ובכן, יש הרבה על מה לדבר, אבל אני חושב שאני פשוט הולך לנגן בתור התחלה. (מוסיקה) ♫ כשאני מתעורר ♫ ♫ בבוקר ♫ ♫ אני מוזג קפה ♫ ♫ אני קורא עיתון ♫ ♫ ואז באיטיות ♫ ♫ ובכזאת רכות ♫ ♫ אני שוטף כלים ♫ ♫ אז האכילו את הדגים ♫ ♫ אתם שרים לי יום הולדת שמח ♫ ♫ כאילו שזה הולך להיות ♫ ♫ יומך האחרון ♫ ♫ כאן על פני כדור הארץ ♫ (מחיאות כפיים) בסדר. אז, רציתי לעשות משהו מיוחד היום. אני רוצה להשמיע שיר חדש שעבדתי עליו בחמישה - שישה חודשים האחרונים. ויש מעט דברים יותר מרגשים מלנגן שיר בפעם הראשונה מול קהל, במיוחד כשהוא לא גמור. (צחוק) אני די מקווה שכמה שיחות פה יוכלו לעזור לי לסיים אותו. כי הוא נכנס לתוך כל מיני ממלכות מטורפות. אז בעיקרון זה שיר על לולאות, אבל לא לולאות מהסוג שאני ממציא פה. אלה לולאות משוב. ובעולם השמע זה כשהמיקרופון קרוב מדי למקור הצליל שלו ואז הוא נכנס למין לולאת הרס עצמי שיוצרת צליל מאוד לא נעים. ואני הולך להדגים עבורכם. (צחוק) אני לא הולך לפגוע בכם. אל תדאגו. ♫ זוהי לולאה, לולאת משוב ♫ ♫ זוהי לולאה, לולאת משוב ♫ ♫ זוהי לולאה, לולאת משוב ♫ ♫ זוהי לולאה, לולאת משוב ♫ ♫ זוהי לולאה, לולאת משוב ♫ ♫ זוהי לולאה, לולאת משוב ♫ ♫ זוהי -- (משוב) בסדר גמור. אני לא יודע אם היה הכרחי להדגים את זה -- (צחוק) -- אבל הנקודה היא שזהו הצליל של הרס עצמי. וחשבתי על איך זה חל על קשת שלמה של תחומים, החל מ, נאמר, התחום האקולוגי, בסדר. נראה שיש חוק בטבע שאם אתה מתקרב מדי למקום שממנו אתה בא זה לא נגמר טוב. אז אתה לא יכול לתת לפרות לאכול את המוחות של עצמן, או שתקבל את מחלת הפרה המשוגעת, וזיווג בתוך המשפחה וגילוי עריות ו... בוא נראה, מה התחום השני? ביולוגי -- יש מחלות אוטואימוניות, שבהן הגוף תוקף את עצמו בקנאות יתר ומשמיד את הפונדקאי, או את הבנאדם. ואז -- טוב, כאן אנחנו מגיעים לשיר -- מגשר על הפער לרגשי. כי למרות שהשתמשתי במושגים מדעיים בשירים, לפעמים קשה מאוד להפוך אותם לליריים. ויש כמה דברים שאתה פשוט לא צריך שיהיו בשירים. אז אני מנסה לגשר על הפער הזה בין הרעיון הזה למנגינה הזאת. וכך, אני לא יודע אם זה פעם קרה לכם, אבל כשאני עוצם את עיניי לפעמים ומנסה לישון, אני לא יכול להפסיק לחשוב על העיניים שלי. וזה כאילו שהעיניים שלכם מתחילות להתאמץ לראות את עצמן. זאת ההרגשה אצלי. זה לא נעים. אני מצטער אם נטעתי את הרעיון בראש שלכם. (צחוק) זה בלתי אפשרי, כמובן, שהעיניים שלך יראו את עצמן, אבל נראה שהן מנסות. אז זה מתקרב קצת יותר לחוויה אישית. או אוזניים שמסוגלות לשמוע את עצמן -- זה פשוט בלתי אפשרי; זה העניין. אז, עבדתי על השיר הזה שמתייחס לדברים האלה ואז גם מדמיין אדם שנחל הצלחה כה רבה בלהגן על עצמם משברון לב שהם נותרו לעשות את המעשה בעצמם, אם זה אפשרי. וזה מה שהשיר שואל. בסדר. עדיין אין לזה שם. (מוסיקה) ♫ קדימה, ברך את עצמך ♫ ♫ הושט לעצמך יד, היד היא היד שלך ♫ ♫ והעין שרואה את עצמה היא העין שלך ♫ ♫ והאוזן ששומעת את עצמה קרובה ♫ ♫ כי זאת האוזן שלך, הו הו ♫ ♫ כעת עשית את הבלתי אפשרי ♫ ♫ הפרדת את עצמך ♫ ♫ הפכת את עצמך לבלתי פגיע ♫ ♫ אף אחד לא יכול לשבור את לבך ♫ ♫ אז אתה שוחק אותו ♫ ♫ ואתה סוחט אותו ♫ ♫ ואתה שוחק אותו ♫ ♫ ואתה שובר אותו בעצמך ♫ ♫ שובר את של עצמך, שובר אותו בעצמך ♫ ♫ שובר את של עצמך, שובר אותו בעצמך ♫ ♫ שובר את של עצמך ♫ (מחיאות כפיים) תודה. (מחיאות כפיים) בסדר. זה די מגניב. משוררים די יכולים לחמוק מעונש על רצח. אתה יכול לזרוק תאוריות מטורפות לחלל האויר ולא להיות חייב לגבות אותן עם נתונים או גרפים או מחקרים. אבל, אתם יודעים, אני חושב שסקרנות פזיזה היא מה שהעולם זקוק לו כרגע, רק קצת. (מחיאות כפיים) אני הולך לסיים עם שיר שלי שנקרא "מערכות מזג האויר". (מוסיקה) ♫ שקט ♫ ♫ תהיה בשקט, היא אמרה♫ ♫ דבר אל העורף שלו ♫ ♫ על קצה המיטה, אני רואה את הדם שלך זורם ♫ ♫ אני רואה את ♫ ♫ התאים שלך גדלים ♫ ♫ אל תזוז לרגע ♫ ♫ אל תשפוך את היין ♫ ♫ אני רואה מפה את הכל ♫ ♫ אני רואה ♫ ♫ הו, אני ♫ ♫ אני רואה ♫ ♫ מערכות מזג האויר ♫ ♫ של העולם ♫ ♫ מערכות מזג האויר ♫ ♫ של העולם ♫ ♫ יש דברים שאתה אומר ♫ ♫ שאינם למכירה ♫ ♫ אני אחזיק בזה היכן ♫ ♫ שסוכנינו החופשיים של חומר כלשהו נמצאים ♫ ♫ מפוחדים ♫ אל תזוז לרגע♫ ♫ אל תשפוך את היין ♫ ♫ אני רואה מפה הכל ♫ ♫ אני רואה ♫ ♫ הו, אני ♫ ♫ אני רואה ♫ ♫ מערכות מזג האויר של העולם ♫ ♫ מערכות מזג האויר ♫ ♫ של העולם ♫ תודה. (מחיאות כפיים)