WEBVTT

00:00:06.736 --> 00:00:09.739
אני רוצה לפתוח באזהרה.

00:00:10.519 --> 00:00:15.296
אני יודע שלהתחיל עם אזהרה
אינה המעשה הכי חכם,

00:00:15.296 --> 00:00:16.827
אבל אני אלך על זה.

00:00:16.827 --> 00:00:21.397
האזהרה שלי היא שלמרות שבאתי
להרצות לכם על תקשורת,

00:00:21.397 --> 00:00:24.715
יש לי למעשה אפס הכשרה בתקשורת,

00:00:25.275 --> 00:00:27.096
ומעולם לא עבדתי ביחסי ציבור.

00:00:27.096 --> 00:00:28.208
במקצועי,

00:00:28.208 --> 00:00:30.768
אני פסיכולוג אנתרופולוגי.

00:00:31.368 --> 00:00:35.436
ואני חוקר את האופן בו התרבות
משפיעה על דרכי חשיבתנו,

00:00:36.246 --> 00:00:39.737
איך אנו מעבדים מידע,
איך אנו מבינים מסרים

00:00:39.737 --> 00:00:43.534
ואיך אנו מנסחים ומקבלים החלטות.

00:00:43.997 --> 00:00:49.037
אז כפסיכולוג אנתרופולוגי,
אחת המטרות שלי היום

00:00:49.037 --> 00:00:52.007
היא לשכנע אתכם,
להוכיח לכם, שזה...

00:00:52.007 --> 00:00:53.977
[אנתרופולוגיה:
מ-10 התארים הכי לא משתלמים]

00:00:53.977 --> 00:00:55.017
לא נכון.

00:00:55.017 --> 00:00:56.247
(צחוק)

00:00:56.247 --> 00:00:59.668
שלא כדאי לנו להניא בכוח
ידידים ועמיתים

00:00:59.668 --> 00:01:01.950
מלימוד אנתרופולוגיה,

00:01:01.950 --> 00:01:07.050
ושלחקר התרבות
והאופן בו אנשים משתמשים בה כדי לחשוב

00:01:07.050 --> 00:01:09.977
יש ערך עצום בעולם האמיתי,

00:01:09.977 --> 00:01:11.768
ושלמטרה לשמה התכנסנו היום,

00:01:11.768 --> 00:01:15.917
הם עשויים להיות חשובים ויעילים מאד

00:01:15.917 --> 00:01:18.897
כדי לשפר כישורים של העברת מסרים.

00:01:19.397 --> 00:01:23.128
אז כפסיכולוג אנתרופולוגי
שעובד בתחום התקשורת,

00:01:23.598 --> 00:01:25.758
אני חוקר שני דברים שונים.

00:01:25.758 --> 00:01:28.509
ראשית, אני חוקר
את חשיבת הציבור -

00:01:28.509 --> 00:01:29.999
- לא את דעת הציבור,

00:01:29.999 --> 00:01:33.278
לא איך אנשים עונים על סקרים,

00:01:33.278 --> 00:01:35.698
או מתנהלים בקבוצות מיקוד מסוימות

00:01:35.698 --> 00:01:38.149
בקליבלנד או בקנזס-סיטי -

00:01:38.149 --> 00:01:40.718
אני מקליבלנד,
אז אני יכול לצחוק עליה, זה בסדר -

00:01:40.718 --> 00:01:46.179
אלא איך אנשים משתמשים בתרבות
במובן עמוק וניתן היטב לחיזוי

00:01:46.179 --> 00:01:50.279
כדי לחשוב על נושאים חברתיים מורכבים,
כמו חינוך או בריאות הנפש,

00:01:50.279 --> 00:01:55.568
הגירה או הזדקנות,
שינויי האקלים או אי-שוויון בין הגזעים.

00:01:55.969 --> 00:01:59.518
אז אני נרגש מאד להרצות בפניכם

00:02:01.098 --> 00:02:05.188
איך התרבות עוזרת לנו
להעביר מסרים ביעילות רבה יותר.

00:02:05.710 --> 00:02:08.089
הדבר הנוסף עליו אדבר איתכם

00:02:08.089 --> 00:02:11.159
הוא איך,
בדרך בה אנו מציגים מידע,

00:02:11.159 --> 00:02:16.119
אנו יכולים לגרום לאנשים להיפתח
ולהגיע לדרכים שונות עד מאד

00:02:16.119 --> 00:02:21.329
של חשיבה, הרגשה ופעולה
ביחס לנושאים חברתיים,

00:02:21.329 --> 00:02:24.611
ובקצרה, זהו מדע הניסוח:

00:02:24.611 --> 00:02:27.790
איך שינויים באופן בו אנו מציגים מידע

00:02:27.790 --> 00:02:33.350
יכולים להוביל אנשים לתוצאות
תפישתיות והתנהגותיות שונות עד מאד.

00:02:33.350 --> 00:02:36.709
אז אני באמת, באמת -
למה לא? -

00:02:36.709 --> 00:02:42.290
נרגש מאד
להזדמנות להגג כאן על ניסוח,

00:02:42.290 --> 00:02:44.260
ואומר לכם, כבר בהתחלה,

00:02:44.260 --> 00:02:47.500
שהגיגים על ניסוח
הם במידה רבה עיסוק

00:02:47.500 --> 00:02:49.699
שחביב עלי מאד
וממלא את כל זמני,

00:02:50.089 --> 00:02:54.479
ואני מבין שזה פתטי,
אולי קצת עצוב.

00:02:54.479 --> 00:02:57.571
אבל זה אומר שלפחות
אדם אחד, כאן, באולם,

00:02:58.071 --> 00:03:00.070
ייהנה במשך ההרצאה הזאת.

00:03:00.070 --> 00:03:01.218
(צחוק)

00:03:01.218 --> 00:03:03.440
זה יהיה אני;
אני עומד ליהנות.

00:03:04.040 --> 00:03:07.373
אז מה שבדעתי לעשות היום
הוא לשכנע אתכם בטיעון

00:03:07.373 --> 00:03:11.340
שלמרות שאינכם רואים כך את עצמכם
כל הזמן,

00:03:11.340 --> 00:03:15.820
ואינכם ממש מודעים לכך,
כולכם מעבירים מסרים.

00:03:16.520 --> 00:03:20.461
וכמי שמעבירים מסרים,
הניסוח חשוב לכם מאד.

00:03:20.461 --> 00:03:25.751
אז ברצוני לתת לכם שתי סיבות
לכך שאופן הניסוח חשוב לכם.

00:03:26.341 --> 00:03:30.110
והסיבה הראשונה היא,
שלמרבה הצער אני בעמדה

00:03:30.110 --> 00:03:32.791
שמחייבת אותי לומר לכם
שיש לכולכם בעיה.

00:03:32.791 --> 00:03:35.333
וכדאי שתדעו
שאין עוד 11 שלבים,

00:03:35.333 --> 00:03:37.873
זהו לא מפגש מהסוג הזה,
וזו לא בעיה מהסוג הזה.

00:03:37.873 --> 00:03:39.040
(צחוק)

00:03:39.040 --> 00:03:41.862
כוונתי היא,
שיש לכם בעיה בהעברת מסרים,

00:03:41.862 --> 00:03:44.122
בעיה שקשורה במושגים.

00:03:44.371 --> 00:03:47.199
והבעיה נראית בערך כך:

00:03:47.199 --> 00:03:49.772
כולכם הייתם מתישהו בעמדה

00:03:49.772 --> 00:03:53.661
שבה חשבתם שיש לכם
דרך מושלמת,

00:03:54.261 --> 00:03:56.454
מעולה, קולעת -

00:03:56.454 --> 00:03:58.308
כל דימוי שתרצו מתחום הספורט -

00:03:58.308 --> 00:04:00.922
לדבר בה על תחום עיסוקכם
ומדוע הוא חשוב.

00:04:00.922 --> 00:04:03.232
לעזאזל, זה עבד הרי
על שניים מעמיתיכם הקרובים:

00:04:03.232 --> 00:04:06.582
מה כבר יכול להשתבש
כשמדובר באנשים רגילים,

00:04:06.582 --> 00:04:10.682
אנשים שאינם אוכלים, נושמים וישנים
את הנושאים שלכם כל הזמן?

00:04:10.682 --> 00:04:13.461
ומתברר לכם שכאשר הרעיון
שהיה כה הגיוני בעיניכם

00:04:13.461 --> 00:04:16.421
יוצא מהחוג המיידי שלכם
הוא עושה אחד משניים:

00:04:16.421 --> 00:04:19.204
ראשית, אין לו תהודה.

00:04:19.204 --> 00:04:22.972
אין לו במה להיאחז.
הוא נכנס באוזן אחת ויוצא מהשניה.

00:04:22.972 --> 00:04:26.453
שנית, וזה אולי רע יותר
כי זה קורה יותר בתכיפות,

00:04:26.453 --> 00:04:30.582
הדבר המוצלח,
שנראה בדמיונכם כה מבריק,

00:04:30.582 --> 00:04:31.713
יוצא החוצה,

00:04:31.713 --> 00:04:37.003
ומשיג השפעה הפוכה בדיוק
על האנשים שאתם מנסים לשכנע,

00:04:37.003 --> 00:04:39.333
האנשים שאיתם אתם מנסים לתקשר.

00:04:39.333 --> 00:04:44.272
אני לא מבקש מכם להאמין
למשהו מדברי, בסדר?

00:04:44.272 --> 00:04:49.193
אראה לכם הוכחות לכך מהמחקר
שאני מנהל עם הצוות שלי.

00:04:49.352 --> 00:04:52.002
ויש לי המון דוגמאות,

00:04:52.002 --> 00:04:55.862
הוכחות ל"אתה-אומר-והם חושבים" הזה,
לבלבול הזה בהעברת המסר.

00:04:55.862 --> 00:04:59.293
היום אראה לכם דוגמה אחת
שלקוחה מעבודה שעשינו

00:04:59.293 --> 00:05:02.733
כדי לתרגם את המדע
של התפתחות הילד המוקדמת.

00:05:03.073 --> 00:05:07.822
אנשים מהתחום הזה,
מדענים התפתחותיים,

00:05:07.822 --> 00:05:11.265
רוצים למעשה לדבר
על קשיים ודחק,

00:05:11.265 --> 00:05:14.083
ועל השפעות הקשיים והדחק
על ילדים קטנים.

00:05:14.083 --> 00:05:15.982
הם אומרים דברים כאלה:

00:05:15.982 --> 00:05:18.283
"דחק מתמיד עלול לחבל בהתפתחות

00:05:18.283 --> 00:05:21.264
"ולהיות בעל השפעות שליליות
לאורך ימים על הבריאות ואיכות החיים."

00:05:21.264 --> 00:05:25.254
ומדען התפתחותי היה מחליף
את "שליליות" ב"מזיקות",

00:05:25.254 --> 00:05:27.354
כי ככה הם מדברים.

00:05:27.354 --> 00:05:29.204
אז מבחינת אנשים מהתחום הזה,

00:05:29.204 --> 00:05:30.554
זה נכון.

00:05:31.214 --> 00:05:35.944
הולך ומצטבר המון ידע מדעי מעמיק
מכמה תחומים,

00:05:35.944 --> 00:05:37.743
שתומך בכך.

00:05:38.334 --> 00:05:41.624
למרבה הצער, כשמוציאים החוצה
את הרעיון הזה,

00:05:41.624 --> 00:05:43.754
לאנשים רגילים בציבור הכללי,


00:05:43.754 --> 00:05:46.585
מקבלים דברים שנראים ונשמעים כך:

00:05:46.984 --> 00:05:49.544
(סרטון) גבר: החיים קשים.
הם אמורים להיות כאלה.

00:05:49.544 --> 00:05:53.424
מה שלא הורג אותך,
מחשל אותך.

00:05:53.424 --> 00:05:55.374
כל הקלישאות הגרועות
שאפשר לחשוב עליהן.

00:05:55.374 --> 00:06:01.554
היו אנשים שהתחילו מכלום, והצליחו,

00:06:02.094 --> 00:06:05.634
ובעיני החברה, זאת הצלחה.

00:06:05.634 --> 00:06:08.915
נאט קנדל-טיילור:
אז רק כדי להבהיר זאת היטב,

00:06:09.335 --> 00:06:12.975
מה שזה עתה שמעתם
לא היה ההשפעה המבוקשת

00:06:12.975 --> 00:06:16.035
כשהמומחה או המומחית האלה
פתחו את פיהם כדי להשמיע אותו מסר.

00:06:16.035 --> 00:06:18.576
אני לא מנסה לומר
שידידנו, ה"ניטשה" הזה,

00:06:18.576 --> 00:06:21.576
עם "מה שלא הורג אותך
מחשל אותך" -

00:06:21.576 --> 00:06:23.856
בבקשה. קהל חכם -

00:06:23.856 --> 00:06:26.124
הוא טועה או טיפש.

00:06:26.124 --> 00:06:28.334
אבל ברור שקורה כאן משהו,

00:06:28.334 --> 00:06:29.584
יש בבירור הבדל

00:06:29.584 --> 00:06:32.504
בין הכוונה במסר, בין מסירתו,

00:06:32.504 --> 00:06:35.416
לבין עצם תפישתו והשפעתו.

00:06:35.416 --> 00:06:37.876
ולכולכם יש מושג לא רע מהו,

00:06:37.876 --> 00:06:41.086
שהרי הצגתי את עצמי כאנתרופולוג.

00:06:41.086 --> 00:06:45.315
אז מה שמפריד כאן בין "אתה-אומר"
לבין "הם-חושבים" הוא...

00:06:45.605 --> 00:06:46.946
התרבות.

00:06:47.586 --> 00:06:50.745
לא תרבות הענתיקות השטחית
בסגנון אינדיאנה ג'ונס,

00:06:50.745 --> 00:06:53.056
אלא התרבות שבראש,

00:06:53.056 --> 00:06:56.026
התרבות כמערכת דפוסי חשיבה משותפים,

00:06:56.026 --> 00:07:00.256
כמערכת המשותפת לכולנו
של הנחות וטענות,

00:07:00.256 --> 00:07:02.156
שאנו נושאים אותה במוחנו,

00:07:02.156 --> 00:07:05.846
ומשתמשים בה בכל פעם
שמציגים בפנינו מידע,

00:07:05.846 --> 00:07:08.306
בכל פעם שמערבים אותנו במשהו.

00:07:08.306 --> 00:07:10.256
אז מה שזה עושה -

00:07:10.256 --> 00:07:15.236
ההבנה שהתרבות מתווכת תמיד
את המשמעות עבורנו

00:07:15.236 --> 00:07:18.786
ומסבכת את תפקידנו כמתקשרים -
הוא שהיא נותנת לנו -

00:07:18.786 --> 00:07:21.807
מדובר בשני הדברים,
זה אחד מאותם פרדוקסים

00:07:21.807 --> 00:07:26.116
שהם גם ברורים מאד
וגם משנים את כללי המשחק -

00:07:26.116 --> 00:07:28.016
זה נותן לנו דרך שונה לגמרי

00:07:28.016 --> 00:07:30.136
להתבונן במה שהיה עד כה

00:07:30.136 --> 00:07:33.517
אופן החשיבה הדומיננטי בקשר
להבנה ולתקשורת הציבוריות.

00:07:33.517 --> 00:07:36.267
במשך זמן רב,
ובמידה רבה עדיין,

00:07:36.267 --> 00:07:38.897
אנשים חשבו על ההבנה הציבורית כך:

00:07:38.897 --> 00:07:43.556
כלי-קיבול ריק, לוח חלק,
קערה ריקה,

00:07:43.556 --> 00:07:48.125
ושאנו, כמעבירי מסרים,
יכולים להניח שהקהל שלנו זהה לנו,

00:07:48.125 --> 00:07:50.727
ולקחת את הדברים שכל-כך
הגיוניים בעינינו,

00:07:50.727 --> 00:07:52.756
וממש להשליך אותם
למרחב הפנוי הזה

00:07:52.756 --> 00:07:54.658
ושם הם יפעלו את פעולתם.

00:07:54.658 --> 00:07:57.808
אלא שידוע לנו, על סמך
מה שסיפרתי לכם על התרבות,

00:07:57.808 --> 00:07:59.634
שזה גם לא נכון

00:07:59.634 --> 00:08:03.478
וגם לא תורם בשום צורה
לחשיבה על העברת מסרים.

00:08:03.478 --> 00:08:04.518
להיפך:

00:08:04.518 --> 00:08:09.027
עלינו להבין שהתרבות תמיד מסבכת
את תפקידנו כמעבירי מסרים,

00:08:09.027 --> 00:08:10.937
ואם נמשיך שלב אחד הלאה,

00:08:10.937 --> 00:08:14.769
ונבין איך אנשים חושבים בעזרת התרבות
על הנושאים שלנו,

00:08:14.769 --> 00:08:17.207
נוכל להיות יעילים הרבה יותר

00:08:17.207 --> 00:08:21.287
בתפקידינו כשליחים וכמעבירי מסרים.

00:08:21.637 --> 00:08:26.928
אז הסיבה השניה
מדוע הניסוח חשוב לכולכם

00:08:26.928 --> 00:08:31.090
היא משום שההבנה היא תלויית-ניסוח.

00:08:31.570 --> 00:08:35.238
זו דרך קצת אקדמית לומר

00:08:35.238 --> 00:08:38.798
שיש חשיבות לבחירות שלכם כמעבירי מסרים.

00:08:38.798 --> 00:08:40.198
לפעמים אלה הדברים הקטנים:

00:08:40.198 --> 00:08:42.418
כינויי הגוף או הפעלים
בהם אתם בוחרים;

00:08:42.418 --> 00:08:44.169
ולפעמים - הדברים הגדולים,

00:08:44.169 --> 00:08:47.302
הערכים בהם אתם משתמשים
כדי להסביר מדוע הנושא שלכם חשוב;

00:08:47.302 --> 00:08:48.735
הדברים האלה חשובים.

00:08:48.735 --> 00:08:50.969
לדברים האלה יש לעתים קרובות
השפעות דרמטיות

00:08:50.969 --> 00:08:53.309
על מה שאנשים יהיו מוכנים לעשות,

00:08:53.309 --> 00:08:56.328
ואיך הם יהיו מוכנים לפעול
ולהיות מעורבים בנושאים שלכם.

00:08:56.328 --> 00:08:58.428
ושוב, אל תאמינו לי בעניין זה.

00:08:58.428 --> 00:09:00.288
אתן לכם דוגמה מהירה

00:09:00.288 --> 00:09:02.869
שמוכיחה שההבנה היא תלויית-ניסוח.

00:09:02.869 --> 00:09:05.779
הדוגמה הזאת איננה מארה"ב,

00:09:05.779 --> 00:09:08.718
אלא ממחוז אלברטה שבקנדה.

00:09:09.348 --> 00:09:10.679
שיעור מזורז בגיאוגרפיה:

00:09:10.679 --> 00:09:14.359
אלברטה היא אחד המחוזות
הגבוהים והצרים שבאמצע הארץ.

00:09:14.359 --> 00:09:17.529
לצורך הדוגמה, כל מה שעליכם לדעת
הוא שקר שם מאד.

00:09:17.529 --> 00:09:21.031
יש באלברטה קבוצת מומחים ויועצים

00:09:21.031 --> 00:09:24.849
שפועלים כדי לשנות את המדיניות
והעשייה בקשר להתמכרויות.

00:09:24.849 --> 00:09:27.091
עבודתם היא להשתמש
במה שידוע לנו מן המדע

00:09:27.091 --> 00:09:31.190
כדי ליישם מדיניות ונהלים טובים יותר
בנוגע להתמכרויות באותו מחוז

00:09:31.190 --> 00:09:34.489
והם נתקלו בקשיים גדולים.

00:09:34.819 --> 00:09:36.961
הרבה מהבעיה שלהם נבעה מכך

00:09:36.961 --> 00:09:39.411
שיש אפס תמיכה
בעשיית דבר-מה שונה

00:09:39.411 --> 00:09:41.901
בכל הנוגע להתמכרויות באותו מחוז.

00:09:41.901 --> 00:09:44.770
ולכן הם פנו אלינו
וביקשו מאיתנו לעשות עבודה מסוימת

00:09:44.770 --> 00:09:48.170
כדי למצוא איך להביא
למעורבות ציבורית גדולה יותר,

00:09:48.170 --> 00:09:49.491
כדי לקדם הבנה,

00:09:49.491 --> 00:09:53.290
ובמיוחד כדי להגביר את התמיכה
במדיניות מבוססת-ראיות.

00:09:53.290 --> 00:09:56.010
אז בתור חנונים וטמבלים
שטובים בניסוח,

00:09:56.010 --> 00:09:58.131
עשינו מה שחנונים וטמבלים
שטובים בניסוח עושים,

00:09:58.131 --> 00:09:59.741
וערכנו ניסוי.

00:10:00.241 --> 00:10:04.896
ובניסוי הזה בדקנו שלושה מסרים
בעלי ערכים שונים.

00:10:04.896 --> 00:10:09.761
הנה מסרי הערכים,
לאורך הציר האופקי של הגרף.

00:10:09.961 --> 00:10:12.301
חלק מהאנשים -
זהו ניסוי נרחב,

00:10:12.301 --> 00:10:16.291
6,000 איש, שתאמינו או לא
הם לא כלל אוכלוסיית אלברטה -

00:10:16.771 --> 00:10:20.064
זאת דגימה מייצגת ולא תמציתית -

00:10:20.064 --> 00:10:24.542
כל אחד ואחת מ-6,000 האלה
קיבלו אקראית אחד מהמסרים.

00:10:24.542 --> 00:10:27.101
חלק מהם קיבלו את מסר
התלות ההדדית,

00:10:27.101 --> 00:10:28.891
שבמקרה זה, הוא הרעיון

00:10:28.891 --> 00:10:32.181
שעלינו להשתפר מבחינת התמודדותנו
עם ההתמכרויות במחוז

00:10:32.181 --> 00:10:33.482
כי כולנו מחוברים:

00:10:33.482 --> 00:10:36.342
מה שמשפיע על אחד מאיתנו
משפיע על כולנו.

00:10:36.342 --> 00:10:38.681
אחרים קיבלו ערך
של כושר-המצאה,

00:10:38.681 --> 00:10:42.923
ערך של חדשנות, שאנו מחוז
של פותרי-בעיות -

00:10:42.923 --> 00:10:45.222
מניעים את הזרוע כשאומרים את זה -

00:10:45.222 --> 00:10:47.532
"מעולם לא היתה בעיה
שלא הצלחנו לפתור

00:10:47.532 --> 00:10:49.761
"במאמץ אלברטי ישן וטוב,

00:10:49.761 --> 00:10:52.184
"בפתרון בעיות ע"י הפשלת שרוולים" -

00:10:52.184 --> 00:10:55.562
זה היה המבטא האלברטי שלי,
אם לא שמתם לב. חשוב מאד.

00:10:55.562 --> 00:10:58.922
ואחרים, אחרונים-חביבים,
קיבלו את ערך האמפטיה,

00:10:58.922 --> 00:11:01.112
הרעיון שעלינו להשתפר

00:11:01.112 --> 00:11:02.802
בהתמודדות עם ההתמכרויות במחוז הזה

00:11:02.802 --> 00:11:05.352
כי אנשים שנאבקים בהתמכרות
גם הם בני-אדם:

00:11:05.352 --> 00:11:08.731
הם יכולים להיות אמא, אח,
אבא, אחות, שכן, מי שלא יהיה,

00:11:08.731 --> 00:11:12.062
ושכל אחד מאיתנו
צריך להפגין כלפיהם חמלה.

00:11:12.062 --> 00:11:14.761
אז מה שתראו בשקופית הבאה

00:11:14.761 --> 00:11:18.832
הוא שלושה קווים כחולים ויפים, בעיני,

00:11:18.832 --> 00:11:21.152
והקווים האלה יראו לכם

00:11:21.152 --> 00:11:24.852
את המידה, את הדרגה
שבה שמיעת הערכים השונים האלה

00:11:24.852 --> 00:11:28.412
שינתה את תמיכת האנשים
באותה מדיניות מבוססת-ראיות.

00:11:28.412 --> 00:11:30.432
מישהו יכול לתת רעם תופים?

00:11:30.432 --> 00:11:33.024
קדימה. שחק אותה.
תודה, תודה.

00:11:33.024 --> 00:11:34.603
(רעם תופים)

00:11:34.603 --> 00:11:38.593
אז אתם רואים שלושה קווים,
ושימו לב לשני דברים.

00:11:38.593 --> 00:11:41.789
ראשית, שנים מערכים אלה,
תלות הדדית וכושר-המצאה,

00:11:41.789 --> 00:11:44.734
גרמו לאנשים, בשיעור סטטיסטי ניכר,

00:11:44.734 --> 00:11:47.873
לתמוך יותר
באותה מדיניות מבוססת-ראיות.

00:11:47.873 --> 00:11:50.833
מבחינת הניסויים שלנו
אלה בשורות טובות,

00:11:50.833 --> 00:11:52.253
וכשיש לנו תוצאות כאלה,

00:11:52.253 --> 00:11:54.494
אנו נעמדים,
עושים "ריקוד ניסוחים" קטן -

00:11:54.494 --> 00:11:56.134
לא אעשה זאת עכשיו,
אל דאגה -

00:11:56.134 --> 00:11:59.254
מתיישבים ומביטים בצד ימין של המסך.

00:11:59.254 --> 00:12:00.803
ערך האמפטיה

00:12:00.803 --> 00:12:04.203
מוריד את התמיכה באותה מדיניות.

00:12:05.043 --> 00:12:08.073
ההפתעה היא שבניתוח-המשך,

00:12:08.073 --> 00:12:11.602
שבו בדקנו את כל השדות
של חומרי הביטוי החיצוני,

00:12:11.602 --> 00:12:16.675
נחשו מהו הערך העליון
יותר מ-90% מהזמן?

00:12:17.533 --> 00:12:18.383
אמפטיה.

00:12:18.383 --> 00:12:20.262
תודה.
זאת לא היתה שאלה רטורית.

00:12:20.262 --> 00:12:23.864
כך שהשדה הזה קידם
במשך זמן רב מאד ערך

00:12:23.864 --> 00:12:26.265
שבעצם הוריד את התמיכה

00:12:26.265 --> 00:12:28.265
באותה מדיניות שהם קידמו.

00:12:28.265 --> 00:12:30.394
הדוגמה הזאת עושה שני דברים:

00:12:30.394 --> 00:12:34.434
היא מראה בבירור שההבנה היא
תלויית-ניסוח ושהניסוח חשוב,

00:12:34.434 --> 00:12:38.144
וגם שהשאלות האלה -
באילו ערכים להשתמש,

00:12:38.144 --> 00:12:40.135
איך להעביר מסרים -
הן שאלות אמפיריות.

00:12:40.135 --> 00:12:44.595
אין צורך לנחש או לפעול על פי תחושת בטן.
אפשר להשתמש במדעי החברה.

00:12:44.685 --> 00:12:46.274
לדעתי זה מגניב למדי,

00:12:46.274 --> 00:12:49.665
שהניסוח מסוגל להניע אנשים
להבין ולתמוך במדיניות,

00:12:49.665 --> 00:12:53.565
אבל מה עם חשיבה פנימית,
תת-הכרתית יותר?

00:12:53.925 --> 00:12:55.705
מה עם הטיות משתמעות?

00:12:55.705 --> 00:12:59.635
האם הניסוח יכול להפחית
את ההטיות התת-הכרתיות

00:12:59.635 --> 00:13:01.922
נגד קבוצות מסוימות?

00:13:01.922 --> 00:13:06.336
נערכנו לענות על שאלה זו
במיזם ניסוח-מחדש של ההזדקנות

00:13:06.336 --> 00:13:08.837
שבו היה לנו במיוחד עניין בשאלה

00:13:08.837 --> 00:13:13.856
"האם הגדרות יכולות להקטין
הטיות משתמעות נגד קשישים?"

00:13:13.856 --> 00:13:15.145
וגילינו שני דברים.

00:13:15.145 --> 00:13:19.726
ראשית, האמריקנים לא אוהבים זקנים.

00:13:20.557 --> 00:13:23.517
אמריקנים זקנים לא אוהבים
אנשים זקנים מהם.

00:13:23.517 --> 00:13:24.796
(צחוק)

00:13:24.796 --> 00:13:26.436
מידה גבוהה של הטיה משתמעת

00:13:26.436 --> 00:13:27.876
ורמת ההטייה המשתמעת

00:13:27.876 --> 00:13:30.176
שמקבילות להטיות אחרות שנחקרות

00:13:30.176 --> 00:13:34.896
על רקע מגדרי, דתי, מיני, גזעי;

00:13:34.896 --> 00:13:37.626
אלה לא בשורות טובות
ולא ממצאים טובים.

00:13:37.626 --> 00:13:40.066
אבל זה משתפר כשבוחנים מה קורה

00:13:40.066 --> 00:13:42.056
כשנתנו לאנשים מסר

00:13:42.056 --> 00:13:45.875
שמשווה את ההזדקנות
לתהליך של בניה וצבירת תנופה.

00:13:45.875 --> 00:13:47.418
וכשעשינו זאת,

00:13:47.418 --> 00:13:52.477
גילינו שאפשר להקטין את
ההטייה המשתמעת בכמעט שליש.

00:13:52.477 --> 00:13:53.686
באמצעות ניסוח

00:13:53.686 --> 00:13:58.466
הצלחנו להפחית את הגילנות
ברמה המשתמעת.

00:13:58.466 --> 00:14:01.368
ואפשר לראות שאני חושב
שזה מגניב למדי,

00:14:01.368 --> 00:14:04.066
ושזו ראיה חותכת לכך
שיש חשיבות לניסוח

00:14:04.066 --> 00:14:07.286
וראיה חותכת לכך
שההבנה היא תלויית-ניסוח.

00:14:07.286 --> 00:14:12.727
אז אני רוצה לסיים בציטטה,
אחת האהובות עלי,

00:14:12.727 --> 00:14:15.537
של הפילוסוף האוסטרי איוון איליץ',

00:14:15.537 --> 00:14:18.217
ואיליץ' אומר
שלא מהפכה ולא רפורמציה

00:14:18.217 --> 00:14:22.269
יכולות לשנות את החברה,
ולשם כך דרוש סיפור חזק יותר,

00:14:22.269 --> 00:14:25.208
סיפור כה משכנע,
עד שישטוף את המיתוסים הישנים

00:14:25.208 --> 00:14:27.948
ויהפוך לסיפור המועדף.

00:14:27.948 --> 00:14:33.099
אז אם ברצוננו לחולל שינוי חברתי
עלינו לפתח, לבחון

00:14:33.099 --> 00:14:36.727
ולהתחייב לספר סיפורים חדשים.

00:14:37.207 --> 00:14:41.859
ובזאת אני מודה לכם מאד
ומעודד את כולכם להמשיך ולנסח.

00:14:41.859 --> 00:14:45.420
(מחיאות כפיים)