< Return to Video

www.youtube.com/.../watch?v=Hc7Pce8g2jk

  • 0:11 - 0:13
    קנסינגטון, 3487?
  • 0:17 - 0:19
    כן.
  • 0:40 - 0:41
    מי זה היה, יקירתי?
  • 1:10 - 1:12
    אוולין?
  • 2:02 - 2:03
    ד"ר רוס!
  • 2:06 - 2:07
    ד"ר רוס!
  • 2:09 - 2:11
    ד"ר רוס?
    -מה העניין?
  • 2:12 - 2:14
    אני לא מצליחה לעצור את הדימום.
  • 2:15 - 2:18
    הוא זקוק לעירוי.
    הכניסי אותו למחלקה.
  • 2:18 - 2:20
    היה איתו עוד מישהו?
    -אני לא יודעת.
  • 2:23 - 2:25
    מה?
  • 2:25 - 2:28
    עשר עין.
    עשר...
  • 2:28 - 2:30
    עשר עין.
  • 2:30 - 2:34
    עשר עין?
    -עשר עין.
  • 2:37 - 2:39
    הביאי עגלה.
  • 2:47 - 2:49
    הביאי את מנות הדם.
  • 3:04 - 3:06
    הוא איננו.
  • 3:27 - 3:29
    - מייקל קיצ'ן -
  • 3:32 - 3:36
    - מלחמתו של פויל -
  • 3:37 - 3:40
    - סדרה מאת אנתוני הורוביץ -
  • 4:09 - 4:11
    גב' פירס,
    סר אלק יפגוש אותך עכשיו.
  • 4:13 - 4:15
    תודה, לואיז.
  • 4:24 - 4:27
    זה מחכה לך בקבלה.
  • 4:28 - 4:31
    כן, הם צריכים להיות מוכנים
    בעוד כשעה.
  • 4:31 - 4:35
    - הכלוב -
  • 4:36 - 4:39
    תודה על ששמרת על המבצר,
    גב' פירס. לאור כל מה שקרה,
  • 4:39 - 4:42
    זה היה עלול להיות חמור בהרבה.
    -תודה, סר אלק.
  • 4:42 - 4:45
    חבל על משפחת צ'יימברס.
    אבל מה לעשות. קדימה ולמעלה.
  • 4:45 - 4:47
    קדימה ולמעלה.
  • 4:47 - 4:50
    זה מתמיה אותי.
    מר פויל.
  • 4:50 - 4:52
    סר וויליאם הביא אותו.
    -אפשר לסמוך עליו?
  • 4:52 - 4:57
    לחלוטין. -רקע יוצא דופן
    לעבודת ביון: שוטר.
  • 4:57 - 5:00
    ברור שהוא לא משלנו,
    אבל אולי זה יתרון.
  • 5:00 - 5:01
    עם העריקים האלה,
  • 5:01 - 5:05
    מלאכת בילוש קלה עשויה
    להיות מה שנדרש. איפה הוא?
  • 5:05 - 5:09
    עזרה בגיוס. בזבוז הכישרון שלו.
    הכנס אותו פנימה.
  • 5:10 - 5:12
    תודה, שרלוט.
    -כן.
  • 5:18 - 5:21
    היכנס.
    -תודה.
  • 5:25 - 5:27
    דניאל וויליס?
  • 5:27 - 5:28
    נכון.
  • 5:29 - 5:32
    שלום לך.
    -שב.
  • 5:34 - 5:36
    אני רואה שהיית במטה
    המבצעים המיוחדים במלחמה.
  • 5:37 - 5:39
    הייתי, אדוני. כן.
    -אתה וודאי גאה מאוד.
  • 5:40 - 5:42
    אינני בטוח שכולם בשירות
    יסכימו איתך!
  • 5:42 - 5:44
    שמעתי שבעיניכם אנו חובבנים
  • 5:44 - 5:46
    שמשבשים את מבצעיכם המדויקים
  • 5:46 - 5:49
    בהסתובבות בשטח
    ופיצוץ גשרים.
  • 5:51 - 5:54
    וזו הסיבה שאני כאן, כמובן.
  • 5:54 - 5:57
    אני מעדיף חבלה סמויה.
  • 5:57 - 5:59
    בכל פעם שהרסנו משהו,
  • 5:59 - 6:02
    האס-אס הרג
    מאות אזרחים חפים מפשע.
  • 6:02 - 6:04
    זה לא היה קל לחיות עם זה.
  • 6:04 - 6:07
    אבל הצלחת?
    -כן.
  • 6:08 - 6:10
    לא שאינני חושב על זה.
  • 6:11 - 6:14
    אבל היה צריך להביס אותם,
    לא?
  • 6:14 - 6:18
    ועכשיו אתה מרגיש שאתה רוצה
    לעבור לעבודה קצת יותר שכלית?
  • 6:20 - 6:23
    התפקיד שלך כאן יהיה למצוא
    אנשים שבידיהם מידע שנחוץ לנו,
  • 6:23 - 6:25
    ולשכנע אותם לתת לך אותו...
  • 6:26 - 6:30
    באמצעים עדינים יותר
    ממה ש"מבצעים מיוחדים" היה מפעיל.
  • 6:30 - 6:32
    בניית גשרים במקום
    לפוצץ אותם, כביכול.
  • 6:32 - 6:33
    אכן.
  • 6:38 - 6:40
    מופעל עלינו כוח להטמיע
    את "מבצעים מיוחדים",
  • 6:41 - 6:43
    אבל אני פשוט לא
    חושב שהם מתאימים.
  • 6:43 - 6:46
    הבנתי שאנו מחפשים אנשים חריפים
  • 6:46 - 6:48
    שיכולים לראות את
    נקודת המבט של הזולת
  • 6:48 - 6:50
    נראה שהוא מתאים.
  • 6:50 - 6:52
    מצטער, לא יכול להסכים.
    לא בשבילי, חוששני.
  • 6:58 - 7:00
    זה נכון, אותו הגודל,
    בשם שונה...
  • 7:00 - 7:02
    מר פויל?
    -כן?
  • 7:02 - 7:04
    סר אלק רוצה לדבר איתך.
  • 7:07 - 7:09
    סליחה, עד יום שישי, כן.
    תודה.
  • 7:10 - 7:14
    בימים האחרונים,
    שלושה עריקים רוסים בכירים
  • 7:14 - 7:19
    שנמצאים באחריותנו
    ובבתינו הבטוחים - נרצחו.
  • 7:19 - 7:20
    כפי שאתה רואה,
  • 7:20 - 7:22
    כל אחד מהם נשחט
    בדיוק באותה שיטה.
  • 7:22 - 7:25
    אופייני לאן-קה-וו-דה.
  • 7:25 - 7:27
    הוריתי לסרוק את מרכזי הפליטים.
  • 7:27 - 7:29
    כל רוסי שנמצא ייחקר.
  • 7:29 - 7:32
    אך חשוב מכך, איך בדיוק הם
    מצאו את הבתים הבטוחים האלה?
  • 7:33 - 7:35
    אם יש לנו פריצת אבטחה נוספת,
    עלי לדעת זאת.
  • 7:35 - 7:38
    האם ולנטיין לא יתאים יותר לזה?
  • 7:38 - 7:40
    ולנטיין היה אחראי
    על הבתים הבטוחים.
  • 7:40 - 7:43
    זה צריך להיות מישהו
    שלא היה מעורב.
  • 7:43 - 7:48
    אני מתחיל לקבל את הרושם
    שירשתי ארגון שאנן מעט.
  • 7:48 - 7:51
    אשמח מאוד, מר פויל,
    אם תוכיח לי שאני טועה.
  • 7:56 - 7:58
    בבקשה.
  • 7:58 - 8:00
    תוכלי להביא עציץ אם תרצי,
  • 8:00 - 8:03
    אבל בלי תמונות משפחה.
    לא מעודדים זאת.
  • 8:03 - 8:06
    ותוכלי למשוך את ה"רויאל" שלך
    מחנות כלי הכתיבה. -רויאל?
  • 8:07 - 8:09
    "רויאל ארו".
    מכונת כתיבה.
  • 8:09 - 8:12
    תזדקקי לזה. מכתבים, דוחות,
    זה לעולם לא נפסק.
  • 8:12 - 8:15
    עברת את ההכשרה,
    לא?
  • 8:15 - 8:16
    זה השולחן שלך.
  • 8:16 - 8:19
    כעוזרתו של מר פויל,
    תעבדי באגף הזה.
  • 8:19 - 8:21
    מהי מהירות ההקלדה שלך?
    -אה, עשרים.
  • 8:21 - 8:24
    אני בטוחה שזה ישתפר
    עם התרגול.
  • 8:24 - 8:27
    יש רשיון נהיגה?
    -כן.
  • 8:27 - 8:28
    מיס בראון?
  • 8:28 - 8:31
    כשתתפני.
    -בהחלט, מר ולנטיין.
  • 8:33 - 8:36
    הייתי נזהרת ממנו.
    הוא שונא מצטרפים.
  • 8:36 - 8:38
    מצטרפים?
    -אנשים כמוך, חוששני.
  • 8:38 - 8:41
    ככה שאנו מכנים את החדשים,
    אבל בקרוב הוא יתרגל אליך.
  • 8:41 - 8:44
    אני פה כבר שלוש שנים
    והוא כמעט ידידותי!
  • 8:59 - 9:01
    איך את מסתדרת?
    -בינתיים הכל בסדר.
  • 9:02 - 9:06
    הנה העבודה הראשונה שלך.
    את תאהבי את זה.
  • 9:06 - 9:09
    שלושה עריקים רוסים, כולם נרצחו.
  • 9:09 - 9:12
    אני רוצה את התיקים של כל מי
    שהיה איתם בקשר וכל מה שרלוונטי.
  • 9:12 - 9:14
    מהר ככל שתרצי.
  • 9:14 - 9:16
    אם יש בעיה, שאלי את שרלוט.
  • 9:24 - 9:27
    אם נתחיל בקצה הזה...
    -בוקר טוב. -בוקר טוב.
  • 9:27 - 9:29
    ונתקדם מסביב...
  • 9:30 - 9:35
    זכור: אל תניח להם לנצח.
  • 9:36 - 9:37
    תבהיר היטב את הנקודה שלך
  • 9:37 - 9:42
    ואל תסתבך בוויכוח על משהו
    שאתה מכיר טוב מאוד, בסדר?
  • 9:43 - 9:44
    קדימה.
  • 9:55 - 9:56
    בוקר טוב!
  • 9:56 - 9:59
    אני המועמד שלך במפלגת
    העבודה בבחירות האמצע הקרובות.
  • 9:59 - 10:02
    רציתי לדבר איתך על הצעת חוק
    הבריאות הלאומי החדש שלנו.
  • 10:04 - 10:06
    עזוב. קדימה.
  • 10:08 - 10:12
    לורד ביווברוק אמר, "'האנגלים יצביעו
    רק לגבר שחובש כובע."
  • 10:12 - 10:13
    קח את שלי.
  • 10:16 - 10:18
    בוקר טוב,
    אני מועמד הלייבור שלך ב...
  • 10:28 - 10:31
    הבית הבא מלא באנשים
    שעדיין לא שוכנו מחדש.
  • 10:31 - 10:33
    נהדר, הם יתלהבו לראות אותנו!
  • 10:33 - 10:36
    סימנתי אחד או שניים מהם
    כמצביעים אפשריים.
  • 10:45 - 10:47
    הבית הזה?
    -ילדים, הגיע הזמן להיכנס!
  • 10:50 - 10:53
    בוקר טוב. אני המועמד שלך
    בבחירות האמצע הקרובות.
  • 10:53 - 10:55
    תהיתי אם אפשר להחליף מילה?
  • 10:55 - 10:59
    מצטערת, יקירי. אינני רוצה להיות
    גסת-רוח, אבל זה לא זמן טוב.
  • 10:59 - 11:03
    אני מצטער. יש משהו
    שאוכל לעשות כדי לעזור?
  • 11:03 - 11:05
    אני לא חושבת.
    -לכו לשטוף את הידיים!
  • 11:05 - 11:07
    את בטוחה?
  • 11:07 - 11:10
    אולי תוכל לשאול את המשטרה
  • 11:11 - 11:13
    מדוע איש לא מחפש את הבת שלי.
  • 11:13 - 11:16
    היא נעדרת. היא לא היתה בבית
    כבר שלושה ימים.
  • 11:17 - 11:19
    אולי היא אצל חברים?
    -לא, זה לא מתאים לה.
  • 11:19 - 11:21
    היא לא הגיעה לעבודה.
  • 11:21 - 11:23
    אמרו לי שהיא צריכה להיעדר
    עוד קצת,
  • 11:23 - 11:26
    לפני שיכריזו עליה כנעדרת.
  • 11:26 - 11:29
    אבל באותה מידה,
    אולי היא מתה.
  • 11:29 - 11:32
    פשוט לא אכפת להם מאנשים כמונו.
  • 11:32 - 11:36
    ובכן, בהחלט נעשה כמה
    בירורים עבורך, נכון, גלנוויל?
  • 11:36 - 11:38
    אה ...
    -מה שמה של בתך?
  • 11:38 - 11:40
    אוולין, אוולין גרין.
  • 11:41 - 11:43
    למה אמרת את זה?
  • 11:47 - 11:50
    זה עניין של המשטרה, אדם.
    זה לא קשור אלינו.
  • 11:51 - 11:53
    בואו ננסה פה.
  • 11:56 - 11:58
    אה, סליחה!
    -סליחה.
  • 12:00 - 12:01
    כן?
  • 12:05 - 12:08
    כל הכבוד.
    -אני חושבת שזה הכל.
  • 12:08 - 12:10
    והוספתי גם דו"ח משטרתי
    שהגיע אמש. התאבדות.
  • 12:11 - 12:13
    לא מזוהה, ככל הנראה רוסי.
  • 12:13 - 12:16
    אינני בטוחה אם זה
    רלוונטי או לא. -תודה.
  • 12:16 - 12:18
    עוד משהו?
    -לא.
  • 12:42 - 12:44
    אין תעודת זיהוי?
    -לא.
  • 12:44 - 12:47
    אין פנקס תלושים?
    -שום דבר.
  • 12:48 - 12:52
    מפרקי ידיו נחתכו,
    מה שמעיד על התאבדות ...
  • 12:53 - 12:57
    אבל יש לו שתי אצבעות שבורות,
    בליטה מכוערת על הראש
  • 12:57 - 13:00
    חבורה חמורה בצלעות
    וחתך עמוק בזרוע.
  • 13:00 - 13:03
    אז ברור שהוא היה
    מעורב במאבק כלשהו.
  • 13:03 - 13:05
    בהצהרתך בדו"ח המשטרה,
  • 13:05 - 13:08
    אתה אומר שלדעתך עקבו אחריו...?
  • 13:08 - 13:12
    חשבתי שראיתי לרגע מישהו.
    במדים.
  • 13:14 - 13:17
    ואתה חושב שהוא רוסי?
    -ייתכן. הוא מלמל משהו.
  • 13:17 - 13:20
    יכולתי להבין רק "עשר עין".
  • 13:20 - 13:22
    הוא כל הזמן אמר "עשר עין".
  • 13:23 - 13:26
    עשר עין? לא אתפלא
    אם הוא התאבד.
  • 13:26 - 13:28
    הרוסים עברו גהינום.
  • 13:29 - 13:31
    מה זה לדעתך?
  • 13:32 - 13:34
    נראה כמו קעקוע שהוסר.
  • 13:35 - 13:37
    מעניין מה יגרום
    למישהו לעשות את זה.
  • 13:37 - 13:39
    גסטאפו רוסי?
  • 13:46 - 13:49
    המת הזה, הרוסי שמצאתם
    ושלושת העריקים שלנו.
  • 13:49 - 13:53
    יש קשר ביניהם?
    -כן, זה אפשרי.
  • 13:54 - 13:58
    אולי הוא הרג אותם.
    אבל איך הוא מצא אותם?
  • 13:58 - 14:01
    זה בדיוק הגיע ממשרד החוץ.
  • 14:01 - 14:04
    מתרגמת במחלקה הרוסית שלהם,
    אוולין גרין,
  • 14:04 - 14:06
    לא הגיעה לעבודה כבר יומיים,
  • 14:06 - 14:09
    ולבעלה אין מושג איפה היא.
  • 14:09 - 14:12
    היא היתה מקשרת עם העריקים,
    והכירה את כתובות הבתים הבטוחים.
  • 14:12 - 14:15
    צירוף מקרים שהיא נעדרת
    אינך חושב כך?
  • 14:15 - 14:18
    תבדוק את זה בשבילי, טוב?
  • 14:20 - 14:23
    נעליים חדשות? -מוצאות חן בעיניך?
    הן פופולריות ביותר.
  • 14:23 - 14:26
    קוראים להן "מכסחות התלושים".
    -באמת? למה?
  • 14:26 - 14:29
    במקום נעל אחת ב-5 תלושים,
    את מקבלת שלוש נעליים!
  • 14:29 - 14:30
    תראי.
  • 14:31 - 14:35
    נעל עקב גבוה שהופכת
    לנעל יומיומית סבירה...
  • 14:35 - 14:36
    ויש עוד...
  • 14:36 - 14:40
    עם קשת קטנה מקדימה
    והעקבים חוזרים...
  • 14:44 - 14:45
    נעל שמתאימה לשמלה!
  • 14:48 - 14:52
    את יודעת מהו האן-קה-וו-דה?
    -הגסטאפו הרוסי, אדוני.
  • 14:52 - 14:54
    נכון.
    יש להם סמל, דרגות.
  • 14:54 - 14:56
    תראי אם תוכלי
    להשיג תמונה של זה.
  • 14:58 - 14:59
    ספר חום, מדף עליון.
  • 15:01 - 15:05
    הרוסית שלך די טובה, לא?
    -טובה מאוד, אדוני.
  • 15:06 - 15:10
    "עשר עין" היא
    מילה או ביטוי רוסי?
  • 15:11 - 15:14
    לא מוכר לי.
    איך מאייתים את זה?
  • 15:14 - 15:17
    ובכן...
    אולי?
  • 15:17 - 15:20
    לא שמעתי מילה כזאת.
    איפה שמעת את זה?
  • 15:20 - 15:22
    מילותיו האחרונות של אדם גוסס.
  • 15:22 - 15:25
    בבקשה.
    -מי הוא היה? -לא יודע.
  • 15:26 - 15:29
    עשר עין?
    אולי זה לא רוסי?
  • 15:29 - 15:33
    אולי זו "אנטנה"
    או "אנתוני" או "מכחיש"?
  • 15:33 - 15:35
    מדוע אתה חושב
    שהוא היה רוסי?
  • 15:36 - 15:40
    הוא... נראה שהוא
    היה חבר באן-קה-וו-דה.
  • 15:42 - 15:44
    לחזור לעבודה!
    -תודה.
  • 15:45 - 15:47
    אני אמשיך לעבוד על זה, אדוני.
  • 15:51 - 15:54
    עמדנו לאכול ארוחת ערב.
    הכל נראה כרגיל.
  • 15:54 - 15:58
    ישבתי כאן, קראתי בעיתון,
    ואז הטלפון צלצל.
  • 15:58 - 16:02
    אוולין ענתה, ושמעתי אותה
    אומרת רק, "כן".
  • 16:03 - 16:07
    ואז שמעתי אותה עולה למעלה
    וכעבור רגע יורדת...
  • 16:07 - 16:08
    אל הכניסה.
  • 16:08 - 16:11
    קראתי לה,
    אבל היא לא ענתה.
  • 16:11 - 16:15
    אז אחרי רגע באתי אחריה
    אל הכניסה כדי לבדוק,
  • 16:16 - 16:21
    והיא נעלמה. הדלת
    היתה פתוחה והיא פשוט נעלמה.
  • 16:23 - 16:26
    מתי זה היה?
    -בערך ב-6:30.
  • 16:26 - 16:31
    זאת היא?
    -כן, בירח הדבש שלנו.
  • 16:34 - 16:36
    התקשרתי לאחותה.
  • 16:36 - 16:39
    הוריה מתו, אז זה המקום
    הראשון שאליו היתה הולכת,
  • 16:39 - 16:41
    אבל היא לא ידעה דבר.
  • 16:41 - 16:44
    ראיתי בתיק שלה שהיא היתה
    קומוניסטית בקיימברידג'. זה נכון?
  • 16:45 - 16:47
    היא התנערה מכל
    הדברים האלה לפני שנים.
  • 16:49 - 16:53
    אני יודע שהיא חשודה.
    אחרת לא היית כאן.
  • 16:54 - 16:57
    אבל אני מבטיח לך
    שאשתי מתעבת את הקומוניזם.
  • 16:58 - 17:02
    אז אתה לא יכול לחשוב
    על שום סיבה לעזיבתה?
  • 17:05 - 17:10
    חשבתי במשך זמן מה...
    שאולי יש לה מישהו אחר.
  • 17:12 - 17:14
    היא הלכה ונעשתה מרוחקת.
  • 17:16 - 17:21
    אינני יכול לומר בוודאות,
    אבל מרגישים את הדברים האלה, לא?
  • 17:22 - 17:25
    גם אם לא רוצים להאמין בהם.
  • 17:27 - 17:29
    היא אמרה שהוא
    אפילו לא חזר הביתה!
  • 17:29 - 17:31
    אף אחד לא אמר
    שזה יהיה קל.
  • 17:32 - 17:35
    הבעיה היא שהם מאשימים
    את הלייבור בכל המחסור.
  • 17:35 - 17:38
    החיים נעשים קשים יותר.
    זו האמת.
  • 17:40 - 17:43
    עלינו להמתיק את
    הגלולה המרה בקצת סוכר.
  • 17:43 - 17:47
    עליך לפנות לטוב שבהם, אדם,
    לתחושת הקהילה.
  • 17:48 - 17:53
    תגיד להם שהמלחמה אולי נגמרה,
    אבל שכולנו עלינו יחד בזה.
  • 17:53 - 17:56
    אני לא חושבת שצריך
    לדבר שוב על המלחמה.
  • 17:56 - 17:58
    תזכיר להם רק את צ'רצ'יל.
  • 17:58 - 18:00
    סאם צודקת.
    עלי לדבר על העתיד.
  • 18:00 - 18:02
    אנשים לא רוצים
    שהדברים יהיו כמו פעם,
  • 18:02 - 18:03
    אני יודע שלא.
  • 18:03 - 18:06
    אם אנשים יבינו מה המשמעות
    של שירות בריאות לאומי
  • 18:06 - 18:07
    להם ולמשפחותיהם,
  • 18:08 - 18:11
    אני לא חושב שהם יטרקו
    בפנינו דלתות. באמת שלא.
  • 18:19 - 18:21
    סליחה, מה אתם עושים?
    -מצטערים, גברתי. פקודות. -רגע!
  • 18:21 - 18:24
    עלינו לקחת אותו.
    -אנא!
  • 18:35 - 18:37
    הם פשוט התפרצו ולקחו אותו.
  • 18:37 - 18:40
    המשטרה? -לא, לא המשטרה.
    שני חיילים.
  • 18:41 - 18:42
    מניין הם היו?
  • 18:44 - 18:47
    ניפגש רעננים על הבוקר?
    -אכן. -תישן טוב.
  • 18:54 - 18:58
    אני חוששת שזה נזיד משאריות.
    אני מאשימה את הממשלה!
  • 19:02 - 19:06
    כשעברתי על דרך וילברפורס,
    פגשתי אישה בשם גברת גרין.
  • 19:06 - 19:10
    שתי משפחות גרו בחדר הקדמי
    של הבית המופצץ שלה,
  • 19:10 - 19:12
    ונוסף על זה,
  • 19:12 - 19:16
    הבת של האישה המסכנה הזו
    נעלמה ואיש לא עושה דבר בנידון.
  • 19:16 - 19:20
    ואילו נבחרתי, אני פשוט מרגיש
    שאוכל לתרום לחייהם של האנשים האלה.
  • 19:20 - 19:23
    אני יודעת שתוכל,
    ואתה תעשה זאת.
  • 19:25 - 19:28
    את חושבת שתוכלי להצטרף לקמפיין?
  • 19:28 - 19:31
    זוג נשוי יחד.
    אולי הם יגיבו אחרת.
  • 19:31 - 19:32
    בטח.
  • 19:34 - 19:35
    אראה אם ​​אוכל להשתחרר בבקרים.
  • 19:44 - 19:46
    פויל.
    -זה ד"ר רוס.
  • 19:46 - 19:48
    קיוויתי שעדיין תהיה שם.
  • 19:48 - 19:51
    אמרת לי להתקשר אם יהיה
    משהו שעליך לדעת.
  • 19:51 - 19:54
    היה לנו אירוע של חטיפת גופה.
  • 19:54 - 19:57
    ידידנו הרוסי.
    -מתי זה קרה?
  • 19:57 - 20:00
    הערב.
    הצבא לקח את גופתו.
  • 20:00 - 20:04
    יש עוד משהו. זה אולי
    לא חשוב, אבל...
  • 20:05 - 20:09
    אוכל להראות לך בבוקר משהו?
    לא בבית החולים.
  • 20:09 - 20:10
    איפה אתה מציע?
  • 20:33 - 20:35
    גברת רוס?
    -כן.
  • 20:36 - 20:37
    אה...
  • 20:37 - 20:39
    אז הוא לא אמר שאני בא?
  • 20:39 - 20:43
    לא.
    הוא עבד כל הלילה.
  • 20:43 - 20:48
    הוא נסחף, ולפני שהוא מבין,
    מגיע הזמן לארוחת הבוקר.
  • 20:48 - 20:49
    אקרא לו.
  • 20:51 - 20:54
    איאן. מישהו בא אליך!
  • 20:56 - 20:59
    פשוט תרד למטה,
    זו הדלת השניה מימין.
  • 21:00 - 21:01
    הלו?
  • 21:03 - 21:05
    הלו? כן.
  • 21:08 - 21:11
    איכפת לך מאוד אם
    שנתקשר בחזרה עוד מעט?
  • 21:19 - 21:20
    שלום?
  • 21:43 - 21:46
    יקירי, בית החולים בטלפון.
  • 21:48 - 21:49
    איאן?
  • 21:52 - 21:53
    איאן?
  • 22:01 - 22:03
    גב' רוס?
  • 22:25 - 22:27
    מעולם לא ראיתי דבר כזה.
  • 22:27 - 22:30
    נראה שהוא עטף את
    אקדח הקולט הזה במגבת
  • 22:30 - 22:31
    כדי לעמעם את הצליל.
  • 22:32 - 22:33
    האישה לא שמעה דבר.
  • 22:34 - 22:36
    אינך מסכים?
  • 22:38 - 22:42
    ובכן, הייתי אומר שעדיף להתנגד
    לקפיצה למסקנות...
  • 22:42 - 22:46
    ולהימנע מזיהום זירת פשע
    פוטנציאלית.
  • 22:50 - 22:54
    ובכן, בעיני, מר פויל,
    זה נראה ברור כבדולח.
  • 22:54 - 22:56
    התאבדות.
  • 22:57 - 23:01
    אומרים לי שזה נפוץ בימינו
    כמו פנקס תלושים מזויף.
  • 23:08 - 23:11
    ידעת שבעלך החזיק באקדח?
  • 23:11 - 23:15
    לא.
    הוא שנא אלימות.
  • 23:17 - 23:20
    כמה זמן שניכם ביחד
    בדיוק?
  • 23:20 - 23:24
    נישאנו בגרמניה
    ממש כשהיטלר עלה לשלטון,
  • 23:25 - 23:30
    אך נאלצנו להיפרד תחת
    חוק הגירושין-חובה שלהם.
  • 23:30 - 23:32
    אז את לא גב' רוס?
  • 23:34 - 23:37
    עמדנו להינשא מחדש בשבוע הבא.
  • 23:39 - 23:40
    האם אני מבין את זה נכון?
  • 23:40 - 23:44
    כרגע את לא נשואה למנוח,
    אלא מאורסת?
  • 23:45 - 23:46
    כן.
  • 23:47 - 23:49
    ובמה את עוסקת בדיוק?
  • 23:50 - 23:51
    גם אני רופאה...
  • 23:52 - 23:56
    או שהייתי,
    לפני שבוטל הרישיון שלי.
  • 23:56 - 23:58
    על יסוד מה?
  • 24:01 - 24:03
    על יסוד היותה יהודיה?
  • 24:08 - 24:11
    ו... כמה זמן היה
    ד"ר רוס במרתף?
  • 24:14 - 24:16
    כל הלילה.
    -רבתם? -לא!
  • 24:17 - 24:20
    לא, לעתים קרובות הוא
    עבד עד מאוחר. -את בטוחה?
  • 24:21 - 24:23
    לא נדיר שרגשות משתנים.
  • 24:23 - 24:26
    האם ייתכן שבעלך אולי הרגיש
    לכוד בחובת הנישואין
  • 24:26 - 24:33
    וזה היה המפלט שלו? -נלחמתי
    להישאר בחיים כדי להיות איתו.
  • 24:34 - 24:39
    נלחמתי בכל נימי נפשי.
  • 24:40 - 24:44
    הוא לא היה מעולל לי את זה.
    הוא לא היה מעולל לי את זה!
  • 24:52 - 24:54
    נראה לי שזה יספיק בינתיים,
    לא?
  • 25:17 - 25:19
    אינני חושב שזו התאבדות.
  • 25:20 - 25:21
    מדוע בדיוק?
  • 25:21 - 25:23
    ובכן, הוא עמד להתחתן,
  • 25:23 - 25:26
    הוא התקשר אלי אמש
    כדי לארגן פגישה הבוקר,
  • 25:26 - 25:28
    היה לו חשוב מאוד שניפגש,
  • 25:28 - 25:31
    האקדח נמצא בידו הימנית,
    ד"ר רוס היה שמאלי.
  • 25:31 - 25:35
    לכל הפחות, זה חשוד.
  • 25:41 - 25:44
    מה שאנו רוצות לדעת, מר וויינרייט,
  • 25:44 - 25:47
    הוא מתי ההקצבות האלה
    יסתיימו סוף-סוף?
  • 25:47 - 25:50
    נראה שזכינו במלחמה
    אך הפסדנו את השלום.
  • 25:50 - 25:53
    אני מסכים. מאז ארה"ב הפסיקה
    את "השאל-החכר" קשה לכולנו.
  • 25:53 - 25:56
    אך בכוונתנו להשקיע במדינה,
    לבנות בתים חדשים,
  • 25:56 - 25:57
    ליצור מקומות עבודה.
  • 25:57 - 25:59
    אני באמת מאמין
    שצפוי לנו עתיד מזהיר.
  • 25:59 - 26:02
    אבל מה עם היום,
    כאן ועכשיו?
  • 26:02 - 26:05
    הקצב שלנו ישן בחנות שלו
    עם רובה ציד טעון.
  • 26:05 - 26:07
    הוא עד כדי כך חושש מגנבים.
  • 26:07 - 26:13
    לפחות אם הוא יירה בגנב
    נקבל סוף-סוף חזיר מעושן!
  • 26:28 - 26:29
    תודה רבה, גבירותי.
  • 26:34 - 26:36
    סאם היא נכס אמיתי.
  • 26:36 - 26:38
    תוציא אותה לסיורי הקמפיין
    הרבה ככל האפשר.
  • 26:38 - 26:41
    האם נוכל לקבל תמונה
    של אשתו של המועמד
  • 26:41 - 26:45
    עם הקצבת הלחם הממשלתי החדשה?
    -כמובן.
  • 26:50 - 26:53
    אלך להביא את סאם.
    -תודה.
  • 26:56 - 26:58
    מה זה היה?
    -אני לא יודעת!
  • 26:58 - 27:00
    לחם, כנראה!
  • 27:00 - 27:02
    זו האישה שסיפרתי לך עליה,
    גב' גרין.
  • 27:02 - 27:06
    ביתה נעדרת. -כן. לפי
    איך שהיא נראית, היא עדיין נעדרת.
  • 27:06 - 27:08
    אמרתי שאעזור לה.
    פשוט לא היה לי זמן.
  • 27:08 - 27:10
    מסכנה.
  • 27:21 - 27:25
    עשי לי טובה.
    תני את זה למר ולנטיין בשבילי?
  • 27:41 - 27:42
    - אוולין גרין -
  • 27:54 - 27:56
    אוולין גרין?
  • 27:57 - 27:59
    היא בברלין,
    באזור הרוסי?
  • 28:00 - 28:02
    זה לא ייתכן,
    אני לא מאמין!
  • 28:03 - 28:04
    כן?
  • 28:07 - 28:08
    אבדוק.
  • 28:11 - 28:13
    כן?
    עוד משהו?
  • 28:13 - 28:14
    לא, אדוני.
  • 28:16 - 28:18
    לא, לא אתה,
    דיברתי עם מישהו אחר.
  • 28:18 - 28:22
    מה המקור שלך?
    ברלין?
  • 28:30 - 28:32
    כאן ולנטיין, כן.
  • 28:32 - 28:35
    הנערה שהעברנו אליך,
    תצטרך לשחרר אותה.
  • 28:36 - 28:40
    אז אני מציע שתמצא פתרון אחר.
  • 28:43 - 28:44
    זה לא מספיק טוב!
  • 28:44 - 28:47
    אני צריך לדעת איך
    האישה הזו הגיעה עד לברלין
  • 28:47 - 28:49
    ולתוך האזור הרוסי,
    לשם השמים!
  • 28:49 - 28:51
    אני לא יודע אדוני,
  • 28:51 - 28:54
    אם כי עם כל הכבוד,
    הייתי אומר שזה היה משרד החוץ.
  • 28:54 - 28:56
    כלומר?
    -אוולין גרין עבדה עבורם.
  • 28:56 - 28:59
    אם היא העבירה מידע,
    הם היו צריכים להבחין בכך.
  • 28:59 - 29:02
    היא לא קיבלה אישור מתאים
    וזה תלוי בנו.
  • 29:02 - 29:05
    לפחות אנו יודעים מי
    הסגיר את הבתים הבטוחים.
  • 29:06 - 29:08
    וזה כל מה שאנו יודעים, ולנטיין?
  • 29:09 - 29:12
    אתה מסתיר ממני משהו?
    -ממש לא!
  • 29:13 - 29:15
    אנו חוקרים את כולם במחלקה
    שלה כדי לראות אם הם יודעים משהו.
  • 29:15 - 29:18
    ואם יש עוד תפוחים רקובים,
    נמצא אותם.
  • 29:18 - 29:22
    ואולי הפעם,
    לפני שיהיה מאוחר מדי.
  • 29:32 - 29:34
    רק רגע, מיס בראון?
  • 29:35 - 29:38
    תוכלי ליידע אותי
    לגבי מה שפויל עושה?
  • 29:38 - 29:39
    מר פויל?
  • 29:39 - 29:42
    הוא עדיין לא אחד מאיתנו.
    הוא עדיין מתלמד.
  • 29:47 - 29:50
    זה הכל.
    -אני מבינה.
  • 30:02 - 30:04
    שלום.
  • 30:09 - 30:12
    מדוע זכיתי לכבוד של
    ארוחת צהריים עם אשתי היפה?
  • 30:16 - 30:19
    ראיתי היום משהו
    בעבודה שעשוי לעניין אותך.
  • 30:19 - 30:21
    כל עוד זה לא סודי ביותר.
  • 30:23 - 30:24
    למעשה, זה כן.
  • 30:25 - 30:28
    ראיתי תיק על נערה
    בשם אוולין גרין.
  • 30:28 - 30:30
    האם זה לא שמה
    של הנערה שנעלמה?
  • 30:31 - 30:33
    תיק של האמ-איי-5.
  • 30:34 - 30:37
    אם המסמך הזה סודי,
    את בכלל אמורה לספר לי עליו?
  • 30:37 - 30:40
    לא, אסור לי.
    ממש לא.
  • 30:42 - 30:44
    אבל הייתי חייבת לספר לך.
  • 30:46 - 30:48
    מה תעשה בקשר לזה?
  • 30:52 - 30:54
    אני חושבת שעלינו לדבר
    עם מר פויל.
  • 31:02 - 31:04
    ד"ר רוס היה אדם
    טוב לב כל-כך.
  • 31:06 - 31:09
    אתה יודע מה? אני לא יכולה
    להתגבר על מה שקרה לו.
  • 31:09 - 31:12
    הוא נראה בסדר גמור.
  • 31:13 - 31:17
    אחרי כל הסבל שראיתי,
    אפשר לחשוב שהתרגלתי לזה.
  • 31:18 - 31:19
    הוא ואני קבענו פגישה הבוקר.
  • 31:19 - 31:22
    הוא היה להוט לדבר איתי על משהו.
  • 31:22 - 31:25
    יש לך מושג מה זה עשוי להיות?
    -לא.
  • 31:26 - 31:28
    לא ראיתי אותו
    אחרי שהוא הוזעק.
  • 31:28 - 31:30
    היתה תאונת דרכים ליד ברטון הול.
  • 31:30 - 31:33
    הוא היה צריך לטפל שם במישהו.
  • 31:33 - 31:34
    ברטון הול?
  • 31:34 - 31:38
    זה כמה קילומטרים דרומית לכאן.
    זה היה מחנה צבא בזמן המלחמה.
  • 31:39 - 31:43
    מה זה עכשיו?
    -אני לא בטוחה.
  • 31:56 - 31:59
    סליחה. זהו רכוש ממשלתי.
    עלי לדרוש ממך להסתובב ולחזור.
  • 31:59 - 32:02
    אפשר לדבר עם האחראי?
  • 32:02 - 32:04
    לא, אדוני.
    -אני עם...
  • 32:04 - 32:06
    אני מבין, אדוני,
    אבל בכל זאת לא.
  • 32:06 - 32:08
    לא בלי האישור המתאים.
    -אני מבין.
  • 32:08 - 32:12
    תוכל בבקשה להסתובב
    ולחזור? -אני מבין, תודה.
  • 32:13 - 32:16
    אמ-איי-5.
    עין עשר תצטרך לדעת על זה.
  • 32:40 - 32:42
    בוקר טוב.
    -בוקר טוב.
  • 32:47 - 32:51
    יקירי, אחרי הבחירות,
    כשהכל יירגע,
  • 32:51 - 32:54
    חשבתי שאולי אקח קורס
    בשפה זרה בבית הספר ברליץ.
  • 32:54 - 32:58
    בהחלט נראה שהמצב יירגע.
    לפחות מבחינתנו.
  • 32:58 - 33:01
    "אשתו של מועמדת הלייבור
    מצטרפת לקמפיין השמרנים".
  • 33:01 - 33:02
    מה זה?
  • 33:02 - 33:06
    מתלוננים שכיכרות הלחם שהממשלה
    מייצרת הולכות וקטנות, מה שנכון.
  • 33:08 - 33:09
    אוי, אדם!
    אני כל-כך מצטערת.
  • 33:11 - 33:13
    לא היה לי מושג שאנשים
    יכולים להיות כל-כך ערמומיים.
  • 33:13 - 33:15
    פוליטיקה, סאם.
    מוטב שתתרגלי לזה.
  • 33:18 - 33:21
    אל תדאגי. אני בטוח
    שנפתח עור עבה יותר.
  • 33:24 - 33:28
    אם תשמע משהו על בתה
    של גברת גרין, תודיע לי?
  • 33:28 - 33:30
    עכשיו הדאגת גם אותי.
  • 33:41 - 33:43
    היכנס. אני רק מתכונן.
  • 33:43 - 33:46
    שמעת משהו על
    הנערה מדרך וילברפורס?
  • 33:46 - 33:49
    הנעדרת?
    לא, לא.
  • 33:49 - 33:51
    נוכל לעבור שם אחר כך,
    לראות מה שלומה של האם?
  • 33:51 - 33:53
    למה? היא אפילו לא
    תצביע ללייבור.
  • 33:53 - 33:56
    לא בהצבעה שלה אני מתעניין, גלנוויל
    אלא בה.
  • 33:59 - 34:02
    אני חושב שאתה צריך
    להתרכז בקמפיין הזה.
  • 34:02 - 34:05
    כי מצפה לך עבודה קשה.
    -ראיתי את זה.
  • 34:05 - 34:08
    כן?
    -עבדו עליה לגמרי.
  • 34:08 - 34:12
    אבל אל דאגה,
    גם יש לי כמה תחבולות.
  • 34:12 - 34:15
    מסתבר שהמועמד הטורי שלנו
    הרוויח מהמלחמה.
  • 34:15 - 34:17
    הוא ישב בשקט
    ועשה הון מחלב מרוכז.
  • 34:17 - 34:20
    הוא ניסה להסתיר את זה.
  • 34:20 - 34:23
    אזרוק מילה לכתב מקומי.
    זה אמור להפסיד לו כמה קולות.
  • 34:23 - 34:26
    לא נכנסתי לפוליטיקה
    לשחק משחקים, גלנוויל.
  • 34:26 - 34:30
    אני רוצה חברה שמטפלת
    במי שלא יכולים לדאוג לעצמם.
  • 34:30 - 34:34
    אבל אם לא תנצח,
    המדיניות תהיה שלהם ולא שלנו.
  • 34:34 - 34:37
    אם נצחון פירושו להחליף את
    העקרונות שלי, אני מעדיף להפסיד.
  • 34:43 - 34:46
    נעשה את זה ישר כמו סרגל
    או בכלל לא.
  • 34:51 - 34:56
    יעזור לקבל גישה למקום.
    -מיס פירס? -זה לא יהיה קל.
  • 34:56 - 35:00
    למה לא? מה בדיוק
    הפונקציה של ברטון הול?
  • 35:00 - 35:05
    הם מצותחים לקשר הסובייטי,
    מחלצים אותות קריאה, תדרים,
  • 35:05 - 35:07
    מעבירים הודעות לאמריקאים.
  • 35:07 - 35:10
    הם אוהבים לשמור על פרטיות.
  • 35:10 - 35:14
    קצת שיתוף פעולה בין-מחלקתי
    עשוי להיות הגיוני בנסיבות אלה?
  • 35:14 - 35:16
    מה אתה מקווה למצוא?
  • 35:16 - 35:19
    לא בלתי-סביר שיש קשר
    בין המקום לרוסי המת.
  • 35:19 - 35:22
    זה הכרחי? אנו יודעים
    שאוולין גרין היא הדליפה שלנו.
  • 35:22 - 35:26
    ייתכן שהיא הדליפה. אבל
    איך היא ידעה מתי להיעלם?
  • 35:27 - 35:29
    שלושה עריקים מתים בהשגחתה.
  • 35:29 - 35:32
    היא ידעה שזה רק עניין
    של זמן עד שנמצא אותה!
  • 35:32 - 35:36
    ובכן, העיתוי שלה היה מושלם.
    ניחוש מוצלח או שהודיעו לה?
  • 35:47 - 35:50
    אני מצטערת על הבלגן.
    קצת צפוף כאן.
  • 35:50 - 35:52
    אנו עדיין מחכים לפיצויים.
  • 35:52 - 35:54
    אני מתכוון לעשות משהו
    בקשר לכך אם איבחר.
  • 35:55 - 35:59
    יפה מצידך שבאת, אבל אני
    רוצה שתדע שאינני אדם פוליטי.
  • 35:59 - 36:02
    אלפרד שלי היה איש לייבור.
  • 36:02 - 36:05
    אני לא זוכרת מתי לאחרונה
    הצבעתי בעד משהו.
  • 36:05 - 36:08
    לא באתי לסחוט הצבעה.
    רק רציתי לראות מה שלומך.
  • 36:08 - 36:12
    אבל גם אם לא מצביע בעדי,
    את עדיין צריכה להצביע.
  • 36:12 - 36:14
    בשביל זה נלחמנו.
  • 36:21 - 36:24
    איבדתי את אלפרד בסוף המלחמה.
  • 36:24 - 36:28
    הוא היה על שולת מוקשים
    כשזו הוטבעה בידי צוללת.
  • 36:28 - 36:31
    יומיים במים לפני שאספו אותו.
  • 36:32 - 36:36
    הוא חטף דלקת ריאות.
    נפטר ביום הנצחון.
  • 36:37 - 36:40
    אני לא יודעת מה אעשה
    אם אאבד גם את אוולין.
  • 36:40 - 36:42
    פשוט אין שום סיבה להמשיך,
    יש?
  • 36:42 - 36:44
    בבקשה, אל תחשבי ככה.
  • 36:44 - 36:49
    תמיד יש סיבה.
    שמעת מהמשטרה?
  • 36:49 - 36:51
    לא, אף מילה.
  • 36:52 - 36:56
    אז אלך לדבר איתם בעצמי על זה.
  • 36:57 - 36:59
    אני בטוח שהם ימצאו אותה.
  • 36:59 - 37:02
    קרה לה משהו נורא.
    אני מרגישה את זה.
  • 37:07 - 37:10
    טעים מאוד.
    תודה.
  • 37:12 - 37:15
    היה משהו שרצינו
    לדבר איתך עליו. -והוא?
  • 37:16 - 37:17
    טוב...
  • 37:18 - 37:22
    לאחת מהבוחרות של אדם
    יש בת, שנעדרת מזה זמן.
  • 37:22 - 37:25
    האישה מבולבלת,
    כי אין לה מושג מה קרה לה
  • 37:25 - 37:28
    ונראה שהמשטרה
    לא עושה כלום בנידון.
  • 37:28 - 37:31
    חשבנו שאולי תוכל לעזור.
  • 37:31 - 37:33
    ולמה אתם חושבים כך?
  • 37:33 - 37:38
    אתמול במשרד נתקלתי בטעות
    בתיק על האישה הנעדרת.
  • 37:38 - 37:41
    חשבנו שזה יכול להיות
    רמז כדי למצוא אותה.
  • 37:41 - 37:44
    מה הכוונה של "בטעות"?
  • 37:46 - 37:51
    מר ולנטיין ביקש את התיק.
    הצצתי בו.
  • 37:53 - 37:57
    ובכן, מידע על תיק בשירות
    אינו מיועד לדיון ציבורי.
  • 37:57 - 38:00
    אני לא חופשי לדבר על כך
    וגם אתם לא. אלה החוקים.
  • 38:02 - 38:04
    אז מה עוד גילית?
  • 38:07 - 38:09
    שהיא עובדת במשרד החוץ.
  • 38:10 - 38:13
    מה שמה?
    -גרין. אוולין גרין.
  • 38:15 - 38:17
    זו אשמתי, אדוני.
  • 38:17 - 38:19
    מר פויל צודק. זה לא משהו
    שכדאי לנו להסתבך בו.
  • 38:19 - 38:21
    היא תהיה אחת הבוחרים שלך.
  • 38:21 - 38:25
    נראה שלאף אחד לא אכפת לה
    שהיא נעלמה! -לי כן.
  • 38:26 - 38:28
    תשאירו את זה לי.
  • 38:33 - 38:35
    אל תפתחי תיקים
    אלא אם כן מבקשים ממך.
  • 38:35 - 38:37
    את עלולה להכניס את עצמך לצרות.
  • 38:37 - 38:39
    לא התכוונתי.
  • 38:39 - 38:42
    הרגשתי שאני מוכרחה
    כשראיתי את השם.
  • 38:42 - 38:45
    וגם שמעתי את מר ולנטיין
    מבקש משרלוט
  • 38:45 - 38:48
    לדווח ​​לו איך מתקדמת
    החקירה שלך.
  • 38:48 - 38:50
    למה הוא לא יכול פשוט
    לשאול אותך בעצמו?
  • 38:52 - 38:54
    אני מבין.
  • 39:27 - 39:32
    מר פויל, מקדונלד. רב סרן
    ג'יימס מקדונלד. מה שלומך?
  • 39:32 - 39:35
    זהו קולונל גאלט.
    הוא אחראי על התחנה.
  • 39:35 - 39:36
    שלום. שנמשיך?
  • 39:38 - 39:40
    יש לך בוודאי חברים
    בחלונות הגבוהים, מר פויל,
  • 39:40 - 39:42
    אם אישרו לך
    סיור מודרך כזה.
  • 39:42 - 39:45
    אני מעריך מאוד את זה
    שהקדשת מזמנך, תודה.
  • 39:45 - 39:48
    כפי שאני בטוח שאתה יודע,
    תפקידנו הוא לאסוף שידורים
  • 39:48 - 39:51
    שאחר כך מוצפנים ונשלחים לניתוח.
  • 39:52 - 39:54
    זה צריף ההאזנה שלנו.
  • 39:54 - 39:58
    עליו להיות מרוחק מאה מטר
    מהבניין הראשי כדי למזער הפרעות.
  • 40:00 - 40:02
    שנמשיך?
    -כן, כמובן.
  • 40:17 - 40:20
    השגיחו על הגברת הצעירה, בסדר?
  • 40:21 - 40:24
    מדוע שלא נראה למר פויל
    את חדר התמלול?
  • 40:24 - 40:26
    אחרי הכל, זמננו קצר.
  • 40:29 - 40:30
    צר לי, מר פויל.
  • 40:30 - 40:34
    אל תתרגש מקולונל גאלט.
    כזה הוא.
  • 40:39 - 40:40
    מכאן.
  • 40:47 - 40:49
    הנה המקום.
  • 40:54 - 40:58
    הרבה ממה שאנחנו מיירטים
    אנו מתמללים פה בכתב יד
  • 40:58 - 41:01
    ואז שולחים זאת לבלצ'לי פארק
    בשליח על אופנוע.
  • 41:01 - 41:04
    כפי שאתה רואה,
    הכל טכני למדי וקצת משעמם.
  • 41:04 - 41:06
    ממש לא.
    -מרתק.
  • 41:06 - 41:09
    זאת פשוט הכתבה,
    לא, קולונל?
  • 41:09 - 41:12
    העבודה הקשה נעשית
    על ידי הפצחנים.
  • 41:15 - 41:19
    החדר מאויש 24 שעות
    ביממה, 365 יום בשנה.
  • 41:19 - 41:23
    זה הכל.
    -ושאר הבית?
  • 41:23 - 41:24
    בקומה העליונה,
    מגורי שינה לגברים.
  • 41:24 - 41:27
    ציוד רדיו במרתף.
    מחוץ לתחום, אני חושש.
  • 41:27 - 41:32
    אם להיות כנה, רק סבך של חוטים
    וקופסאות קטנות שמצפצפות. תשתה משהו?
  • 42:01 - 42:03
    אז אתה מבין,
  • 42:03 - 42:07
    שמה שאנו עושים כאן
    חיוני לביטחון הלאומי. -תודה.
  • 42:07 - 42:11
    מובן מאליו שתשמור על סודיות.
    -כמובן.
  • 42:27 - 42:29
    יש רק שאלה אחת.
    -והיא?
  • 42:29 - 42:34
    ניסינו לזהות סוכן רוסי חשוד
    שהופיע בבית חולים לא רחוק מכאן.
  • 42:34 - 42:37
    יש לך מושג
    מי הוא עשוי להיות?
  • 42:37 - 42:39
    באמת?
    זה מדאיג.
  • 42:39 - 42:43
    כבר לא. הוא מת.
    ככל הנראה התאבדות.
  • 42:43 - 42:45
    ורופא בדיוק אותו בית חולים
    כך קרה,
  • 42:45 - 42:50
    נמצא גם הוא מת.
    ד"ר רוס, אומר לכם משהו?
  • 42:50 - 42:53
    רוס.
    -לא.
  • 42:53 - 42:56
    שוב, לא מוכר.
    צר לי.
  • 42:59 - 43:01
    סלח לי.
  • 43:34 - 43:37
    מקדונלד!
    -פויל?
  • 43:43 - 43:44
    מר פויל?
  • 43:45 - 43:47
    אה, הנה אתה!
  • 43:47 - 43:49
    סליחה.
    שכחתי את כובעי.
  • 43:49 - 43:54
    מכאן, בבקשה. -כן, כמובן.
    תודה, מאיר עיניים מאוד.
  • 43:56 - 43:59
    במרתף התרחש משהו
    שלא היה חלק מהסיור.
  • 43:59 - 44:03
    והפעילות בחדר התמלול
    בבירור סייעה לי.
  • 44:03 - 44:05
    כן.
    יש משהו מוזר במקום.
  • 44:05 - 44:08
    ראית שם נשים?
  • 44:08 - 44:11
    לא.
    -מצאתי את זה.
  • 44:11 - 44:15
    מה זה?
    -זו הקשת מזוג תלושים.
  • 44:15 - 44:16
    מה אלה?
    -נעליים.
  • 44:16 - 44:21
    כל הבנות נועלות אותן.
    אבל לא נראתה שום אישה.
  • 44:22 - 44:25
    אגב, "עין עשר" מתברר
    שזה "עין פח".
  • 44:25 - 44:28
    וזה הכינוי שניתן
    לגבר עם מונוקל. -אה!
  • 44:28 - 44:31
    תודיעי לשרלוט, נכון?
    -כמובן.
  • 44:43 - 44:46
    זהו מר פויל ועוזרתו.
    הם עבדו במשטרה.
  • 44:46 - 44:47
    שבו בבקשה.
  • 44:48 - 44:51
    קיווינו שתוכלי לספר לנו
    קצת על הבת שלך?
  • 44:52 - 44:55
    כבר סיפרתי למשטרה הכל.
  • 44:55 - 44:59
    טוב, רק כדי לוודא שהם לא
    פספסו שום דבר. בסדר?
  • 44:59 - 45:03
    היא... בת כמה? -27
    לפני 3 שבועות.
  • 45:03 - 45:07
    והיא עובדת ב...?
    -לייטון, באקדמיה.
  • 45:07 - 45:09
    היא היתה שם כשנה.
  • 45:09 - 45:11
    לא במשרד החוץ?
    -משרד החוץ?
  • 45:13 - 45:17
    אולי יש לך תצלום שלה
    שנוכל לראות?
  • 45:21 - 45:24
    זה צולם ביום הולדתה.
  • 45:29 - 45:32
    נעליים חדשות?
    -נכון!
  • 45:32 - 45:36
    היא קיבלה אותן ליום הולדתה,
    "מכסחות התלושים".
  • 45:36 - 45:38
    היא כל כך רצתה אותן.
  • 45:38 - 45:41
    היא נעלה אותן כשהיא נעלמה.
  • 45:43 - 45:45
    סבתא!
    -אה!
  • 45:46 - 45:48
    זה מקסים!
  • 45:48 - 45:50
    ירינו בקשת וחץ בגינה.
  • 45:51 - 45:52
    אז מה את חושבת?
  • 45:52 - 45:55
    יש שתי אוולין גרין.
    אחת מהן בברטון הול,
  • 45:55 - 45:57
    איפה השניה?
  • 45:57 - 45:59
    במזרח ברלין.
  • 46:00 - 46:02
    אבל איזו סיבה אפשרית
    יכולה להיות לכך
  • 46:02 - 46:06
    שאוולין גרין הזו
    תהיה בברטון הול? -כן.
  • 46:20 - 46:22
    אני לא מבקש ממך לעשות
    משהו קשה מאוד,
  • 46:22 - 46:26
    אז פשוט תעשה את זה!
    -כן, אדוני.
  • 46:32 - 46:34
    יש בעיה?
  • 46:36 - 46:38
    משרד חוץ המחורבן!
    אפשר לעזור לך?
  • 46:39 - 46:42
    ובכן, זה יהיה ממש נחמד.
  • 46:43 - 46:48
    גאלט. קולונל הארי גאלט.
  • 46:48 - 46:52
    יש לך עסקים איתו?
    -לא באופן אישי, לא.
  • 46:53 - 46:54
    מה תוכל לספר לי?
  • 46:54 - 46:57
    לא מפורסם מבחינת קלילות חברתית,
    כך שמעתי.
  • 46:58 - 47:00
    במה הוא כן מפורסם?
  • 47:01 - 47:03
    המזרח הרחוק, מדור 5. ביון נגדי.
  • 47:03 - 47:05
    קצין יעיל מאוד
    בכל קנה-מידה.
  • 47:06 - 47:09
    מתבזבז בתחנת האזנה, היית אומר?
  • 47:11 - 47:13
    כן, אני מניח שכן.
  • 47:16 - 47:19
    אה, זה הכי מועיל
    שאפשר לקבל, מה?
  • 47:20 - 47:22
    איכפת לך לסגור את הדלת?
  • 47:39 - 47:41
    תודה שבאת.
    -לעונג לי.
  • 47:41 - 47:43
    זה עדיין חלק מהראיון?
  • 47:43 - 47:45
    למרבה הצער לא.
    לא הצלחת, חוששני.
  • 47:45 - 47:48
    נראה שהשירות
    עדיין לא מוכן עבורך.
  • 47:48 - 47:51
    קיוויתי שאתאים.
    -ובכן, זה לא באשמתך,
  • 47:51 - 47:53
    מלבד זה שלא הלכת
    לבית הספר הנכון, אולי.
  • 47:53 - 47:54
    אז למה אני כאן?
  • 47:54 - 47:59
    אני יכול להציע לך תפקיד,
    ואתה בהחלט זכאי לסרב,
  • 47:59 - 48:02
    זה יהיה בלתי רשמי
    ולצערי גם בלי שכר.
  • 48:02 - 48:04
    אני שמח לעזור לשירות.
  • 48:04 - 48:07
    ובכן, קודם כדאי שתשמע
    מה אני מבקש ממך לעשות.
  • 48:08 - 48:09
    היכנס מאחור.
  • 48:17 - 48:24
    זה מעין שילוב של, אה...
    איסוף מידע ומבצע הצלה.
  • 48:24 - 48:26
    לא משהו פשוט, תשמח לשמוע.
  • 48:26 - 48:31
    האם היא התמריץ?
    -היא נושא ההצלה.
  • 48:32 - 48:33
    שמה אוולין גרין.
  • 48:33 - 48:36
    אני חושב שהיא מוחזקת
    במקום הזה, ברטון הול.
  • 48:42 - 48:44
    כשאיאן חזר מתאונת הדרכים
  • 48:44 - 48:48
    הוא ירד ישר לכאן והחל לעבוד.
  • 48:48 - 48:52
    הדבר היחיד שעניין אותו
    היו כמה בדיקות דם שרצה לבדוק.
  • 48:52 - 48:56
    הוא ערך כאן ניסויים למחקריו.
  • 48:56 - 48:58
    הוא היה כל-כך לא מאורגן.
  • 48:58 - 49:03
    ניסיתי לעזור לו למיין את הבלגן,
    אבל הוא אהב את זה ככה.
  • 49:06 - 49:07
    מה אלה?
  • 49:09 - 49:13
    פרעושים, עקיצות פרעושים.
    עקיצות חרקים,
  • 49:13 - 49:15
    חלק ממחקרו במחלות זיהומיות.
  • 49:15 - 49:20
    הוא מתכנן...
    תכנן להתמחות בזה.
  • 49:25 - 49:28
    מה את חושבת שתעשי עכשיו?
  • 49:30 - 49:34
    התכוונתי להגיש בקשה לאזרחות בריטית
    מיד כשנתחתן, אבל...
  • 49:35 - 49:38
    נאמר לי שעלי לחזור לגרמניה.
  • 49:45 - 49:49
    ולא סביר שתרצי לעשות זאת?
  • 49:51 - 49:51
    נכון.
  • 49:54 - 49:56
    שרדת.
  • 49:59 - 50:00
    אכן.
  • 50:01 - 50:07
    שאר בני משפחתי לא.
    אני שרדתי.
  • 50:07 - 50:12
    ועכשיו גרים אנשים בבית שלנו
    והם לא יעזבו.
  • 50:13 - 50:15
    זה קרה לכל-כך הרבה יהודים.
  • 50:15 - 50:17
    הם חשבו שהצרות שלהם ייגמרו
  • 50:17 - 50:20
    כשפתחו את השערים
    של בלזן ודכאו,
  • 50:20 - 50:23
    אבל צרותיהם רק התחילו.
  • 50:24 - 50:27
    מה אם זה יקרה שוב?
  • 50:27 - 50:30
    אם סטלין יממש את תכניותיו,
    זה עלול לקרות שוב.
  • 50:33 - 50:36
    יש אפשרות להשיג לך
    רשיון להישאר?
  • 50:38 - 50:40
    אין לי את המסמכים המתאימים.
  • 50:40 - 50:43
    אין לי אפילו את תעודת
    הלידה שלי. זה חסר תקווה.
  • 50:43 - 50:46
    רשמית, אני לא קיימת.
  • 50:50 - 50:53
    ככל שאני חושבת על זה,
  • 50:54 - 50:58
    ייתכן בהחלט שאיאן התאבד.
  • 50:59 - 51:05
    הוא הוגלה בגלל מאמרי ביקורת
    שכתב על הרייך השלישי.
  • 51:05 - 51:09
    וכשהלכתי לאושוויץ,
    הוא האשים את עצמו.
  • 51:11 - 51:14
    הוא כל הזמן שאל אותי
    איך היה שם.
  • 51:16 - 51:21
    לא יכולתי להגיד לו מה ראיתי,
    הוא היה שברירי מדי.
  • 51:25 - 51:27
    איך הוא יכול לעשות את זה?
  • 51:28 - 51:30
    איך הוא יכול לעזוב אותי?
  • 51:42 - 51:43
    סמל ג'ונס.
  • 51:43 - 51:47
    מדבר פויל. נפגשנו בביתו
    של ד"ר רוס. -מר פויל. -כן.
  • 51:47 - 51:50
    תהיתי אם תוכל לעזור במידע כלשהו
  • 51:50 - 51:54
    על תאונת דרכים מלפני
    כ-5 ימים, אולי רכב צבאי?
  • 52:32 - 52:35
    זה עדיין עושה לך בעיות?
    -סליחה?
  • 52:35 - 52:39
    פרק כף היד שלך. הבחנתי שזה
    הפריע לך בפעם האחרונה שנפגשנו.
  • 52:39 - 52:42
    עקיצות של קרציות, אני
    חושב. הדבר הזה נגוע.
  • 52:42 - 52:44
    איך ידעת על זה?
  • 52:44 - 52:47
    אני מבין שהיית מעורב
    בתאונת דרכים לילית?
  • 52:47 - 52:50
    נכון. אני לא רגיל
    לכבישים הכפריים האלה.
  • 52:50 - 52:53
    היה לי פניה פתאומית
    ולפתע מצאתי עצמי בתעלה.
  • 52:53 - 52:57
    ואתה... -מצטער, יש לי פגישה.
    יש עוד משהו שאוכל לעשות למענך?
  • 52:57 - 52:58
    ובכן, אני מקווה בכנות שכן.
  • 52:58 - 53:02
    באתי לתת לך הזדמנות
    נוספת לומר לי את האמת.
  • 53:02 - 53:03
    סליחה?
  • 53:04 - 53:07
    דבריו האחרונים של
    הרוסי היו "עין פח".
  • 53:07 - 53:10
    קולונל גאלט מכונה "פח עין", נכון?
    -נכון.
  • 53:11 - 53:12
    אז הוא ידע בדיוק מי גאלט
  • 53:12 - 53:16
    וברור שהוא שהה
    בברטון הול. הכחשת זאת.
  • 53:18 - 53:21
    עליך להבין. אסור שזה ייוודע.
    -כמובן.
  • 53:21 - 53:24
    גילינו את הרוסי הזה
    שמנסה לפרוץ פנימה.
  • 53:24 - 53:27
    קולונל גאלט הניח
    שהוא מרגל ועצר אותו.
  • 53:27 - 53:30
    אישית, חשבתי
    שהוא פשוט מחפש אוכל.
  • 53:30 - 53:32
    ומה עם הפצעים שלו?
  • 53:34 - 53:39
    גאלט הוא מפקד מעולה, אבל
    הוא היה די פרנואידי לגבי האיש הזה.
  • 53:40 - 53:42
    הוא חשד שהוא מרגל
  • 53:42 - 53:46
    והניח לחלק מהגברים להיסחף
    כשהם חקרו אותו.
  • 53:46 - 53:49
    אישית, לא חשבתי שהוא
    מרגל. הוא טען שהוא פליט.
  • 53:49 - 53:54
    האמנתי לו. יש ודאי מאות
    כמוהו שערקו בסוף המלחמה.
  • 53:54 - 53:59
    בכל אופן, כשהרוסי הזה
    הבין שגאלט לא מאמין לו ...
  • 54:01 - 54:04
    הוא חשב שהוא יגורש
    ויישלח בחזרה לרוסיה.
  • 54:04 - 54:06
    נראה שזה הקש האחרון.
  • 54:07 - 54:10
    הוא תפס סכין וניסה
    להרוג את עצמו.
  • 54:10 - 54:14
    לקחנו אותו לבית חולים צבאי
    כשהוא ניסה לברוח.
  • 54:15 - 54:18
    ולא אמרת לי קודם
    שום דבר כזה כי...?
  • 54:18 - 54:21
    אסור לנו למשוך
    תשומת לב אל עצמנו.
  • 54:22 - 54:24
    איך קוראים לו?
    -פלנקו.
  • 54:24 - 54:26
    אני חושב שזה מה שהוא אמר.
  • 54:42 - 54:44
    את מוכנה לחתום שקיבלת את זה?
  • 55:00 - 55:01
    סאם.
    -אדוני.
  • 55:01 - 55:05
    אני צריך שתביאי לי את התיק
    על קולונל הארי גאלט ותשאירי אותו במשרדי.
  • 55:05 - 55:07
    אני לא יודעת אם זה חשוב או לא,
  • 55:07 - 55:10
    אבל כרגע ראיתי כאן
    את השליח מברטון הול.
  • 55:10 - 55:12
    יפה!
  • 55:34 - 55:36
    ערב טוב, אדוני.
  • 56:33 - 56:35
    למי יש מצית?
    -לי, אדוני.
  • 56:40 - 56:42
    מה זה?
  • 56:48 - 56:50
    בואו נסתכל.
  • 58:48 - 58:49
    אוי ואבוי!
  • 58:49 - 58:51
    לחזור! במהירות!
  • 59:45 - 59:48
    הירגעי.
    אוולין, נכון?
  • 59:49 - 59:51
    בואי נוציא אותך מכאן, בסדר?
  • 59:58 - 60:00
    בואי.
  • 60:18 - 60:20
    שומרים!
  • 60:20 - 60:22
    שומרים!
  • 60:31 - 60:33
    הנערה נעלמה!
  • 60:34 - 60:36
    אזור 1! שניכם! אזור 2!
    -מה קרה?
  • 60:36 - 60:40
    היא נעלמה. -איך? -היא
    בטח יצאה דרך המנהרה.
  • 60:43 - 60:45
    אדוני! כאן! הנה הם!
  • 60:45 - 60:47
    רדוף אחריהם!
  • 60:48 - 60:49
    קדימה!
  • 60:50 - 60:52
    לשער הראשי!
  • 60:54 - 60:55
    בואי הנה.
  • 60:57 - 61:00
    אחריהם!
    -מכאן.
  • 61:05 - 61:06
    רגע!
  • 61:07 - 61:09
    בואי!
  • 61:10 - 61:11
    קדימה!
  • 61:13 - 61:15
    קדימה! קדימה!
  • 61:15 - 61:17
    בואי.
  • 61:20 - 61:21
    מכאן!
  • 61:24 - 61:25
    היכנסי!
  • 61:27 - 61:29
    משמאל, יש שם מכונית!
  • 61:37 - 61:40
    מספיק! נצור אש!
  • 61:52 - 61:54
    איך זה קרה?
  • 61:54 - 61:56
    עם כל הכבוד, אדוני,
  • 61:56 - 62:00
    המומחיות שלי היא בחקירות,
    לא באבטחה.
  • 62:00 - 62:03
    בכל מקרה, זו לא היתה ההחלטה
    שלנו להביא את הנערה לכאן.
  • 62:03 - 62:08
    אם היא תדבר, הלך עלינו.
    מבצע שלם יירד לטמיון.
  • 62:08 - 62:10
    אלוהים, הלוואי שחזרתי למלאיה!
  • 62:13 - 62:15
    ביי, אמא!
  • 62:15 - 62:18
    אנו גרים בבית מפוצץ
    במערב פקהאם.
  • 62:18 - 62:21
    אמא שלי, אחותי ומשפחתה.
  • 62:21 - 62:26
    בכל אופן, זה היה יום ראשון
    בבוקר והייתי בדרך לכנסייה.
  • 62:26 - 62:28
    הם חיכו לי.
  • 62:28 - 62:30
    "את אוולין גרין?" הם שאלו.
  • 62:30 - 62:33
    ואז דחפו אותי למכונית.
  • 62:34 - 62:36
    תודה.
  • 62:36 - 62:38
    הם הביטו בתעודת הזהות שלי,
  • 62:38 - 62:42
    ואז הסיע אותי לבית הגדול
    הזה בכפר, מוקף חיילים.
  • 62:43 - 62:45
    הם לא ענו על
    אף אחת מהשאלות שלי.
  • 62:45 - 62:48
    הם פשוט לקחו אותי
    למרתף, הכניסו אותי לתא.
  • 62:49 - 62:51
    ידעתי שהיה איזשהו בלבול.
    גם הם ידעו.
  • 62:52 - 62:54
    שמעתי אנשים מתווכחים עלי.
  • 62:54 - 62:59
    אבל אז המוזיקה התחילה,
    ולא נפסקה.
  • 62:59 - 63:02
    אף על פי כן, עדיין יכולתי
    לשמוע גברים צועקים.
  • 63:02 - 63:04
    ראית מישהו מהם?
  • 63:05 - 63:06
    היה סדק בדלת העץ שלי.
  • 63:07 - 63:10
    הרחבתי אותו עם פצירת ציפורניים
    כדי שאוכל לראות.
  • 63:10 - 63:13
    רציתי לדעת מה קורה,
    איזה מין מקום זה היה.
  • 63:13 - 63:15
    היו שומרים במדים שהגיעו והולכים.
  • 63:16 - 63:18
    ומאוחר יותר באותו לילה...
  • 63:22 - 63:24
    שמעתי את האיש הזה צועק,
  • 63:24 - 63:27
    ברוסית, אני חושבת. הוא
    היה תא אחד או שניים למטה.
  • 63:27 - 63:33
    ואז ראיתי גבר בחולצה עקובה
    מדם, מתנודד מעבר לדלת שלי.
  • 63:36 - 63:38
    ואחרי רגע בא אחריו
  • 63:39 - 63:43
    אדם אחר במדים,
    אבל הוא לא היה שומר.
  • 63:43 - 63:45
    זיהית אותו?
  • 63:45 - 63:48
    לא. לא ממש ראיתי את הפנים.
  • 63:54 - 63:58
    נראה שזו יחידה
    של חקירות פסיכולוגיות.
  • 63:58 - 64:00
    רשמית, הם לא קיימים.
  • 64:00 - 64:02
    במלחמה הם הסתירו
    אסירים מהצלב האדום
  • 64:02 - 64:06
    וחקרו אותם בכל השיטות
    שנראו להם.
  • 64:06 - 64:08
    מניעת שינה, הרעבה,
  • 64:08 - 64:11
    הוצאות להורג מדומות,
    דברים כאלה.
  • 64:12 - 64:13
    הנערה היא בוודאי טעות.
  • 64:14 - 64:17
    אני לא רואה שום סיבה אחרת
    לכך שהיא נחטפה.
  • 64:22 - 64:23
    תודה.
  • 64:30 - 64:33
    הנחתי כאן בקבוק מים חמים.
    -תודה.
  • 64:34 - 64:37
    אז את חושבת שיהיה בטוח יותר
    אם אשאר כאן כמה ימים?
  • 64:37 - 64:40
    כן.
  • 64:40 - 64:42
    תודה. לילה טוב.
  • 64:52 - 64:55
    עלינו להודיע ​​לגברת גרין
    שהיא כאן, על הבוקר.
  • 64:55 - 64:57
    לא לספר לאף אחד אחר.
  • 64:57 - 65:02
    אם... כשתיבחר,
    עליך לעשות משהו בקשר לזה.
  • 65:02 - 65:04
    אני לא יודע אם אוכל.
  • 65:04 - 65:07
    לא אם זה קשור
    לחוק הסודות הרשמיים.
  • 65:08 - 65:12
    יש דבר אחד שעלינו לעשות
    לפני שאיבחר.
  • 65:12 - 65:13
    כן?
  • 65:14 - 65:17
    להצביע. מחר פותחים את הקלפיות.
  • 65:17 - 65:19
    אדם, אני כל כך מצטערת.
    שכחתי לגמרי!
  • 65:27 - 65:28
    תודה רבה.
  • 65:30 - 65:32
    בוקר טוב, מר פויל.
    -בוקר טוב.
  • 65:32 - 65:35
    התיק שביקשת,
    קולונל גאלט? -כן?
  • 65:35 - 65:38
    חוששני שזה מסווג.
    ראשי מדור בלבד.
  • 65:46 - 65:47
    ארתור.
  • 65:50 - 65:53
    מה אתה לא רוצה שאמצא?
    -סליחה?
  • 65:54 - 65:57
    תיקים מסווגים,
    לראשי מדור בלבד,
  • 65:57 - 66:01
    ההרגשה היא
    שזו חקירה שמנסים להעלים.
  • 66:01 - 66:03
    יש לי דברים טובים
    יותר לעשות מזה.
  • 66:03 - 66:05
    מה אתה מסתיר?
  • 66:13 - 66:17
    האם עלי להזכיר לך
    עד כמה אתה יכול לסמוך עלי?
  • 66:20 - 66:23
    בינך לביני, אני במבוי סתום.
  • 66:25 - 66:29
    קיבלנו רמז לכך שיש
    חפרפרת במשרד החוץ,
  • 66:29 - 66:32
    שמעבירה מידע לסובייטים,
    והתבקשתי לעצור אותה.
  • 66:32 - 66:37
    קיבלתי את שמה, אוולין גרין,
    ואת הכתובת שלה על פתק ורוד,
  • 66:37 - 66:39
    אז חטפתי אותה,
    העברתי אותה הלאה,
  • 66:39 - 66:41
    רק כדי לגלות
    שזאת האישה הלא נכונה.
  • 66:41 - 66:44
    אוולין גרין תמימה לחלוטין.
  • 66:44 - 66:48
    אני לא מבין את זה, קיבלתי
    את שמה וכתובתה על פתק ורוד.
  • 66:48 - 66:50
    אז זו היתה אשמתי בלבד.
  • 66:50 - 66:54
    מאיירסון יחפש שעיר לעזאזל
    ונראה שזה יהיה אני!
  • 66:54 - 66:57
    מתי גילית שטעית?
  • 66:57 - 67:00
    כשאוולין גרין האמיתית
    הופיעה במזרח ברלין.
  • 67:01 - 67:03
    מאיפה הגיע הפתק הוורוד?
  • 67:05 - 67:06
    ברטון הול.
  • 67:06 - 67:11
    בינך לביני, חושבני שיעזור
    אם תיתן לי להציץ בתיקים האלה.
  • 67:14 - 67:16
    בסדר.
  • 67:22 - 67:23
    תודה.
  • 67:28 - 67:30
    אלה רק מ-1938.
  • 67:31 - 67:33
    כמה רחוק אחורה
    אתה רוצה לחזור?
  • 67:33 - 67:35
    ובכן, אולי בהתחלה?
  • 67:48 - 67:50
    גברת גרין, שלום!
  • 67:51 - 67:52
    אמא!
  • 68:03 - 68:07
    תודה. תודה. תודה.
  • 68:11 - 68:15
    אחלי לי בהצלחה. -בהצלחה.
    יש לך את הנאום שלך? -כן.
  • 68:16 - 68:19
    זכרי לא לפתוח את
    הדלת לאיש מלבדנו.
  • 68:19 - 68:21
    גלנוויל.
    -נכון.
  • 68:37 - 68:39
    פויל.
  • 68:39 - 68:41
    היתה לנו פירצת אבטחה.
  • 68:41 - 68:44
    חוששני שעליך לעזוב מיד.
    -אני מצפה לכך בקוצר רוח.
  • 68:44 - 68:47
    שאלה או שתיים לפני שאלך.
    -אינך מאזין.
  • 68:47 - 68:49
    ובכן, טכנית, גם אתה לא.
  • 68:49 - 68:51
    זו לא תחנת האזנה
    אלא מרכז חקירות,
  • 68:51 - 68:55
    שבו לפחות אדם אחד נרצח.
    אז שאלה או שתיים.
  • 69:14 - 69:16
    אנו מפתחים טכניקות חקירה חדשות.
  • 69:16 - 69:20
    המודיעין שאנו מחלצים
    מועבר ישירות לאמ-איי-5.
  • 69:20 - 69:24
    תבין, אלימות יכולה לעתים קרובות
    להניב תשובות שגויות.
  • 69:24 - 69:28
    חוקר טוב מחפש את האמת,
    מבלי להפעיל אכזריות.
  • 69:28 - 69:32
    טכניקה שלא יושמה
    במקרה של פלנקו, כך נראה?
  • 69:32 - 69:36
    פלנקו נתפס בסריקה כללית.
    לא היה עליו שום אמצעי זיהוי.
  • 69:36 - 69:39
    חשדנו שהוא מרגל רוסי
    והתחלנו לעבוד עליו.
  • 69:39 - 69:42
    הוא נשבר וניסה להתאבד.
  • 69:44 - 69:47
    אדם בשם רוס ראה
    שעקבו אחרי פלנקו
  • 69:47 - 69:49
    לבית החולים,
    בלילה שבו מת.
  • 69:50 - 69:53
    אלה הייתם במקרה אתם?
  • 69:59 - 70:03
    אין לך את הסמכות לחקור אותי
    או בכלל מישהו בברטון הול.
  • 70:04 - 70:08
    המפקד?
    -לווה את מר פויל החוצה.
  • 70:11 - 70:15
    מחובתך לצאת מכאן
    ולעולם לא לדבר על זה שוב.
  • 70:15 - 70:20
    ובכן, ברור שמושגי החובה שלנו
    נבדלים בצורה ניכרת.
  • 70:28 - 70:30
    אחר צהריים טובים, אדוני.
  • 70:31 - 70:34
    סלחי לי, תוכלי לומר לי
    למי הצבעת? -לא.
  • 70:34 - 70:36
    איך... אחר צהריים טובים.
  • 70:36 - 70:38
    איך זה נראה?
  • 70:38 - 70:42
    זה קרוב.
    אבל... זה עזר.
  • 70:42 - 70:45
    - המועמד השמרני מתעסק בשוק השחור -
  • 70:47 - 70:49
    בבקשה, תגיד לי
    שזו לא עבודה שלך?
  • 70:49 - 70:52
    סלח לי, תוכלי לומר לי
    למי הצבעת, בבקשה?
  • 70:58 - 71:00
    גב' רוס ...
  • 71:01 - 71:04
    אינני בטוח
    כמה זה ינחם אותך,
  • 71:04 - 71:06
    אבל בעלך לא התאבד.
  • 71:06 - 71:09
    לא?
    -לא.
  • 71:10 - 71:12
    כשחזר הביתה לאחר התאונה,
  • 71:12 - 71:16
    הזכרת שהוא היה להוט לבדוק
    כמה דגימות דם. האם אני צודק?
  • 71:16 - 71:18
    כן. -האם הדגימות
    הללו נלקחו בתאונה?
  • 71:18 - 71:22
    אני סבורה כך, כן.
    -איפה נוכל למצוא אותן?
  • 71:24 - 71:25
    אנא.
  • 71:27 - 71:30
    מן הסתם על זה
    הוא עבד בפעם האחרונה.
  • 71:31 - 71:36
    כן, זו דגימת הדם,
    ואלה בוודאי התוצאות.
  • 71:42 - 71:43
    מה זה אומר?
  • 71:44 - 71:48
    מישהו שסובל מדלקת מוח
    המועברת ע"י קרציות.
  • 71:48 - 71:51
    קטלני ללא טיפול.
    ראיתי הרבה כאלה במחנה.
  • 72:02 - 72:04
    אדוני?
    -כן?
  • 72:04 - 72:06
    התיק של גייט על
    שולחן העבודה שלך. -תודה.
  • 72:06 - 72:08
    הייתי רוצה גם את זה
    של ג'יימס מקדונלד.
  • 72:08 - 72:10
    זו תהיה בעיה? -ממש לא.
  • 72:10 - 72:11
    טוב, תודה.
  • 72:11 - 72:14
    ממש שום קשר אלינו!
  • 72:14 - 72:16
    זהו צירוף מקרים
    שלא ניתן להתעלם ממנו.
  • 72:16 - 72:20
    לאיש ניתנה רשות גמורה
    לשוטט בכל השטח,
  • 72:20 - 72:22
    ותוך 48 שעות קיבלנו
    פריצת אבטחה חמורה!
  • 72:22 - 72:26
    אם זה כך, זה נעשה
    ללא ידיעת או אישור המשרד הזה.
  • 72:26 - 72:31
    זאת ועוד, הוא הופיע שוב הבוקר!
    איזה איש מעצבן!
  • 72:31 - 72:32
    והנערה הלא נכונה,
    מדוע לא נאמר לי על זה?
  • 72:32 - 72:35
    רק עכשיו שמעתי עליה.
  • 72:35 - 72:39
    אינך רומז שפויל פרץ למקום?
    -כמובן שלא!
  • 72:39 - 72:40
    אז מי?
  • 72:40 - 72:43
    בלתי מזוהה, אבל אתה יכול להמר
    על המגפיים שלך שהוא קשור לפויל.
  • 72:43 - 72:46
    ובכן, כמה פויל יודע על
    המקום? -יותר ממה שעליו לדעת.
  • 72:46 - 72:50
    ומי אשם בזה? -טוב, לא אני
    הזמנתי את המניאק להיכנס!
  • 72:50 - 72:53
    בסדר,
    אני מסכים שאולי נעשו טעויות.
  • 72:54 - 72:56
    אני מקבל את חלקי באשמה, אדוני.
  • 72:57 - 72:59
    אדוני?
    -ביקשתי לא להפריע!
  • 72:59 - 73:02
    מר פויל... -אני מבקש סליחה
    מצטער להפריע.
  • 73:03 - 73:05
    קולונל?
    -תודה, שרלוט.
  • 73:06 - 73:09
    פויל, היכנס,
    עליך לענות על כמה שאלות.
  • 73:09 - 73:11
    ובכן, זה בהחלט ישנה משהו.
  • 73:11 - 73:14
    הפריצה בברטון הול.
    כמה אתה יודע על זה?
  • 73:14 - 73:16
    רק מה ששמעתי הבוקר.
  • 73:16 - 73:19
    נערה נעלמה.
    -עוד אחת?
  • 73:19 - 73:21
    זה חשוב, בן אדם!
  • 73:21 - 73:24
    ויש לנו סיבה להאמין
    שאתה יודע איפה היא.
  • 73:24 - 73:26
    ברשותה מידע סודי.
  • 73:26 - 73:30
    אם זה יתפרסם, כל העבודה שלנו
    עלולה להיפגע אנושות!
  • 73:30 - 73:33
    זה כבר קרה.
  • 73:34 - 73:35
    הסבר את עצמך.
  • 73:37 - 73:41
    בשלב מסוים, לאחרונה,
    האם מקדונלד נעדר מהיחידה?
  • 73:42 - 73:46
    אמרתי שתסביר את עצמך.
    נמאס לי מהשאלות הארורות שלך!
  • 73:46 - 73:51
    סיכון תעסוקתי, אלוף משנה.
    האם זה נכון?
  • 73:52 - 73:57
    כן, נתתי לו 48 שעות חופשה
    לאחר שהרוסי נחקר. מדוע?
  • 73:57 - 74:02
    ושניכם הייתם נוכחים בחקירה ההיא?
    -כן, מקדונלד תירגם.
  • 74:02 - 74:06
    ובכן, לא תשמח לשמוע
    שהוא היה אחראי
  • 74:06 - 74:10
    לפגיעה ביחידה שלך לתקופה ניכרת.
  • 74:10 - 74:11
    ג'יימס מקדונלד?
  • 74:11 - 74:15
    הרוסי אפילו ניסה על ערש דווי
    להזהיר אותך...
  • 74:16 - 74:17
    "עין פח".
  • 74:18 - 74:20
    זה התיק של מקדונלד.
  • 74:22 - 74:24
    האם מישהו בכלל קורא
    את הדברים האלה?
  • 74:31 - 74:34
    - א' גרין -
  • 74:34 - 74:36
    - ג' מקדונלד -
  • 74:48 - 74:49
    מה החדשות?
  • 74:49 - 74:52
    המירוץ צמוד,
    לפי הסקר שלי.
  • 74:52 - 74:56
    לא נוכל לעשות הרבה עכשיו.
    -ובכן, זה טוב, לא?
  • 75:22 - 75:26
    קולונל גאלט... -מר פויל.
  • 75:26 - 75:30
    אכפת לך אם לא אקום?
    -אינני חש במיטבי כרגע.
  • 75:30 - 75:33
    נראה שאיני מצליח להתאושש.
  • 75:36 - 75:38
    ובכן, צר לי לומר לך,
    רב סרן מקדונלד,
  • 75:38 - 75:42
    אבל לא סביר
    שתרגיש שוב במיטבך.
  • 75:42 - 75:43
    קרא לאמבולנס.
  • 75:48 - 75:50
    אינני מבין.
  • 75:51 - 75:52
    אני כן.
  • 75:53 - 75:58
    אתה חולה בדלקת קרום המוח
    שמועברת ע"י הקרציות שעקצו אותך.
  • 75:58 - 76:02
    היא פוגעת במערכת העצבים המרכזית
    והיא קטלנית ללא טיפול.
  • 76:02 - 76:04
    הזיהום שלך לא טופל
  • 76:04 - 76:06
    כי האדם שאיבחן אותך,
  • 76:06 - 76:10
    והיחיד שיכול היה לטפל בך...
  • 76:10 - 76:12
    הוא האיש שרצחת ...
  • 76:12 - 76:14
    ד"ר איאן רוס.
  • 76:15 - 76:19
    הרגתי אותו כי חשבת שהוא זיהה
    אותך בתאונת דרכים. הוא לא.
  • 76:19 - 76:21
    אבל הוא בהחלט זיהה
    את מחלתך,
  • 76:21 - 76:22
    על פי דגימות הדם שהוא לקח,
  • 76:22 - 76:25
    וידע שלא ניתן להידבק
    במחלה זו במדינה זו.
  • 76:25 - 76:30
    אבל היא נפוצה בחלקים מאירופה,
    במזרח ברלין למשל,
  • 76:30 - 76:32
    ושם נדבקת,
  • 76:32 - 76:37
    כשליווית את אוולין גרין
    אל האזור הרוסי.
  • 76:39 - 76:41
    שניכם למדתם יחד
    בקיימברידג', נכון?
  • 76:46 - 76:50
    יש לי כל הזמן בעולם.
  • 76:58 - 77:00
    נפגשנו בקבוצת הדיונים.
  • 77:02 - 77:06
    הייתי תואר שני, היא
    היתה צעירה יותר.
  • 77:07 - 77:11
    נבונה מאוד... וגם יפה.
  • 77:13 - 77:15
    מעולם לא ראיתי מישהי כה יפה.
  • 77:18 - 77:20
    היינו נשמות תאומות.
  • 77:20 - 77:24
    שנינו נגעלנו משיטת המעמדות.
  • 77:24 - 77:27
    הסנוביות, הצביעות, החמדנות.
  • 77:30 - 77:34
    היינו אוהבים - וחברי מפלגה - מאז.
  • 77:37 - 77:42
    לפלנקו הגיע למות.
    הוא בגד בשליחות.
  • 77:48 - 77:53
    עכשיו אנו משיגים משהו.
    גלה מי היא.
  • 78:08 - 78:10
    ...אוולין גרין.
  • 78:11 - 78:13
    אוולין גרין? איפה?
  • 78:23 - 78:25
    במשרד החוץ.
  • 78:28 - 78:29
    יפה.
  • 78:31 - 78:33
    אני לא מאמין לו.
    הוא יגיד מה שנרצה לשמוע.
  • 78:33 - 78:36
    הוא עלול להיות סוס טרויאני.
    -אני מסכים. ובכל זאת,
  • 78:36 - 78:38
    עלינו ליידע את אמ-איי-5
    על האישה הזו שבמשרד החוץ.
  • 78:38 - 78:42
    לא כדאי שנאמת את סיפורו
    לפני שנאשים מישהו בריגול?
  • 78:42 - 78:46
    אין לנו ברירה. הם צריכים
    לעצור אותה מיד. עשה זאת.
  • 78:47 - 78:48
    אדוני?
  • 78:50 - 78:52
    יש בעיה?
  • 78:52 - 78:54
    לאמיתו של דבר יש, אדוני.
  • 78:54 - 78:57
    זה בעלה של אחותי,
    היתה תאונה איומה.
  • 78:57 - 79:01
    היא לא עומדת בזה.
    תהיתי אם אני...?
  • 79:02 - 79:07
    פלנקו לא הולך לשום מקום.
    כמה זמן אתה צריך? -48 שעות.
  • 79:07 - 79:10
    אז 48 שעות.
    -תודה, המפקד.
  • 79:13 - 79:19
    מסרתי לאמ-איי-5 פרטים
    על אוולין גרין אחרת בכתובת אחרת.
  • 79:21 - 79:22
    ואז ביצעתי שיחת טלפון.
  • 79:22 - 79:24
    קנסינגטון 3487?
  • 79:26 - 79:28
    התיק שלך ארוז?
  • 79:30 - 79:33
    אוולין?
    -כן.
  • 79:33 - 79:36
    צאי עכשיו! פגשי אותי
    בתחנת פדינגטון.
  • 79:40 - 79:43
    לאוולין היתה תעודת זהות
    למעבר בין אזורים.
  • 79:43 - 79:46
    הכנו אותה לאירוע כזה בדיוק.
  • 79:47 - 79:49
    מה עם פלנקו?
  • 79:49 - 79:52
    הוטל עלי לחזור ולהשתיק אותו ...
  • 80:47 - 80:50
    ידעתי שהוא לא דובר אנגלית.
  • 80:50 - 80:52
    אבל הייתי צריך להיות בטוח.
  • 80:52 - 80:54
    רדפתי אחריו לבית החולים.
  • 80:55 - 80:57
    איך הוא בכלל הצליח
    להגיע לשם...
  • 81:00 - 81:03
    שמעתי את רוס קובע את מותו.
  • 81:05 - 81:06
    הוא מת.
  • 81:06 - 81:12
    חשבתי שאולי הוא ראה אותי,
    הוא עלול היה לזהות אותי.
  • 81:19 - 81:22
    כל חיי האמנתי שהקומוניזם ינצח.
  • 81:23 - 81:28
    מדינה אחת, נפש אחת,
    כולם שווים.
  • 81:28 - 81:33
    הקרבתי הכל למען המטרה,
    הכל.
  • 81:37 - 81:39
    לא אזכה לראות את זה.
  • 81:43 - 81:45
    אבל זה יקרה.
  • 81:53 - 81:54
    בזוי שכמוך!
  • 82:29 - 82:33
    ...השמרני: ששת אלפים,
    שלוש מאות ועשרים ושניים.
  • 82:34 - 82:36
    וואט, ליברלי -
  • 82:37 - 82:40
    חמשת אלפים מאתיים וחמישים ואחד.
  • 82:40 - 82:46
    וויינרייט, לייבור: ששת אלפים
    ארבע מאות וארבעים ושמונה! -יש
  • 83:00 - 83:03
    סאם, מה את עושה?
    -את זה.
  • 83:06 - 83:08
    סם, אני צריך לנאום.
  • 83:08 - 83:10
    כך גם אני
  • 83:10 - 83:11
    אדם וויינרייט,
  • 83:11 - 83:14
    אתה תהיה חבר הפרלמנט
    והנציג הכי טוב של פקהאם אי-פעם.
  • 83:15 - 83:17
    אני כל כך גאה בך.
  • 83:17 - 83:20
    לא יכולתי לעשות את זה
    בלעדייך. -זה פשוט לא נכון.
  • 83:20 - 83:23
    אדם, סליחה, נאום!
  • 83:29 - 83:31
    מה קרה לנערה?
  • 83:32 - 83:34
    חזרה למשפחתה.
  • 83:34 - 83:39
    היא תדבר? -היא בוודאי תשכח
    מהר את כל העניין, נראה לי.
  • 83:39 - 83:41
    לא יכול לומר שאני מאשים אותה.
  • 83:41 - 83:44
    האיש שחילץ אותה,
    אני מבין שזו עבודה שלך?
  • 83:45 - 83:48
    כן, הוא בהחלט התברר
    כמועיל למדי.
  • 83:48 - 83:51
    אולי עלינו לעודד
    אותו להגיש מועמדות.
  • 83:52 - 83:54
    אראה מה אוכל לעשות.
  • 83:54 - 83:56
    שב, מר פויל.
  • 83:59 - 84:03
    אינני יכול לסגור את ברטון הול,
    אם זה מה שאתה חושב.
  • 84:08 - 84:12
    לא מפריע לך איך מתקבל
    המודיעין שמגיע לשולחן העבודה שלך?
  • 84:12 - 84:15
    כמובן שכן. אבל
    אם אתה חושב הסובייטים
  • 84:15 - 84:18
    לא משתמשים באותן השיטות
    או גרועות יותר, אתה טועה.
  • 84:18 - 84:21
    אני מודע למה שהם עושים,
    העניין הוא מה שאנו עושים.
  • 84:21 - 84:24
    אבל המודיעים הזה
    הציל רבים מסוכנינו.
  • 84:24 - 84:27
    מחובתי לראות את שני
    צידי המטבע. זהו תפקידי.
  • 84:28 - 84:30
    אבל תקשיב לי.
    פירס היא סוג א'.
  • 84:30 - 84:32
    אבל יש לך משהו שאני צריך.
  • 84:32 - 84:35
    ואינני מתכוון לחוסר יכולתך לציית.
  • 84:36 - 84:40
    זה פשוט שבמלחמה הקטנה
    והגועלית שבה אנו נלחמים,
  • 84:40 - 84:43
    הייתי שמח לדעת
    שאתה בצד שלי.
  • 84:43 - 84:48
    ויכול להיות שבעבודה יחד,
    נוכל לעשות קצת טוב.
  • 84:51 - 84:55
    אולי נוכל להתחיל מגב' רוס?
  • 84:55 - 84:57
    כן?
  • 85:04 - 85:07
    - אישור שהייה במדינה -
Title:
www.youtube.com/.../watch?v=Hc7Pce8g2jk
Video Language:
English
Duration:
01:25:56

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions