וָאוּ!
איזה קהל.
אבל אם להיות כן,
לא אכפת לי מה אתם חושבים על ההרצאה שלי.
באמת שלא.
אכפת לי מה הקהל באינטרנט
חושב על ההרצאה שלי.
(צְחוֹק)
כי הם אלה שרואים אותו ומשתפים אותו.
ואני חושב שכאן רוב האנשים טועים.
הם מדברים איתך, כאן.
במקום לדבר איתך, אדם אקראי הגולל בפייסבוק.
תודה על הקליק.
אתם מבינים, בשנת 2009,
לכולנו היה משהו קטן ומוזר שנקרא קשב.
(צְחוֹק)
כן, הוא הלך. הוא הלך. הרגנו אותו. הוא מת.
אני מנסה לחשוב על הפעם האחרונה
בה צפיתי ב-18 דקות של הרצאת TED.
זה היה לפני שנים, ממש שנים.
אז אם אתם מרצים ב-TED, תעשו את זה מהר.
אני מעביר את שלי בפחות מדקה.
אני ב-44 שניות עכשיו;
זה אומר שיש לנו זמן לבדיחה אחת אחרונה.
למה בלונים כל כך יקרים?
(קהל) "למה?"
וודי רוזלנד: אינפלציה.
(צְחוֹק)
(מחיאות כפיים)