< Return to Video

קורס מזורז ביצירתיות - טינה סיליג ב- TEDxStanford

  • 0:04 - 0:07
    איזה יום נפלא!
  • 0:07 - 0:10
    גדוש רעיונות אדירים.
  • 0:10 - 0:15
    מאיפה הם באים?
  • 0:15 - 0:20
    זו שאלה שאני תוהה עליה ב-35 השנים האחרונות.
  • 0:20 - 0:21
    מאין באים רעיונות?
  • 0:21 - 0:23
    התחלתי כניורופיזיולוגית,
  • 0:23 - 0:27
    דוקרת תאים קטנים, זעירים
    עם אלקטרודות קטנות עוד יותר
  • 0:27 - 0:30
    לראות מה יבשרו לי אודות יצירתיות וחדשנות.
  • 0:30 - 0:33
    לכשסיימתי את הדוקטורט, יצאתי לחקור
  • 0:33 - 0:36
    ובערך ללמוד הכל אודות יצירתיות בשטח,
  • 0:36 - 0:38
    עובדת בחברות גדולות ובחברות קטנות,
  • 0:38 - 0:40
    אפילו הקמתי אחת משלי,
  • 0:40 - 0:43
    ובכמעט 13 השנים האחרונות אני בסטנפורד,
  • 0:43 - 0:47
    מלמדת שיעורים על יצירתיות, חדשנות ויזמות.
  • 0:47 - 0:50
    ובשיעורי ערכתי ניסויים אין סוף עם תלמידי,
  • 0:50 - 0:56
    מתאמצת לגלות מה נדרש לשחרור יצירתיות.
  • 0:56 - 0:59
    מה שהתבהר לי בשנים האחרונות
  • 0:59 - 1:05
    הוא שהסתכלותנו ביצירתיות היא צרה .
  • 1:05 - 1:09
    עלינו ממש להרחיב את הצוהר
  • 1:09 - 1:13
    ולהביט ביצירתיות באור אחר.
  • 1:13 - 1:14
    ומה שעשיתי הוא להתקין מודל
  • 1:14 - 1:18
    שאני אסביר לכם כעקרון בדקות הבאות,
  • 1:18 - 1:22
    אודות כל הדברים הנחוצים לנו לשחרר יצירתיות.
  • 1:22 - 1:25
    ואני רוצה להדגיש לפני שאפרק אותו לגורמים,
  • 1:25 - 1:29
    למנוע החדשנות הזה, כך אני מכנה אותו, יש שני חלקים.
  • 1:29 - 1:31
    תוכנו זה אתם:
  • 1:31 - 1:35
    הידע שלכם, הדמיון שלכם, ההתיחסות שלכם.
  • 1:35 - 1:37
    ומחוצה לו הוא העולם החיצון:
  • 1:37 - 1:41
    המשאבים, סביבת המחיה והתרבות.
  • 1:41 - 1:45
    אז הבא נתחיל, הבא נתחיל היכן שהרוב מתחילים.
  • 1:45 - 1:50
    הרוב מתחילים לחשוב על יצירתיות
    על ידי חשיבה על דמיון.
  • 1:50 - 1:52
    אז בואו נתחיל שם.
  • 1:52 - 1:54
    כעת דמיון, אחד הדברים העצובים הוא
  • 1:54 - 1:58
    שאנו לא ממש מלמדים אנשים
    כיצד להגביר את הדמיון בבית הספר.
  • 1:58 - 2:02
    ישנן דרכים להגביר את יכולתנו
  • 2:02 - 2:05
    להצמיח רעיונות מאוד מעניינים,
  • 2:05 - 2:08
    עלינו לשוב לגן חובה לראות מהי הבעיה.
  • 2:08 - 2:12
    אם אתם בגן חובה, סביר ביותר שתקבלו
    שאלה כזו:
  • 2:12 - 2:16
    מהו הסכום של 5 ועוד 5? נו, מה התשובה?
  • 2:16 - 2:18
    10! חברה אתם ממש חכמים, נכון?
  • 2:18 - 2:23
    טוב, אנו יודעים שזה 10 כי יש רק תשובה
    אחת נכונה לבעיה זו.
  • 2:23 - 2:26
    אך מה אם היינו מציבים את השאלה מעט אחרת?
  • 2:26 - 2:30
    מה אם נשאל: "אלו שני מספרים מסתכמים ב- 10?"
  • 2:30 - 2:33
    כמה תשובות יש לזה?
  • 2:33 - 2:36
    אין סופי! מספר אין סופי!
  • 2:36 - 2:37
    ולזאת חשיבות מכרעת,
  • 2:37 - 2:40
    משהו שמרצים רבים העלו היום,
  • 2:40 - 2:45
    הוא שדרך הצגת השאלה מאפיינת את סוג
    התשובה שאתם עתידים לקבל.
  • 2:45 - 2:49
    שאלתכם היא הרקע שבו
    תעמוד התשובה.
  • 2:49 - 2:52
    ואם לא תשאלו שאלה בדרך מחושבת,
  • 2:52 - 2:55
    לא תקבלו תשובות מאוד מעניינות.
  • 2:55 - 3:00
    שיקלו את העובדה שהמהפכה הקופרניקנית נולדה
    עקב החלפת רקע.
  • 3:00 - 3:03
    השאלה, המ אם כדור הארץ אינו מרכז מערכת השמש?
  • 3:03 - 3:08
    מה אם השמש כן? וזה פתח את כל חקר האסטרונומיה.
  • 3:08 - 3:11
    אבל אתם יודעים מה, אינכם מוכרחים לעשות זאת באופן
    כל כך רציני.
  • 3:11 - 3:14
    תוכלו לתרגל זאת כל יום בבדיחות.
  • 3:14 - 3:17
    מפני שרוב הבדיחות שאנו מספרים הן מעניינות,
  • 3:17 - 3:21
    מפני שהרקע מתחלף באמצע הבדיחה.
  • 3:21 - 3:23
    תחשבו על זה, הפנתר הורוד, אם אתם רואים אותו כאן בסרט.
  • 3:23 - 3:26
    הוא נכנס לבית מלון, ישנו כלב קטן היושב על השטיח,
  • 3:26 - 3:29
    הוא אומר למנהל המלון," האם כלבך נושך?"
  • 3:29 - 3:31
    והמנהל אומר, "לא, כלבי אינו נושך."
  • 3:31 - 3:34
    הוא מושיט ידו מטה. הכלב למעשה תוקף והוא אומר, "מה קרה?"
  • 3:34 - 3:38
    הוא אומר, "ובכן, אין זה כלבי."
  • 3:38 - 3:39
    (צחוק)
  • 3:39 - 3:40
    תחשבו על זה!
  • 3:40 - 3:43
    כל פעם כשתשמעו בדיחה, תמצאו כמעט תמיד
  • 3:43 - 3:45
    שהרקע התחלף באמצע,
  • 3:45 - 3:50
    וזו דרך ממש כיפית לתרגל מתן רקע
    והחלפת רקע לבעיות.
  • 3:50 - 3:53
    ובכן זו דרך אחת להגדיל את דמיונכם.
  • 3:53 - 3:55
    אבל ישנן דרכים נוספות.
  • 3:55 - 3:58
    אחת המרכזיות היא לצרף ולחבר רעיונות.
  • 3:58 - 4:01
    רוב המצאות העולם, רוב החדשנות מגיעה
  • 4:01 - 4:04
    מחיבור דברים יחדיו שלא חוברו קודם,
  • 4:04 - 4:07
    לעיתים קרובות בדרכים מאוד יוצאות דופן ומפתיעות.
  • 4:07 - 4:13
    אחת מהדרכים האהובות עלי לתרגל זאת היא
    באומנות היפנית של שינדוגו.
  • 4:13 - 4:17
    שינדוגו היא האומנות של יצירת המצאות חסרות שימוש.
  • 4:17 - 4:20
    הם אינם שימושים, הם אינם חסרי תועלת.
  • 4:20 - 4:21
    הם חסרי שימוש.
  • 4:21 - 4:23
    מה שהן כן זו דרך לומר
  • 4:23 - 4:26
    אולי יש כאן משהו אך איני בטוח לגמרי.
  • 4:26 - 4:28
    הרי לכם דוגמה, המטריות על נעליים,
  • 4:28 - 4:31
    אולי, לא מאוד מעשי,
  • 4:31 - 4:35
    אך משתחררים פה כמה רעיונות ממש מעניינים.
  • 4:35 - 4:38
    אגב נעליים, הנה שינדוגו אחר. (צחוק)
  • 4:38 - 4:39
    בסדר. יעים קטנים.
  • 4:39 - 4:41
    שוב, ואולי לא מעשי
  • 4:41 - 4:45
    אבל אתם יודעים מה, יש כאן רעיון מעניין.
  • 4:45 - 4:49
    שוב, תוכלו לנצל בדיחות להשראה כל יום.
  • 4:49 - 4:52
    אחד מהדברים הכי חביבים עלי, כל פעם
    שאני מקבלת את הניו יורקר,
  • 4:52 - 4:54
    ואני בטוחה שכל מי שקורא את הניו יורקר יודע,
  • 4:54 - 4:56
    שדבר ראשון אתה פותח לעמוד האחורי
  • 4:56 - 5:00
    ואתה מסתכל על תחרות כותרת לקריקטורה.
  • 5:00 - 5:06
    התחרות לכותרת לקריקטורה תמיד מקבצת
    דברים שאינם מובנים מאליהם.
  • 5:06 - 5:08
    פעמים רבות הם מובאים ללא קנה מידה או חפצים שעשויים
  • 5:08 - 5:11
    להיות מפתיעים מאוד להופיע יחדיו באותו פריים.
  • 5:11 - 5:14
    ותפקידך הוא להמציא דרך יצירתית ממש
  • 5:14 - 5:17
    לקשר בין הדברים הללו
    באופן מאוד מעניין ומפתיע.
  • 5:17 - 5:20
    אז הנה כותרת לקריקטורה הזו.
  • 5:20 - 5:26
    והיא, "תראה, אתה מתחיל פה, אז נותנים
    לך יותר אחריות בצוברך נסיון." (צחוק)
  • 5:26 - 5:30
    כמובן, אפשר להמציא מספר
    אין סופי של פתרונות אחרים.
  • 5:30 - 5:33
    ישנן שתי דרכים להגביר את דמיונכם
  • 5:33 - 5:35
    אך ישנה אחרת שאני רוצה להעלות היום.
  • 5:35 - 5:37
    והיא בחינת הנחות.
  • 5:37 - 5:40
    אחת מהבעיות הגדולות שיש
    לנו היא שאנו שואלים אנשים שאלות
  • 5:40 - 5:44
    ונותנים להם בעיות, הם מספקים את
    התשובה הנכונה הראשונה.
  • 5:44 - 5:47
    לכן אנו מקבלים פתרונות הדרגתיים ממש.
  • 5:47 - 5:49
    לכן מה שאנחנו עושים בשיעור שלנו
    ליצירתיות הוא שאנו מחלקים בעיות
  • 5:49 - 5:54
    שממש מפתיעות שבהן אין תשובה אחת נכונה.
  • 5:54 - 5:56
    הנה דוגמה של מה שנתתי לאחרונה.
  • 5:56 - 5:58
    זהו הבריף המדוייק.
  • 5:58 - 6:01
    ונתתי את זה למעשה לקבוצת סטודנטים
    באוניברסיטת אוסקה
  • 6:01 - 6:06
    והאתגר שלהם היה -- ליצור
    כמה שיותר ערך,
  • 6:06 - 6:08
    ערך שנמדד בכל דרך שירצו,
  • 6:08 - 6:11
    החל מתוכנו של פח אשפה אחד.
  • 6:11 - 6:13
    עמדו לרשותם שעתיים.
  • 6:13 - 6:16
    איך הייתם רוצים לעשות זאת?
  • 6:16 - 6:18
    אחד מהדברים המעניינים לגבי משימה זו,
  • 6:18 - 6:21
    והשקעתי הרבה מחשבה ברקע
    הבעיה קודם לכן,
  • 6:21 - 6:24
    הוא שלאשפה בעצם ערך שלילי, נכון?
  • 6:24 - 6:27
    צריכים לשלם לאנשים שיפנו אותה.
  • 6:27 - 6:30
    מה שקורה בסוף הוא שהסטודנטים מעבירים
    די הרבה זמן
  • 6:30 - 6:35
    וצלילה אל הפרוייקט,
    במחשבה על מה פירושו של ערך בעבורם.
  • 6:35 - 6:40
    הם חשבו על ידידות וקהילה ובריאות
    ובטחון כלכלי.
  • 6:40 - 6:43
    כל מיני דברים באו לידי ביטוי ביצירת הדרך.
  • 6:43 - 6:47
    הם חשבו על פח האשפה שבו ישתמשו
    ליצור ערך כלשהו.
  • 6:47 - 6:52
    להעלות את הרף עוד יותר,
    נתתי להם עוד קצת אתגר.
  • 6:52 - 6:56
    אמרתי להם ששלחתי הודעה החוצה,
    וכך עשיתי, לעמיתי סביב לעולם.
  • 6:56 - 7:00
    והזמנתי את תלמידיהם להצטרף באותו זמן.
  • 7:00 - 7:03
    היו סטודנטים באירופה, באסיה, בארה"ב ובאמריקה הלטינית,
  • 7:03 - 7:06
    כולם עובדים על אותו פרוייקט באותו זמן.
  • 7:06 - 7:09
    הרשו לי להראות לכם כמה דברים
    שצמחו מזה.
  • 7:09 - 7:14
    קבוצה באקוודור התחילה עם פח אשפה
    מלא פסולת חצר.
  • 7:14 - 7:17
    פסולת חצר? סביר שלא היתי נותנת להם לנבור
    בפח אשפה
  • 7:17 - 7:19
    אך תראו איזה דברים נפלאים הם עשו!
  • 7:19 - 7:22
    הם הפכו אותו לציור קיר יפהפה.
  • 7:22 - 7:26
    או נערה באירלנד, אמה עברה בדיוק על מגירת
    הגרביים של אחיה
  • 7:26 - 7:29
    ופח מלא בגרביים ישנות מחוררות,
  • 7:29 - 7:32
    יודעים מה שהיא עשתה, היו כל הצבעים,
    שחור, לבן, אפור,
  • 7:32 - 7:36
    היא גזרה אותן ותפרה אותן יחד ועשתה
    את הסודר הזה.
  • 7:36 - 7:41
    ממש מגניב. אני מקווה שכמה מכם תנברו
    במגירות הגרביים שלכם יותר מאוחר היום. (צחוק)
  • 7:41 - 7:44
    אז אלה שלושת הדברים שתוכלו לעשות להגביר
    את הדמיון שלכם, נכון?
  • 7:44 - 7:46
    מסגור ומסגור מחדש לבעיות,
  • 7:46 - 7:49
    חיבור וצירוף רעיונות ובחינת הנחות.
  • 7:49 - 7:53
    אך לרוע המזל אין בכך די.
  • 7:53 - 7:56
    צריכים להביט במרכיביו האחרים
    של מנוע החדשנות.
  • 7:56 - 8:00
    ואחד מהמרכיבים הבאים מבפנים
    הוא הידע שלכם.
  • 8:00 - 8:03
    הידע שלכם הוא ארגז הכלים של דמיונכם.
  • 8:03 - 8:07
    היום שמענו הכל אודות פריצות דרך רפואיות
  • 8:07 - 8:09
    ואודת רכבים אוטונומים
  • 8:09 - 8:11
    ולמה, איך יכלו לעשות זאת?
  • 8:11 - 8:13
    האנשים האלה הזדקקו להבנה עמוקה
    בנושא הרפואה
  • 8:13 - 8:16
    או אודות הנדסה להפיח חיים ברעיונות הללו.
  • 8:16 - 8:18
    כמובן שניתן ללמוד את הדברים האלה
  • 8:18 - 8:21
    בבית ספר, בקריאת ספרים.
  • 8:21 - 8:24
    אך אחת מהדרכים הכי חזקות ללמוד דברים
  • 8:24 - 8:27
    ולרכוש ידע היא על ידי תשומת לב.
  • 8:27 - 8:30
    רובנו לא שמים לב לעולם סביבנו.
  • 8:30 - 8:34
    לא רק שאנו מחמיצים הזדמנויות להבחין
    בבעיות שנוכל לפתור
  • 8:34 - 8:38
    אלא מחמיצים גם את הפתרונות העשויים
    להיות בפנינו.
  • 8:38 - 8:41
    ואחת מהדרכים הכי אהובות עלי
    ללמד סטודנטים היא
  • 8:41 - 8:44
    לשלוח אותם לאתרים שבו היו
    כבר הרבה פעמים קודם
  • 8:44 - 8:47
    ולגרום להם לראותם
    בצורה אחרת.
  • 8:47 - 8:49
    אך איני היחידה שעושה זאת.
  • 8:49 - 8:51
    אני רוצה לספר לכם סיפור זריז על
    חבר שלי בוב סיגל,
  • 8:51 - 8:53
    פרופסור בסטנפורד,
  • 8:53 - 8:58
    שלימד סמסטר שנה שנייה בסטנפור למשך שבועיים
  • 8:58 - 9:01
    וזה נקרא ספרי של סטנפורד.
  • 9:01 - 9:05
    ולמשך שבועיים התנהגו הסטודנטים
    כמדעני טבע
  • 9:05 - 9:07
    כאילו הם דרווין באיי גלפגוס
  • 9:07 - 9:09
    רק שהיו בקמפוס בסטנפורד.
  • 9:09 - 9:12
    ודיברו עם כל מי שבא על מנת להציג
    נקודות מבט שונות
  • 9:12 - 9:14
    והתייחסות אודות סטנפורד.
  • 9:14 - 9:18
    מהגננים ומדבירים ועד לספרנים
    ומנגנים בקלידים
  • 9:18 - 9:20
    וכל הנשיאים של סטנפורד
    שעודם בחיים.
  • 9:20 - 9:25
    הם נטלו איתם לא רק הבנה עמוקה של סטנפורד,
  • 9:25 - 9:31
    אלא גם הערכה שאין שנייה לה לכמה חשוב
    לשים לב.
  • 9:31 - 9:35
    אבל, דמיון וידע אינם מספיקים.
  • 9:35 - 9:40
    כל אדם חייב את הגישה, אורח החשיבה,
    הרצון והדחף
  • 9:40 - 9:42
    לפתור את הבעיות שהם עתידים לפתור.
  • 9:42 - 9:45
    אם אין לכם את הדחף ואת הרצון,
  • 9:45 - 9:48
    לא תחברו ותאחדו רעיונות.
  • 9:48 - 9:50
    אתם לא תמסגרו מחדש בעיות.
  • 9:50 - 9:51
    לא תעמידו במבחן הנחות
  • 9:51 - 9:53
    מעבר לתשובה הראשונה הנכונה.
  • 9:53 - 9:58
    רוב האנשים לרוע המזל, רואים את עצמם
    כמרכיבי פזלים.
  • 9:58 - 10:02
    בעקרון הם רואים את עצמם בעלי
    משימה מוגדרת מאוד
  • 10:02 - 10:07
    ותפקידם הוא לאסוף את כל החלקים
    ולהרכיבם ביחד להשיג את המטרה.
  • 10:07 - 10:08
    אבל מה קורה?
  • 10:08 - 10:14
    אם אתה מרכיב פזלים וחסר לך חלק או שניים,
    מה קורה?
  • 10:14 - 10:16
    לא תוכל למלא את המשימה.
  • 10:16 - 10:22
    חדשנים אמיתים, יזמים אמיתיים רואים את עצמם
    למעשה כיצורי שמיכות טלאים.
  • 10:22 - 10:25
    הם אוספים בעצם את כל המשאבים
    שסביבם,
  • 10:25 - 10:29
    הם ממנפים דברים, אפילו פחי אשפה, נכון?
  • 10:29 - 10:32
    הם מנצלים את החומרים שלרשותם
  • 10:32 - 10:36
    ויוצרים משהו מפתיע ומדהים.
  • 10:36 - 10:38
    זה נורא חשוב.
  • 10:38 - 10:44
    אנחנו צריכים לראות את עצמנו כאלה
    שמסוגלים למצות את המשאבים סביבנו
  • 10:44 - 10:46
    על מנת לגרום להתרחשויות מדהימות.
  • 10:46 - 10:51
    אז זה מנוע הבעירה הפנימית שלנו ליצירתיות.
  • 10:51 - 10:53
    הידע שלנו הוא ארגז ליצירתיות.
  • 10:53 - 10:59
    הדמיון שלנו הוא המאיץ להפיכת ידע זה
    לרעיונות חדשים.
  • 10:59 - 11:03
    והזיקה שלנו היא הניצוץ להצתת הכל.
  • 11:03 - 11:05
    לרוע המזל, אין בכך די.
  • 11:05 - 11:09
    וזו אחת מהסיבות שיש כל כך הרבה
    אנשים נורא יצירתיים
  • 11:09 - 11:12
    שפשוט אינם ממצים את כוח היצירה הטמון בהם
  • 11:12 - 11:16
    כי הם אינם בסביבה מטפחת ומגרה
  • 11:16 - 11:18
    ומעודדת סוג זה של חדשנות.
  • 11:18 - 11:21
    לכן צריכים להביט על מנוע החדשנות מבחוץ.
  • 11:21 - 11:23
    תחילה נביט בשטחי מחייה.
  • 11:23 - 11:26
    עכשיו, שטחי מחייה כוללים מספר דברים.
  • 11:26 - 11:28
    ודאי האנשים שעובדים איתם.
  • 11:28 - 11:32
    זה החוקים. זה התגמולים. זה המגבלות.
    זה התמריצים.
  • 11:32 - 11:35
    אך יותר מאלו, זה המרחב הפיזי.
  • 11:35 - 11:39
    חשבו על העובדה שכשהיינו קטנים,
    כשהיינו בגן .
  • 11:39 - 11:41
    ישנן סביבות מגרות שאתה נכנס לתוכן.
  • 11:41 - 11:43
    ברור שזה מקום שבו אמורים להיות יצירתיים.
  • 11:43 - 11:46
    מלא בצבע, יש הרבה דברים שניתן להניע.
  • 11:46 - 11:48
    החדרים מאוד גמישים.
  • 11:48 - 11:51
    אך למרבה הצער, אתה מתקדם מסביבה שכזו
  • 11:51 - 11:53
    ואתה זוכה ללכת ללמוד במקום שכזה!
  • 11:53 - 11:55
    ( צחוק )
  • 11:55 - 11:57
    הכסאות מסודרים בשורות וטורים.
  • 11:57 - 11:59
    הם מקובעים לרצפה.
  • 11:59 - 12:03
    ואם תדברו עם מישהו, תסתבך.
  • 12:03 - 12:07
    את כל נעורי בליתי בכתיבת,
    "שקט שווה זה זהב. שקט שווה זהב."
  • 12:07 - 12:11
    טוב. העובדה היא שאז אנחנו מתרגזים
    מאוד כי התלמידים,
  • 12:11 - 12:12
    אתם מבינים, הם פשוט לא כל כך יצירתיים כבר
  • 12:12 - 12:14
    וכולם מבכים זאת!
  • 12:14 - 12:15
    ואז אם אתם כן מצליחים בסביבה הזו
  • 12:15 - 12:18
    ואתם עוברים לסביבה הזו שבה הם עובדים.
    ( צחוק )
  • 12:18 - 12:22
    ואני יודעת למה אתם צוחקים מפני
    שזה מוכר למדי.
  • 12:22 - 12:26
    משרדים מסוג זה תוכננו להידמות
    לבתי סוהר.
  • 12:26 - 12:30
    ולמרבה הצער מה שקורה הוא ששוב
    אנחנו נהיים מתוסכלים
  • 12:30 - 12:33
    מכך שאנשים שעובדים בסביבות כאלו
    אינם יותר מדי יצירתיים.
  • 12:33 - 12:36
    העניין הוא שהמרחב שבו אנו נמצאים
    מספר את הסיפור.
  • 12:36 - 12:40
    כל מרחב הוא הבמה שעליה אנו
    מגלמים את חיינו.
  • 12:40 - 12:44
    והוא מספר לנו מה תפקידנו
    וכיצד עלינו לגלם אותו.
  • 12:44 - 12:48
    אני די בת מזל שנפל בחלקי ללמד בבית ספר D,
    אלו תמונות אמיתיות של הכיתה שלי.
  • 12:48 - 12:50
    אולי נראה לכם כאילו הילדים חזרו להם לגן.
  • 12:50 - 12:53
    הם עבדו למעשה על בעיה מאוד
    מתוחכמת כאן
  • 12:53 - 12:55
    כמו התלמידים בתמונה הזו.
  • 12:55 - 12:58
    אך החדר יותר דומה למרחב בגן
  • 12:58 - 13:00
    עם הרבה דברים שאפשר להזיז, הרבה
    דברים להרכיב.
  • 13:00 - 13:02
    החדר מעוצב כמו תיאטרון
  • 13:02 - 13:05
    אפשר לעצב אותו מחדש כל חמש דקות,
  • 13:05 - 13:07
    תלוי במה שאנחנו רוצים לעשות.
  • 13:07 - 13:09
    אין דבר קבוע במקומו.
  • 13:09 - 13:11
    ארגונים באמת חדשניים יודעים זאת היטב.
  • 13:11 - 13:13
    זו תמונה מגוגל בציריך.
  • 13:13 - 13:15
    זו התמונה מפיקסר.
  • 13:15 - 13:19
    אין אלו זוטות אם כי מסרים
  • 13:19 - 13:21
    שהחברות מעבירות לעובדים שאומרים,
  • 13:21 - 13:26
    "חדשנות, יצירתיות ושובבות מוערכים כאן."
  • 13:26 - 13:28
    אך אין זה מספיק.
  • 13:28 - 13:31
    אנו צריכים לחשוב על המשאבים בסביבה שלנו.
  • 13:31 - 13:34
    ומשאבים באים בטעמים רבים ושונים.
  • 13:34 - 13:39
    לרוע המזל אנחנו חושבים על משאבים
    כעל דברים כגון כסף.
  • 13:39 - 13:41
    וכסף הוא משאב נפלא,
  • 13:41 - 13:44
    אנחנו לגמרי הרווחנו ממנו כאן בסטנפורד
    ובעמק הסיליקון.
  • 13:44 - 13:47
    אך הוא אחד מיני משאבים רבים
    שעומדים לרשותנו.
  • 13:47 - 13:49
    אנו חייבים להסתכל על המשאבים הטבעיים.
  • 13:49 - 13:51
    אנו חייבים להתייחס לתהליכים שאנחנו מכוננים.
  • 13:51 - 13:53
    מוכרחים להתייחס לתרבויות שבונים.
  • 13:53 - 13:57
    למרבה הצער, יוצא לי לראות את זה קורה
    במקומות שונים בעולם.
  • 13:57 - 14:00
    היתי בצפון צ'ילה לאחרונה.
  • 14:00 - 14:02
    והיא היתה לחלוטין מפעימה ביופיה.
  • 14:02 - 14:06
    עד לצפון צ'ילה, החוף הוא אין סופי,
    4,800 קילומטר של חוף ים.
  • 14:06 - 14:07
    נמצאים שם גם האנדים.
  • 14:07 - 14:10
    ואמרתי לאנשים בעיר אנטופגסטה,
  • 14:10 - 14:12
    "יו, מה כבר מונע מכם הצלחה?"
  • 14:12 - 14:17
    ואיזה גבר אמר לי, "נו, סביבה ממש נוראית באמת."
  • 14:17 - 14:20
    אמרתי, "באמת? הצצת החוצה?"
  • 14:20 - 14:21
    כי הם לא ראו.
  • 14:21 - 14:24
    הם התאמצו לשחזר את המשאבים
    של מישהו במקום אחר.
  • 14:24 - 14:27
    במקום לראות את משאביהם שלהם.
  • 14:27 - 14:30
    אז הנה, תמונה של העיר.
  • 14:30 - 14:33
    חשבו על התרבות שם. תרבות היא חשובה.
  • 14:33 - 14:36
    תרבות היא המרכיב האחרון של מנוע החדשנות.
  • 14:36 - 14:42
    תרבות היא כמו מוסיקת
    הרקע של כל קהילה,
  • 14:42 - 14:47
    של כל ארגון, של כל קבוצה ושל כל משפחה.
  • 14:47 - 14:51
    ואני אראה לכם שני קטעי וידיאו
    להמחיש זאת.
  • 14:51 - 14:57
    חשבו על המוסיקה בסרטונים אלה כעל
    התרבות בכל אחת מהסצנות האלה.
  • 14:57 - 14:59
    אציג אותו הקטע פעמיים.
  • 14:59 - 15:04
    הנה קטע ממפעל ביקבוק של
    קוקה קולה ב- 1919.
  • 15:04 - 15:07
    טוב? ואני רוצה שתחשבו על מה
    שאתם מרגישים,
  • 15:07 - 15:11
    אם הייתם רוצים להיות שם ומה
    לדעתכם נמצא בבקבוקים האלה.
  • 15:14 - 15:19
    ( בקבוקים מובלים אוטומטית לממלא התרכיז. )
  • 15:19 - 15:26
    ( מוסיקה עליזה )
  • 15:26 - 15:32
    ( תרכיז מוזרק על ידי תהליך מכני הגייני. )
  • 15:38 - 15:42
    ( מים מוגזים מוספים. )
  • 15:44 - 15:46
    בסדר, אז לבא בתור.
  • 15:47 - 15:52
    ( בקבוקים מובלים אוטומטית לממלא תרכיז. )
  • 15:52 - 15:54
    ( מוסיקה עגומה )
  • 15:54 - 15:57
    (צחוק )
  • 15:58 - 16:04
    ( תרכיז מוזרק על ידי תהליך מכני הגייני. )
  • 16:11 - 16:13
    ( מים מוגזים מוספים. )
  • 16:13 - 16:16
    בסדר, אתם קולטים, נכון?
  • 16:16 - 16:20
    העובדה היא, זה החוץ של מנוע החדשנות שלכם.
  • 16:20 - 16:22
    בואו נאסוף הכל יחד.
  • 16:22 - 16:24
    עכשיו אולי תגידו, "טוב טינה, זה ממש מעניין.
  • 16:24 - 16:27
    אבל למה יש לך את רצועת המוביוס הזו?
  • 16:27 - 16:29
    יכולת להשתמש ברצועה פנימית ורצועה חיצונית?
  • 16:29 - 16:32
    אך זו רצועת מוביוס משום שהתוכן
    והחוץ הם
  • 16:32 - 16:33
    לגמרי משולבים זה בזה.
  • 16:33 - 16:35
    ואין דבר שניתן לראותו לבדו.
  • 16:35 - 16:38
    הרשו לי להראות לכם איך.
  • 16:38 - 16:40
    דמיון וסביבה הם מוקבלים כאן.
  • 16:40 - 16:45
    מפני שהסביבות שאנו יוצרים הן
    ההתגלמות הגשמית של דמיונינו.
  • 16:45 - 16:48
    אם תצליחו לדמיין אותה,
    תוכלו לבנות אותה.
  • 16:48 - 16:52
    ובנוסף לכך, הסביבות שאנחנו בונים
    משפיעות במישרין על דמיונינו,
  • 16:52 - 16:54
    איך אנו חושבים, איך שאנחנו מרגישים,
    אופן התנהגותנו.
  • 16:54 - 16:57
    זה נכון גם לגבי ידע ומשאבים.
  • 16:57 - 17:01
    ככל שנדע יותר, כן ירבו
    המשאבים שפתוחים בפנינו.
  • 17:01 - 17:04
    וככל שישנם יותר סוגים של משאבים
  • 17:04 - 17:07
    ככל שיודעים יותר לגבי דיג,
    נדוג יותר דגים.
  • 17:07 - 17:11
    ככל שיש יותר דגים בסביבה שלנו,
    סביר שנדע יותר לגבי דיג.
  • 17:11 - 17:13
    זה נכון גם בנוגע להתייחסות ותרבות.
  • 17:13 - 17:16
    תרבות היא התייחסות קבוצתית של קהילה,
  • 17:16 - 17:20
    והתרבות משפיעה בבירור על הלך מחשבתינו.
  • 17:20 - 17:24
    הנפלא הוא שרצועת המוביוס הזו
  • 17:24 - 17:30
    של מנוע החדשנות היא כה חזקה
    שאפשר להתחיל איפה שבא לך.
  • 17:30 - 17:33
    אם אתה מנהל הארגון, אפשר לארגן --
  • 17:33 - 17:35
    אפשר לחשוב על תרבות וליצור את התרבות.
  • 17:35 - 17:39
    אפשר לבנות סביבות לגרות דמיון.
  • 17:39 - 17:43
    אם אתה אדם יחיד, אפשר להתחיל על
    ידי בניית בסיס הידע שלך.
  • 17:43 - 17:47
    אפשר להתחיל בהתלהבות והתייחסות שאתה
    הולך לפתור איזו בעיה.
  • 17:47 - 17:51
    אפשר להתחיל בכל מקום להניע את החדשנות.
  • 17:51 - 17:54
    הכי חשוב הוא שלכל אחד,
  • 17:54 - 17:58
    לכול אחד מפתח למנוע החדשנות שלו.
  • 17:58 - 18:00
    ועליו לסובבו.
  • 18:00 - 18:04
    תודה לכם. ( מחיאות כפיים )
Title:
קורס מזורז ביצירתיות - טינה סיליג ב- TEDxStanford
Description:

בהרצאה מבעבעת זו, המחנכת מאוניברסיטת סטנפורד טינה סיליג מפרטת את מרכיבי מנוע החדשנות ומראה דרכים להיות יצירתיים יותר.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
18:16

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.