

00:02:19.562 --> 00:02:25.809
שהוקירה את החינוך ורחשה כבוד רב לבנותיה.

00:02:25.809 --> 00:02:30.960
סבא שלי היה אדם יוצא דופן 
עבור התקופה בה הוא חי.

00:02:30.960 --> 00:02:34.439
הוא היה אדם בעל דעות עצמאיות 
מאיזור נידח של אפגניסטן.

00:02:34.439 --> 00:02:37.935
הוא התעקש שבתו, אמא שלי,

00:02:37.935 --> 00:02:44.348
תלמד בבית הספר.
כתוצאה מכך - אבא שלו נישל אותו מהמשפחה.

00:02:44.348 --> 00:02:47.858
אבל אמי המשכילה הפכה למורה.

00:02:47.858 --> 00:02:50.884
זאת היא.

00:02:50.884 --> 00:02:53.551
היא פרשה לפני שנתיים והפכה את הבית שלנו

00:02:53.551 --> 00:02:58.929
לבית ספר שכונתי לבנות ולנשים.

00:02:58.929 --> 00:03:03.317
ואבא שלי - זה הוא -

00:03:03.317 --> 00:03:10.218
היה הראשון במשפחתו שזכה לקבל חינוך.

00:03:10.218 --> 00:03:12.327
לא היה כל ספק שהילדים שלו,

00:03:12.327 --> 00:03:17.416
כולל בנותיו, יזכו לקבל חינוך,

00:03:17.416 --> 00:03:21.836
למרות הטאליבן, למרות הסכנות.

00:03:21.836 --> 00:03:30.182
עבורו, הסכנה גדולה יותר
כאשר הילדים אינם זוכים בחינוך.

00:03:30.182 --> 00:03:33.310
בתקופת הטאליבן, אני זוכרת

00:03:33.310 --> 00:03:38.403
שהיו זמנים שבהם הייתי כל כך מתוסכלת מהחיים שלנו

00:03:38.403 --> 00:03:42.355
ומהפחד המתמיד ומהעתיד הלוטה בערפל.

00:03:42.355 --> 00:03:45.409
רציתי לפרוש מבית הספר.

00:03:45.409 --> 00:03:48.545
אבל אבא שלי

00:03:48.545 --> 00:03:51.054
היה אומר,

00:03:51.054 --> 00:03:53.159
"בתי, תקשיבי לי,

00:03:53.159 --> 00:03:56.475
את יכולה לאבד את כל רכושך.

00:03:56.475 --> 00:04:00.680
אפשר לגנוב את הכסף שלך. 
אפשר לאלץ אותך לעזוב את הבית שלך בזמן המלחמה.

00:04:00.680 --> 00:04:03.461
אבל הדבר היחיד שתמיד יישאר איתך

00:04:03.461 --> 00:04:06.769
הוא מה שנמצא כאן,

00:04:06.769 --> 00:04:11.685
וגם אם נצטרך למכור את דמנו
כדי לשלם עבור הלימודים שלך,

00:04:11.685 --> 00:04:14.906
נעשה זאת.

00:04:14.906 --> 00:04:19.988
את עדיין רוצה לפרוש?"

NOTE Paragraph

00:04:19.988 --> 00:04:23.116
היום אני בת 22.

00:04:23.116 --> 00:04:25.886
גדלתי בארץ שנהרסה

00:04:25.886 --> 00:04:29.056
במשך עשרות שנים של מלחמות.

00:04:29.056 --> 00:04:34.197
פחות מששה אחוזים מהנשים בגילי
סיימו תיכון.

00:04:34.197 --> 00:04:36.662
ואם המשפחה שלי לא היתה כל כך 
מסורה לעניין החינוך,

00:04:36.662 --> 00:04:39.266
אני הייתי אחת מהן.

00:04:39.266 --> 00:04:44.581
אך היום אני בוגרת גאה של מידלברי קולג'.

NOTE Paragraph

00:04:44.581 --> 00:04:54.594
[מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:04:54.594 --> 00:04:57.542
כשחזרתי לאפגניסטן, סבא שלי,

00:04:57.542 --> 00:05:02.121
שנאלץ לעזוב את ביתו כי העז
להעניק חינוך לבנותיו,

00:05:02.121 --> 00:05:05.615
היה אחד הראשונים לברכני.

00:05:05.615 --> 00:05:08.245
הוא מתגאה בתואר שלי

00:05:08.245 --> 00:05:10.454
ובכך שהייתי האשה הראשונה,

00:05:10.454 --> 00:05:12.176
ושאני האשה הראשונה

00:05:12.176 --> 00:05:15.678
שהסיעה אותו ברחובות קבול.

NOTE Paragraph

00:05:15.678 --> 00:05:21.040
[מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:05:21.040 --> 00:05:23.689
משפחתי מאמינה בי.

00:05:23.689 --> 00:05:28.639
אני חולמת בגדול, אך החלומות 
של משפחתי עבורי גדולים אף יותר.

00:05:28.639 --> 00:05:33.106
וזאת הסיבה לכך שאני שגרירה גלובלית
עבור 10X10,

00:05:33.106 --> 00:05:35.870
מסע תעמולה גלובלי למען חינוך נשים.

00:05:35.870 --> 00:05:38.449
וזאת הסיבה להשתתפותי בייסוד של SOLA,

00:05:38.449 --> 00:05:40.916
הפנימיה הראשונה, ואולי גם היחידה,

00:05:40.916 --> 00:05:42.645
עבור בנות באפגניסטן,

00:05:42.645 --> 00:05:48.282
ארץ שבה עדיין מסוכן לבנות ללמוד בבית הספר.

00:05:48.282 --> 00:05:52.047
אני מתרגשת לראות תלמידות בבית הספר שלי

00:05:52.047 --> 00:05:57.675
בעלות שאיפות לנצל הזדמנויות.

00:05:57.675 --> 00:06:00.602
ואני רואה כיצד הוריהן והאבות שלהן

00:06:00.602 --> 00:06:05.180
תומכים בהן, כפי שעשו הורי,

00:06:05.180 --> 00:06:14.112
למרות ואף כנגד ההתנגדות העזה.

NOTE Paragraph

00:06:14.112 --> 00:06:16.818
כמו אחמד, לדוגמא. זהו אינו שמו האמיתי,

00:06:16.818 --> 00:06:19.446
ואיני יכולה לחשוף את פניו.

00:06:19.446 --> 00:06:23.091
אחמד הוא אביה של אחת מהתלמידות שלי.

00:06:23.091 --> 00:06:26.927
לפני כחודש, הוא והבת שלו

00:06:26.927 --> 00:06:30.261
היו בדרכם מ-SOLA לכפר שלהם,

00:06:30.261 --> 00:06:36.754
והם היו קרובים מאוד להיהרג

00:06:36.754 --> 00:06:41.536
ממטען צד.

00:06:41.536 --> 00:06:44.939
כשהוא הגיע הביתה, הטלפון צלצל,

00:06:44.939 --> 00:06:47.634
וקול הזהיר אותו

00:06:47.634 --> 00:06:51.029
שאם ישלח שוב את בתו לבית הספר

00:06:51.029 --> 00:06:53.806
הם ינסו שוב.

NOTE Paragraph

00:06:53.806 --> 00:06:57.708
"תהרגו אותי עכשיו, אם אתם רוצים," הוא אמר,

00:06:57.708 --> 00:07:01.602
"אבל אני לא אהרוס את עתידה של בתי

00:07:01.602 --> 00:07:06.434
בגלל הרעיונות המיושנים והנחשלים שלכם."

NOTE Paragraph

00:07:06.434 --> 00:07:08.803
הבנתי לגבי אפגניסטן,

00:07:08.803 --> 00:07:12.323
ולעיתים קרובות במערב לא מבינים זאת,

00:07:12.323 --> 00:07:15.546
שמאחורי רוב הנשים המצליחות

00:07:15.546 --> 00:07:22.909
עומד אבא שמזהה את ערכה של בתו

00:07:22.909 --> 00:07:27.536
ושרואה בהצלחתה את הצלחתו.

00:07:27.536 --> 00:07:31.474
אני לא טוענת שלאמהות שלנו
אין תפקיד מרכזי בהצלחה שלנו.

00:07:31.474 --> 00:07:36.010
למעשה, הן לעיתים קרובות הגורם
הראשוני והמשכנע

00:07:36.010 --> 00:07:39.350
עבור עתיד מזהיר לבנותיהן,

00:07:39.350 --> 00:07:42.761
אך בהקשר של חברה 
כמו החברה שבאפגניסטן,

00:07:42.761 --> 00:07:46.181
אנו זקוקות לתמיכה גברית.

00:07:46.181 --> 00:07:49.731
תחת שלטון הטאליבן, היו רק כמה מאות בנות

00:07:49.731 --> 00:07:51.523
שלמדו בבית הספר.

00:07:51.523 --> 00:07:53.861
זכרו, הדבר היה בלתי חוקי.

00:07:53.861 --> 00:07:59.353
אך כיום יותר משלושה מליון בנות 
לומדות בבתי ספר באפגניסטן.

NOTE Paragraph

00:07:59.353 --> 00:08:06.600
[מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:08:06.600 --> 00:08:12.751
אפגניסטן נראית שונה לגמרי
כאן בארה"ב.

00:08:12.751 --> 00:08:17.723
אמריקנים רואים את השבריריות של השינויים.

00:08:17.723 --> 00:08:20.773
חוששתני שהשינויים האלו
לא יחזיקו מעמד

00:08:20.773 --> 00:08:25.265
לאחר שהכוחות האמריקנים יסגו.

00:08:25.265 --> 00:08:28.918
אך כשאני חוזרת לאפגניסטן,

00:08:28.918 --> 00:08:33.703
כשאני רואה את התלמידות בבית הספר שלי

00:08:33.703 --> 00:08:36.343
ואת ההורים שלהן שתומכים בהן,

00:08:36.343 --> 00:08:40.810
שמעודדים אותן, אני רואה עתיד מבטיח

00:08:40.810 --> 00:08:44.110
ושינוי בר קיימא.

00:08:44.110 --> 00:08:52.577
עבורי, אפגניסטן היא ארץ של תקווה 
ושל אפשרויות בלתי מוגבלות,

00:08:52.577 --> 00:08:55.989
ובכל יום ויום

00:08:55.989 --> 00:08:59.397
הבנות ב-SOLA מזכירות לי זאת.

00:08:59.397 --> 00:09:02.604
בדומה לי, הן חולמות בגדול.

NOTE Paragraph

00:09:02.604 --> 00:09:04.315
תודה.

NOTE Paragraph

00:09:04.315 --> 00:09:15.192
[מחיאות כפיים]