1
00:00:06,736 --> 00:00:09,739
אני רוצה לפתוח באזהרה.

2
00:00:10,519 --> 00:00:15,296
אני יודע שלהתחיל עם אזהרה
אינה המעשה הכי חכם,

3
00:00:15,296 --> 00:00:16,827
אבל אני אלך על זה.

4
00:00:16,827 --> 00:00:21,397
האזהרה שלי היא שלמרות שבאתי
להרצות לכם על תקשורת,

5
00:00:21,397 --> 00:00:24,715
יש לי למעשה אפס הכשרה בתקשורת,

6
00:00:25,275 --> 00:00:27,096
ומעולם לא עבדתי ביחסי ציבור.

7
00:00:27,096 --> 00:00:28,208
במקצועי,

8
00:00:28,208 --> 00:00:30,768
אני פסיכולוג אנתרופולוגי.

9
00:00:31,368 --> 00:00:35,436
ואני חוקר את האופן בו התרבות
משפיעה על דרכי חשיבתנו,

10
00:00:36,246 --> 00:00:39,737
איך אנו מעבדים מידע,
איך אנו מבינים מסרים

11
00:00:39,737 --> 00:00:43,534
ואיך אנו מנסחים ומקבלים החלטות.

12
00:00:43,997 --> 00:00:49,037
אז כפסיכולוג אנתרופולוגי,
אחת המטרות שלי היום

13
00:00:49,037 --> 00:00:52,007
היא לשכנע אתכם,
להוכיח לכם, שזה...

14
00:00:52,007 --> 00:00:53,977
[אנתרופולוגיה:
מ-10 התארים הכי לא משתלמים]

15
00:00:53,977 --> 00:00:55,017
לא נכון.

16
00:00:55,017 --> 00:00:56,247
(צחוק)

17
00:00:56,247 --> 00:00:59,668
שלא כדאי לנו להניא בכוח
ידידים ועמיתים

18
00:00:59,668 --> 00:01:01,950
מלימוד אנתרופולוגיה,

19
00:01:01,950 --> 00:01:07,050
ושלחקר התרבות
והאופן בו אנשים משתמשים בה כדי לחשוב

20
00:01:07,050 --> 00:01:09,977
יש ערך עצום בעולם האמיתי,

21
00:01:09,977 --> 00:01:11,768
ושלמטרה לשמה התכנסנו היום,

22
00:01:11,768 --> 00:01:15,917
הם עשויים להיות חשובים ויעילים מאד

23
00:01:15,917 --> 00:01:18,897
כדי לשפר כישורים של העברת מסרים.

24
00:01:19,397 --> 00:01:23,128
אז כפסיכולוג אנתרופולוגי
שעובד בתחום התקשורת,

25
00:01:23,598 --> 00:01:25,758
אני חוקר שני דברים שונים.

26
00:01:25,758 --> 00:01:28,509
ראשית, אני חוקר
את חשיבת הציבור -

27
00:01:28,509 --> 00:01:29,999
- לא את דעת הציבור,

28
00:01:29,999 --> 00:01:33,278
לא איך אנשים עונים על סקרים,

29
00:01:33,278 --> 00:01:35,698
או מתנהלים בקבוצות מיקוד מסוימות

30
00:01:35,698 --> 00:01:38,149
בקליבלנד או בקנזס-סיטי -

31
00:01:38,149 --> 00:01:40,718
אני מקליבלנד,
אז אני יכול לצחוק עליה, זה בסדר -

32
00:01:40,718 --> 00:01:46,179
אלא איך אנשים משתמשים בתרבות
במובן עמוק וניתן היטב לחיזוי

33
00:01:46,179 --> 00:01:50,279
כדי לחשוב על נושאים חברתיים מורכבים,
כמו חינוך או בריאות הנפש,

34
00:01:50,279 --> 00:01:55,568
הגירה או הזדקנות,
שינויי האקלים או אי-שוויון בין הגזעים.

35
00:01:55,969 --> 00:01:59,518
אז אני נרגש מאד להרצות בפניכם

36
00:02:01,098 --> 00:02:05,188
איך התרבות עוזרת לנו
להעביר מסרים ביעילות רבה יותר.

37
00:02:05,710 --> 00:02:08,089
הדבר הנוסף עליו אדבר איתכם

38
00:02:08,089 --> 00:02:11,159
הוא איך,
בדרך בה אנו מציגים מידע,

39
00:02:11,159 --> 00:02:16,119
אנו יכולים לגרום לאנשים להיפתח
ולהגיע לדרכים שונות עד מאד

40
00:02:16,119 --> 00:02:21,329
של חשיבה, הרגשה ופעולה
ביחס לנושאים חברתיים,

41
00:02:21,329 --> 00:02:24,611
ובקצרה, זהו מדע הניסוח:

42
00:02:24,611 --> 00:02:27,790
איך שינויים באופן בו אנו מציגים מידע

43
00:02:27,790 --> 00:02:33,350
יכולים להוביל אנשים לתוצאות
תפישתיות והתנהגותיות שונות עד מאד.

44
00:02:33,350 --> 00:02:36,709
אז אני באמת, באמת -
למה לא? -

45
00:02:36,709 --> 00:02:42,290
נרגש מאד
להזדמנות להגג כאן על ניסוח,

46
00:02:42,290 --> 00:02:44,260
ואומר לכם, כבר בהתחלה,

47
00:02:44,260 --> 00:02:47,500
שהגיגים על ניסוח
הם במידה רבה עיסוק

48
00:02:47,500 --> 00:02:49,699
שחביב עלי מאד
וממלא את כל זמני,

49
00:02:50,089 --> 00:02:54,479
ואני מבין שזה פתטי,
אולי קצת עצוב.

50
00:02:54,479 --> 00:02:57,571
אבל זה אומר שלפחות
אדם אחד, כאן, באולם,

51
00:02:58,071 --> 00:03:00,070
ייהנה במשך ההרצאה הזאת.

52
00:03:00,070 --> 00:03:01,218
(צחוק)

53
00:03:01,218 --> 00:03:03,440
זה יהיה אני;
אני עומד ליהנות.

54
00:03:04,040 --> 00:03:07,373
אז מה שבדעתי לעשות היום
הוא לשכנע אתכם בטיעון

55
00:03:07,373 --> 00:03:11,340
שלמרות שאינכם רואים כך את עצמכם
כל הזמן,

56
00:03:11,340 --> 00:03:15,820
ואינכם ממש מודעים לכך,
כולכם מעבירים מסרים.

57
00:03:16,520 --> 00:03:20,461
וכמי שמעבירים מסרים,
הניסוח חשוב לכם מאד.

58
00:03:20,461 --> 00:03:25,751
אז ברצוני לתת לכם שתי סיבות
לכך שאופן הניסוח חשוב לכם.

59
00:03:26,341 --> 00:03:30,110
והסיבה הראשונה היא,
שלמרבה הצער אני בעמדה

60
00:03:30,110 --> 00:03:32,791
שמחייבת אותי לומר לכם
שיש לכולכם בעיה.

61
00:03:32,791 --> 00:03:35,333
וכדאי שתדעו
שאין עוד 11 שלבים,

62
00:03:35,333 --> 00:03:37,873
זהו לא מפגש מהסוג הזה,
וזו לא בעיה מהסוג הזה.

63
00:03:37,873 --> 00:03:39,040
(צחוק)

64
00:03:39,040 --> 00:03:41,862
כוונתי היא,
שיש לכם בעיה בהעברת מסרים,

65
00:03:41,862 --> 00:03:44,122
בעיה שקשורה במושגים.

66
00:03:44,371 --> 00:03:47,199
והבעיה נראית בערך כך:

67
00:03:47,199 --> 00:03:49,772
כולכם הייתם מתישהו בעמדה

68
00:03:49,772 --> 00:03:53,661
שבה חשבתם שיש לכם
דרך מושלמת,

69
00:03:54,261 --> 00:03:56,454
מעולה, קולעת -

70
00:03:56,454 --> 00:03:58,308
כל דימוי שתרצו מתחום הספורט -

71
00:03:58,308 --> 00:04:00,922
לדבר בה על תחום עיסוקכם
ומדוע הוא חשוב.

72
00:04:00,922 --> 00:04:03,232
לעזאזל, זה עבד הרי
על שניים מעמיתיכם הקרובים:

73
00:04:03,232 --> 00:04:06,582
מה כבר יכול להשתבש
כשמדובר באנשים רגילים,

74
00:04:06,582 --> 00:04:10,682
אנשים שאינם אוכלים, נושמים וישנים
את הנושאים שלכם כל הזמן?

75
00:04:10,682 --> 00:04:13,461
ומתברר לכם שכאשר הרעיון
שהיה כה הגיוני בעיניכם

76
00:04:13,461 --> 00:04:16,421
יוצא מהחוג המיידי שלכם
הוא עושה אחד משניים:

77
00:04:16,421 --> 00:04:19,204
ראשית, אין לו תהודה.

78
00:04:19,204 --> 00:04:22,972
אין לו במה להיאחז.
הוא נכנס באוזן אחת ויוצא מהשניה.

79
00:04:22,972 --> 00:04:26,453
שנית, וזה אולי רע יותר
כי זה קורה יותר בתכיפות,

80
00:04:26,453 --> 00:04:30,582
הדבר המוצלח,
שנראה בדמיונכם כה מבריק,

81
00:04:30,582 --> 00:04:31,713
יוצא החוצה,

82
00:04:31,713 --> 00:04:37,003
ומשיג השפעה הפוכה בדיוק
על האנשים שאתם מנסים לשכנע,

83
00:04:37,003 --> 00:04:39,333
האנשים שאיתם אתם מנסים לתקשר.

84
00:04:39,333 --> 00:04:44,272
אני לא מבקש מכם להאמין
למשהו מדברי, בסדר?

85
00:04:44,272 --> 00:04:49,193
אראה לכם הוכחות לכך מהמחקר
שאני מנהל עם הצוות שלי.

86
00:04:49,352 --> 00:04:52,002
ויש לי המון דוגמאות,

87
00:04:52,002 --> 00:04:55,862
הוכחות ל"אתה-אומר-והם חושבים" הזה,
לבלבול הזה בהעברת המסר.

88
00:04:55,862 --> 00:04:59,293
היום אראה לכם דוגמה אחת
שלקוחה מעבודה שעשינו

89
00:04:59,293 --> 00:05:02,733
כדי לתרגם את המדע
של התפתחות הילד המוקדמת.

90
00:05:03,073 --> 00:05:07,822
אנשים מהתחום הזה,
מדענים התפתחותיים,

91
00:05:07,822 --> 00:05:11,265
רוצים למעשה לדבר
על קשיים ודחק,

92
00:05:11,265 --> 00:05:14,083
ועל השפעות הקשיים והדחק
על ילדים קטנים.

93
00:05:14,083 --> 00:05:15,982
הם אומרים דברים כאלה:

94
00:05:15,982 --> 00:05:18,283
"דחק מתמיד עלול לחבל בהתפתחות

95
00:05:18,283 --> 00:05:21,264
"ולהיות בעל השפעות שליליות
לאורך ימים על הבריאות ואיכות החיים."

96
00:05:21,264 --> 00:05:25,254
ומדען התפתחותי היה מחליף
את "שליליות" ב"מזיקות",

97
00:05:25,254 --> 00:05:27,354
כי ככה הם מדברים.

98
00:05:27,354 --> 00:05:29,204
אז מבחינת אנשים מהתחום הזה,

99
00:05:29,204 --> 00:05:30,554
זה נכון.

100
00:05:31,214 --> 00:05:35,944
הולך ומצטבר המון ידע מדעי מעמיק
מכמה תחומים,

101
00:05:35,944 --> 00:05:37,743
שתומך בכך.

102
00:05:38,334 --> 00:05:41,624
למרבה הצער, כשמוציאים החוצה
את הרעיון הזה,

103
00:05:41,624 --> 00:05:43,754
לאנשים רגילים בציבור הכללי,


104
00:05:43,754 --> 00:05:46,585
מקבלים דברים שנראים ונשמעים כך:

105
00:05:46,984 --> 00:05:49,544
(סרטון) גבר: החיים קשים.
הם אמורים להיות כאלה.

106
00:05:49,544 --> 00:05:53,424
מה שלא הורג אותך,
מחשל אותך.

107
00:05:53,424 --> 00:05:55,374
כל הקלישאות הגרועות
שאפשר לחשוב עליהן.

108
00:05:55,374 --> 00:06:01,554
היו אנשים שהתחילו מכלום, והצליחו,

109
00:06:02,094 --> 00:06:05,634
ובעיני החברה, זאת הצלחה.

110
00:06:05,634 --> 00:06:08,915
נאט קנדל-טיילור:
אז רק כדי להבהיר זאת היטב,

111
00:06:09,335 --> 00:06:12,975
מה שזה עתה שמעתם
לא היה ההשפעה המבוקשת

112
00:06:12,975 --> 00:06:16,035
כשהמומחה או המומחית האלה
פתחו את פיהם כדי להשמיע אותו מסר.

113
00:06:16,035 --> 00:06:18,576
אני לא מנסה לומר
שידידנו, ה"ניטשה" הזה,

114
00:06:18,576 --> 00:06:21,576
עם "מה שלא הורג אותך
מחשל אותך" -

115
00:06:21,576 --> 00:06:23,856
בבקשה. קהל חכם -

116
00:06:23,856 --> 00:06:26,124
הוא טועה או טיפש.

117
00:06:26,124 --> 00:06:28,334
אבל ברור שקורה כאן משהו,

118
00:06:28,334 --> 00:06:29,584
יש בבירור הבדל

119
00:06:29,584 --> 00:06:32,504
בין הכוונה במסר, בין מסירתו,

120
00:06:32,504 --> 00:06:35,416
לבין עצם תפישתו והשפעתו.

121
00:06:35,416 --> 00:06:37,876
ולכולכם יש מושג לא רע מהו,

122
00:06:37,876 --> 00:06:41,086
שהרי הצגתי את עצמי כאנתרופולוג.

123
00:06:41,086 --> 00:06:45,315
אז מה שמפריד כאן בין "אתה-אומר"
לבין "הם-חושבים" הוא...

124
00:06:45,605 --> 00:06:46,946
התרבות.

125
00:06:47,586 --> 00:06:50,745
לא תרבות הענתיקות השטחית
בסגנון אינדיאנה ג'ונס,

126
00:06:50,745 --> 00:06:53,056
אלא התרבות שבראש,

127
00:06:53,056 --> 00:06:56,026
התרבות כמערכת דפוסי חשיבה משותפים,

128
00:06:56,026 --> 00:07:00,256
כמערכת המשותפת לכולנו
של הנחות וטענות,

129
00:07:00,256 --> 00:07:02,156
שאנו נושאים אותה במוחנו,

130
00:07:02,156 --> 00:07:05,846
ומשתמשים בה בכל פעם
שמציגים בפנינו מידע,

131
00:07:05,846 --> 00:07:08,306
בכל פעם שמערבים אותנו במשהו.

132
00:07:08,306 --> 00:07:10,256
אז מה שזה עושה -

133
00:07:10,256 --> 00:07:15,236
ההבנה שהתרבות מתווכת תמיד
את המשמעות עבורנו

134
00:07:15,236 --> 00:07:18,786
ומסבכת את תפקידנו כמתקשרים -
הוא שהיא נותנת לנו -

135
00:07:18,786 --> 00:07:21,807
מדובר בשני הדברים,
זה אחד מאותם פרדוקסים

136
00:07:21,807 --> 00:07:26,116
שהם גם ברורים מאד
וגם משנים את כללי המשחק -

137
00:07:26,116 --> 00:07:28,016
זה נותן לנו דרך שונה לגמרי

138
00:07:28,016 --> 00:07:30,136
להתבונן במה שהיה עד כה

139
00:07:30,136 --> 00:07:33,517
אופן החשיבה הדומיננטי בקשר
להבנה ולתקשורת הציבוריות.

140
00:07:33,517 --> 00:07:36,267
במשך זמן רב,
ובמידה רבה עדיין,

141
00:07:36,267 --> 00:07:38,897
אנשים חשבו על ההבנה הציבורית כך:

142
00:07:38,897 --> 00:07:43,556
כלי-קיבול ריק, לוח חלק,
קערה ריקה,

143
00:07:43,556 --> 00:07:48,125
ושאנו, כמעבירי מסרים,
יכולים להניח שהקהל שלנו זהה לנו,

144
00:07:48,125 --> 00:07:50,727
ולקחת את הדברים שכל-כך
הגיוניים בעינינו,

145
00:07:50,727 --> 00:07:52,756
וממש להשליך אותם
למרחב הפנוי הזה

146
00:07:52,756 --> 00:07:54,658
ושם הם יפעלו את פעולתם.

147
00:07:54,658 --> 00:07:57,808
אלא שידוע לנו, על סמך
מה שסיפרתי לכם על התרבות,

148
00:07:57,808 --> 00:07:59,634
שזה גם לא נכון

149
00:07:59,634 --> 00:08:03,478
וגם לא תורם בשום צורה
לחשיבה על העברת מסרים.

150
00:08:03,478 --> 00:08:04,518
להיפך:

151
00:08:04,518 --> 00:08:09,027
עלינו להבין שהתרבות תמיד מסבכת
את תפקידנו כמעבירי מסרים,

152
00:08:09,027 --> 00:08:10,937
ואם נמשיך שלב אחד הלאה,

153
00:08:10,937 --> 00:08:14,769
ונבין איך אנשים חושבים בעזרת התרבות
על הנושאים שלנו,

154
00:08:14,769 --> 00:08:17,207
נוכל להיות יעילים הרבה יותר

155
00:08:17,207 --> 00:08:21,287
בתפקידינו כשליחים וכמעבירי מסרים.

156
00:08:21,637 --> 00:08:26,928
אז הסיבה השניה
מדוע הניסוח חשוב לכולכם

157
00:08:26,928 --> 00:08:31,090
היא משום שההבנה היא תלויית-ניסוח.

158
00:08:31,570 --> 00:08:35,238
זו דרך קצת אקדמית לומר

159
00:08:35,238 --> 00:08:38,798
שיש חשיבות לבחירות שלכם כמעבירי מסרים.

160
00:08:38,798 --> 00:08:40,198
לפעמים אלה הדברים הקטנים:

161
00:08:40,198 --> 00:08:42,418
כינויי הגוף או הפעלים
בהם אתם בוחרים;

162
00:08:42,418 --> 00:08:44,169
ולפעמים - הדברים הגדולים,

163
00:08:44,169 --> 00:08:47,302
הערכים בהם אתם משתמשים
כדי להסביר מדוע הנושא שלכם חשוב;

164
00:08:47,302 --> 00:08:48,735
הדברים האלה חשובים.

165
00:08:48,735 --> 00:08:50,969
לדברים האלה יש לעתים קרובות
השפעות דרמטיות

166
00:08:50,969 --> 00:08:53,309
על מה שאנשים יהיו מוכנים לעשות,

167
00:08:53,309 --> 00:08:56,328
ואיך הם יהיו מוכנים לפעול
ולהיות מעורבים בנושאים שלכם.

168
00:08:56,328 --> 00:08:58,428
ושוב, אל תאמינו לי בעניין זה.

169
00:08:58,428 --> 00:09:00,288
אתן לכם דוגמה מהירה

170
00:09:00,288 --> 00:09:02,869
שמוכיחה שההבנה היא תלויית-ניסוח.

171
00:09:02,869 --> 00:09:05,779
הדוגמה הזאת איננה מארה"ב,

172
00:09:05,779 --> 00:09:08,718
אלא ממחוז אלברטה שבקנדה.

173
00:09:09,348 --> 00:09:10,679
שיעור מזורז בגיאוגרפיה:

174
00:09:10,679 --> 00:09:14,359
אלברטה היא אחד המחוזות
הגבוהים והצרים שבאמצע הארץ.

175
00:09:14,359 --> 00:09:17,529
לצורך הדוגמה, כל מה שעליכם לדעת
הוא שקר שם מאד.

176
00:09:17,529 --> 00:09:21,031
יש באלברטה קבוצת מומחים ויועצים

177
00:09:21,031 --> 00:09:24,849
שפועלים כדי לשנות את המדיניות
והעשייה בקשר להתמכרויות.

178
00:09:24,849 --> 00:09:27,091
עבודתם היא להשתמש
במה שידוע לנו מן המדע

179
00:09:27,091 --> 00:09:31,190
כדי ליישם מדיניות ונהלים טובים יותר
בנוגע להתמכרויות באותו מחוז

180
00:09:31,190 --> 00:09:34,489
והם נתקלו בקשיים גדולים.

181
00:09:34,819 --> 00:09:36,961
הרבה מהבעיה שלהם נבעה מכך

182
00:09:36,961 --> 00:09:39,411
שיש אפס תמיכה
בעשיית דבר-מה שונה

183
00:09:39,411 --> 00:09:41,901
בכל הנוגע להתמכרויות באותו מחוז.

184
00:09:41,901 --> 00:09:44,770
ולכן הם פנו אלינו
וביקשו מאיתנו לעשות עבודה מסוימת

185
00:09:44,770 --> 00:09:48,170
כדי למצוא איך להביא
למעורבות ציבורית גדולה יותר,

186
00:09:48,170 --> 00:09:49,491
כדי לקדם הבנה,

187
00:09:49,491 --> 00:09:53,290
ובמיוחד כדי להגביר את התמיכה
במדיניות מבוססת-ראיות.

188
00:09:53,290 --> 00:09:56,010
אז בתור חנונים וטמבלים
שטובים בניסוח,

189
00:09:56,010 --> 00:09:58,131
עשינו מה שחנונים וטמבלים
שטובים בניסוח עושים,

190
00:09:58,131 --> 00:09:59,741
וערכנו ניסוי.

191
00:10:00,241 --> 00:10:04,896
ובניסוי הזה בדקנו שלושה מסרים
בעלי ערכים שונים.

192
00:10:04,896 --> 00:10:09,761
הנה מסרי הערכים,
לאורך הציר האופקי של הגרף.

193
00:10:09,961 --> 00:10:12,301
חלק מהאנשים -
זהו ניסוי נרחב,

194
00:10:12,301 --> 00:10:16,291
6,000 איש, שתאמינו או לא
הם לא כלל אוכלוסיית אלברטה -

195
00:10:16,771 --> 00:10:20,064
זאת דגימה מייצגת ולא תמציתית -

196
00:10:20,064 --> 00:10:24,542
כל אחד ואחת מ-6,000 האלה
קיבלו אקראית אחד מהמסרים.

197
00:10:24,542 --> 00:10:27,101
חלק מהם קיבלו את מסר
התלות ההדדית,

198
00:10:27,101 --> 00:10:28,891
שבמקרה זה, הוא הרעיון

199
00:10:28,891 --> 00:10:32,181
שעלינו להשתפר מבחינת התמודדותנו
עם ההתמכרויות במחוז

200
00:10:32,181 --> 00:10:33,482
כי כולנו מחוברים:

201
00:10:33,482 --> 00:10:36,342
מה שמשפיע על אחד מאיתנו
משפיע על כולנו.

202
00:10:36,342 --> 00:10:38,681
אחרים קיבלו ערך
של כושר-המצאה,

203
00:10:38,681 --> 00:10:42,923
ערך של חדשנות, שאנו מחוז
של פותרי-בעיות -

204
00:10:42,923 --> 00:10:45,222
מניעים את הזרוע כשאומרים את זה -

205
00:10:45,222 --> 00:10:47,532
"מעולם לא היתה בעיה
שלא הצלחנו לפתור

206
00:10:47,532 --> 00:10:49,761
"במאמץ אלברטי ישן וטוב,

207
00:10:49,761 --> 00:10:52,184
"בפתרון בעיות ע"י הפשלת שרוולים" -

208
00:10:52,184 --> 00:10:55,562
זה היה המבטא האלברטי שלי,
אם לא שמתם לב. חשוב מאד.

209
00:10:55,562 --> 00:10:58,922
ואחרים, אחרונים-חביבים,
קיבלו את ערך האמפטיה,

210
00:10:58,922 --> 00:11:01,112
הרעיון שעלינו להשתפר

211
00:11:01,112 --> 00:11:02,802
בהתמודדות עם ההתמכרויות במחוז הזה

212
00:11:02,802 --> 00:11:05,352
כי אנשים שנאבקים בהתמכרות
גם הם בני-אדם:

213
00:11:05,352 --> 00:11:08,731
הם יכולים להיות אמא, אח,
אבא, אחות, שכן, מי שלא יהיה,

214
00:11:08,731 --> 00:11:12,062
ושכל אחד מאיתנו
צריך להפגין כלפיהם חמלה.

215
00:11:12,062 --> 00:11:14,761
אז מה שתראו בשקופית הבאה

216
00:11:14,761 --> 00:11:18,832
הוא שלושה קווים כחולים ויפים, בעיני,

217
00:11:18,832 --> 00:11:21,152
והקווים האלה יראו לכם

218
00:11:21,152 --> 00:11:24,852
את המידה, את הדרגה
שבה שמיעת הערכים השונים האלה

219
00:11:24,852 --> 00:11:28,412
שינתה את תמיכת האנשים
באותה מדיניות מבוססת-ראיות.

220
00:11:28,412 --> 00:11:30,432
מישהו יכול לתת רעם תופים?

221
00:11:30,432 --> 00:11:33,024
קדימה. שחק אותה.
תודה, תודה.

222
00:11:33,024 --> 00:11:34,603
(רעם תופים)

223
00:11:34,603 --> 00:11:38,593
אז אתם רואים שלושה קווים,
ושימו לב לשני דברים.

224
00:11:38,593 --> 00:11:41,789
ראשית, שנים מערכים אלה,
תלות הדדית וכושר-המצאה,

225
00:11:41,789 --> 00:11:44,734
גרמו לאנשים, בשיעור סטטיסטי ניכר,

226
00:11:44,734 --> 00:11:47,873
לתמוך יותר
באותה מדיניות מבוססת-ראיות.

227
00:11:47,873 --> 00:11:50,833
מבחינת הניסויים שלנו
אלה בשורות טובות,

228
00:11:50,833 --> 00:11:52,253
וכשיש לנו תוצאות כאלה,

229
00:11:52,253 --> 00:11:54,494
אנו נעמדים,
עושים "ריקוד ניסוחים" קטן -

230
00:11:54,494 --> 00:11:56,134
לא אעשה זאת עכשיו,
אל דאגה -

231
00:11:56,134 --> 00:11:59,254
מתיישבים ומביטים בצד ימין של המסך.

232
00:11:59,254 --> 00:12:00,803
ערך האמפטיה

233
00:12:00,803 --> 00:12:04,203
מוריד את התמיכה באותה מדיניות.

234
00:12:05,043 --> 00:12:08,073
ההפתעה היא שבניתוח-המשך,

235
00:12:08,073 --> 00:12:11,602
שבו בדקנו את כל השדות
של חומרי הביטוי החיצוני,

236
00:12:11,602 --> 00:12:16,675
נחשו מהו הערך העליון
יותר מ-90% מהזמן?

237
00:12:17,533 --> 00:12:18,383
אמפטיה.

238
00:12:18,383 --> 00:12:20,262
תודה.
זאת לא היתה שאלה רטורית.

239
00:12:20,262 --> 00:12:23,864
כך שהשדה הזה קידם
במשך זמן רב מאד ערך

240
00:12:23,864 --> 00:12:26,265
שבעצם הוריד את התמיכה

241
00:12:26,265 --> 00:12:28,265
באותה מדיניות שהם קידמו.

242
00:12:28,265 --> 00:12:30,394
הדוגמה הזאת עושה שני דברים:

243
00:12:30,394 --> 00:12:34,434
היא מראה בבירור שההבנה היא
תלויית-ניסוח ושהניסוח חשוב,

244
00:12:34,434 --> 00:12:38,144
וגם שהשאלות האלה -
באילו ערכים להשתמש,

245
00:12:38,144 --> 00:12:40,135
איך להעביר מסרים -
הן שאלות אמפיריות.

246
00:12:40,135 --> 00:12:44,595
אין צורך לנחש או לפעול על פי תחושת בטן.
אפשר להשתמש במדעי החברה.

247
00:12:44,685 --> 00:12:46,274
לדעתי זה מגניב למדי,

248
00:12:46,274 --> 00:12:49,665
שהניסוח מסוגל להניע אנשים
להבין ולתמוך במדיניות,

249
00:12:49,665 --> 00:12:53,565
אבל מה עם חשיבה פנימית,
תת-הכרתית יותר?

250
00:12:53,925 --> 00:12:55,705
מה עם הטיות משתמעות?

251
00:12:55,705 --> 00:12:59,635
האם הניסוח יכול להפחית
את ההטיות התת-הכרתיות

252
00:12:59,635 --> 00:13:01,922
נגד קבוצות מסוימות?

253
00:13:01,922 --> 00:13:06,336
נערכנו לענות על שאלה זו
במיזם ניסוח-מחדש של ההזדקנות

254
00:13:06,336 --> 00:13:08,837
שבו היה לנו במיוחד עניין בשאלה

255
00:13:08,837 --> 00:13:13,856
"האם הגדרות יכולות להקטין
הטיות משתמעות נגד קשישים?"

256
00:13:13,856 --> 00:13:15,145
וגילינו שני דברים.

257
00:13:15,145 --> 00:13:19,726
ראשית, האמריקנים לא אוהבים זקנים.

258
00:13:20,557 --> 00:13:23,517
אמריקנים זקנים לא אוהבים
אנשים זקנים מהם.

259
00:13:23,517 --> 00:13:24,796
(צחוק)

260
00:13:24,796 --> 00:13:26,436
מידה גבוהה של הטיה משתמעת

261
00:13:26,436 --> 00:13:27,876
ורמת ההטייה המשתמעת

262
00:13:27,876 --> 00:13:30,176
שמקבילות להטיות אחרות שנחקרות

263
00:13:30,176 --> 00:13:34,896
על רקע מגדרי, דתי, מיני, גזעי;

264
00:13:34,896 --> 00:13:37,626
אלה לא בשורות טובות
ולא ממצאים טובים.

265
00:13:37,626 --> 00:13:40,066
אבל זה משתפר כשבוחנים מה קורה

266
00:13:40,066 --> 00:13:42,056
כשנתנו לאנשים מסר

267
00:13:42,056 --> 00:13:45,875
שמשווה את ההזדקנות
לתהליך של בניה וצבירת תנופה.

268
00:13:45,875 --> 00:13:47,418
וכשעשינו זאת,

269
00:13:47,418 --> 00:13:52,477
גילינו שאפשר להקטין את
ההטייה המשתמעת בכמעט שליש.

270
00:13:52,477 --> 00:13:53,686
באמצעות ניסוח

271
00:13:53,686 --> 00:13:58,466
הצלחנו להפחית את הגילנות
ברמה המשתמעת.

272
00:13:58,466 --> 00:14:01,368
ואפשר לראות שאני חושב
שזה מגניב למדי,

273
00:14:01,368 --> 00:14:04,066
ושזו ראיה חותכת לכך
שיש חשיבות לניסוח

274
00:14:04,066 --> 00:14:07,286
וראיה חותכת לכך
שההבנה היא תלויית-ניסוח.

275
00:14:07,286 --> 00:14:12,727
אז אני רוצה לסיים בציטטה,
אחת האהובות עלי,

276
00:14:12,727 --> 00:14:15,537
של הפילוסוף האוסטרי איוון איליץ',

277
00:14:15,537 --> 00:14:18,217
ואיליץ' אומר
שלא מהפכה ולא רפורמציה

278
00:14:18,217 --> 00:14:22,269
יכולות לשנות את החברה,
ולשם כך דרוש סיפור חזק יותר,

279
00:14:22,269 --> 00:14:25,208
סיפור כה משכנע,
עד שישטוף את המיתוסים הישנים

280
00:14:25,208 --> 00:14:27,948
ויהפוך לסיפור המועדף.

281
00:14:27,948 --> 00:14:33,099
אז אם ברצוננו לחולל שינוי חברתי
עלינו לפתח, לבחון

282
00:14:33,099 --> 00:14:36,727
ולהתחייב לספר סיפורים חדשים.

283
00:14:37,207 --> 00:14:41,859
ובזאת אני מודה לכם מאד
ומעודד את כולכם להמשיך ולנסח.

284
00:14:41,859 --> 00:14:45,420
(מחיאות כפיים)