< Return to Video

ביאטריס קורון: סיפורים חתוכים מנייר

  • 0:03 - 0:09
    (תשואות)
  • 0:17 - 0:21
    (תשואות)
  • 0:27 - 0:30
    אני יוצרת מיגזרות נייר.
  • 0:30 - 0:32
    (צחוק)
  • 0:32 - 0:35
    אני גוזרת סיפורים.
  • 0:35 - 0:38
    כך שהתהליך הוא מאד ברור.
  • 0:38 - 0:40
    אני בוחרת פיסת נייר,
  • 0:40 - 0:43
    אני מדמיינת את הסיפור שלי,
  • 0:43 - 0:46
    לעיתים אני רושמת, לפעמים אני לא.
  • 0:46 - 0:48
    וכאשר התמונה שלי
  • 0:48 - 0:51
    כבר בתוך הנייר,
  • 0:51 - 0:53
    כל שנותר לי לעשות הוא לסלק
  • 0:53 - 0:56
    את החלקים שאינם שייכים לסיפור.
  • 0:56 - 0:59
    לא הפכתי ליוצרת מגזרות נייר
  • 0:59 - 1:01
    באופן ישיר.
  • 1:01 - 1:03
    למעשה,
  • 1:03 - 1:05
    אני רואה את התהליך כלוליני.
  • 1:05 - 1:07
    לא נולדתי
  • 1:07 - 1:10
    עם מספריים ביד.
  • 1:10 - 1:13
    ואינני זוכרת את עצמי חותכת מגזרות כילדה.
  • 1:13 - 1:15
    כנערה,
  • 1:15 - 1:17
    הייתי רושמת, מציירת,
  • 1:17 - 1:19
    ורציתי להיות אמנית.
  • 1:19 - 1:23
    אך גם הייתי מרדנית.
  • 1:23 - 1:25
    ולכן עזבתי הכל מאחורי
  • 1:25 - 1:29
    ויצאתי למסע ארוך של עבודות משונות.
  • 1:29 - 1:31
    כך ביניהן,
  • 1:31 - 1:34
    הייתי רועת צאן,
  • 1:34 - 1:36
    נהגת משאית,
  • 1:36 - 1:38
    עובדת ייצור,
  • 1:38 - 1:40
    אשת ניקיון.
  • 1:40 - 1:42
    למשך שנה עבדתי בתיירות
  • 1:42 - 1:44
    במקסיקו,
  • 1:44 - 1:47
    ושנה במצריים.
  • 1:47 - 1:49
    עברתי לשנתיים
  • 1:49 - 1:51
    לגור בטיוואן.
  • 1:51 - 1:53
    ןאז השתקעתי בניו יורק
  • 1:53 - 1:55
    שם הפכתי למדריכת טיולים.
  • 1:55 - 1:58
    ואני עדיין עובדת כמדריכת טיולים,
  • 1:58 - 2:00
    נוסעת הלוך ושוב
  • 2:00 - 2:03
    לסין, טיבט ומרכז אסיה.
  • 2:03 - 2:06
    כמובן כל זה ארך זמן, והגעתי כמעט לגיל 40,
  • 2:06 - 2:08
    כאשר החלטתי שזוהי העת
  • 2:08 - 2:11
    להפוך לאמנית.
  • 2:12 - 2:17
    (תשואות)
  • 2:17 - 2:19
    בחרתי במיגזרות נייר
  • 2:19 - 2:21
    משום שנייר הוא זול,
  • 2:21 - 2:23
    קל,
  • 2:23 - 2:25
    וניתן לעשות בו שימוש
  • 2:25 - 2:27
    בדרכים רבות.
  • 2:27 - 2:31
    ובחרתי בשפת הצלליות
  • 2:31 - 2:34
    משום שהיא מאד יעילה גרפית.
  • 2:34 - 2:40
    וכן בגלל שהיא נוגעת במהות הדברים.
  • 2:40 - 2:42
    אז המילה "silhouette" (סילואט - צללית)
  • 2:42 - 2:45
    מקורה בשם של שר אוצר צרפתי,
  • 2:45 - 2:48
    אטיין דה סילואט.
  • 2:48 - 2:52
    הוא חתך בכל כך הרבה תקציבים
  • 2:52 - 2:54
    עד שהאנשים אמרו שאין באפשרותם
  • 2:54 - 2:56
    לרכוש ציורים,
  • 2:56 - 2:58
    ואת דיוקניהם הם יבקשו
  • 2:58 - 3:00
    "אה-לה סילואט"
  • 3:00 - 3:02
    (צחוק)
  • 3:02 - 3:08
    אז התחלתי בסדרה של תמונות, חיתוכים,
  • 3:08 - 3:13
    והצמדתי אותם כחוברות.
  • 3:13 - 3:15
    ואנשים אמרו לי -
  • 3:15 - 3:18
    כמו במראות הסוריאליסטים הללו של האמפייר סטייט בילדינג -
  • 3:18 - 3:22
    הם אמרו לי, "את עושה ספרי אמנות".
  • 3:22 - 3:25
    ובכן לספרי אמנות ישנן הגדרות רבות.
  • 3:25 - 3:28
    הם מגיעים בצורות שונות.
  • 3:28 - 3:30
    אך עבורי,
  • 3:30 - 3:32
    הם חפצים מרתקים
  • 3:32 - 3:35
    שבאופן חזותי מספרים סיפור.
  • 3:35 - 3:37
    הם יכולים להכיל מילים
  • 3:37 - 3:40
    או בלעדיהן.
  • 3:40 - 3:42
    ובי קיימת תשוקה
  • 3:42 - 3:45
    עבור תמונות ועבור מילים.
  • 3:45 - 3:47
    אני אוהבת משחקי מילים
  • 3:47 - 3:50
    ואת הקשר שלהן לתת מודע.
  • 3:50 - 3:53
    אני אוהבת מוזרויות של שפות.
  • 3:53 - 3:55
    ובכל מקום שבו גרתי, למדתי את השפות,
  • 3:55 - 3:57
    אך מעולם לא שלטתי בהן.
  • 3:57 - 3:59
    כך שאני תמיד תרה
  • 3:59 - 4:01
    אחרי מילים זהות אך בעלות שורשים אחרים
  • 4:01 - 4:04
    או מילים זהות בשפות שונות.
  • 4:04 - 4:07
    כפי שאתם בוודאי מנחשים, צרפתית היא שפת האם שלי.
  • 4:07 - 4:11
    ושפת הדיבור היומיומית שלי היא אנגלית.
  • 4:11 - 4:13
    אז יצרתי סדרת עבודות
  • 4:13 - 4:16
    בהן מילים זהות
  • 4:16 - 4:19
    באנגלית וצרפתית.
  • 4:19 - 4:21
    אחת מבין העבודות
  • 4:21 - 4:23
    היא "עכביש האיות".
  • 4:23 - 4:25
    ובכן "עכביש האיות"
  • 4:25 - 4:28
    הינו בן הדוד של "דבורת האיות" (תחרות איות לילדים)
  • 4:28 - 4:30
    (צחוק)
  • 4:30 - 4:33
    אך הוא מקושר הרבה יותר לרשת
  • 4:33 - 4:35
    (צחוק)
  • 4:35 - 4:37
    ועכביש זה
  • 4:37 - 4:40
    טווה אלף בית דו לשוני.
  • 4:40 - 4:44
    כך שאתם יכולים לקרוא "פעיל אריכטקטונית"
  • 4:44 - 4:47
    כ "ארכיטקטונית פעיל".
  • 4:47 - 4:50
    העכביש עובר דרך כל אותיות האלף-בית
  • 4:50 - 4:54
    עם שמות עצם ותואר זהות.
  • 4:54 - 4:57
    וכך אם אינכם מכירים את אחת מהשפות,
  • 4:57 - 5:00
    הלימוד הוא מיידי.
  • 5:01 - 5:04
    סוג עתיק אחר של ספר
  • 5:04 - 5:06
    הנו המגילה.
  • 5:06 - 5:09
    המגילות מאוד נוחות,
  • 5:09 - 5:12
    משום שניתן ליצור תמונה גדולה,
  • 5:12 - 5:15
    על שולחן עבודה קטן מאוד.
  • 5:16 - 5:20
    התוצאה הבלתי צפויה של כך,
  • 5:20 - 5:25
    היא שאנו רואים רק חלק מהתמונה,
  • 5:25 - 5:29
    דבר המפיק סוג של ארכיטקטורה חופשית.
  • 5:29 - 5:33
    אני יוצרת סוגים שונים של חלונות.
  • 5:33 - 5:36
    בכדי להביט מעבר לפני השטח.
  • 5:36 - 5:38
    הם נועדו בכדי להציץ
  • 5:38 - 5:40
    לעולמות שונים.
  • 5:40 - 5:42
    והייתי פעמים רבות זרה,
  • 5:42 - 5:45
    ולכן אני רוצה להבין כיצד דברים פועלים,
  • 5:45 - 5:47
    ומה בדיוק קורה.
  • 5:47 - 5:49
    אז כל חלון
  • 5:49 - 5:51
    הוא שיקוף, תמונה
  • 5:51 - 5:53
    והוא עולם
  • 5:53 - 5:55
    שבו אני מבקרת לעתים תכופות.
  • 5:55 - 5:57
    ואני מבקרת בעולם
  • 5:57 - 5:59
    בחושבי על התדמית
  • 5:59 - 6:02
    או אמרה חבוטה על מה שאנו רוצים לעשות,
  • 6:02 - 6:04
    ומהן המילים, הסלנג,
  • 6:04 - 6:07
    אשר בהם אנו משתמשים בביטויים.
  • 6:07 - 6:10
    זה הכל "אילו".
  • 6:10 - 6:15
    מה היה קורה אילו גרנו בתים בתוך בלון פורח?
  • 6:15 - 6:19
    העולם שלנו היה מאוד שמיימי.
  • 6:19 - 6:24
    וטביעת הרגל שלנו על כדור הארץ הייתה מזערית.
  • 6:24 - 6:27
    זה יהיה כל כך קליל.
  • 6:27 - 6:32
    ולעיתים אני מביטה מבפנים,
  • 6:32 - 6:34
    כמו אנוכיות
  • 6:34 - 6:37
    והמעגלים הפנימים של הנפש.
  • 6:37 - 6:40
    לעיתים זוהי השקפה עולמית,
  • 6:40 - 6:43
    בכדי לזהות את השורשים המשותפים
  • 6:43 - 6:47
    וכיצד אנו יכולים להשתמש בהם בכדי ללכוד חלומות.
  • 6:47 - 6:49
    אנו גם יכולים לעשות בהם שימוש
  • 6:49 - 6:51
    כרשת ביטחון.
  • 6:51 - 6:54
    וההשראות שלי
  • 6:54 - 6:57
    מרובות ושונות.
  • 6:58 - 7:01
    אני מושפעת מכל דבר שאני קוראת,
  • 7:01 - 7:04
    כל דבר שאני רואה.
  • 7:04 - 7:07
    יש לי כמה סיפורים הומוריסטיים,
  • 7:07 - 7:10
    כמו "Dead Beats"
  • 7:10 - 7:12
    (צחוק)
  • 7:13 - 7:15
    אחרים הם סיפורים היסטוריים.
  • 7:15 - 7:17
    זוהי "עיר הממתקים"
  • 7:17 - 7:19
    היא אינה מצופה בסוכר
  • 7:19 - 7:21
    היסטוריה של סוכר.
  • 7:21 - 7:24
    עוברת מסחר העבדים
  • 7:24 - 7:27
    עד לצריכת היתר של סוכר בימינו
  • 7:27 - 7:31
    משובצת בכמה רגעים מתוקים בין לבין.
  • 7:31 - 7:34
    לעיתים יש לי תגובה רגשנית לחדשות,
  • 7:34 - 7:38
    כמו ברעידת האדמה של 2010 בטהיטי.
  • 7:40 - 7:43
    בפעמים אחרות, אלו אינם אפילו הסיפורים שלי.
  • 7:43 - 7:45
    אנשים מספרים לי על חייהם,
  • 7:45 - 7:48
    זיכרונותיהם, מאווייהם,
  • 7:48 - 7:51
    ואני יוצרת נוף של נפש.
  • 7:51 - 7:54
    אני מתעלת את ההיסטוריה שלהם
  • 7:54 - 7:57
    כך שיהיה להם מקום לשוב אליו
  • 7:57 - 8:01
    להתבונן בחייהם והאפשרויות הגלומות בם.
  • 8:01 - 8:05
    אני קוראת להן ערים פרוידניות.
  • 8:05 - 8:07
    אינני יכולה להסביר את כל יצירותיי,
  • 8:07 - 8:11
    אז אני פשוט אעבור בין כמה מהעולמות שיצרתי
  • 8:11 - 8:13
    אציין רק את שמותיהן.
  • 8:13 - 8:16
    "צניעות"
  • 8:17 - 8:20
    "חשמל"
  • 8:22 - 8:26
    "גדילה פראית בכיכר קולמבוס"
  • 8:30 - 8:33
    "עיר האלמוגים"
  • 8:34 - 8:38
    "רשת של זמן"
  • 8:40 - 8:43
    "עיר התוהו"
  • 8:45 - 8:48
    "מאבק יומיומי"
  • 8:50 - 8:52
    "שמחה"
  • 8:54 - 8:57
    "איים צפים"
  • 8:58 - 9:00
    ובנקודה מסויימת,
  • 9:00 - 9:03
    הייתי חייבת לעשות את "כל תשעת היארד" (את הכל).
  • 9:03 - 9:06
    זוהי למעשה מגזרת נייר שאורכה תשעה יארד (8 מטר)
  • 9:06 - 9:08
    (צחוק)
  • 9:08 - 9:10
    אז בחיים ובחיתוכי נייר,
  • 9:10 - 9:12
    הכל קשור.
  • 9:12 - 9:15
    סיפור אחד מוביל לאחר.
  • 9:15 - 9:17
    הייתי גם מעוניינת
  • 9:17 - 9:19
    בפיזיקליות של המבנה
  • 9:19 - 9:22
    משום שאני חייבת לצעוד בכדי לראות אותו.
  • 9:22 - 9:24
    במקביל לחיתוכים
  • 9:24 - 9:26
    הן הריצות שלי.
  • 9:26 - 9:28
    התחלתי עם תמונה קטנה,
  • 9:28 - 9:30
    התחלתי עם מספר קילומטרים.
  • 9:30 - 9:33
    תמונות גדולות יותר, והנה התחלתי לרוץ מרתון.
  • 9:33 - 9:36
    ואז התחלתי לרוץ ריצות של 50 ו 60 קילומטרים.
  • 9:36 - 9:41
    ועברתי לרוץ 80 קילומטר -- אולטרא מרתון.
  • 9:41 - 9:44
    ואני עדיין מרגישה בתוך ריצה,
  • 9:44 - 9:46
    וזהו רק האימון
  • 9:46 - 9:49
    להפוך לחותכת מגזרות נייר למרחקים ארוכים.
  • 9:49 - 9:51
    (צחוק)
  • 9:51 - 9:55
    והריצה מעניקה לי אנרגיה רבה.
  • 9:55 - 9:58
    הנה מרתון חיתוכי נייר של שלושה שבועות
  • 9:58 - 10:01
    במוזיאון לאמנות ועיצוב
  • 10:01 - 10:03
    בעיר ניו-יורק.
  • 10:03 - 10:07
    התוצאה היא "עולמות שאול וגני עדן".
  • 10:07 - 10:10
    מורכבת משני לוחות בגובה 4 מטרים.
  • 10:10 - 10:13
    הם מוצגים בשתי קומות של המוזיאון,
  • 10:13 - 10:15
    אך למעשה זו תמונה אחת נמשכת.
  • 10:15 - 10:18
    קראתי לה "עולמות שאול וגני עדן"
  • 10:18 - 10:22
    משום שזהו הגיהנום וגן העדן היומיומי.
  • 10:22 - 10:24
    ללא מחיצה או גבול ביניהם.
  • 10:24 - 10:26
    ישנם אנשים שנולדו בגיהנום
  • 10:26 - 10:29
    וכנגד כל הסיכויים הם הגיעו לגן עדן שלהם.
  • 10:29 - 10:31
    ויש אנשים אשר עשו את המסלול ההפוך.
  • 10:31 - 10:33
    זהו הגבול.
  • 10:33 - 10:35
    יש סדנאות יזע בגיהנום.
  • 10:35 - 10:38
    ונוכל למצוא אנשים המשכירים את כנפיהם בגן העדן.
  • 10:38 - 10:41
    ואז ישנם כל אותם סיפורים שונים
  • 10:41 - 10:45
    בהם לעיתים נמצאת אותה פעולה,
  • 10:45 - 10:50
    אשר תוצאתה יכולה להביא אותך לגיהנום או לגן העדן.
  • 10:50 - 10:52
    אז כל התמונות ב "עולמות שאול וגני עדן"
  • 10:52 - 10:55
    הם בעצם על רצון חופשי
  • 10:55 - 10:57
    ודטרמיניזם.
  • 10:57 - 10:59
    בחיתוכי נייר,
  • 10:59 - 11:03
    יש את הציור כמבנה.
  • 11:03 - 11:06
    כך שניתן להורידו מהקיר.
  • 11:07 - 11:10
    הנה התקנה של ספר אמנות
  • 11:10 - 11:13
    אשר נקרא "פרויקט הזהות".
  • 11:13 - 11:17
    אלו אינם זהויות אוטוביוגרפיות.
  • 11:17 - 11:21
    אלו הן יותר זהויות חברתיות.
  • 11:21 - 11:23
    וניתן פשוט להלך מאחוריהן
  • 11:23 - 11:25
    ולמדוד אותן.
  • 11:25 - 11:27
    כך זה כמו שכבות שונות
  • 11:27 - 11:29
    של מה שאנו עשויים ממנו
  • 11:29 - 11:31
    ומה שאנו מציגים לעולם
  • 11:31 - 11:33
    כזהות שלנו.
  • 11:33 - 11:36
    זהו פרויקט נוסף של ספר אמנות.
  • 11:36 - 11:40
    למעשה, בתמונה, ניתן לראות שניים.
  • 11:40 - 11:42
    האחד שאני לובשת
  • 11:42 - 11:44
    והשני בתערוכה
  • 11:44 - 11:46
    במרכז לאמנויות ספר בעיר ניו יורק.
  • 11:46 - 11:48
    מדוע אני קוראת לזה ספר?
  • 11:48 - 11:50
    היצירה נקראת "הצהרת אופנה",
  • 11:50 - 11:52
    וישנם ציטוטים על אופנה,
  • 11:52 - 11:54
    כך שניתן לקרוא אותם,
  • 11:54 - 11:56
    ובנוסף,
  • 11:56 - 11:59
    משום שההגדרה של ספר אמנות
  • 11:59 - 12:02
    היא מאד נדיבה.
  • 12:02 - 12:04
    ניתן לקחת ספר אמנות מהספריה, הקיר.
  • 12:04 - 12:06
    ולקחת אותם להליכה.
  • 12:06 - 12:09
    ניתן גם להציגם כאמנות ציבורית.
  • 12:09 - 12:12
    כאן הם בסקוטדייל, אריזונה,
  • 12:12 - 12:15
    והם נקראים "זכרונות צפים".
  • 12:15 - 12:18
    אז אלו הם זכרונות מקומיים,
  • 12:18 - 12:21
    והם נעים כך בקראיות על ידי הרוח.
  • 12:23 - 12:25
    אני אוהבת אמנות ציבורית.
  • 12:25 - 12:28
    והצטרפתי לתחרויות
  • 12:28 - 12:30
    כבר זמן רב.
  • 12:30 - 12:33
    אחרי שמונה שנים של דחייה,
  • 12:33 - 12:36
    התרגשתי לקבל את ההזמנה הראשונה שלי
  • 12:36 - 12:39
    מהתכנית לאמנות ציבורית בניו-יורק.
  • 12:39 - 12:42
    זו היתה תחנה משותפת
  • 12:42 - 12:45
    לצוותי חירום ומכבי אש.
  • 12:45 - 12:48
    יצרתי ספר אמנות
  • 12:48 - 12:50
    מפלדת אל חלד
  • 12:50 - 12:52
    במקום נייר.
  • 12:52 - 12:56
    קראתי לה "לחתור לאותו הכיוון".
  • 12:56 - 12:58
    אך הוספתי שבשבת בכל צד
  • 12:58 - 13:02
    בכדי להראות שהם מכסים את כל הכיוונים.
  • 13:02 - 13:04
    עבור אמנות ציבורית,
  • 13:04 - 13:07
    יכולתי לעבוד עם חיתוכי זכוכית.
  • 13:07 - 13:10
    הנה פסיפסי זכוכית בברונקס (שכונה בניו יורק).
  • 13:10 - 13:12
    ובכל פעם שאני יוצרת אמנות ציבורית,
  • 13:12 - 13:14
    אני רוצה ליצור משהו שבאמת שייך
  • 13:14 - 13:16
    למקום בו הוא מוצג.
  • 13:16 - 13:18
    ברכבת התחתית בניו-יורק,
  • 13:18 - 13:21
    ראיתי שיח
  • 13:21 - 13:24
    בין נסיעה ברכבת
  • 13:24 - 13:26
    לקריאה.
  • 13:26 - 13:29
    זוהי נסיעה בזמן, מסע בזמן.
  • 13:29 - 13:31
    בתחנת הרכבת בברונקס,
  • 13:31 - 13:33
    הפסיפס קשור לסופרים של ברונקס
  • 13:33 - 13:35
    לסיפורי ברונקס.
  • 13:37 - 13:39
    פרויקט זכוכית נוסף
  • 13:39 - 13:41
    בספרייה הציבורית
  • 13:41 - 13:44
    בסאן חוזה, קליפורניה.
  • 13:44 - 13:47
    יצרתי תמונה מנקודת מבט של הירק
  • 13:47 - 13:49
    הגדל באזור סאן חוזה.
  • 13:49 - 13:51
    התחלתי במרכז
  • 13:51 - 13:53
    עם הבלוט
  • 13:53 - 13:57
    המייצג את התרבות האינדיאנית.
  • 13:57 - 13:59
    בהמשך הוספתי את הפרי האירופאי
  • 13:59 - 14:01
    עבור החוואים.
  • 14:01 - 14:04
    ואז את פרי העולם עבור עמק הסיליקון היום.
  • 14:04 - 14:06
    והוא עדיין גדל.
  • 14:06 - 14:09
    הטכניקה היא חיתוך
  • 14:09 - 14:11
    התזת חול, איכול בחומצה,
  • 14:11 - 14:15
    והדפסת זכוכית.
  • 14:15 - 14:17
    ומחוץ לספריה,
  • 14:17 - 14:21
    רציתי ליצור מקום להעשיר את הנפש.
  • 14:21 - 14:24
    אז לקחתי ספרים מהספריה
  • 14:24 - 14:27
    שיש בכותר שלהם פרי
  • 14:27 - 14:30
    והשתמשתי בהם לייצר טיילת פרדס
  • 14:30 - 14:32
    עם פירות הידע הללו.
  • 14:32 - 14:35
    בנוסף שתלתי עץ ספריה.
  • 14:35 - 14:37
    זהו עץ,
  • 14:37 - 14:40
    אשר בגזעו יש את שורשי השפות.
  • 14:40 - 14:44
    העץ מסמל שיטות כתיבה בינלאומיות.
  • 14:44 - 14:46
    בענפיו
  • 14:46 - 14:49
    ישמם ספרים שצומחים.
  • 14:50 - 14:53
    ניתן לשלב שימושיות וצורה
  • 14:53 - 14:55
    באמנות ציבורית.
  • 14:55 - 14:57
    למשל באורורה, קולורדו, זהו ספסל.
  • 14:57 - 15:00
    ויש תוספת לספסל.
  • 15:00 - 15:03
    משום שאם יושבים במכנסיים קצרים זמן רב על הספסל בקיץ,
  • 15:03 - 15:05
    כאשר קמים והולכים,
  • 15:05 - 15:08
    יש מעין סימולים זמניים
  • 15:08 - 15:10
    של פיסות סיפור על הירכיים.
  • 15:10 - 15:13
    (צחוק)
  • 15:15 - 15:17
    עוד עבודה שימושית,
  • 15:17 - 15:19
    בצידה הדרומי של שיקגו
  • 15:19 - 15:21
    בתחנת רכבת התחתית.
  • 15:21 - 15:25
    והיא נקראת "זרעי העתיד נזרעים כעת"
  • 15:25 - 15:28
    זהו סיפור על שינוי
  • 15:28 - 15:30
    וקשרים.
  • 15:30 - 15:32
    והוא משמש כמסך
  • 15:32 - 15:35
    להגן על המסילה ועובר האורח,
  • 15:35 - 15:38
    ולמנוע מחפצים ליפול על פסי הרכבת.
  • 15:38 - 15:41
    להיות מסוגל לשנות גדרות,
  • 15:41 - 15:44
    וסורגים לפרחים,
  • 15:44 - 15:46
    זה נהדר.
  • 15:46 - 15:49
    ובשלוש השנים האחרונות אני עובדת
  • 15:49 - 15:51
    עם רשות פיתוח של דרום ברונקס
  • 15:51 - 15:53
    להביא אמנות אל החיים הציבוריים
  • 15:53 - 15:55
    אל הבניינים בשכונות העוני
  • 15:55 - 15:58
    ואל הדיור הציבורי.
  • 15:58 - 16:01
    כך לכל בניין יש את האופי שלו.
  • 16:01 - 16:05
    לעיתים הוא מספר על המורשת של השכונה,
  • 16:05 - 16:09
    כמו במוריסאניה, על ההיסטוריה של הג'אז.
  • 16:09 - 16:12
    ובפרויקטים אחרים, כמו בפאריז,
  • 16:12 - 16:14
    הוא מספר את שם הרחוב.
  • 16:14 - 16:17
    הוא נקרא 'רו דה פרהרי, - רחוב הערבה.
  • 16:17 - 16:19
    אז החזרתי את הארנבת
  • 16:19 - 16:21
    את השפרירית,
  • 16:21 - 16:23
    כדי שישארו ברחוב.
  • 16:23 - 16:25
    ובשנת 2009,
  • 16:25 - 16:28
    נתבקשתי להכין כרזה
  • 16:28 - 16:31
    אשר תתלה בקרונות הרכבת התחתית בניו-יורק
  • 16:31 - 16:33
    לשנה.
  • 16:33 - 16:37
    אז הקהל במובן רב הוא קהל שבוי.
  • 16:37 - 16:41
    ורציתי ליצור בעבור מפלט.
  • 16:41 - 16:44
    לכן יצרתי את "ברחבי העיר"
  • 16:44 - 16:46
    זוהי מגזרת נייר,
  • 16:46 - 16:49
    אשר לאחר החיתוך הוספתי לה צבע במחשב.
  • 16:49 - 16:52
    זוהי יצירת טכנו-קראפט.
  • 16:52 - 16:54
    לאורך הדרך,
  • 16:54 - 16:57
    אני חותכת מגזרות נייר
  • 16:57 - 16:59
    ומוסיפה שיטות נוספות.
  • 16:59 - 17:02
    אך התוצאה חייבת להיות סיפור.
  • 17:02 - 17:05
    לסיפורים יש הרבה אפשרויות,
  • 17:05 - 17:07
    הרבה תרחישים .
  • 17:07 - 17:09
    אני לא מכירה את הסיפורים.
  • 17:09 - 17:13
    אני בוחרת תמונות מהדמיון הגלובלי שלנו,
  • 17:13 - 17:15
    מאמרות, מממחשבות,
  • 17:15 - 17:17
    מהיסטוריה.
  • 17:17 - 17:19
    וכולנו מספרים,
  • 17:19 - 17:22
    משום שלכולנו יש סיפור לספר.
  • 17:22 - 17:24
    אבל חשוב לא פחות
  • 17:24 - 17:26
    שכולם חייבים להמציא סיפור
  • 17:26 - 17:28
    כדי להבין את העולם.
  • 17:28 - 17:30
    ובכל היקומים הללו,
  • 17:30 - 17:33
    נראה כאילו הדמיון הינו הרכב
  • 17:33 - 17:35
    איתו אנו יכולים לנוע,
  • 17:35 - 17:38
    אבל היעד הוא מחוזות הנפש שלנו
  • 17:38 - 17:40
    ואיך אנחנו יכולים להתחבר שוב
  • 17:40 - 17:42
    עם המהות ועם הקסם.
  • 17:42 - 17:45
    וזוהי כל מהותן של מגזרות נייר.
  • 17:46 - 17:54
    (תשואות)
Title:
ביאטריס קורון: סיפורים חתוכים מנייר
Speaker:
Béatrice Coron
Description:

עם מספריים וניר, האמנית ביאטריס קורון יוצרת עולמות מורכבים, ערים וארצות, גני עדן שמימיים וארצות שאול. בעודה צועדת על הבמה לבושה בגלימה מפוארת החתוכה מ Tyvek (בד לא ארוג), היא מתארת את התהליך היצירתי שהיא חווה, ואת הדרך שסיפוריה מתפתחים מפיסות וחתיכות.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:55
Iris Green added a translation

Hebrew subtitles

Revisions