< Return to Video

האם האבולוציה האנושית מאיצה או מאיטה? - לורנס הרסט

  • 0:07 - 0:13
    הרמה הטיבטית שוכנת
    כ-4500 מטר מעל פני הים,
  • 0:13 - 0:17
    עם רק 60% מהחמצן שנמצא למטה.
  • 0:17 - 0:21
    בעוד מבקרים ומתיישבים חדשים
    נאבקים במחלת גבהים,
  • 0:21 - 0:25
    ילידים טיבטים רצים במעלה ההרים.
  • 0:25 - 0:28
    יכולת זו לא באה מאימונים או תרגול
  • 0:28 - 0:32
    אלא משינויים בכמה גנים שמאפשרים לגופם
  • 0:32 - 0:35
    להפיק את המירב מחמצן מוגבל.
  • 0:35 - 0:38
    ההבדלים הללו ניכרים מלידה --
  • 0:38 - 0:42
    לתינוקות טיבטים יש בממוצע,
    משקל לידה גבוה יותר,
  • 0:42 - 0:44
    ריווי חמצן בדם גבוה יותר,
  • 0:44 - 0:49
    והם בעלי סיכוי גבוה הרבה יותר לשרוד,
    מאשר תינוקות אחרים שנולדו בסביבה זו.
  • 0:49 - 0:53
    מעריכים ששינויים גנטיים אלה התפתחו
  • 0:53 - 0:57
    במהלך כ-3,000 השנים האחרונות, והם נמשכים.
  • 0:57 - 0:59
    זה אולי נשמע כמו הרבה זמן,
  • 0:59 - 1:06
    אבל זו ההסתגלות המהירה ביותר
    שהתפתחה אי פעם באוכלוסייה אנושית.
  • 1:06 - 1:09
    זה ברור שהאבולוציה האנושית לא נגמרה
  • 1:09 - 1:11
    אז מהם השינויים האחרים שארעו לאחרונה?
  • 1:11 - 1:17
    והאם החידושים הטכנולוגיים והמדעיים
    ישפיעו על האבולוציה שלנו?
  • 1:17 - 1:18
    באלפי השנים האחרונות,
  • 1:18 - 1:23
    אוכלוסיות רבות פיתחו התאמות גנטיות
    לסביבות המקומיות שלהם.
  • 1:23 - 1:30
    אנשים בסיביר ובחוג הקוטב הצפוני
    מותאמים באופן ייחודי לשרוד קור עז.
  • 1:30 - 1:32
    הם מפתחים כוויות קור לאט יותר,
  • 1:32 - 1:36
    ויכולים להמשיך להשתמש בידיים שלהם
    בטמפרטורות מתחת לאפס
  • 1:36 - 1:39
    הרבה יותר זמן מרוב האנשים.
  • 1:39 - 1:42
    הם עברו סלקציה לקצב חילוף חומרים גבוה יותר
  • 1:42 - 1:45
    שמגדיל את ייצור החום.
  • 1:45 - 1:50
    דרומה משם, אנשי באג'או
    של דרום מזרח אסיה יכולים לצלול 70 מטר
  • 1:50 - 1:54
    ולהישאר מתחת למים במשך כמעט רבע שעה.
  • 1:54 - 1:58
    לאורך אלפי שנים של
    חיים כציידים נודדים בים,
  • 1:58 - 2:05
    הם חווטו גנטית טחולים גדולים באופן חריג
    המשמשים כמאגרי חמצן,
  • 2:05 - 2:09
    המאפשרים להם להישאר מתחת למים
    לזמן ארוך יותר -
  • 2:09 - 2:13
    הסתגלות דומה לזו של כלבי ים צוללים.
  • 2:13 - 2:16
    למרות שזה אולי נראה חסר דמיון בהשוואה,
  • 2:16 - 2:20
    היכולת לשתות חלב היא עוד הסתגלות כזו.
  • 2:20 - 2:23
    כל היונקים יכולים לשתות
    את חלב אמם כתינוקות.
  • 2:23 - 2:28
    לאחר הגמילה הם מכבים את הגן
    שמאפשר להם לעכל חלב.
  • 2:28 - 2:33
    אבל קהילות באפריקה שמדרום לסהרה,
    המזרח התיכון וצפון מערב אירופה
  • 2:33 - 2:38
    שהשתמשו בפרות לחלב הראו
    עלייה חדה בגרסאות ה- DNA השונות
  • 2:38 - 2:44
    שמונעות את כיבוי הגן
    במהלך 7000 עד 8000 השנים האחרונות.
  • 2:44 - 2:49
    לפחות באירופה, שתיית חלב עשויה היתה
    לתת לאנשים מקור לסידן
  • 2:49 - 2:53
    מה שסייע בייצור ויטמין D,
    כשהם נעו צפונה, ואור השמש,
  • 2:53 - 2:57
    המקור הרגיל לוויטמין D, ירד.
  • 2:57 - 2:59
    אם כי לא תמיד בדרכים מובנות מאליהן,
  • 2:59 - 3:04
    כל השינויים הללו משפרים את סיכוי האנשים
    לשרוד עד גיל הרבייה -
  • 3:04 - 3:06
    זה מה שמניע את הברירה הטבעית,
  • 3:06 - 3:10
    הכוח שמאחורי כל
    השינויים האבולוציוניים הללו.
  • 3:10 - 3:14
    הרפואה המודרנית מסירה
    הרבה מהלחצים הסלקטיביים הללו
  • 3:14 - 3:16
    בכך שהיא שומרת עלינו בחיים כאשר הגנים שלנו
  • 3:16 - 3:19
    שלפעמים משולבים עם מחלות זיהומיות,
  • 3:19 - 3:21
    היו הורגים אותנו.
  • 3:21 - 3:25
    אנטיביוטיקה, חיסונים, מים נקיים
    ותברואה טובה
  • 3:25 - 3:29
    כולם גורמים לכך שההבדלים בין הגנים שלנו
    פחות חשובים.
  • 3:29 - 3:32
    באופן דומה, היכולת שלנו לרפא סרטן בילדות,
  • 3:32 - 3:37
    לחלץ בניתוח תוספתן מודלק, וללדת תינוקות
  • 3:37 - 3:41
    שלאמהותיהם יש תנאים מסכני חיים
    ספציפית להריון,
  • 3:41 - 3:46
    כולם נוטים לעצור את הברירה בכך שהם מאפשרים
    ליותר אנשים לשרוד
  • 3:46 - 3:48
    לגיל הרבייה.
  • 3:48 - 3:52
    אבל גם אם לכל אדם על פני כדור הארץ
    הייתה גישה לרפואה מודרנית,
  • 3:52 - 3:55
    זה לא יביא את סוף האבולוציה האנושית.
  • 3:55 - 4:00
    וזה מכיוון שיש היבטים אחרים
    של אבולוציה מלבד הברירה הטבעית.
  • 4:00 - 4:02
    הרפואה המודרנית מייצרת שונות גנטית
  • 4:02 - 4:06
    שהייתה נתונה לברירה טבעית
  • 4:06 - 4:10
    בכפוף למה שמכונה סחף גנטי.
  • 4:10 - 4:15
    בעזרת הסחף הגנטי, ההבדלים הגנטיים
    משתנים באופן אקראי בתוך אוכלוסיה.
  • 4:15 - 4:20
    ברמה הגנטית, הרפואה המודרנית
    עשויה, למעשה, להגדיל את המגוון,
  • 4:20 - 4:24
    כי מוטציות מזיקות לא הורגות
    אנשים וכך הן אינן נמחקות.
  • 4:24 - 4:29
    שונות זו לא בהכרח מתורגמת
    להבדלים נראים לעין או פנוטיפים,
  • 4:29 - 4:33
    בין אנשים, עם זאת.
  • 4:33 - 4:36
    חוקרים בדקו גם אם הסתגלות גנטית
  • 4:36 - 4:40
    לסביבה מסוימת יכולה להופיע במהירות
  • 4:40 - 4:44
    באמצעות שינוי אפיגנטי:
    שינויים לא בגנים עצמם,
  • 4:44 - 4:49
    אלא אם ומתי גנים מסוימים באים לידי ביטוי.
  • 4:49 - 4:51
    שינויים אלה יכולים לקרות במהלך החיים,
  • 4:51 - 4:54
    ואף עשוים לעבור לצאצאים -
  • 4:54 - 4:59
    אבל עד כה החוקרים אינם תמימי דעים
    בשאלה האם שינויים אפיגנטיים
  • 4:59 - 5:02
    יכולים באמת להימשך לאורך דורות רבים
  • 5:02 - 5:07
    ולהוביל לשינויים מתמשכים באוכלוסיות.
  • 5:07 - 5:10
    יכולים להיות גם גורמים אחרים
    להתפתחות האנושית.
  • 5:10 - 5:13
    הרפואה והטכנולוגיה המודרניים הם חדשים מאוד
  • 5:13 - 5:17
    אפילו בהשוואה לשינויים המהירים
    והחדשים ביותר של הברירה הטבעית
  • 5:17 - 5:23
    כך שרק הזמן יכול להגיד כיצד ההווה שלנו
    יעצב את העתיד שלנו.
Title:
האם האבולוציה האנושית מאיצה או מאיטה? - לורנס הרסט
Speaker:
לורנס הרסט
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/is-human-evolution-speeding-up-or-slowing-down-laurence-hurst

ב -3,000 השנים האחרונות אוכלוסיות רבות פיתחו התאמות גנטיות לסביבתן המקומית. אנשים בסיביר ובקוטב הצפוני מותאמים באופן ייחודי לשרוד קור עז. אנשי באג'או יכולים לצלול 70 מטר ולהישאר מתחת למים כמעט 15 דקות. אז מהם השינויים האחרונים? והאם החידושים הטכנולוגיים ישפיעו על האבולוציה שלנו? לורנס הרסט חוקר.

שיעור מאת לורנס הרסט, בימוי של פיליפ פיאגט וריקה פלנטה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:25

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.