-
-
יש לנו את התגובה הזאת, בה מול אחד
-
של מתאן מגיב עם שני מולים של חמצן,
-
ונוצר מול של דו תחמוצת הפחמן
-
ושני מולים של מים.
-
ברצוננו לדעת האם זאת
-
תגובה ספונטנית.
-
בסירטון הקודם למדנו, שכדי לענות על
-
השאלה הזאת, עלינו לחשב את
-
השינוי באנרגיה החופשית של גיבס.
-
השינוי באנרגיה החופשית של גיבס, שווה
-
לשינוי באנטלפיה של התגובה, פחות הטמפרטורה
-
בה היא מתרחשת, כפול השינוי באנטרופיה.
-
אם זה קטן מאפס,
-
אז התגובה ספונטנית.
-
ארגנתי לנו מקדמה.
-
חישבתי מקודם את השינוי באנטלפיה של
-
התגובה הזאת, כאן.
-
למדנו איך עושים את זה.
-
עשינו זאת באחד הסירטונים הקודמים.
-
הסתכלתי על חום ההתהוות של
-
כל אחד מהתוצרים האלה.
-
עבור מים, הכפלתי ב- 2, כי יש
-
לנו 2 מולים.
-
לאחר שיש לי את חום ההתהוות של התוצרים,
-
החסרתי את חום ההתהוות
-
של המגיבים.
-
חום ההתהוות של O2 הוא 0, זה אינו
-
מופיע בחישוב, ומקבלים מינוס
-
890.3 קילוג'אול.
-
זה אומר לנו שהתגובה היא אקסוטרמית.
-
לצד הזה של הנוסחה, יש פחות אנרגיה
-
מאשר לצד הזה.
-
אנרגיה מסוימת השתחררה.
-
ניתן לרשום כאן: ועוד אנרגיה.
-
אכתוב זאת, ועוד אנרגיה מסוימת שמשתחררת.
-
זאת הסיבה שזאת תגובה אקסוטרמית.
-
השאלה היא, האם התגובה ספונטנית?
-
כדי לדעת זאת, עלינו
-
לחשב את השינוי ב- S.
-
-
כדי לעזור לנו לחשב את זה, הסתכלתי מקודם
-
על האנטרופיות המולריות התקניות
-
של כל אחת מהמולקולות.
-
לדוגמה... אכתוב זאת
-
בצבע אחר.
-
-
מסמנים פה "אפס" קטן, כי זה תקני.
-
האנטרופיה המולרית התקנית - תקנית,
-
פירוש הדבר שזה ב- 298 קלווין.
-
לא אומרים מעלות קלווין.
-
אומרים רק קלווין, בלי מעלות.
-
אין בזה צורך כשמדברים על קלווין.
-
זה ב- 298 קלווין, שזה 25 מעלות צלזיוס,
-
טמפרטורת החדר.
-
זאת הסיבה שקוראים לזה טמפרטורה תקנית.
-
האנטרופיה המולרית התקנית של מתאן,
-
בטמפרטורת החדר, שווה למספר הזה:
-
186 ג'אול לקלווין-מול.
-
אם יש לי מול 1 של מתאן, יש לי אנטרופיה
-
של 186ג'אול לקלווין.
-
אם יש לי 2 מולים, עלי להכפיל את זה ב- 2.
-
אם יש לי 3 מולים, עלי להכפיל את זה ב- 3.
-
השינוי הכולל באנטרופיה של התגובה הזאת,
-
שווה לסה"כ האנטרופיה התקנית של התוצרים,
-
פחות האנטרופיה התקנית הכוללת של המגיבים.
-
כפי שעשינו עם האנטלפיה.
-
זה שווה ל- 213.6 ועוד - יש לי 2 מולים
-
של מים כאן.
-
ועוד 2 כפול... נכתוב כאן 70.
-
69.9 זה כמעט 70.
-
ועוד 2 כפול 70, ואז עלינו להחסיר את האנטרופיה
-
התקנית של המגיבים, הצד הזה של התגובה.
-
האנטרופיה התקנית של 1 מול של CH4, הוא
186 ועוד 2 כפול 205.
-
במבט מהיר, ניתן לראות שהמספר הזה קרוב
-
למספר הזה, אבל המספר הזה הרבה יותר גדול
מהמספר הזה.
-
למים נוזלים יש אנטרופיה...
-
זאת האנטרופיה של מים נוזלים.
-
יש לה אנטרופיה נמוכה יותר מאשר לגז חמצן.
-
זה נשמע הגיוני.
-
כי לנוזל יש הרבה פחות מצבים אפשריים.
-
הוא נופל כולו לתחתית הכלי, בניגוד לגז,
-
התופס את כל המרחב, ומתפשט.
-
טבעי שלגז יהיה יותר אנטרופיה
-
מאשר לנוזל.
-
במבט מהיר, ניתן לראות שהתוצרים שלנו
-
הם בעלי אנטרופיה נמוכה יותר, מאשר המגיבים.
-
סביר שזה יהיה מספר שלילי.
-
בואו נאשש זאת.
-
יש לי 213.6 ועוד 140, נכון?
-
2 כפול 70.
-
ועוד 140, שווה 353.6.
-
זה 353.6.
-
מזה נחסיר את 186 ועוד
-
2 כפול 205, שזה 596.
-
פחות 596, למה זה שווה?
-
נכתוב מינוס 596, ועוד 353.6
-
ומקבלים מינוס 242.4.
-
זה שווה למינוס 242.4 ג'אול לקלווין.
-
זה דלתה S. מינוס כאן.
-
מאבדים את כמות האנטרופיה הזאת.
-
יתכן שהיחידות האלה לא אומרות לכם כלום,
-
אלה בעצם יחידות שרירותיות.
-
בכל זאת, ניתן להגיד שהמצב נעשה מסודר יותר.
-
זה הגיוני, כי יש לנו כמות גדולה של גז.
-
יש לו כאן 2 מולקולות נפרדות, 1 כאן
-
ו- 2 מולקולות של חמצן.
-
וזה עובר שוב ל-3 מולקולות, אבל
-
המים הם במצב נוזלי.
-
זה הגיוני שמאבדים אנטרופיה.
-
לנוזל יש פחות מצבים
-
אפשריים.
-
בואו נראה אם התגובה הזאת ספונטנית.
-
דלתה G שווה לדלתה H.
-
אנרגיה משתחררת, זה מינוס 890.
-
התעלמתי מהספרות העשרוניות.
-
לא נחוץ לנו כזה דיוק.
-
פחות הטמפרטורה.
-
ההנחה היא שאנו בטמפרטורת החדר,
-
298 קלווין.
-
צריך להגיד 298 קלווין.
-
צריך להתרגל לא להוסיף מעלות,
-
כשמדברים על קלווין.
-
זה שווה ל- 25 מעלות צלזיוס, כפול השינוי
באנטרופיה.
-
זה יהיה מינוס.
-
אולי תרצו לכתוב כאן מינוס 242,
-
ולעשות את החישוב.
-
צריך מאד להיזהר.
-
זה כאן בקילוג'אול,
-
וזה כאן בג'אול.
-
אם רוצים שהכל יהיה בקילוג'אול,
-
כי את זה כבר כתבנו, נכתוב גם
-
את זה בקילוג'אול.
-
זה 0.242 קילוג'אול לקלווין.
-
-
השינוי באנרגיה החופשית של גיבס היא:
-
מינוס 890 קילוג'אול מינוס 290 - מינוס ומינוס
-
נותן פלוס.
-
הגיוני שאיבר האנטרופיה הופך את
-
האנרגיה החופשית של גיבס, ליותר חיובית.
-
מכיוון שאנו בודקים אם הדבר הזה קטן
-
מ- 0, זה "מתנגד" לספונטניות.
-
נראה אם זה יכול להתגבר על איבר האנטלפיה,
-
המצביע על כך שהתגובה אקסוטרמית.
-
כנראה שלא, כי מכפילים מספר קטן מ- 1,
-
כפול זה, ונקבל מספר
-
קטן יותר מזה.
-
נחשב את זה.
-
242 חלקי 1000,
-
זה השינוי באנטרופיה, כפול 298 - הטמפרטורה
-
שלנו - זה מינוס 72.2.
-
מינוס ומינוס, זה הופך לפלוס,
-
פלוס 72.2.
-
זהו איבר השינוי באנטרופיה
-
בטמפרטורה תקנית,
-
וזהו איבר השינוי באנטלפיה.
-
ניתן כבר לראות שהשינוי באנטלפיה, השלילי,
-
גדול יותר מהמספר החיובי, שהוא
-
הטמפרטורה כפול השינוי באנטרופיה.
-
האיבר הזה "מנצח".
-
גם אם מאבדים אנטרופיה בתגובה הזאת, היא
-
משחררת כל כך הרבה אנרגיה, שהיא ספונטנית.
-
זה לחלוטין קטן מאפס, על כן
-
התגובה היא ספונטנית.
-
כפי שניתן לראות, השאלות בנושא האנרגיה
-
החופשית של גיבס, אינן קשות.
-
רק צריך למצוא את הערכים האלה.
-
כדי למצוא את הערכים האלה, או שדלתה H
-
נתון, או שאנו יודעים לחשב אותו.
-
מחפשים בטבלה את חום ההתהוות של התוצרים,
-
מחסירים את חום ההתהוות של המגיבים, הכל
-
משוקלל לפי המקדמים.
-
כדי למצוא את השינוי באנטרופיה, עושים
-
את אותו הדבר.
-
יש למצוא בטבלה את האנטרופיות המולריות
התקניות של
-
התוצרים, משוקללות לפי המקדמים, להחסיר את
-
המגיבים, ולהציב כאן.
-
כך מקבלים את האנרגיה החופשית של גיבס.
-
במקרה הזה, זה היה שלילי.
-
אפשר לדמיין מצב, בו אנו נמצאים
-
בטמפרטורה הרבה יותר גבוהה.
-
למשל, פני השמש, אז במקום 298
-
יהיו לנו 2,000 או
-
4,000 קלווין.
-
אז, זה מתחיל להיות מעניין.
-
תארו לכם שיש טמפרטורה של 40,000 קלווין,
-
אז איבר האנטרופיה, איבוד האנטרופיה,
-
שולט הרבה יותר.
-
במקרה זה, האיבר החיובי הזה
-
"ינצח" את זה, והתגובה לא תהיה ספונטנית
-
בטמפרטורה כל כך גבוהה.
-
אפשר לחשוב על זה בדרך אחרת.
-
כשיש לנו תגובה שמשחררת אנרגיה,
-
האנרגיה הזאת לא כל כך משנה, כשיש כבר
-
הרבה חום, או אנרגיה קינטית, בסביבה.
-
אם הטמפרטורה תהיה מאד גבוהה, התגובה
-
הזאת לא תהיה ספונטנית, כי איבר השינוי
-
באנטרופיה "ינצח".
-
בכל מקרה, רציתי לערוך את החישוב הזה,
-
כדי להראות לכם שאין כאן שום דבר יותר מדי
מופשט.
-
אפשר למצוא את הכל ברשת, ואז לבדוק
-
אם תגובה נתונה היא ספונטנית.
-