1
00:00:00,000 --> 00:00:04,143
טרבור נואה: קיבלתי שיחה מהסוכן שלי, 
ישבתי במושב האחורי של מונית,

2
00:00:04,167 --> 00:00:07,296
והוא אמר: "היי, היית רוצה להיות 
המנחה של 'הדיילי שואו'?

3
00:00:07,320 --> 00:00:09,015
אדם גרנט: זהו טרבור נואה.

4
00:00:09,039 --> 00:00:10,284
נואה: עף לי הראש.

5
00:00:10,308 --> 00:00:13,732
ואני עדיין לא חושב שהבנתי
את המשמעות של התכנית כולה.

6
00:00:13,756 --> 00:00:16,629
ואני זוכר שיצאתי מהמונית 
והברכיים שלי היו חלשות,

7
00:00:16,653 --> 00:00:19,390
ובטח הייתי מתעלף אם הייתי בהליכה.

8
00:00:19,414 --> 00:00:21,668
אני שמח שישבתי כשקיבלתי את החדשות.

9
00:00:21,692 --> 00:00:24,604
וכן, אז זה קרה.

10
00:00:24,628 --> 00:00:28,009
גרנט: כשטרבור קיבל את השיחה ההיא 
חיי העבודה שלו השתנו.

11
00:00:28,033 --> 00:00:31,247
הוא בילה את רוב הקריירה שלו 
בעבודת סולו כאומן סטנד-אפ

12
00:00:31,271 --> 00:00:33,969
במועדונים ותיאטראות, בעיקר בדרום אפריקה.

13
00:00:33,993 --> 00:00:37,072
אבל עכשיו הוא עובד 
עם צוות קריאטיב מלא בניו יורק.

14
00:00:37,096 --> 00:00:40,706
ארבעה ימים בשבוע, הם מפיקים תכנית 
שמיליוני אנשים צופים בה.

15
00:00:40,730 --> 00:00:42,801
ואני רוצה לדעת איך הם עושים את זה,

16
00:00:42,825 --> 00:00:46,660
כיוון שבדרך כלל, קבוצות גדולות 
הן המקום בו יצירתיות מתה.

17
00:00:47,160 --> 00:00:53,755
(מוזיקה)

18
00:00:53,779 --> 00:00:57,583
אני אדם גרנט, וזה "חיי עבודה", 
הפודקאסט שלי עם TED.

19
00:00:57,905 --> 00:00:59,929
אני פסיכולוג ארגוני.

20
00:00:59,953 --> 00:01:02,651
אני חוקר איך אפשר להפוך את 
העבודה למקום לא מבאס.

21
00:01:02,675 --> 00:01:06,658
בתכנית הזו, אני מזמין את עצמי
למקומות ממש ייחודיים

22
00:01:06,682 --> 00:01:10,205
שם הם הצליחו להתמחות במשהו 
שהלוואי שכולם היו יודעים על עבודה.

23
00:01:10,229 --> 00:01:13,189
היום, יצירתיות תחת האקדח,

24
00:01:13,213 --> 00:01:16,698
ואיך אתם יכולים להיות יותר יצירתיים 
בכל דבר שתעשו.

25
00:01:16,722 --> 00:01:19,175
תודה לWarby Parker על החסות לפרק זה.

26
00:01:19,199 --> 00:01:22,486
(מוזיקה)

27
00:01:22,510 --> 00:01:24,193
כשיש לכם אתגר יצירתי,

28
00:01:24,217 --> 00:01:28,094
נקודת הפתיחה הטבעית היא לכנס 
קבוצת אנשים יחד לסיעור מוחות.

29
00:01:28,118 --> 00:01:31,207
מקומות עבודה נסמכו על סיעור מוחות
במשך שנים.

30
00:01:31,231 --> 00:01:33,406
יש רק בעיה קטנה אחת:

31
00:01:33,430 --> 00:01:34,659
זה לא עובד.

32
00:01:35,674 --> 00:01:39,358
בעצם יש לנו עדויות בנות עשרות שנים 
על הכשלון של סיעור מוחות.

33
00:01:39,382 --> 00:01:42,477
קבוצות מפיקות פחות רעיונות,
ורעיונות גרועים יותר

34
00:01:42,501 --> 00:01:44,485
מאשר אותם אנשים בעבודה עצמאית.

35
00:01:44,509 --> 00:01:46,048
(מוזיקה)

36
00:01:46,072 --> 00:01:49,436
אז מה חונק את היצירתיות 
בסיעור מוחות קבוצתי?

37
00:01:49,460 --> 00:01:53,500
ראשית, אנשים משתיקים את עצמם 
כי הם מפחדים לצאת טיפשים.

38
00:01:53,524 --> 00:01:57,531
שנית, יש כאלה שמשתיקים אחרים 
על ידי ניכוס השיחה לעצמם.

39
00:01:57,555 --> 00:02:00,738
ושלוש, כולם רק תומכים 
ברעיון האהוב על הבוס.

40
00:02:02,078 --> 00:02:04,999
אבל הדיילי שואו הצליחה 
להתגבר על הבעיות האלה.

41
00:02:05,023 --> 00:02:07,873
הם פצחו את הקוד ליצירתיות קבוצתית.

42
00:02:07,897 --> 00:02:10,190
ואני נכנס לגלות איך.

43
00:02:10,214 --> 00:02:14,459
(מוזיקה)

44
00:02:14,483 --> 00:02:16,140
השעה היא 9 בבוקר ביום שלישי.

45
00:02:16,164 --> 00:02:17,505
(קולות ברקע)

46
00:02:17,529 --> 00:02:20,831
כבר מהכניסה ברור שהתכנית הזו 
היא מכונה ענקית.

47
00:02:20,855 --> 00:02:24,332
בכל יום נתון יותר ממאה אנשי צוות 
עובדים עליה

48
00:02:24,910 --> 00:02:27,292
אבל אני רוצה להתמקד 
בחלק אחד של המכונה הזו:

49
00:02:27,316 --> 00:02:28,688
חדר הכותבים.

50
00:02:28,712 --> 00:02:31,084
שם צוות יצירתי של כותבים, מפיקים

51
00:02:31,108 --> 00:02:33,640
וכישרונות מתאחדים.

52
00:02:33,664 --> 00:02:37,403
השהייה בחדר כותבים היא די 
החלום של פסיכולוג ארגוני,

53
00:02:37,427 --> 00:02:39,212
או לפחות אחד משלי,

54
00:02:39,236 --> 00:02:41,547
והדיילי שואו אפשרו לי גישה לאחורי הקלעים

55
00:02:41,571 --> 00:02:44,140
לראות איך הם מתחילים את היום עם דף חלק

56
00:02:44,164 --> 00:02:46,775
ומסיימים עם 22 דקות של קומדיה מעולה.

57
00:02:46,799 --> 00:02:48,204
(קולות רקע)

58
00:02:48,228 --> 00:02:50,611
החדר מלא בכשלושים אנשים.

59
00:02:50,635 --> 00:02:52,467
חלקם יושבים על ספות,

60
00:02:52,491 --> 00:02:54,394
הרבה מהם יושבים על הרצפה,

61
00:02:54,418 --> 00:02:56,346
וחלק מהם אפילו הביאו את הכלבים שלהם.

62
00:02:56,370 --> 00:02:59,234
הם מתחילים לזרוק רעיונות באוויר 
לפני שטרבור מגיע.

63
00:02:59,258 --> 00:03:00,774
(קולות רקע)

64
00:03:00,798 --> 00:03:03,124
אנחנו בנובמבר, 
והחדשות הגדולות של היום

65
00:03:03,148 --> 00:03:06,234
הוא המועמד לסנאט מטעם אלבמה, רוי מור.

66
00:03:06,258 --> 00:03:08,812
ישנם מספר שבועות לפני הבחירות המיוחדות

67
00:03:08,836 --> 00:03:10,273
להחלפת ג'ף סשנס.

68
00:03:10,924 --> 00:03:12,718
כולנו יודעים איך הסיפור הזה נגמר,

69
00:03:12,742 --> 00:03:15,653
אבל באותו הזמן, זה היה חומר מעולה.

70
00:03:15,677 --> 00:03:19,567
הם מתחילים בהקרנה של קטעים 
מהחדשות של אתמול, ואז הם מאלתרים.

71
00:03:19,591 --> 00:03:22,884
קטע חדשות: אנשים אמרו 
שרוי מור הורחק מהקניון.

72
00:03:22,908 --> 00:03:24,420
(צחוק)

73
00:03:24,444 --> 00:03:27,466
אליסון מקדונלד, מפיקה ראשית: 
העובדה שלקניון

74
00:03:27,490 --> 00:03:29,624
יש סטנדרטים יותר גבוהים מהסנאט האמריקאי...

75
00:03:29,648 --> 00:03:32,108
קטע חדשות: במשך הלילה,
מור הכחיש את הטענות.

76
00:03:32,132 --> 00:03:35,036
מור: מעולם לא עשיתי מה שהיא אמרה שעשיתי.

77
00:03:35,060 --> 00:03:38,512
אני אפילו לא מכיר את האישה, 
אני לא מכיר אותה בכלל,

78
00:03:38,536 --> 00:03:42,137
אני אפילו לא יודע איפה המסעדה 
נמצאת או היתה.

79
00:03:42,161 --> 00:03:44,808
מקס בראון, מפיק ראשי: הוא כאילו אומר - 
"אני מכחיש את זה.

80
00:03:44,832 --> 00:03:46,000
זה לא נכון בכלל.

81
00:03:46,024 --> 00:03:47,706
אין לי מושג על מה מדובר".

82
00:03:47,730 --> 00:03:50,690
אבל כל אחד מהתובעים אומר: 
"הוא היה כאן כל לילה.

83
00:03:50,714 --> 00:03:53,213
יש לנו תמונה חתומה שלו על הקיר".

84
00:03:53,237 --> 00:03:56,380
ג'וש ג'ונסון, כותב: במוקדם או מאוחר, 
מול התובעים הוא יאמר,

85
00:03:56,404 --> 00:03:59,126
"תראו, אני אפילו לא מאלבמה. 
מעולם לא הייתי כאן לפני כן".

86
00:03:59,150 --> 00:04:00,451
(צחוק)

87
00:04:00,475 --> 00:04:04,855
סטיב בודו, מפיק בפועל: אני לא רוי מור.

88
00:04:04,879 --> 00:04:08,339
גרנט: החדר מתחיל להרגיש כמו 
ארוחה משפחתית צפופה מאוד.

89
00:04:08,363 --> 00:04:10,405
כולם קופצים לתוך השיחה.

90
00:04:10,429 --> 00:04:13,227
זובין פאראנג, כותב ראשי: 
מעניין אם על השולחן האהוב עליו

91
00:04:13,251 --> 00:04:17,402
יש חריטה של השם שלו, 
משהו כמו "הכסא של רוי מור".

92
00:04:17,426 --> 00:04:21,171
"מעולם לא הזמנתי פנקייקים וופלים כאן",
והמסעדה אומרת

93
00:04:21,195 --> 00:04:24,639
"זה מה שמכונה אצלנו הספיישל של רוי מור".

94
00:04:24,663 --> 00:04:29,114
ג'ימי דון, מפיק בכיר: 
התמונה שלו על הקיר באתגר הפנקייק.

95
00:04:29,138 --> 00:04:30,566
גרנט: הדבר הראשון 
ששמתי לב אליו הוא

96
00:04:30,590 --> 00:04:33,305
שהחדר מלא בפרצי יצירתיות.

97
00:04:33,329 --> 00:04:37,052
תאמינו או לא, יש לזה שם 
בפסיכולוגיה של יצירתיות:

98
00:04:37,076 --> 00:04:38,416
קוראים לזה "מתפרצות".

99
00:04:38,440 --> 00:04:40,789
(מוזיקה)

100
00:04:40,813 --> 00:04:43,865
מתפרצות היא כמו החלק הטוב ביותר 
במוזיקת ג'ז חופשי.

101
00:04:43,889 --> 00:04:47,662
מישהו מנגן תו, מישהו אחר 
נכנס פנימה עם הרמוניה,

102
00:04:47,686 --> 00:04:51,933
ודי מהר נוצר צליל קולקטיבי 
שאף אחד לא תכנן.

103
00:04:51,957 --> 00:04:54,600
רוב הקבוצות לא מגיעות לנקודה הזו,

104
00:04:54,624 --> 00:04:57,156
אבל אתם יכולים לזהות מתפרצות 
כשאתם רואים אותה.

105
00:04:57,180 --> 00:05:01,558
בדיילי שואו החדר ממש נשמע כאילו 
הוא מתפוצץ מרעיונות.

106
00:05:01,582 --> 00:05:04,141
אתם יכולים לשמוע את זה בבדיחה על רוי מור.

107
00:05:04,165 --> 00:05:07,173
פאראנג: אני חושב, הנה אנחנו. 
מה קורה?

108
00:05:07,197 --> 00:05:09,150
גרנט: טרבור נואה בדיוק נכנס לחדר.

109
00:05:09,174 --> 00:05:11,515
פאראנג: אנחנו בדיוק צפינו 
וצחקנו על רוי מור.

110
00:05:11,539 --> 00:05:13,908
הולך לקניון, מסתובב שם עד ש...

111
00:05:13,932 --> 00:05:16,509
נואה: שהרחיקו אותו מהקניון?

112
00:05:16,533 --> 00:05:19,277
נואה: זה חלק די מרכזי שהם השמיטו.

113
00:05:19,301 --> 00:05:20,618
פאראנג: בזמן שאתה התובע הכללי.

114
00:05:20,642 --> 00:05:24,320
נואה: אפילו השוטר בקניון אומר:
"תראה, מר תובע כללי, אני יודע".

115
00:05:24,344 --> 00:05:26,709
בראון: ממש קשה להיות מורחק מהקניון,

116
00:05:26,733 --> 00:05:29,439
כאילו, אם אתה מתבגר קשה, 
לא מרחיקים אותך מהקניון.

117
00:05:29,463 --> 00:05:32,065
דן מק'קוי, כותב: אני אוהב את הדרך 
שהוא מביא תירוצים

118
00:05:32,089 --> 00:05:35,249
עכשיו למה הוא הורחק. 
"לא, אני גנבתי ליפסטיק".

119
00:05:35,273 --> 00:05:37,274
(צחוק)

120
00:05:37,298 --> 00:05:39,828
גרנט: אז ממש שם, האוזניים שלי הזדקפו.

121
00:05:39,852 --> 00:05:43,843
המתפרצות חזרה, אפילו כשטרבור בחדר.

122
00:05:43,867 --> 00:05:46,573
כולם זורקים רעיונות חצי מעובדים לבוס שלהם.

123
00:05:47,120 --> 00:05:50,469
עד כמה אתם מרגישים בנוח 
לעשות סיעור מוחין מהמותן

124
00:05:50,493 --> 00:05:54,095
מול האדם החשוב ביותר במקום העבודה שלכם?

125
00:05:54,119 --> 00:05:56,539
אם יש לכם בוס שכל הזמן שופט אתכם,

126
00:05:56,563 --> 00:05:58,761
זה יהיה סיוט.

127
00:05:58,785 --> 00:06:01,499
אתם תפחדו לטעות או להיראות מטומטמים.

128
00:06:02,578 --> 00:06:04,982
אבל טרבור יוצר אוירה מזמינה.

129
00:06:05,006 --> 00:06:07,372
אין השתוללות, אין פאניקה.

130
00:06:07,396 --> 00:06:09,124
הוא מוביל את הקבוצה.

131
00:06:09,148 --> 00:06:12,663
למרות שהשעון דופק, הוא לא נשמע לחוץ.

132
00:06:12,687 --> 00:06:15,901
נואה: בא נשמע את הרשימה, בוא נריץ את זה.

133
00:06:15,925 --> 00:06:17,977
גרנט: הפגישה מסתיימת בעשר וחצי.

134
00:06:18,001 --> 00:06:20,141
יש להם תבנית לתכנית.

135
00:06:20,165 --> 00:06:21,920
עכשיו הזמן להפרד ומשול.

136
00:06:22,368 --> 00:06:26,361
לכותבים יש רק כשעתיים לפני שהם 
צריכים להגיש את הטיוטות הראשונות שלהם.

137
00:06:26,385 --> 00:06:31,424
פאראנג: אז אני צריך כמה כותבים שיעשו
מקבץ על הביקור באסיה (של טראמפ)

138
00:06:31,448 --> 00:06:36,804
ואז שני כותבים שרוצים לעשות 
את הקטע על דון ג'וניור הוא אדיוט.

139
00:06:36,828 --> 00:06:39,327
גרנט: הם מתחלקים לזוגות לכתוב.

140
00:06:39,351 --> 00:06:43,193
אני רוצה להעמיק עוד יותר, לגלות 
איך הם יוצרים את התנאים האידיאלים

141
00:06:43,217 --> 00:06:44,612
למתפרצות.

142
00:06:44,636 --> 00:06:47,421
אז תפסתי את הכותב הראשי, זובין פאראנג,

143
00:06:47,445 --> 00:06:49,683
וכותב ותיק, דניאל רדוש.

144
00:06:49,707 --> 00:06:52,690
גרנט: פסיכולוגים מדברים על הדפוס הזה 
לו הם קוראים מתפרצות.

145
00:06:52,714 --> 00:06:55,443
שזה קצב החלפת התורות בשיחה

146
00:06:55,467 --> 00:06:56,887
וההפרעות זה לזה.

147
00:06:56,911 --> 00:06:59,506
שמתי לב שישנן רגעים שלמישהו 
היתה בדיחה די טובה

148
00:06:59,530 --> 00:07:01,371
ואז ארבעה אנשים המשיכו אותה.

149
00:07:01,395 --> 00:07:04,681
רדוש: הדבר המרכזי שאנחנו מנסים להשיג 
הוא להוציא את הבדיחות מתוך החומרים

150
00:07:04,705 --> 00:07:06,792
וזה המקום ממנו מגיעה המתפרצות.

151
00:07:06,816 --> 00:07:09,411
גרנט: אני אוהב איך פשוט אמצת 
את השפה של מתפרצות

152
00:07:09,435 --> 00:07:11,499
כאילו זה דבר נורמלי שאנשים אומרים.

153
00:07:11,523 --> 00:07:12,779
רדוש: אנחנו מתרכזים באימפרוביזציה.

154
00:07:12,803 --> 00:07:14,652
מה שתגיד, זה המינוח החדש, 
אנחנו רצים אתו.

155
00:07:14,676 --> 00:07:18,453
גרנט: בא נחדד, לא כולם מייד התלהבו.

156
00:07:18,477 --> 00:07:22,032
הנה שניים מהכותבים החדשים יותר, 
קאט ראדלי, וקולין וורתמן,

157
00:07:22,540 --> 00:07:24,277
וורתמן: מתפרצות?

158
00:07:24,301 --> 00:07:27,506
ראדלי: אתה המצאת את זה?
גרנט: לא, אני פשוט שואל את זה.

159
00:07:27,530 --> 00:07:29,936
שמעתי לראשונה על מתפרצות מקולגה.

160
00:07:29,960 --> 00:07:32,475
אניטה וויליאמס וולי: 
אני אניטה וויליאמס וולי

161
00:07:32,499 --> 00:07:35,228
אני חוקרת עמיתה באוניברסיטת קרנגי מלון.

162
00:07:35,252 --> 00:07:40,601
מתפרצות היא כשכולם מדברים ועונים זה לזה

163
00:07:40,625 --> 00:07:42,419
בטווח זמן קצר

164
00:07:42,443 --> 00:07:46,815
במקום שזה ימרח על פרק זמן ארוך.

165
00:07:46,839 --> 00:07:49,868
גרנט: אניטה מזהה מתפרצות 
בכל מיני סוגים של קבוצות.

166
00:07:49,892 --> 00:07:51,251
לא רק בעבודה.

167
00:07:51,275 --> 00:07:54,425
וולי: אז יש לי ארבעה אחים גדולים, 
יש לי גם שלושה ילדים שכולם בנים.

168
00:07:54,449 --> 00:07:56,735
ואני צוחקת איך זה מסביר את כל החיים שלי

169
00:07:56,759 --> 00:07:59,496
כי למעשה כל שיחה סביב ארוחת הערב,

170
00:07:59,520 --> 00:08:02,083
אפשר לשמוע אותי אומרת: 
"חכו רגע, תנו לי לסיים".

171
00:08:02,107 --> 00:08:04,313
יש הרבה מתפרצות בשיחה

172
00:08:04,337 --> 00:08:06,463
והרבה הפרעות,

173
00:08:06,487 --> 00:08:10,908
שנראה שלא מפריע להם כלל 
אבל לפעמים משגע אותי.

174
00:08:10,932 --> 00:08:12,963
גרנט: הפרעות אינן תמיד עניין של חוצפה.

175
00:08:12,987 --> 00:08:16,058
כשאתה בלחץ זמן, אתה רוצה 
שכולם יתרמו משלהם ומהר.

176
00:08:16,082 --> 00:08:19,915
אניטה חקרה קבוצות פיתוח תוכנה מרחבי העולם

177
00:08:19,939 --> 00:08:23,319
היא גילתה שהקבוצות החדשניות 
והיצרניות ביותר היו מתפרצות.

178
00:08:23,343 --> 00:08:25,311
וולי: הקבוצות היעילות ביותר

179
00:08:25,335 --> 00:08:28,350
הצליחו לגלות מתי נוח לחברי הקבוצה לעבוד

180
00:08:28,374 --> 00:08:31,650
והם היו מתחברים באותו הזמן

181
00:08:31,674 --> 00:08:35,619
והתחילו לשלוח הודעות, קודים בין אחד לשני,

182
00:08:35,643 --> 00:08:39,738
בעוד שבקבוצות אחרות אולי היתה 
אותה רמת תקשורת

183
00:08:39,762 --> 00:08:42,611
והיו פעילות באותה מידה

184
00:08:42,635 --> 00:08:46,166
אבל הקצב הוכתב ע"י 
הלו"ז האישי של כל אחד מהם

185
00:08:46,190 --> 00:08:49,027
והקבוצות האלה לא היו יעילות באותה מידה.

186
00:08:49,051 --> 00:08:51,305
גרנט: מתפרצות היא סימן שאתם לא תקועים

187
00:08:51,329 --> 00:08:54,058
באותו סיעור מוחות לא יעיל.

188
00:08:54,376 --> 00:08:57,361
זה כשקבוצה מגיעה לשיא היצירתי שלה.

189
00:08:57,385 --> 00:09:01,210
בגלל שכולם משתתפים באופן חופשי 
ותורמים רעיונות.

190
00:09:01,234 --> 00:09:05,075
וולי: אני לא חושבת שמתפרצות 
היא ייחודית לתחומים היצירתיים.

191
00:09:05,099 --> 00:09:09,606
למרות זאת, אני חושבת שסביר להניח 
שהתחומים היצירתיים ממש ירוויחו ממתפרצות.

192
00:09:09,630 --> 00:09:12,217
האנשים המשתתפים בשיחה מתלהבים

193
00:09:12,241 --> 00:09:15,574
כיוון שאתה יודע שאם תדבר, 
מישהו יגיב לך מייד,

194
00:09:15,598 --> 00:09:18,472
אתה יודע שהם מקשיבים ואז אתה מקשיב להם,

195
00:09:18,496 --> 00:09:23,313
ואז הרבה יותר קל להחליף רעיונות 
ואולי לבנות רעיונות.

196
00:09:23,861 --> 00:09:25,987
גרנט: ברור, מתפרצות נראית אחרת

197
00:09:26,011 --> 00:09:28,101
כשחומרי הגלם שלך אינם חלקי קוד

198
00:09:28,125 --> 00:09:29,878
אלא חלקים של קומדיה.

199
00:09:29,902 --> 00:09:33,721
בחדר הכותבים המתפרצות לא מתרחשת במקרה.

200
00:09:33,745 --> 00:09:35,157
שאלתי את טרבור נואה על זה.

201
00:09:35,610 --> 00:09:38,117
נואה: כשאני נמצא בחדר הכותבים

202
00:09:38,141 --> 00:09:40,640
שני דברים מתרחשים בראש שלי.

203
00:09:40,664 --> 00:09:44,037
אחד, אני מסתכל מה אנחנו הולכים 
לעשות בתכנית באותו היום,

204
00:09:44,061 --> 00:09:48,648
ושני, אני חושב על החדר כחדר קומדיה

205
00:09:48,672 --> 00:09:53,417
וכמה הוא מלא בצחוק באותו רגע.

206
00:09:53,441 --> 00:09:56,645
ואני יודע שזה ממש אמונה טפלה

207
00:09:56,669 --> 00:09:59,895
ואף אחד לא יכול להוכיח את זה 
או להפריך את זה,

208
00:09:59,919 --> 00:10:04,355
אבל אני מאמין שהצחוק הזה נספג

209
00:10:04,379 --> 00:10:06,767
ממש כמו עשן סיגריה מעישון משני

210
00:10:06,791 --> 00:10:09,893
למארג הקיים של מי שאנחנו כבני אדם.

211
00:10:09,917 --> 00:10:13,464
גרנט: תוך כדי שהתבוננתי בך בחדר הבוקר, 
סיקרנו אותי כמה דברים.

212
00:10:13,488 --> 00:10:16,019
אחד, ציפיתי לשינוי גדול עם כניסתך לחדר,

213
00:10:16,043 --> 00:10:18,112
ולא היה הבדל גדול,

214
00:10:18,136 --> 00:10:21,675
שזה סימן עבורי שהצלחת להפוך את החדר 
לממש בטוח מבחינה פסיכולוגית.

215
00:10:21,699 --> 00:10:23,421
אנשים לא מפחדים ממך.

216
00:10:23,445 --> 00:10:25,541
נואה: אה, בחדר. אה, זה מצחיק.

217
00:10:25,565 --> 00:10:27,818
גרנט: הם לא נלחצים שכאתה נכנס,

218
00:10:27,842 --> 00:10:30,913
והם עדיין עדיין ממשיכים להעלות 
בדיחות חצי גמורות.

219
00:10:30,937 --> 00:10:33,197
זה נקרא ביטחון פסיכולוגי.

220
00:10:33,762 --> 00:10:36,600
זה כשאתה יכול לקחת סיכונים מבלי לחוש פחד.

221
00:10:37,456 --> 00:10:41,551
מבלי תחושת הביטחון הזו, 
פרצי יצירתיות לא יכולים להתרחש.

222
00:10:41,575 --> 00:10:43,345
אנשים מצנזרים את עצמם.

223
00:10:43,369 --> 00:10:47,329
נואה: ובכן, אני תמיד האמנתי 
שבכל מערכת יחסים

224
00:10:47,353 --> 00:10:52,233
בה יש מישהו אחראי, 
בין אם זו משפחה, בן זוג,

225
00:10:52,257 --> 00:10:56,305
או בין אם זה מורה, או בוס בסביבת עבודה,

226
00:10:56,329 --> 00:11:02,147
באמת מה שמוציא את המיטב באנשים, 
לפי דעתי, הוא כבוד הדדי.

227
00:11:02,171 --> 00:11:05,266
אני סומך על כך שהכותבים שלי מנסים לעזור לי 
להפיק את התכנית הטובה ביותר,

228
00:11:05,290 --> 00:11:07,789
ושהם סומכים עלי שאני רוצה לעשות 
את התכנית המצחיקה ביותר.

229
00:11:07,813 --> 00:11:11,417
לקח הרבה זמן, אבל עכשיו, 
כשאני נכנס לפגישה,

230
00:11:11,441 --> 00:11:15,100
אני נכנס לתוך שיחה שממשיכה.

231
00:11:15,124 --> 00:11:17,891
גרנט: בניית ביטחון פסיכולוגי דורשת זמן.

232
00:11:17,915 --> 00:11:20,338
זה משהו שאתה יוצר לאט לאט בכל יום,

233
00:11:20,362 --> 00:11:22,623
ואתה יכול לראות את זה ברגעים קטנים.

234
00:11:22,647 --> 00:11:25,289
היה אחד כזה שלכד את עיני בחדר הכותבים.

235
00:11:25,313 --> 00:11:30,495
נואה: אני אומר שהבדיחה הזאת שהבאת, 
היתה כל כך טובה, אפילו בחדר,

236
00:11:30,519 --> 00:11:32,288
פאראנג: זה היה מעולה, זה הלך ממש טוב.

237
00:11:32,312 --> 00:11:33,550
גרנט: תפסתם את זה?

238
00:11:33,574 --> 00:11:37,153
טרבור כרגע אמר שהכותב הראשי שלו, 
זובין, הביא בדיחה טובה.

239
00:11:37,177 --> 00:11:39,584
פאראנג: אני בחור מצחיק, 
אני כותב בדיחות טובות.

240
00:11:39,608 --> 00:11:43,518
גרנט: כל הרעיון של מתפרצות הוא 
כשלקבוצה יש מומנטום,

241
00:11:43,542 --> 00:11:45,535
ואתה רוצה שהוא ימשיך לזוז.

242
00:11:45,559 --> 00:11:47,790
אז אני תוהה למה טרבור עצר את זה.

243
00:11:47,814 --> 00:11:49,915
גרנט: האם זה מהלך מודע מצידך

244
00:11:49,939 --> 00:11:51,945
לשבח מישהו מול הקבוצה

245
00:11:51,969 --> 00:11:53,724
או האם זה קורה באופן ספונטני?

246
00:11:53,748 --> 00:11:55,700
נואה: אני חושב שזה משהו תת-הכרתי.

247
00:11:55,724 --> 00:12:00,624
אבל תמיד האמנתי בלתת 
קרדיט לאנשים היכן שמגיע להם.

248
00:12:00,648 --> 00:12:02,957
בייחוד כשאתה עובד בסביבה

249
00:12:02,981 --> 00:12:06,327
בה כל ההערכה בסופו של דבר תגיע אלי.

250
00:12:06,351 --> 00:12:09,590
אז אם קורה משהו מדהים בתכנית, 
טרבור מקבל את הקרדיט.

251
00:12:09,614 --> 00:12:11,391
אם קורה משהו מזעזע בתכנית,

252
00:12:11,415 --> 00:12:13,757
טרבור גם מקבל את הקרדיט, או את האשמה.

253
00:12:13,781 --> 00:12:17,312
ואני חושב שזה מניע את האנשים 
קדימה כבני אדם

254
00:12:17,336 --> 00:12:21,097
לדעת שמכירים בנו בכל דבר שאנחנו עושים.

255
00:12:21,121 --> 00:12:23,589
גרנט: כשאתם בתוך קבוצה יצירתית 
שחווה מתפרצות,

256
00:12:23,613 --> 00:12:25,906
קל לאבד את המעקב אחרי מי אמר מה

257
00:12:25,930 --> 00:12:28,291
והאם התרומה שלך אכן היתה משמעותית.

258
00:12:28,315 --> 00:12:29,469
הנה דניאל.

259
00:12:29,493 --> 00:12:33,636
רדוש: זה ממש בלנדר, כאילו 
כל החומר גלם מוכנס פנימה

260
00:12:33,660 --> 00:12:36,470
ויוצא לך סוג של שייק קומדיה בסוף

261
00:12:36,494 --> 00:12:39,226
שיש לו טעם טעים אבל אתה אולי לא תוכל לומר,

262
00:12:39,250 --> 00:12:41,404
"אה, הנה התות שלי שנכנס לזה".

263
00:12:41,428 --> 00:12:46,380
כולנו די מבינים שרוב הבדיחות 
לא מגיעות לשידור החי,

264
00:12:46,404 --> 00:12:49,038
בייחוד לא במצבן המקורי.

265
00:12:49,062 --> 00:12:53,157
נואה: אולי הבדיחה שלך לא הגיעה לשידור החי,

266
00:12:53,181 --> 00:12:55,999
אבל זאת יכולה להיות הבדיחה 
שגרמה לך להרגשה מסוימת

267
00:12:56,023 --> 00:12:59,038
שמובילה אותך לבדיחה שכן מגיעה לשידור.

268
00:12:59,062 --> 00:13:01,340
אז יש שורה שחשבתי עליה אתמול

269
00:13:01,364 --> 00:13:03,968
בקשר להאשמות נגד רוי מור,

270
00:13:03,992 --> 00:13:06,102
ושון האניטי שיצא להגנתו.

271
00:13:06,126 --> 00:13:10,879
ואמרתי: "לשון האניטי יש כרטיס מנוי 
לצד הלא נכון של ההיסטוריה".

272
00:13:10,903 --> 00:13:13,879
וזה גרם לי לצחקק, כאילו, אתה יודע?

273
00:13:13,903 --> 00:13:16,799
ואז הרגשתי כאילו, "כן, אני הולך 
להגיד את השורה הזאת".

274
00:13:16,823 --> 00:13:20,267
אז אם היום שלך מלא בשמחה,

275
00:13:20,291 --> 00:13:23,862
השמחה הזאת תבטא את עצמה 
במוצר הסופי שהוא התכנית.

276
00:13:25,571 --> 00:13:28,344
גרנט: נחזור עם עוד מטרבור והדיילי שואו

277
00:13:28,368 --> 00:13:29,570
אחרי ההפסקה.

278
00:13:29,594 --> 00:13:31,737
זה הולך להיות סוג שונה של פרסומת.

279
00:13:31,761 --> 00:13:34,284
ברוח המחקר של רעיונות יצירתיים בעבודה,

280
00:13:34,308 --> 00:13:37,323
אנחנו הולכים לקחת אתכם 
לתוך ווארבי פארקר, נותן החסות שלנו.

281
00:13:38,395 --> 00:13:40,672
(מוזיקה)

282
00:13:40,696 --> 00:13:44,665
גרנט: לניל בלומנטל ודייב גלבוע 
מווארבי פארקר יש הרבה במשותף.

283
00:13:44,689 --> 00:13:48,070
ניל בלומנטל: אתם אולי לא יכולים 
להבדיל בינינו לפי הקול שלנו,

284
00:13:48,094 --> 00:13:50,220
... אבל אני ניל
דייב גלבוע: ואני דייב.

285
00:13:50,244 --> 00:13:52,998
גרנט: זה לא עזר בכלל,
אבל אני מעריך את הניסיון שלכם.

286
00:13:53,022 --> 00:13:54,497
(צחוק)

287
00:13:54,521 --> 00:13:57,799
גרנט: כן, הם נשמעים דומים, 
הם הלכו לאותו בית ספר,

288
00:13:57,823 --> 00:13:59,377
יש להם את אותם החברים,

289
00:13:59,401 --> 00:14:01,474
ויש להם גם את אותה העבודה.

290
00:14:01,498 --> 00:14:04,327
ניל ודייב הם המנכל"ים שותפים 
של ווארבי פארקר,

291
00:14:04,351 --> 00:14:07,447
חברה של מיליארד דולרים שהפכה את 
הקניה של משקפיים שוב לדבר קול.

292
00:14:08,230 --> 00:14:11,445
דינמיקות זוגיות כמו ניל ודייב 
תמיד עניינו אותי.

293
00:14:11,469 --> 00:14:13,470
לא רק שהם מנהלים חברה ביחד,

294
00:14:13,494 --> 00:14:16,599
אלא שהמנהיגות המשותפת שלהם מחלחלת לתרבות.

295
00:14:16,623 --> 00:14:18,378
היכולת לעבוד בצוותים שונים

296
00:14:18,402 --> 00:14:20,998
מייצור, לשירות לקוחות למכירה,

297
00:14:21,022 --> 00:14:23,622
היתה המפתח להצלחתה של ווארבי פארקר.

298
00:14:23,646 --> 00:14:25,885
ישבתי אתם במשרדי החברה בניו יורק

299
00:14:25,909 --> 00:14:28,678
לדבר על איך זה להיות בוסים ביחד.

300
00:14:28,702 --> 00:14:30,464
(מוזיקה)

301
00:14:30,488 --> 00:14:33,473
גרנט: המטאפורה הברורה 
למערכת יחסים של מנכ"לים שותפים

302
00:14:33,497 --> 00:14:35,504
היא מערכת נישואין,

303
00:14:35,528 --> 00:14:39,830
אבל שניכם מדברים על זה יותר 
במושגים של הורות.

304
00:14:39,854 --> 00:14:41,663
בלומנטל: אני חושב שזה נכון.

305
00:14:41,687 --> 00:14:45,252
בהורות אתה זקוק לפילוסופיה, נכון?

306
00:14:45,276 --> 00:14:50,521
אתה צריך חזון למה שאתה רוצה 
שהילדים שלך יגדלו להיות.

307
00:14:50,545 --> 00:14:53,711
גלבוע: זה גם מעצים את השיאים, 
היכולת לחגוג את הנצחונות,

308
00:14:53,735 --> 00:14:55,160
וזה מעצים את נקודות השפל,

309
00:14:55,184 --> 00:15:00,549
ביכולת לחסום חלק מהחלקים המתסכלים שקורים.

310
00:15:00,573 --> 00:15:03,929
בלומנטל: לפעמים אנחנו גם 
תופסים תפקידים שונים,

311
00:15:03,953 --> 00:15:06,879
בדיוק כמו במשא ומתן אפשר שיהיה 
השוטר הטוב והשוטר הרע.

312
00:15:06,903 --> 00:15:09,752
כיוון שיש לי ילד בן שנתיים וילד בן שש, 
אני יודע את זה.

313
00:15:09,776 --> 00:15:12,169
רחל ואני גם עושים את זה לעתים קרובות.

314
00:15:12,193 --> 00:15:14,813
גרנט: איך זה להוביל חברה יחד עם חבר ותיק?

315
00:15:14,837 --> 00:15:19,001
בלומנטל: אתה יודע, הרבה פעמים אני 
מדבר עם מייסדים ומנכ"לים אחרים

316
00:15:19,025 --> 00:15:22,897
והם הרבה מדברים על הבדידות שבתפקיד,

317
00:15:22,921 --> 00:15:24,857
ומעולם לא הרגשתי ככה.

318
00:15:24,881 --> 00:15:27,968
ואחד מהדברים הטובים ביותר בכך שיש לי שותף

319
00:15:27,992 --> 00:15:32,691
הוא שמספיק שנסתכל אחד על השני 
ונקרע מצחוק.

320
00:15:32,715 --> 00:15:35,421
חלק מהסיטואציות הן ממש קשות.

321
00:15:35,445 --> 00:15:37,317
אחרות הן פשוט אבסורדיות,

322
00:15:37,341 --> 00:15:40,238
וזה פשוט הופך את זה, אני חושב, ליותר מהנה

323
00:15:40,262 --> 00:15:42,849
בזה שיש מישהו אתך.

324
00:15:42,873 --> 00:15:45,916
גרנט: מהם שלושת העצות הטובות ביותר 
שהייתם נותנים

325
00:15:45,940 --> 00:15:49,034
למישהו שעומד להוביל עם שותף?

326
00:15:49,058 --> 00:15:50,986
בלומנטל: תבנו אמון,

327
00:15:51,010 --> 00:15:54,583
תקשרו זה עם זה לעתים תכופות, 
מה שמוביל לאמון,

328
00:15:54,607 --> 00:16:00,466
ותעבדו עם מישהו שאתם נהנים לבלות איתו זמן.

329
00:16:00,490 --> 00:16:03,373
גרנט: כמה שעות אתם חושבים שביליתם יחד

330
00:16:03,397 --> 00:16:04,608
בחיים שלכם?

331
00:16:04,632 --> 00:16:06,718
גלבוע: אולי 15,000 שעות?

332
00:16:06,742 --> 00:16:09,291
ומה האמרה, שצריך 10,000 שעות

333
00:16:09,315 --> 00:16:10,958
כדי להפוך למומחה במשהו?

334
00:16:10,982 --> 00:16:12,561
בלומנטל: אנחנו מומחים 
אחד של השני.

335
00:16:12,585 --> 00:16:13,759
(צחוק)

336
00:16:13,783 --> 00:16:15,014
בלומנטל: מתי אני מקבל טבעת?

337
00:16:15,038 --> 00:16:16,958
(צחוק)

338
00:16:16,982 --> 00:16:19,433
(מוזיקה)

339
00:16:19,457 --> 00:16:21,647
גרנט: אלה היו ניל בלומנטל ודייב גלבוע,

340
00:16:21,671 --> 00:16:24,243
מנכ"לים שותפים של ווארבי פארקר.

341
00:16:24,267 --> 00:16:27,123
לווארבי פארקר טונות של מסגרות מעניינות.

342
00:16:27,147 --> 00:16:29,298
אם נמאס לכם ללבוש עדשות מגע,

343
00:16:29,322 --> 00:16:31,218
אולי תרצו לנסות את המשקף שלהם.

344
00:16:31,242 --> 00:16:32,877
מחפשים היכן להתחיל?

345
00:16:32,901 --> 00:16:35,654
תכנית הניסיון הביתית החינמית שלהם 
מאפשרת לכם לבחור חמש מסגרות

346
00:16:35,678 --> 00:16:37,400
לנסות במשך חמישה ימים.

347
00:16:37,424 --> 00:16:39,647
אם אתם לא אוהבים אותן, 
אתם יכולים לשלוח אותן חזרה.

348
00:16:39,671 --> 00:16:42,529
נסו עוד היום בwarberparker.com/TED.

349
00:16:42,553 --> 00:16:48,505
(מוזיקה)

350
00:16:50,370 --> 00:16:52,209
גרנט: אם אי פעם השתתפת בסיעור מוחות,

351
00:16:52,233 --> 00:16:55,307
אתם יודעים שאתם אמורים לעצור את הביקורת.

352
00:16:55,331 --> 00:16:57,211
ולתת דרור למחשבות.

353
00:16:57,235 --> 00:16:59,387
אין כזה דבר רעיון גרוע.

354
00:17:00,361 --> 00:17:02,227
אבל למעשה, זה רעיון גרוע.

355
00:17:03,059 --> 00:17:05,065
מסתבר שאנשים הם יותר יצירתיים

356
00:17:05,089 --> 00:17:07,329
בקבוצות בהם מקבלים את הביקורת.

357
00:17:07,353 --> 00:17:08,880
היא מעלה את הרף.

358
00:17:09,475 --> 00:17:13,530
ביטחון פסיכולוגי אין משמעו 
שהכל הוא צמרירי ורך.

359
00:17:13,554 --> 00:17:15,943
עדיין חשוב שיהיה לכם סטנדרנטים.

360
00:17:15,967 --> 00:17:20,077
בדיילי שואו, הכותבים לא נותנים אחד לשני 
להמשיך עם בדיחות גרועות.

361
00:17:20,101 --> 00:17:22,602
רדוש: אתה לא יורד על מישהו 
שמספר בדיחה גרועה.

362
00:17:22,626 --> 00:17:24,663
אני מתכוון, אתה כן, אבל, אתה יודע...

363
00:17:24,687 --> 00:17:26,146
גרנט: איל זה נראה?

364
00:17:26,170 --> 00:17:28,956
פאראנג: אני חושב שזה עקיצות קלות.

365
00:17:28,980 --> 00:17:31,122
למרות שבדרך כלל האדם שסיפר את הבדיחה

366
00:17:31,146 --> 00:17:33,709
הוא הראשון שצוחק על כמה 
הבדיחה שלו היתה גרועה.

367
00:17:33,733 --> 00:17:37,685
גרנט: אתם יוצרים ביטחון בכך שאתם עוזרים 
לאנשים להרגיש בנוח לצחוק על עצמם.

368
00:17:37,709 --> 00:17:40,583
ומחקרים חדשים הראו לנו איך לעשות את זה.

369
00:17:40,607 --> 00:17:42,639
הכל התחיל בסיכת נייר.

370
00:17:42,663 --> 00:17:45,789
(מוזיקה)

371
00:17:45,813 --> 00:17:50,733
החוקרים שאלו: "כמה שימושים חדשים תוכלו 
להמציא לסיכת הנייר הזו?"

372
00:17:50,757 --> 00:17:53,066
אנשים הלכו לעשות סיעור מוחות.

373
00:17:53,090 --> 00:17:55,979
קבוצה מספר אחת הפיקה רעיונות די טיפוסיים:

374
00:17:56,003 --> 00:17:59,137
טבעת, צמיד ושרשרת.

375
00:17:59,161 --> 00:18:02,326
אבל קבוצה מספר שתיים העלתה 
שימושים ממש לא צפויים,

376
00:18:02,350 --> 00:18:06,634
כמו מחט לתפירת חתכים, יצירת אומנות ומברג.

377
00:18:07,610 --> 00:18:09,246
מה היה ההבדל?

378
00:18:09,270 --> 00:18:12,929
בקבוצה הראשונה, כולם מיד 
קפצו לסיעור מוחות.

379
00:18:12,953 --> 00:18:14,278
אבל בקבוצה השניה,

380
00:18:14,302 --> 00:18:17,199
אנשים התבקשו באופן רנדומלי לספר סיפור מביך

381
00:18:17,223 --> 00:18:18,603
לפני שהם התחילו בסיעור המוחות.

382
00:18:19,039 --> 00:18:22,061
והמעשה הקטן הזה הוריד את העכבות שלהם.

383
00:18:22,785 --> 00:18:26,173
זה משהו הם הכירו מהניסיון בדיילי שואו.

384
00:18:26,197 --> 00:18:30,665
פאראנג: אני פעם אמרתי בטעות 
שכדי לשמור על גמישות

385
00:18:30,689 --> 00:18:33,569
כולנו צריכים להקפיד על סיבוב האגן.

386
00:18:33,593 --> 00:18:37,092
התכוונתי שאנחנו צריכים להקפיד 
על סיבוב הראש, המוח.

387
00:18:37,116 --> 00:18:38,910
אבל אמרתי את זה לפני שנתיים,

388
00:18:38,934 --> 00:18:42,235
ובזמן שעבר מאז, המשכתי לומר : "סיבוב אגן"

389
00:18:42,259 --> 00:18:44,713
בגלל שכולם אומרים שזה לא נכון.

390
00:18:44,737 --> 00:18:46,857
רדוש: אני מצטער, "סיבוב ראש" זה יותר טוב?

391
00:18:46,881 --> 00:18:49,626
פאראנג: "סיבוב ראש" זה הביטוי האמיתי.

392
00:18:49,650 --> 00:18:52,911
גרנט: שום דבר לא צריך להיות בסיבוב.
דרוש: מגרש השדים.

393
00:18:52,935 --> 00:18:58,316
פאראנג: בכל מקרה, כל טעות 
שאתה עושה בחדר הכותבים

394
00:18:58,340 --> 00:18:59,579
בדרך כלל הופכת לבדיחה,

395
00:18:59,603 --> 00:19:03,317
ואני חושב שזה רק עוזר 
לקדם את היצירתיות במקום.

396
00:19:03,341 --> 00:19:06,725
כאילו אם ניקח את הדברים הלא טובים 
שאמרת ונצחק עליהם

397
00:19:06,749 --> 00:19:10,439
זה יגרום לכולם להיות 
יותר קלילים כשהם מדברים.

398
00:19:11,075 --> 00:19:13,473
גרנט: אז, נהניתי לדבר עם הכותבים

399
00:19:13,497 --> 00:19:14,847
על ביטחון ומתפרצות,

400
00:19:14,871 --> 00:19:16,886
אבל אני לא יכול להפסיק לחשוב על השעון.

401
00:19:17,816 --> 00:19:20,497
אנחנו כשלוש שעות לפני הצילומים.

402
00:19:20,521 --> 00:19:22,903
למרות שאני לא עובד בתכנית,

403
00:19:22,927 --> 00:19:25,914
אני מתחיל להרגיש קצת בלחץ לגבי הדד-ליין.

404
00:19:25,938 --> 00:19:28,847
שאלתי את קאט וקולין אם הם נלחצים.

405
00:19:28,871 --> 00:19:30,998
גרנט: האם אי פעם אתם קולטים כמה זה מטורף

406
00:19:31,022 --> 00:19:34,443
שאתם מתחילים ב9 בבוקר 
ותהיה לכם תכנית עד הערב?

407
00:19:34,467 --> 00:19:36,198
ראדלי: זה מטורף.

408
00:19:36,222 --> 00:19:39,484
לפני שהתחלתי לעבוד כאן, תהיתי 
"איך הם עושים את זה כל יום?"

409
00:19:39,508 --> 00:19:41,127
אבל עכשיו אני מבינה את זה.

410
00:19:41,151 --> 00:19:43,738
יש מספיק אנשים שמאוד טובים במה שהם עושים

411
00:19:43,762 --> 00:19:45,404
והם גורמים לזה לקרות.

412
00:19:45,428 --> 00:19:47,992
אבל זה באמת, זה רץ בקצב מהיר ...

413
00:19:48,016 --> 00:19:51,870
וורטמן: אבל זה גם כמו מפעל 
שעומד כבר מלא זמן.

414
00:19:51,894 --> 00:19:53,045
גרנט: מפעל?

415
00:19:53,069 --> 00:19:56,093
וורטמן: זאת מכונה משומנת היטב.

416
00:19:56,117 --> 00:19:57,708
ראדלי: אנחנו גם מייצרים 
כאן נעליים.

417
00:19:57,732 --> 00:19:58,733
(צחוק)

418
00:19:58,757 --> 00:20:01,574
וורטמן: לכולנו יש תרומה מאוד מדויקת לתרום.

419
00:20:01,598 --> 00:20:05,296
אתה יודע כמה זמן יש לך לעשות את זה. 
אתה יודע מה רמת האיכות הנדרשת.

420
00:20:05,320 --> 00:20:06,737
אתה מבין?

421
00:20:06,761 --> 00:20:10,586
גרנט: כן, אף אחד לא נראה לחוץ.
אנשים נראים רגועים, מחייכים.

422
00:20:10,610 --> 00:20:12,812
ככה זה תמיד?

423
00:20:13,343 --> 00:20:14,971
ראדלי: אני חושבת שזה תלוי ביום,

424
00:20:14,995 --> 00:20:18,146
אבל לרוב אני מרגישה 
שכולם בדרך כלל די רגועים,

425
00:20:18,170 --> 00:20:19,532
בגלל שאתה אף פעם 
לא מרגיש כאילו,

426
00:20:19,556 --> 00:20:21,107
"אוי, זה הכל תלוי בי,"

427
00:20:21,131 --> 00:20:24,559
אתה תמיד יודע שיהיה מישהו אחר שיעזור לך.

428
00:20:24,583 --> 00:20:27,932
וורטמן: כן, ההרגשה היא של שחרור 
ותחושה של אפשרות

429
00:20:27,956 --> 00:20:32,098
היא נקודת פתיחה הרבה יותר טובה ליצירתיות, 
אני חושב.

430
00:20:32,122 --> 00:20:37,637
ואז אפילו אם אתה מקבל עקצוץ קל 
של חרדה או משהו דומה,

431
00:20:37,661 --> 00:20:40,233
בפנים, הרבה יותר קל לומר

432
00:20:40,257 --> 00:20:42,470
"אתה יודע מה? אני נהר גועש".

433
00:20:42,494 --> 00:20:45,017
זה קיטשי, אבל זה עוזר לי, 
אז אני עושה את זה.

434
00:20:45,954 --> 00:20:49,215
גרנט: האוירה הרגועה מאפשרת 
להם מתפרצות יצירתית.

435
00:20:49,239 --> 00:20:51,130
יש להם גם את הביטחון בידיעה

436
00:20:51,154 --> 00:20:54,365
שהימים שלהם מתוכננים ומאורגנים 
באופן קפדני.

437
00:20:54,389 --> 00:20:56,857
למעשה, יש מסגרת בכל מקום,

438
00:20:56,881 --> 00:21:00,166
בגלל שמה שהדיילי שואו עשתה 
במודע או שלא במודע,

439
00:21:00,190 --> 00:21:02,800
היא לבנות בועות משימה בתוך כל יום.

440
00:21:02,824 --> 00:21:05,397
(מוזיקה)

441
00:21:05,421 --> 00:21:06,668
בועות משימה.

442
00:21:06,692 --> 00:21:09,367
אז תחשבו על פעם בה נכנסתם לפגישה

443
00:21:09,391 --> 00:21:11,494
וניסיתם לקפוץ לתוך השיחה,

444
00:21:11,518 --> 00:21:12,930
אבל לא הצלחתם.

445
00:21:12,954 --> 00:21:15,113
זה הרגיש כאילו יש איזה שדה מגנטי

446
00:21:15,137 --> 00:21:17,049
שדוחף אתכם החוצה.

447
00:21:17,073 --> 00:21:18,669
זאת בועת משימה,

448
00:21:18,693 --> 00:21:22,093
בה אנשים שקועים לחלוטין בפרויקט משותף.

449
00:21:22,117 --> 00:21:24,114
זה שומר על המיקוד של הקבוצה.

450
00:21:24,138 --> 00:21:27,550
באופן הזה, כולם יכולים לבנות על 
המתפרצות והרעיונות של האחרים.

451
00:21:28,009 --> 00:21:31,533
בועות משימה נותנות לכותבים ולמפיקים 
את המרחב לו הם זקוקים

452
00:21:31,557 --> 00:21:33,739
כדי לחדד ולשפר את הרעיונות שלהם.

453
00:21:33,763 --> 00:21:36,080
ללא שעות השיתוף המוגנות האלה,

454
00:21:36,104 --> 00:21:39,954
הם כולם היו עובדים בשעות שונות, ללא תיאום.

455
00:21:39,978 --> 00:21:42,709
פאראנג: מרגע שהכותבים נשלחים לכתוב,

456
00:21:42,733 --> 00:21:44,765
יש להם בדרך כלל שעתיים ללא הפרעה

457
00:21:44,789 --> 00:21:47,407
לחשוב לעומק על המבנה של התכנית

458
00:21:47,431 --> 00:21:51,112
בהתאם להנחיות שנתנו להם, 
להוסיף את הבדיחות שלהם.

459
00:21:51,136 --> 00:21:54,716
הפעם היחידה בה אני מפריע היא 
כאשר התבצע שינוי משמעותי

460
00:21:54,740 --> 00:21:56,248
שטרבור החליט עליו

461
00:21:56,272 --> 00:21:59,097
או הגיעו ידיעות חדשות שדורשות 
עריכה מיידית.

462
00:21:59,121 --> 00:22:01,557
גרנט: מסגרת לוחצת מדי יכולה לדכא יצירתיות,

463
00:22:01,581 --> 00:22:03,970
אבל ככה גם מסגרת רחבה מדי.

464
00:22:03,994 --> 00:22:07,684
אם אתם יכולים להגיע להחלטה משותפת 
על חוקים מסוימים היכן ואיך לעבוד,

465
00:22:07,708 --> 00:22:10,271
אתם יכולים למקד את כל 
האנרגיה שלכם בעבודה עצמה.

466
00:22:11,342 --> 00:22:14,508
הנה ג'ן פלנץ וסטיב בודו, המפיקים בפועל.

467
00:22:14,857 --> 00:22:18,096
ג'ן פלנץ: ישנו מיתוס לפיו כשאתה 
עובד על תכנית קומדיה

468
00:22:18,120 --> 00:22:19,991
זה כיף וצחוק כל הזמן

469
00:22:20,015 --> 00:22:22,387
ואנחנו מקפיצים כדור פינג פונג על הקירות.

470
00:22:22,411 --> 00:22:25,347
זה כיף, אבל זה פועל קצת כמו חדר חדשות,

471
00:22:25,371 --> 00:22:28,727
סטיב בודו: תכנון ומסגרת: 
זה נשמע מאוד נוקשה,

472
00:22:28,751 --> 00:22:31,877
אבל זה בעצם מה שנותן לך את החירות למצוא

473
00:22:31,901 --> 00:22:34,535
תגליות יצירתיות שיגרמו לכל התהליך לנסוק.

474
00:22:34,559 --> 00:22:38,539
גרנט: בגלל שכמובן, יצירתיות 
לא באמת מתחילה בדף ריק.

475
00:22:38,563 --> 00:22:40,650
היא מתחילה עם כמה חומרי גלם.

476
00:22:40,674 --> 00:22:41,928
במקרה של הדיילי שואו,

477
00:22:41,952 --> 00:22:44,499
אלה הם קטעי החדשות שהם מציגים בפגישת בוקר.

478
00:22:44,523 --> 00:22:47,229
מפיקי הקטעים כבר עברו על שעות של צילומים

479
00:22:47,253 --> 00:22:49,752
ובחרו את הקטעים הכי מבטיחים.

480
00:22:49,776 --> 00:22:51,752
ברגע שכולם מסכימים על הכותרות,

481
00:22:51,776 --> 00:22:54,870
הכותבים יודעים שהמערכה הראשונה 
תהיה באורך של 7-12 דקות,

482
00:22:54,894 --> 00:22:56,917
השניה תהיה 4-7 דקות,

483
00:22:56,941 --> 00:22:59,611
והם יודעים בדיוק כמה זמן יש להם לכתוב.

484
00:22:59,635 --> 00:23:03,178
גררתי את דן אמירה ודיוויד קיבוקה 
מחוץ לבועת המשימה שלהם.

485
00:23:03,202 --> 00:23:05,685
הם שניים מהכותבים שעובדים 
על עיבוד אלתורי הבוקר

486
00:23:05,709 --> 00:23:07,289
לקטע מהוקצע.

487
00:23:07,313 --> 00:23:09,752
דיוויד קיבוקה: אז לפעמים נתקע לך בראש

488
00:23:09,776 --> 00:23:12,409
שכולם אמרו את הבדיחות הכי טובות אי פעם.

489
00:23:12,433 --> 00:23:14,223
ואז כשאתה מבין שלא --

490
00:23:14,247 --> 00:23:16,961
דן אמירה: רוב הבדיחות הן ממש זבל.

491
00:23:16,985 --> 00:23:19,746
קיבוקה: אז אתה חושב, 
"גם אני יכול להוסיף לזבל הזה,

492
00:23:19,770 --> 00:23:22,366
ונקווה שעד ההקלטה עצמה, נעיף את זה

493
00:23:22,390 --> 00:23:24,588
ונחליף את זה במשהו מעולה.

494
00:23:24,612 --> 00:23:28,691
בגלל שהטיוטה הראשונה לא נועדה 
להיות גם האחרונה.

495
00:23:28,715 --> 00:23:30,825
אמירה: בגלל זה קוראים לזה טיוטה ראשונה.

496
00:23:30,849 --> 00:23:33,869
קיבוקה: כן, זה היה חלק גדול בתהליך השיום.

497
00:23:34,650 --> 00:23:37,686
גרנט: אוקי, מסגרת וביטחון עוזרות למתפרצות.

498
00:23:37,710 --> 00:23:40,701
אבל אתם גם צריכים את 
השילוב הנכון של אנשים בחדר.

499
00:23:40,725 --> 00:23:43,349
וקשה מאוד להעריך כשרון יצירתי.

500
00:23:43,373 --> 00:23:45,380
קחו את אחד מהמחקרים האהובים עלי.

501
00:23:45,404 --> 00:23:48,199
מפיקים מהוליווד אהבו תסריטים יותר

502
00:23:48,223 --> 00:23:50,028
כשהכותבים שלהם הציגו את עצמם

503
00:23:50,052 --> 00:23:51,770
כאמנים אופנתיים או משווקים מתוחכמים.

504
00:23:52,484 --> 00:23:56,150
נראה שכותבים בעלי משקפיים מוזרים 
קיבלו יתרון.

505
00:23:57,206 --> 00:24:00,712
הדיילי שואו לא רוצה להיות 
מושפעת מהסטריאוטיפים האלה.

506
00:24:00,736 --> 00:24:03,434
הם רוצים לבחור את הכותבים 
היצירתיים ביותר,

507
00:24:03,458 --> 00:24:07,300
ולמפיקים בפועל ג'ן וסטיב יש תהליך לזה.

508
00:24:07,324 --> 00:24:08,578
פלנץ: זה הבייבי שלו.

509
00:24:08,602 --> 00:24:12,974
בודו: כן, זה משהו שהתחלתי מתישהו ב2008.

510
00:24:12,998 --> 00:24:17,600
גרנט: ההשראה באה ממשהו 
מדהים שקורה בתזמורות:

511
00:24:17,624 --> 00:24:18,949
אודישנים עיוורים.

512
00:24:18,973 --> 00:24:20,124
רדוש: אנחנו מכסים את העיניים שלהם

513
00:24:20,148 --> 00:24:23,720
ומביאים אותם לחדר בטוח.

514
00:24:23,744 --> 00:24:25,210
גרנט: אולי לא ככה.

515
00:24:25,234 --> 00:24:27,217
(מוזיקה)

516
00:24:27,241 --> 00:24:31,209
במשך שנים, סימפוניות אמריקאיות 
נשלטו על ידי גברים.

517
00:24:31,233 --> 00:24:36,574
בשנות ה-70, בכל הרכב טיפוסי היו 
תשעה גברים על כל אשה.

518
00:24:36,598 --> 00:24:39,724
מתוך ההנחה שלנשים לא היה כשרון מספיק,

519
00:24:39,748 --> 00:24:44,700
אבל עד שנות ה-90, הפער הצטמצם 
לפחות משניים לאחת.

520
00:24:44,724 --> 00:24:46,644
הסיבה הגדולה לכך?

521
00:24:46,668 --> 00:24:49,240
התעשייה התחילה לערוך אודישנים עיוורים,

522
00:24:49,264 --> 00:24:52,217
בהם מועמדים ניגנו מאחורי וילון.

523
00:24:52,241 --> 00:24:56,336
מרגע שהבוחנים לא יכלו לראות 
אם המבצע הוא גבר או אשה,

524
00:24:56,360 --> 00:24:58,463
הדעה הקדומה שלהם נוטרלה.

525
00:24:58,487 --> 00:25:01,169
הם התמקדו רק על איכות המוזיקה,

526
00:25:01,193 --> 00:25:03,089
וכמו שהם היו צריכים לדעת כל הזמן,

527
00:25:03,113 --> 00:25:06,303
הנשים היו באותה רמה של הגברים.

528
00:25:06,327 --> 00:25:09,216
ובכן, לדיילי שואו יש את אותה הגישה.

529
00:25:09,240 --> 00:25:14,890
בודו: זה היה מאמץ מכוון להביא 
למגוון בצורה חשובה אחרת

530
00:25:14,914 --> 00:25:18,080
בתכנית -- לא מול המצלמה אלא בחדר הכותבים.

531
00:25:18,104 --> 00:25:21,938
תמיד קיבלנו פניות מכותבים כששמותיהם עליהם,

532
00:25:21,962 --> 00:25:26,589
ולעתים קרובות, אולי יש שם מישהו 
שאתה מכיר, או חבר של חבר.

533
00:25:26,613 --> 00:25:29,772
וכדי להוציא את המרכיבים האלה, אמרנו,

534
00:25:29,796 --> 00:25:31,937
"מה אם פשוט נמספר אותם?"

535
00:25:31,961 --> 00:25:34,208
גרנט: בפעם הראשונה שהם ניסו הגשות עיוורות,

536
00:25:34,232 --> 00:25:35,859
הם שכרו שלושה כותבים חדשים,

537
00:25:35,883 --> 00:25:37,793
שתיים מתוכם היו נשים.

538
00:25:37,817 --> 00:25:42,603
במהרה, הם שכרו יותר אנשים בעלי צבע, 
וגם כותבים מחוץ לאמריקה.

539
00:25:42,627 --> 00:25:45,231
אז עד שטרבור הצטרף לתכנית,

540
00:25:45,255 --> 00:25:47,897
הוא כבר עבד עם צוות מגוון,

541
00:25:47,921 --> 00:25:52,168
וזה עמד בסדר העדיפויות שלו 
להמשיך במגוון מכל כיוון.

542
00:25:52,192 --> 00:25:55,185
אבל בהתחלה, הוא לא היה בטוח 
איך להביא את הרקע שלו

543
00:25:55,209 --> 00:25:56,645
כדרום אפריקאי.

544
00:25:56,669 --> 00:26:00,762
נואה: כל כך נסחפתי באמירות של אנשים 
שאני אאוטסיידר

545
00:26:00,786 --> 00:26:03,595
ששכחתי שרובנו הם אאוטסיידרים.

546
00:26:03,619 --> 00:26:07,366
זה רק תלוי בנקודת ההתבוננות שלנו.

547
00:26:07,390 --> 00:26:10,635
גרנט: רקעים ונקודות מבט מגוונות 
מסייעים לתהליך היצירתי,

548
00:26:10,659 --> 00:26:12,928
אבל אנחנו לא תמיד מבינים את זה.

549
00:26:12,952 --> 00:26:15,301
כשכולם בקבוצה הם מאותו הגזע,

550
00:26:15,325 --> 00:26:19,627
הם פחות טובים בפתרון בעיות,
אבל הם חושבים שהם מצליחים יותר.

551
00:26:19,651 --> 00:26:21,295
בגלל שיותר נוח להם.

552
00:26:21,754 --> 00:26:23,928
קבוצות מגוונות הינן יותר יצירתיות.

553
00:26:23,952 --> 00:26:27,594
אבל לא רק בגלל שיש להם גישה 
למגוון רחב יותר של רעיונות.

554
00:26:27,618 --> 00:26:29,849
הם מרגישים פחות בנוח,

555
00:26:29,873 --> 00:26:33,512
וחוסר הנוחות הזה מניע אותם 
לעשות יותר הכנות מראש

556
00:26:33,536 --> 00:26:35,354
ולחלוק יותר מידע.

557
00:26:35,378 --> 00:26:38,631
נואה: טראמפ כדיקטטור אפריקאי 
תמיד יהיה אחד מהאהובים עלי,

558
00:26:38,655 --> 00:26:40,710
בגלל שזה היה הרגע בתכנית

559
00:26:40,734 --> 00:26:42,998
בו אנשים חשבו שאולי יש לי סיכוי.

560
00:26:43,022 --> 00:26:46,547
גרנט: הקטע הזה שטרבור מדבר עליו? 
בא מתוך הניסיון שלו.

561
00:26:46,571 --> 00:26:50,196
נואה: זה היה הקטע הראשון בו הבנתי 
שהייחודיות שלי

562
00:26:50,220 --> 00:26:52,910
יכולה לשמש ככשרון ולא כמכשול.

563
00:26:52,934 --> 00:26:55,505
גם הנשיא שלי לא פרסם את החזרי המס שלו,

564
00:26:55,529 --> 00:26:57,981
לא פרסם אותם במשך תקופת הנשיאות שלו.

565
00:26:58,005 --> 00:27:01,552
אתם יודעים, גם לנשיא שלי 
יש קשרי ידידות עם הרוסים

566
00:27:01,576 --> 00:27:04,069
קצת אפורים, אתם יודעים.

567
00:27:04,093 --> 00:27:08,489
ביצירת התכנית, הבנתי פתאום 
שאני יכול ליצור בתוך התכנית

568
00:27:08,513 --> 00:27:12,473
תחושת זרות, שבדרך כלל היא גורם משיכה,

569
00:27:12,497 --> 00:27:16,267
וזאת הנכונות ללמוד על עולם 
שאתם לא ממש מכירים,

570
00:27:16,291 --> 00:27:18,624
אז אני מנסה לקחת את התכנית 
לתוך העולם הזה.

571
00:27:18,648 --> 00:27:21,346
(מוזיקת ראפ ברקע)

572
00:27:21,370 --> 00:27:23,958
גרנט: בשעה הזאת של היום הכותבים והמפיקים

573
00:27:23,982 --> 00:27:26,259
חזרו והתאספו לחזרה.

574
00:27:26,283 --> 00:27:28,901
טרבור יושב בחליפה שלו, האורות דולקים.

575
00:27:28,925 --> 00:27:31,488
זה נראה בדיוק כמו בטלויזיה.

576
00:27:31,512 --> 00:27:34,128
ועכשיו, זה הזמן לנסות את כל הבדיחות.

577
00:27:34,631 --> 00:27:37,021
טרבור אומר אותן בפעם הראשונה,

578
00:27:37,045 --> 00:27:40,045
ומכניס את החיקויים שלו של רוי מור.

579
00:27:40,069 --> 00:27:42,418
נואה: בא נתחיל את התכנית עם משהו קליל.

580
00:27:42,442 --> 00:27:47,378
המועמד הרפובליקני לסנאט עבור אלבמה, 
רוי מור וסקנדל הסקס שלו.

581
00:27:47,402 --> 00:27:50,100
אני ממש מסוקרן לדעת באיזה 
משפטי פתיחה רוי מור השתמש.

582
00:27:50,124 --> 00:27:53,925
את עייפה? כי את כל היום רצה הרחק ממני

583
00:27:53,949 --> 00:27:55,330
(צחוק)

584
00:27:55,354 --> 00:27:56,869
זאת שמלה חמודה.

585
00:27:56,893 --> 00:28:02,789
היא תראה אפילו יותר טוב מחוץ 
לצהובוני הילדים האלה. טלבוט לילדים.

586
00:28:02,813 --> 00:28:04,851
גאפ לילדים.
נואה: גאפ לילדים?

587
00:28:04,875 --> 00:28:07,986
יש לך קופון? המכנסיים שלי 
ב50 אחוז הנחה.

588
00:28:08,010 --> 00:28:10,801
(צחוק)

589
00:28:10,825 --> 00:28:13,237
נואה: אתמול, מתלוננת חדשה, 
בברלי יאנג נלסון,

590
00:28:13,261 --> 00:28:15,404
יצאה בהכרזה שהוא תקף אותה מינית

591
00:28:15,428 --> 00:28:19,372
שהיתה בת 16 ועבדה 
במשרה חלקית במסעדה מקומית,

592
00:28:19,396 --> 00:28:21,530
אבל הוא עדיין טוען שהוא חף מפשע.

593
00:28:21,554 --> 00:28:24,938
"אני לא מכיר את המסעדה הזאת 
או אף מסעדה אחרת".

594
00:28:24,962 --> 00:28:28,025
למעשה, מעולם לא אכלתי אוכל.
אין לי אפילו פה.

595
00:28:28,049 --> 00:28:30,454
(מחקה קולות של דיבור בפה סגור)

596
00:28:30,478 --> 00:28:35,128
(צחוק)

597
00:28:35,152 --> 00:28:37,318
אני חושב שמור עדיין היה מכחיש הכל

598
00:28:37,342 --> 00:28:39,881
אפילו אם היתה תמונה שלו במסעדה

599
00:28:39,905 --> 00:28:41,896
על זכיה בתחרות אכילת פנקייק.

600
00:28:41,920 --> 00:28:45,749
גרנט: בסוף כל חזרה הכותבים 
והעורכים ממלאים את הבמה.

601
00:28:45,773 --> 00:28:48,312
קיבוקה: לפעמים יש לך תסריט שאתה מרגיש,

602
00:28:48,336 --> 00:28:52,239
"התסריט הזה הוא קסום. אנחנו אפילו לא צריכים -- 
למה אנחנו עושים חזרה?

603
00:28:52,263 --> 00:28:53,862
למה אנחנו עושים חזרה?"

604
00:28:53,886 --> 00:28:56,263
ואז אתה הולך לחזרה ואתה כאילו חושב,

605
00:28:56,287 --> 00:28:58,279
"יש למישהו רעיונות אחרים?"

606
00:28:58,303 --> 00:29:01,796
גרנט: וכרגע, נראה שיש לצוות היצירתי 
כמה משובים.

607
00:29:01,820 --> 00:29:04,233
פאראנג: אני חושב שאנחנו צריכים 
לשכתב חלק מהבדיחות האלה.

608
00:29:04,257 --> 00:29:07,605
כמו זאת האחרונה, "אני חושב שמור, 
אפילו אם היתה תמונה שלו

609
00:29:07,629 --> 00:29:11,289
במסעדה על זכיה בתחרות אכילת פנקייק", 
היא לא בדיחותית.

610
00:29:11,313 --> 00:29:15,567
בודו: היא צריכה עטיפה של שכתוב עליה, 
אבל היא טובה מבחינת מבנה.

611
00:29:15,591 --> 00:29:18,758
פאראנג: שכתוב מלא?
נואה: עטיפה של שכתובים.

612
00:29:18,782 --> 00:29:21,504
בודו: אנחנו צריכים לזרוק את זה 
ולעשות משהו אחר.

613
00:29:21,528 --> 00:29:24,265
גרנט: שכתוב? באמת?

614
00:29:24,289 --> 00:29:25,917
אני חשבתי שזה די מצחיק,

615
00:29:25,941 --> 00:29:28,526
אבל הכותבים והמפיקים לא היו מרוצים.

616
00:29:28,550 --> 00:29:31,867
יש להם רק שעה לעבוד על החומר הסופי שלהם,

617
00:29:31,891 --> 00:29:35,740
ולי רק נותר לתהות מה מתרחש 
מאחורי הדלתות הסגורות.

618
00:29:35,764 --> 00:29:38,232
וורטמן: יש טקס שטני... לא.

619
00:29:38,256 --> 00:29:40,154
ראדלי: יש חדר שכתוב,

620
00:29:40,178 --> 00:29:43,908
שהוא בעצם, טרבור, הכותב הראשי והמפיקים.

621
00:29:43,932 --> 00:29:45,291
וורטמן: זה חדר ממש קטן.

622
00:29:45,315 --> 00:29:48,163
יש בערך שמונה או תשעה אנשים דחוסים שם.

623
00:29:48,187 --> 00:29:50,266
ראדלי: מכנסיים הם אופציונליים.
וורטמן: חטיפים בריאים.

624
00:29:50,290 --> 00:29:52,574
ראדלי: הם עוברים על כל התסריט 
מהתחלה ועד הסוף

625
00:29:52,598 --> 00:29:55,803
ומוודאים שהכל חזק ומתוזמן כמו שצריך.

626
00:29:55,827 --> 00:29:58,908
גרנט: עכשיו זה מחוץ לידיים שלהם, 
והתכנית עולה לשידור חי.

627
00:29:58,932 --> 00:30:01,904
הנה טרבור בשידור חי, משפד את רוי מור.

628
00:30:03,024 --> 00:30:05,897
נואה: הבחור הזה, הוא אגדה. הוא אגדה.

629
00:30:05,921 --> 00:30:08,937
זה כמעט כאילו הגרסה מהעבר שלו 
מלשינה על הגרסה העתידית שלו.

630
00:30:08,961 --> 00:30:10,000
(צחוק)

631
00:30:10,024 --> 00:30:13,150
בכלל שכל מה שהוא מכחיש 
הוא כבר התוודה בעבר.

632
00:30:13,174 --> 00:30:14,770
כאילו, אני רוצה שהוא יאמר משהו כמו,

633
00:30:14,794 --> 00:30:17,175
"אני בטוח מעולם לא ישבתי במסעדה הזו".

634
00:30:17,199 --> 00:30:20,287
"באמת? השם שלך חרוט על המושב הזה".

635
00:30:20,311 --> 00:30:22,018
"ובכן, מעולם לא אכלתי שם שום דבר".

636
00:30:22,042 --> 00:30:25,792
"יש תמונה שלך על הקיר, 
שניצחת בתחרות אכילת פנקייק".

637
00:30:25,816 --> 00:30:29,387
תראו, אני לא יודע איך כל הדבר הזה יסתיים, 
אבל כרגע,

638
00:30:29,411 --> 00:30:31,657
ההנהגה הרפובליקנית בסנאט ובבית הנבחרים

639
00:30:31,681 --> 00:30:33,570
קראו לרוי מור לפרוש מהמירוץ.

640
00:30:33,594 --> 00:30:36,308
ונראה שהוא הולך להיות מודח מהסנאט,

641
00:30:36,332 --> 00:30:38,025
אם הוא יזכה בבחירות.

642
00:30:38,049 --> 00:30:41,136
עכשיו אני לא אומר שהוא לא מתאים לסנאט,

643
00:30:41,160 --> 00:30:45,914
אבל לפני 40 שנה, הוא כתב בספר השנה, 
"אני לא מתאים לסנאט".

644
00:30:45,938 --> 00:30:47,023
(צחוק)

645
00:30:47,047 --> 00:30:48,289
נחזור מייד.

646
00:30:48,313 --> 00:30:49,356
(מחיאות כפיים)

647
00:30:49,380 --> 00:30:52,585
גרנט: טרבור והצוות היצירתי שלו 
עושים את זה כל יום.

648
00:30:53,300 --> 00:30:55,323
אחרי שראיתי אותם מפיקים תכנית שלמה,

649
00:30:55,347 --> 00:30:58,569
ברור שהאנשים האלה מכירים 
זה את זה טוב מאוד.

650
00:30:59,220 --> 00:31:01,968
הם יודעים למי יהיה רעיון מצחיק על כל נושא,

651
00:31:01,992 --> 00:31:03,822
איזה כותבים לצרף יחד,

652
00:31:03,846 --> 00:31:06,721
לאיזה מפיקים יש את 
הניסיון הטוב ביותר לכל קטע,

653
00:31:06,745 --> 00:31:09,163
ומי יכול לתקן תסריט מבולגן.

654
00:31:09,187 --> 00:31:10,498
הנה סטיב.

655
00:31:10,522 --> 00:31:14,553
בודו: בגלל שיש לנו כל כך הרבה 
תכניות להפיק, 160 בשנה,

656
00:31:14,577 --> 00:31:16,672
אין הרבה זמן

657
00:31:16,696 --> 00:31:18,736
לקחת חופשות

658
00:31:18,760 --> 00:31:21,824
או חזרות על דברים.

659
00:31:21,848 --> 00:31:23,546
הצורה בה אתה מבצע תהליך חדש,

660
00:31:23,570 --> 00:31:26,023
או הדרך בה אתה מצליח לגרום 
לאנשים לעבוד יחד,

661
00:31:26,047 --> 00:31:28,053
היא על ידי הפקת התכנית והפקה של עוד תכנית

662
00:31:28,077 --> 00:31:30,078
ואז הפקה של עוד תכנית.

663
00:31:30,102 --> 00:31:33,014
גרנט: קבוצות אינן תמיד מזיקות ליצירתיות.

664
00:31:33,038 --> 00:31:35,511
אולי פשוט חקרנו אותן בצורה לא נכונה.

665
00:31:35,535 --> 00:31:37,854
(מוזיקה)

666
00:31:37,878 --> 00:31:41,272
כמעט ולא חקרנו קבוצות שיצרו ביטחון ומסגרת

667
00:31:41,296 --> 00:31:44,038
במשך שנים של עבודה משותפת.

668
00:31:44,062 --> 00:31:47,281
אז לא משנה כמה אתם טובים 
במציאת האנשים הנכונים,

669
00:31:47,305 --> 00:31:49,432
אם אתם רוצים התפרצות יצירתית בתוך הקבוצה,

670
00:31:49,456 --> 00:31:52,837
מה שהכי חשוב הוא הזמן שאתם מבלים 
בלהכיר אחד את השני.

671
00:31:52,861 --> 00:31:57,225
זה שכלול של הרעיון ש10,000 שעות התנסות 
מסייעות לך להפוך למומחה.

672
00:31:57,249 --> 00:32:00,217
באופן רגיל, אנחנו חושבים שמדובר 
בהתנסות עצמאית,

673
00:32:00,241 --> 00:32:02,320
אבל אם המטרה שלכם היא יצירתיות קבוצתית

674
00:32:02,344 --> 00:32:05,486
אולי כדאי לכם להתאמן ביחד.

675
00:32:05,510 --> 00:32:07,779
אני חושב שאנחנו צריכים לקחת קבוצות 
יותר ברצינות,

676
00:32:07,803 --> 00:32:10,541
כיחידה הכרחית של יצירתיות.

677
00:32:10,565 --> 00:32:12,977
במקום לפנות לאנשים יצירתיים,

678
00:32:13,001 --> 00:32:15,615
מה אם היינו שוכרים קבוצות יצירתיות?

679
00:32:15,922 --> 00:32:18,532
ובמקום לקדם כוכבים אינדווידואליים,

680
00:32:18,556 --> 00:32:21,253
מה אם היינו מקדמים צוותים שלמים?

681
00:32:21,277 --> 00:32:25,419
בגלל שהקבוצות הכי יצירתיות 
אינן רק סך כל החלקים שלהן,

682
00:32:25,443 --> 00:32:28,030
הן הסך של החוויות המשותפות שלהם.

683
00:32:28,054 --> 00:32:33,895
(מוזיקה)

684
00:32:33,919 --> 00:32:36,028
Worklfe מוגשת על ידי, אדם גרנט.

685
00:32:36,559 --> 00:32:37,877
התכנית הופקה על ידי TED

686
00:32:37,901 --> 00:32:40,687
בעזרת Transmitter Media 
ו-Pineapple Street Media.

687
00:32:40,711 --> 00:32:43,440
הצוות שלנו כולל את קולין הלמס, גרטה כהן,

688
00:32:43,464 --> 00:32:46,527
דן אודונל, אנג'לה צ'אנג וג'נט לי.

689
00:32:46,551 --> 00:32:49,153
הפרק הזה הופק על ידי גבריאלה לואיס.

690
00:32:49,177 --> 00:32:52,391
התכנית שלנו נערכה על ידי דיוויד הרמן 
בעזרתו של דן דזולה.

691
00:32:52,415 --> 00:32:54,867
מוזיקה מקורית על ידי הנסדייל הסו.

692
00:32:54,891 --> 00:32:56,708
תודה מיוחדת למממנים שלנו,

693
00:32:56,732 --> 00:33:01,660
Warby Parker, Accenture, Bonobos 
ן-JPMorgan Chase.

694
00:33:01,684 --> 00:33:02,911
פעם הבאה בWorklife,

695
00:33:02,935 --> 00:33:06,331
אנחנו נוסעים לאינדיאנה לפגוש את 
הButler Bulldogs,

696
00:33:06,355 --> 00:33:09,149
נבחרת כדורסל עם שיטה מוזרה לבניית תרבות

697
00:33:09,173 --> 00:33:10,418
וניצחון כנגד כל הסיכויים.

698
00:33:10,442 --> 00:33:12,823
אדם: חמשת האנשים עמדו במשרד שלי,

699
00:33:12,847 --> 00:33:16,026
ואתה יודע, המשימה הגדולה ביותר 
והכי מרתיעה שלי היתה,

700
00:33:16,050 --> 00:33:17,673
איך אתה בוחר קפטן?

701
00:33:17,697 --> 00:33:19,688
כינסתי את כולם ופשוט אמרתי,

702
00:33:19,712 --> 00:33:23,076
"היי, יש לנו 12 אנשים בקבוצה 
אבל כל חמשתכם הם הקפטנים,

703
00:33:23,100 --> 00:33:25,078
אז 40 אחוז מהקבוצה שלנו היו קפטנים.

704
00:33:25,102 --> 00:33:27,433
אתה יודע, מה הדבר היחיד, 
אדם, שלא רציתי לעשות?

705
00:33:27,457 --> 00:33:29,378
לא רציתי להחליש אחד מהם.

706
00:33:29,402 --> 00:33:31,016
גרנט: זה בפעם הבאה בWorklife.

707
00:33:31,040 --> 00:33:33,730
תודה רבה שהקשבתם, ואם אהבתם את מה ששמעתם,

708
00:33:33,754 --> 00:33:37,150
כולנו ממש נשמח אם תדרגו 
ותשאירו ביקורת על התכנית.

709
00:33:37,174 --> 00:33:39,223
זה עוזר לאנשים אחרים למצוא אותנו.

710
00:33:39,247 --> 00:33:40,405
נראה אתכם בשבוע הבא.

711
00:33:40,429 --> 00:33:42,031
(מוזיקה)