0:00:00.841,0:00:04.572
אני יודעת ש-TED עוסק בהרבה דברים גדולים,

0:00:04.596,0:00:08.126
אבל אני רוצה לדבר על משהו קטן מאוד.

0:00:08.150,0:00:10.308
ממש קטנטן, מילה אחת.

0:00:11.093,0:00:12.649
והמילה היא "חריג".

0:00:13.347,0:00:16.966
זאת אחת מהמילים האהובות עלי,[br]כי היא כל כך מילולית.

0:00:17.403,0:00:21.349
זה אדם שחורג ממה שמקובל,

0:00:21.752,0:00:24.048
או אדם שלא משתלב.

0:00:24.658,0:00:27.581
או: "אדם שמתקשה להסתגל

0:00:27.605,0:00:30.473
למצבים חדשים ולסביבות חדשות."

0:00:31.298,0:00:33.520
אני חריגה מושבעת.

0:00:34.307,0:00:37.140
ואני כאן עבור החריגים האחרים שמסביבנו,

0:00:37.164,0:00:38.975
כי אני אף פעם לא החריגה היחידה.

0:00:39.995,0:00:41.880
אספר לכם סיפור חריג.

0:00:43.237,0:00:45.769
מתישהו בתחילת שנות השלושים שלי,

0:00:45.793,0:00:49.355
החלום שלי להיות סופרת[br]הוגש לי על מגש של כסף.

0:00:50.068,0:00:51.802
למעשה, הגיע לתיבת הדואר שלי

0:00:51.826,0:00:58.173
מכתב שבישר לי על זכייתי[br]בפרס ספרותי ענק על סיפור קצר שכתבתי.

0:00:58.183,0:01:02.622
הסיפור הקצר עסק בחיים שלי[br]כשחיינית תחרותית,

0:01:02.632,0:01:04.687
ובחיים האומללים שלי בבית,

0:01:05.258,0:01:10.155
וקצת על איך צער ואובדן[br]יכולים לגרום לך לאבד את שפיותך.

0:01:11.829,0:01:16.502
הפרס כלל נסיעה לעיר ניו יורק[br]לפגישה עם עורכים וסוכנים גדולים

0:01:16.526,0:01:17.850
ועם סופרים אחרים.

0:01:18.278,0:01:21.342
חלומו של כל מי שרוצה להיות סופר, נכון?

0:01:22.573,0:01:25.413
יודעים מה עשיתי ביום שבו המכתב הגיע אלי?

0:01:26.037,0:01:27.835
מכיוון שאני אני,

0:01:27.859,0:01:30.056
הנחתי את המכתב על השולחן במטבח,

0:01:30.080,0:01:33.522
מזגתי לעצמי כוס ענקית של וודקה

0:01:33.922,0:01:36.292
עם קרח וליים,

0:01:36.722,0:01:40.926
וישבתי לי שם בלבנים שלי במשך כל היום,

0:01:40.950,0:01:43.032
ופשוט בהיתי במכתב.

0:01:44.608,0:01:47.753
חשבתי על כל הדרכים שבהן[br]כבר הרסתי לעצמי את החיים.

0:01:47.777,0:01:52.681
מי אני בכלל שאגיע לניו יורק ואתחזה לסופרת?

0:01:53.681,0:01:55.046
מי הייתי בכלל?

0:01:55.070,0:01:56.268
אומר לכם מי הייתי.

0:01:56.745,0:01:57.912
הייתי חריגה.

0:01:58.625,0:02:00.988
כמו המוני ילדים אחרים,

0:02:01.908,0:02:04.276
גדלתי בבית מתעלל

0:02:04.300,0:02:06.956
ובקושי יצאתי משם בחיים.

0:02:07.727,0:02:12.218
כבר היו באמתחתי שני נישואין[br]שנחלו כישלון חרוץ.

0:02:12.242,0:02:15.208
עפתי מהקולג' לא פעם אלא פעמיים

0:02:15.232,0:02:18.424
ואולי גם פעם שלישית[br]שלא ארחיב עליה את הדיבור.

0:02:18.448,0:02:20.258
(צחוק)

0:02:20.582,0:02:24.243
עברתי גמילה מסמים.

0:02:24.795,0:02:29.245
זכיתי להתארח פעמיים בבית הכלא.

0:02:30.228,0:02:32.132
אז הגעתי לבמה הנכונה.

0:02:33.680,0:02:35.770
(צחוק)

0:02:36.744,0:02:43.527
אבל אני חושבת שהסיבה האמיתית לחריגות שלי[br]היה מותה של הבת שלי ביום שבו היא נולדה,

0:02:43.547,0:02:46.666
והקושי שלי למצוא דרך לחיות עם הסיפור הזה.

0:02:48.233,0:02:53.360
אחרי מותה של הבת שלי[br]הייתי גם חסרת בית במשך תקופה ארוכה.

0:02:53.384,0:02:55.328
גרתי מתחת לגשר עילי

0:02:55.352,0:02:59.570
במצב זומבי של יגון ואובדן

0:02:59.594,0:03:02.108
שחלקנו פוגשים בו לאורך הדרך.

0:03:02.132,0:03:04.863
ואולי כולנו - אם אנחנו חיים מספיק זמן.

0:03:06.240,0:03:10.237
חסרי בית הם בין החריגים ההרואיים ביותר

0:03:10.261,0:03:13.357
כי הם התחילו את חייהם כמונו.

0:03:14.670,0:03:20.088
כפי שאתם רואים הייתי חריגה[br]כמעט בכל קטגוריה אפשרית:

0:03:20.112,0:03:24.580
בת, רעייה, אמא, תלמידה.

0:03:25.474,0:03:27.973
והחלום שלי להיות סופרת

0:03:27.997,0:03:33.438
היה כמו אבן קטנה ועצובה[br]שהייתה תקועה לי בגרון.

0:03:34.906,0:03:40.805
הייתי צריכה להלחם בעצמי[br]כדי לעלות על המטוס ולטוס לניו יורק

0:03:40.810,0:03:42.366
אל הסופרים.

0:03:43.168,0:03:46.843
חבריי החריגים, אני רואה אתכם,

0:03:46.867,0:03:48.779
אני מזהה אתכם בתוך הקהל.

0:03:48.803,0:03:51.241
בהתחלה הייתם נהנים שם.

0:03:51.265,0:03:54.217
הייתם יכולים לבחור שלושה סופרים מפורסמים,

0:03:54.241,0:03:56.599
והיו מארגנים לכם פגישה איתם.

0:03:56.623,0:03:59.413
היו משכנים אתכם במלון גרמרסי פארק,

0:03:59.437,0:04:02.071
שם הייתם יכולים לשתות סקוץ' מאוחר בלילה

0:04:02.095,0:04:04.586
עם אנשים מגניבים, חכמים ויהירים.

0:04:04.610,0:04:09.119
והייתם יכולים להעמיד פנים[br]שגם אתם מגניבים וחכמים ויהירים.

0:04:09.143,0:04:12.331
והייתם פוגשים המון עורכים וסופרים וסוכנים

0:04:12.355,0:04:16.418
בארוחות ממש ממש מפוארות.

0:04:17.377,0:04:19.005
תשאלו אותי כמה מפוארות.

0:04:19.735,0:04:21.696
קהל: כמה מפוארות?

0:04:22.077,0:04:26.395
לידיה יוקנביץ': אני חייבת להתוודות,[br]גנבתי שלוש מפיות פשתן--

0:04:26.419,0:04:27.990
(צחוק)

0:04:28.014,0:04:29.671
משלוש מסעדות שונות.

0:04:30.430,0:04:32.696
והגנבתי תפריט למכנסיים שלי.

0:04:32.720,0:04:34.796
(צחוק)

0:04:34.820,0:04:38.526
רציתי שיהיו לי כמה מזכרות

0:04:38.550,0:04:41.055
כדי שאאמין שכל זה באמת קרה[br]כשאחזור הביתה.

0:04:43.467,0:04:48.471
שלוש הסופרות שרציתי לפגוש[br]היו קרול מסו, לין טילמן ופגי פלאן.

0:04:48.496,0:04:51.550
הן לא היו סופרות מפורסמות עם רבי מכר,

0:04:51.574,0:04:54.881
אבל עבורי הן היו סופרות ענקיות.

0:04:55.700,0:04:59.262
קרול מסו כתבה את הספר[br]שמאוחר יותר הפך לתנ"ך שלי לאמנות.

0:05:00.056,0:05:02.557
לין טילמן העניקה לי רשות להאמין

0:05:02.581,0:05:06.062
שיש סיכוי שהסיפורים שלי[br]יכולים להוות חלק מהעולם.

0:05:06.839,0:05:08.793
ופגי פלאן הזכירה לי

0:05:08.817,0:05:13.826
שאולי המוח שלי[br]יכול להיות יותר חשוב מהחזה שלי.

0:05:15.500,0:05:18.184
הן לא היו סופרות מהזרם המרכזי,

0:05:18.208,0:05:21.985
הן סללו מסלול בתוך הזרם המרכזי

0:05:22.009,0:05:23.342
עם סיפורי הגוף שלהן,

0:05:24.294,0:05:28.429
כמו שמים חצבו את הגרנד קניון.

0:05:29.371,0:05:31.082
כמעט מתתי משמחה

0:05:31.106,0:05:34.947
כשנפגשתי עם שלוש הסופרות האלו[br]בנות החמישים פלוס.

0:05:34.971,0:05:37.897
והסיבה שכמעט מתתי משמחה היא

0:05:37.921,0:05:39.990
שמעולם לא חוויתי שמחה כזאת.

0:05:40.014,0:05:41.696
מעולם לא שהיתי בחדר כזה.

0:05:42.350,0:05:44.108
אמא שלי לא למדה בקולג'.

0:05:44.747,0:05:47.236
והקריירה היצירתית שלי עד אז

0:05:47.260,0:05:51.712
היתה דבר קטן ועצוב שמת בטרם נולד.

0:05:53.394,0:05:56.673
בלילות הראשונים שלי בניו יורק[br]רציתי למות שם.

0:05:56.697,0:06:00.137
חשבתי לעצמי "תהרגו אותי עכשיו.[br]טוב לי. כל כך יפה פה."

0:06:01.187,0:06:04.335
חלק מכם יבינו את מה שקרה אחר כך.

0:06:04.935,0:06:09.230
הביאו אותי למשרדים של פרר, שטראוס וג'ירו.

0:06:09.863,0:06:13.038
הוצאת הספרים פרר, שטראוס וג'ירו[br]היתה המגה-חלום שלי.

0:06:13.062,0:06:16.753
טי אס אליוט ופלאנרי או'קונור[br]פרסמו שם את הספרים שלהם.

0:06:17.418,0:06:21.793
העורך הראשי הושיב אותי[br]ושוחח איתי שיחה ארוכה.

0:06:21.817,0:06:24.135
הוא ניסה לשכנע אותי שיש בתוכי ספר

0:06:24.159,0:06:25.864
על החיים שלי כשחיינית.

0:06:26.498,0:06:27.785
ספר זכרונות.

0:06:28.630,0:06:30.866
ובזמן שהוא דיבר איתי,

0:06:30.890,0:06:34.595
ישבתי לי שם וחייכתי והנהנתי כמו אידיוטית

0:06:35.509,0:06:37.361
עם ידיים שלובות על החזה

0:06:37.385,0:06:42.302
ולא הצלחתי להוציא אף הגה מהפה.

0:06:43.875,0:06:47.242
בסופו של דבר הוא טפח לי על השכם,

0:06:47.266,0:06:48.847
טפיחה של מאמני שחייה,

0:06:49.580,0:06:51.415
ואיחל לי איחולי הצלחה,

0:06:51.439,0:06:53.877
ונתן לי במתנה כמה ספרים

0:06:53.901,0:06:55.692
והוביל אותי לעבר דלת החדר.

0:06:57.588,0:07:00.855
אחר כך לקחו אותי[br]למשרדים של וו. וו. נורטון.

0:07:00.879,0:07:03.579
הייתי בטוחה שיסלקו אותי מהבניין

0:07:03.603,0:07:05.492
בגלל נעלי הדוק מרטינס שנעלתי.

0:07:06.190,0:07:07.639
אבל זה לא קרה.

0:07:08.512,0:07:10.941
במשרדים של נורטון

0:07:10.965,0:07:15.437
הרגשתי כאילו אני מרימה את ידי[br]בשמי הלילה ונוגעת בירח

0:07:15.461,0:07:19.098
כשהכוכבים חורטים את השם שלי מעל כל היקום.

0:07:19.599,0:07:21.744
זה היה כזה עניין עצום בשבילי.

0:07:21.768,0:07:22.949
מבינים?

0:07:23.567,0:07:26.065
העורכת הראשית שלהם, קרול הוק סמית,

0:07:26.089,0:07:30.432
היישירה לעברי מבט[br]בעיניה החרוזיות, הבורקות והנוקבות

0:07:30.456,0:07:33.566
ואמרה, "אם כך, תשלחי לי משהו, תכף ומייד!"

0:07:34.328,0:07:36.620
רוב האנשים, ובעיקר האנשים של TED,

0:07:36.644,0:07:38.984
היו רצים לתיבת הדואר, נכון?

0:07:39.651,0:07:42.929
לקח לי יותר מעשר שנים אפילו לדמיין

0:07:42.953,0:07:46.830
שאני מכניסה משהו למעטפה ומלקקת בול.

0:07:48.741,0:07:50.315
בלילה האחרון,

0:07:50.339,0:07:53.608
היתה לי הקראה גדולה במועדון השירה הלאומי.

0:07:54.342,0:07:56.289
ובסוף ההקראה

0:07:56.313,0:08:00.616
קתרין קידי מסוכנות הספרות[br]קידי, הויט ופיקארד

0:08:00.640,0:08:03.227
ניגשה היישר אלי, לחצה את ידי

0:08:03.251,0:08:06.429
והציעה לי בו במקום לייצג אותי.

0:08:08.558,0:08:11.545
עמדתי שם ונעשתי חרשת.

0:08:11.569,0:08:13.155
זה קרה לכם?

0:08:13.703,0:08:15.815
וכמעט שהתחלתי לבכות

0:08:15.839,0:08:19.764
כי כל האנשים בחדר היו לבושים כל כך יפה,

0:08:19.788,0:08:22.941
וכל מה שיצא לי מהפה היה:

0:08:22.965,0:08:26.075
"לא יודעת. אני צריכה לחשוב על זה."

0:08:26.805,0:08:31.097
והיא אמרה, "אוקי," והלכה.

0:08:32.884,0:08:39.403
כל הידיים שהיו מושטות לעברי,[br]האבן הקטנה והעצובה בגרון שלי...

0:08:39.427,0:08:43.365
אתם מבינים, אני מנסה לספר לכם משהו[br]על אנשים כמוני.

0:08:43.389,0:08:47.442
אנשים חריגים -- לא תמיד אנחנו יודעים[br]איך לקוות או להגיד כן

0:08:47.466,0:08:49.077
או לבחור בדבר הגדול,

0:08:49.101,0:08:51.247
גם כשהוא מונח ממש לפנינו.

0:08:51.271,0:08:52.890
זאת הבושה שאנחנו סוחבים איתנו.

0:08:52.914,0:08:54.905
הבושה לרצות משהו טוב.

0:08:54.929,0:08:56.921
הבושה להרגיש טוב.

0:08:56.945,0:09:01.327
הבושה להאמין באמת שמגיע לנו להיות בחדר

0:09:01.351,0:09:03.468
עם האנשים שאנחנו מעריצים.

0:09:04.472,0:09:07.398
אם הייתי יכולה,[br]הייתי חוזרת אחורה ומאמנת את עצמי.

0:09:07.422,0:09:11.765
הייתי בדיוק כמו הנשים בנות החמישים פלוס[br]שעזרו לי.

0:09:11.789,0:09:13.690
הייתי מלמדת את עצמי איך לרצות,

0:09:13.714,0:09:16.054
איך לקום ולבקש.

0:09:16.078,0:09:20.384
הייתי אומרת, "את! כן, את![br]גם את שייכת."

0:09:20.408,0:09:22.680
קרני האור מקיפות את כולנו,

0:09:22.704,0:09:25.615
וכולנו זקוקים זה לזה.

0:09:27.041,0:09:30.313
אבל אני טסתי בחזרה לאורגון,

0:09:30.337,0:09:36.029
וכשהבטתי בירוקי העד ובגשם[br]שחזרו והתגלו,

0:09:36.053,0:09:40.345
רק שתיתי הרבה בקבוקים קטנים[br]של רחמים עצמיים.

0:09:41.491,0:09:46.333
חשבתי איך, אם הייתי סופרת,[br]הייתי סופרת חריגה.

0:09:47.244,0:09:48.403
למעשה,

0:09:48.427,0:09:50.431
טסתי בחזרה לאורגן בלי חוזה לספר,

0:09:50.455,0:09:51.606
בלי סוכן,

0:09:51.630,0:09:54.115
ורק עם ראש ולב מלאים בזכרונות

0:09:54.139,0:09:57.287
על איך ישבתי כל כך קרוב

0:09:57.311,0:09:59.581
לסופרים היפיפיים.

0:10:00.278,0:10:03.684
זכרונות היו הפרס היחיד שהרשתי לעצמי.

0:10:05.175,0:10:08.304
ובכל זאת, כשהייתי בבית בחושך,

0:10:09.272,0:10:10.835
שוב בלבנים שלי,

0:10:11.788,0:10:13.518
עדיין יכולתי לשמוע את הקולות שלהם.

0:10:14.264,0:10:18.305
הם אמרו, "אל תקשיבי לאף אחד[br]שמנסה לסתום לך את הפה

0:10:18.329,0:10:19.880
או לשנות את הסיפור שלך."

0:10:20.861,0:10:24.540
הם אמרו, "העניקי קול לסיפור[br]שרק את יודעת לספר."

0:10:24.564,0:10:26.994
הם אמרו, "לפעמים לספר סיפור

0:10:27.018,0:10:30.064
הוא הדבר שמציל את החיים שלך."

0:10:31.703,0:10:35.393
ועכשיו, כפי שאתם רואים,[br]אני האשה שמעל גיל חמישים.

0:10:36.278,0:10:37.453
ואני סופרת.

0:10:38.516,0:10:39.743
ואני אמא.

0:10:40.441,0:10:41.978
ואני מורה.

0:10:42.970,0:10:44.851
ונחשו מי הם התלמידים החביבים עלי.

0:10:46.604,0:10:48.232
ולמרות שזה לא התרחש ביום

0:10:48.256,0:10:50.510
שבו מכתב החלומות נחת בתיבת הדואר שלי,

0:10:50.534,0:10:52.207
כתבתי ספר זכרונות,

0:10:52.231,0:10:54.064
שנקרא : "הכרונולוגיה של המים".

0:10:54.889,0:10:59.588
מופיעים בו הסיפורים על כל הפעמים[br]שהייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש

0:10:59.612,0:11:02.016
מההריסות של הבחירות שלי,

0:11:02.575,0:11:07.985
הסיפורים איך הכשלונות לכאורה שלי[br]היו למעשה רק השערים המוזרים ביותר

0:11:08.009,0:11:09.531
לדברים יפיפיים.

0:11:10.309,0:11:13.761
הייתי רק צריכה להעניק קול לסיפור.

0:11:15.552,0:11:19.798
ברוב התרבויות יש מיתוס[br]שמדבר על ללכת אחרי החלומות.

0:11:20.664,0:11:22.385
הוא נקרא "המסע של הגיבור".

0:11:23.679,0:11:25.503
אבל אני מעדיפה מיתוס אחר,

0:11:25.527,0:11:29.086
שנמצא קצת לצידו של המיתוס הזה[br]או מתחתיו.

0:11:29.089,0:11:30.941
הוא נקרא "המיתוס של החריג".

0:11:31.763,0:11:33.028
וכך הוא מסופר:

0:11:33.623,0:11:35.878
גם ברגע הכישלון,

0:11:35.902,0:11:38.480
גם באותו הרגע עצמו, אתם יפיפיים.

0:11:39.585,0:11:40.737
אתם עדיין לא יודעים זאת,

0:11:40.761,0:11:45.138
אבל יש בכם יכולת אינסופית[br]להמציא את עצמכם מחדש.

0:11:45.184,0:11:46.778
זה היופי שלכם.

0:11:47.694,0:11:49.210
אתם יכולים להיות שיכורים,

0:11:49.234,0:11:51.583
אתם יכולים להיות שורדים של התעללות,

0:11:51.607,0:11:53.043
אתם יכולים להיות משוחררים מהכלא,

0:11:53.067,0:11:54.565
אתם יכולים להיות חסרי בית,

0:11:54.589,0:11:57.867
אתם יכולים לאבד את כל כספכם[br]או את העבודה או את בן או בת הזוג שלכם,

0:11:57.891,0:12:01.865
או הגרוע מכל, ילד.

0:12:01.865,0:12:03.917
אתם יכולים אפילו לאבד את שפיותכם.

0:12:03.941,0:12:08.010
אתם יכולים לעמוד בלב ליבו של הכשלון שלכם,

0:12:08.034,0:12:10.912
ועדיין, אני כאן רק כדי לומר לכם,

0:12:10.936,0:12:13.049
אתם כל כך יפים.

0:12:13.073,0:12:15.372
הסיפור שלכם צריך להשמע,

0:12:15.396,0:12:19.669
מכיוון שאתם,[br]אתם החריגים הנדירים והמיוחדים במינם,

0:12:19.693,0:12:21.949
אתם הזנים החדשים,

0:12:22.568,0:12:24.537
אתם ורק אתם

0:12:24.561,0:12:26.177
יכולים לספר את הסיפור

0:12:26.201,0:12:28.609
בדרך היחודית והמיוחדת שלכם.

0:12:29.710,0:12:31.220
ואני אקשיב.

0:12:32.863,0:12:34.039
תודה.

0:12:34.063,0:12:45.423
(מחיאות כפיים)