למה כדאי ליצור דברים חסרי-תועלת
-
0:02 - 0:03שלום
-
0:03 - 0:04קוראים לי סימון.
-
0:05 - 0:09אתם מכירים את מה שאנשים אומרים
כשאתם נלחצים על הבמה, -
0:09 - 0:11דמיינו את האנשים בקהל עירומים?
-
0:11 - 0:14כאילו שהדבר הזה אמור לגרום לכם
להרגיש טוב יותר. -
0:15 - 0:16חשבתי על זה --
-
0:16 - 0:21לדמיין את כולכם עירומים בשנת 2018
מרגיש קצת מוזר ולא תקין. -
0:21 - 0:24כלומר, אנחנו מתאמצים להעלים דברים מסוג זה,
-
0:24 - 0:27לכן אנחנו צריכים שיטה חדשה להתמודדות
-
0:27 - 0:29אם אתם חווים פחד במה.
-
0:29 - 0:31ואז הבנתי שמה שבאמת הייתי רוצה
-
0:31 - 0:35זה שאוכל להסתכל עליכם
כפי שאתם מסתכלים עלי -- -
0:35 - 0:38כדי לאזן קצת את העניינים.
-
0:38 - 0:40אם היו לי הרבה יותר עיניים,
-
0:41 - 0:43אז כולנו היינו מרגישים בנוח, נכון?
-
0:43 - 0:47לכן בהכנה לקראת השיחה הזו,
הכנתי לעצמי חולצה. -
0:47 - 0:50(רשרוש)
-
0:53 - 0:55(צחוק)
-
0:58 - 1:01אלה עיניים זזות.
-
1:01 - 1:03נדרשו לי 14 שעות
-
1:03 - 1:07ו-227 עיניים זזות להכנת החולצה הזו.
-
1:07 - 1:10והאפשרות להסתכל עליכם
כפי שאתם מסתכלים עלי -
1:10 - 1:12היא בעצם רק חצי מהסיבה שהכנתי את זה.
-
1:12 - 1:14החצי הנוסף הוא שאני יכולה לעשות את זה.
-
1:14 - 1:16(עיניים זזות מרשרשות)
-
1:16 - 1:17(צחוק)
-
1:17 - 1:19אני עושה הרבה דברים בסגנון.
-
1:19 - 1:22אני מזהה בעיה וממציאה לה מעין פיתרון.
-
1:22 - 1:24למשל, צחצוח שיניים.
-
1:24 - 1:27כלומר, זה אחד הדברים שכולנו חייבים לעשות,
זה די משעמם, -
1:27 - 1:29ואף אחד לא באמת אוהב.
-
1:29 - 1:32אם היו ילדים בני שבע בקהל,
-
1:32 - 1:34הם היו צועקים: "כן!"
-
1:34 - 1:37אז מה אם הייתה לכם מכונה
שהייתה יכולה לעשות זאת עבורכם? -
1:43 - 1:46(צחוק)
-
1:47 - 1:48אני קוראת לזה...
-
1:50 - 1:52אני קוראת לזה "קסדת מברשת השיניים".
-
1:53 - 1:56(צחוק)
-
1:57 - 2:00(זמזום זרוע רובוטית)
-
2:00 - 2:03(צחוק)
-
2:03 - 2:07(מחיאות כפיים)
-
2:07 - 2:12קסדת מברשת השיניים שלי מומלצת
ע"י אפס מתוך 10 רופאי שיניים, -
2:12 - 2:16והיא בהחלט לא מחוללת מהפכה
בתחום רפואת השיניים, -
2:16 - 2:19אבל היא לגמרי שינתה את חיי.
-
2:19 - 2:22כי סיימתי להכין את קסדת מברשת השיניים
לפני שלוש שנים -
2:22 - 2:24ולאחר שסיימתי להכין אותה,
-
2:24 - 2:27נכנסתי לסלון שלי והצבתי מצלמה,
-
2:27 - 2:29וצילמתי סרטון באורך שבע שניות
של הקסדה בפעולה. -
2:30 - 2:31ועד עכשיו,
-
2:31 - 2:34זה נשמע כמו אגדה מודרנית טיפוסית
-
2:34 - 2:36על בחורה שמפרסמת ברשת,
-
2:36 - 2:39סוחפת את הרשת בסערה,
-
2:39 - 2:42אלפי גברים נוהרים למדור התגובות
-
2:42 - 2:43לבקש את ידה בנישואים --
-
2:43 - 2:44(צחוק)
-
2:44 - 2:47היא מתעלמת מכולם,
פותחת ערוץ יוטיוב -
2:47 - 2:48וממשיכה לבנות רובוטים.
-
2:49 - 2:53מאז יצרתי לעצמי את הפינה הקטנה הזו ברשת
-
2:53 - 2:56כממציאה של מכונות חסרות-תועלת,
-
2:56 - 2:57כי כפי שכולנו יודעים,
-
2:57 - 3:01הדרך הקלה ביותר להיות הכי טובים בתחום שלכם
-
3:01 - 3:03היא לבחור תחום צר במיוחד.
-
3:03 - 3:05(צחוק)
-
3:05 - 3:10(מחיאות כפיים)
-
3:10 - 3:13אני מנהלת ערוץ יוטיוב העוסק במכונות שלי
-
3:13 - 3:16ועשיתי דברים כמו לספר את השיער
בעזרת רחפנים -- -
3:16 - 3:17(רחפן מזמזם)
-
3:17 - 3:20(צחוק)
-
3:20 - 3:21(רחפן מתרסק)
-
3:21 - 3:22(צחוק)
-
3:22 - 3:23(רחפן מזמזם)
-
3:23 - 3:25(צחוק)
-
3:25 - 3:27(מחיאות כפיים)
-
3:27 - 3:30ומכונה שתעזור לי להתעורר בבוקר --
-
3:30 - 3:32(צלצול)
-
3:32 - 3:35(צחוק)
-
3:37 - 3:39(בסרטון: סימון זועקת)
-
3:39 - 3:42ומכונה שתסייע לי בקיצוץ ירקות.
-
3:42 - 3:44(סכינים קוצצים)
-
3:45 - 3:46אני לא מהנדסת.
-
3:46 - 3:49לא למדתי הנדסה באוניברסיטה.
-
3:49 - 3:52אבל תמיד הייתי תלמידה שאפתנית במיוחד.
-
3:52 - 3:55בחטיבת הביניים ובתיכון
כל ציון שקיבלתי היה "טוב מאוד", -
3:55 - 3:57וסיימתי את הלימודים בראש השכבה שלי.
-
3:57 - 3:58ומצד שני,
-
3:58 - 4:02נאבקתי בחרדת ביצוע חמורה מאוד.
-
4:02 - 4:05הנה אי-מייל ששלחתי לאחי בתקופה ההיא.
-
4:05 - 4:08"לא תוכל להבין עד כמה קשה לי
לספר לך את זה, -
4:08 - 4:09להתוודות על זה.
-
4:09 - 4:11אני כלכך מובכת.
-
4:11 - 4:13אני לא רוצה שיחשבו שאני טיפשה.
-
4:13 - 4:15עכשיו אני גם מתחילה לבכות.
-
4:15 - 4:16לעזאזל."
-
4:16 - 4:20ולא, לא שרפתי בטעות
את הבית של ההורים, -
4:20 - 4:24העניין שאני כותבת עליו באי-מייל
ומה שאני מודאגת ממנו -
4:24 - 4:26הוא שקיבלתי ציון "טוב"
במבחן במתמטיקה. -
4:27 - 4:31ברור שמשהו קרה בין פה לפה.
-
4:32 - 4:36(צחוק)
-
4:36 - 4:38אחד מהדברים שקרו הוא גיל ההתבגרות.
-
4:38 - 4:40(צחוק)
-
4:40 - 4:41אכן תקופה מופלאה.
-
4:41 - 4:42אבל בנוסף,
-
4:42 - 4:45התחלתי להתעניין בבניית רובוטים,
-
4:45 - 4:48ורציתי ללמד את עצמי על חומרה.
-
4:48 - 4:51אבל בניית דברים באמצעות חומרה
במיוחד בלימוד עצמי, -
4:51 - 4:54זה דבר קשה מאוד.
-
4:54 - 4:56יש לזה סיכוי גבוה לכישלון
-
4:56 - 4:57ויותר מזה,
-
4:57 - 5:00יש לזה סיכוי גבוה
לגרום לכם להרגיש טיפשים. -
5:00 - 5:02וזה היה הפחד הכי גדול שלי באותה תקופה.
-
5:03 - 5:09אז המצאתי תוכנית שתבטיח הצלחה
במאה אחוז מהפעמים. -
5:09 - 5:12עם התוכנית שלי יהיה כמעט בלתי אפשרי להכשל.
-
5:12 - 5:15וכך במקום לנסות להצליח,
-
5:15 - 5:18התכוונתי לנסות לבנות דברים
שנידונו לכישלון. -
5:19 - 5:22ולמרות שלא הבנתי את זה אז,
-
5:22 - 5:26בניית דברים טיפשיים
הייתה בעצם צעד די חכם, -
5:26 - 5:28כי ככל שהמשכתי ללמוד אודות חומרה,
-
5:28 - 5:30בפעם הראשונה בחיי,
-
5:30 - 5:32לא נאלצתי להתמודד
עם חרדת הביצוע שלי. -
5:33 - 5:37וברגע שהסרתי מעצמי את כל הלחץ והציפיות,
-
5:37 - 5:40הלחץ הפך במהרה להתלהבות,
-
5:40 - 5:42ואפשר לי פשוט לשחק.
-
5:43 - 5:44לכן כממציאה,
-
5:44 - 5:47מעניינים אותי הקשיים שמעסיקים אנשים.
-
5:47 - 5:50אלה יכולים להיות דברים קטנים או גדולים
או בינוניים -
5:50 - 5:55ומשהו כמו הרצאה של TED
מביא איתו סדרה חדשה של בעיות -
5:55 - 5:56אותן אני יכולה לפתור.
-
5:56 - 5:59וזיהוי הבעיה הוא השלב הראשון בתהליך שלי
-
5:59 - 6:01של בניית מכונה חסרת-תועלת.
-
6:02 - 6:03לפני שהגעתי הנה,
-
6:03 - 6:07התיישבתי לחשוב על כמה מהבעיות האפשריות
העשויות לצוץ -
6:07 - 6:08במהלך ההרצאה הזו.
-
6:09 - 6:10לשכוח מה לומר.
-
6:11 - 6:13שאנשים לא יצחקו --
-
6:13 - 6:14הכוונה אליכם.
-
6:15 - 6:16או גרוע יותר,
-
6:16 - 6:18שתצחקו על הדברים הלא נכונים --
-
6:19 - 6:21זה היה חלק שאפשר לצחוק עליו,
-
6:21 - 6:22תודה.
-
6:22 - 6:23(צחוק)
-
6:23 - 6:26או שכשאני לחוצה,
הידיים שלי מתחילות לרעוד -
6:26 - 6:28ואני מלאת מודעות-עצמית לגבי זה.
-
6:28 - 6:31או שהרוכסן שלי היה פתוח
במשך כל הזמן הזה -
6:31 - 6:33וכולכם שמתם לב ואני לא,
-
6:33 - 6:36אבל הוא סגור אז הצלחנו לצלוח את הסעיף הזה.
-
6:36 - 6:40אבל דבר אחד שמלחיץ אותי במיוחד
הוא שהידיים שלי ירעדו. -
6:40 - 6:42אני זוכרת שכשהייתי ילדה,
-
6:42 - 6:44והצגתי בבית הספר,
-
6:44 - 6:46ההערות שלי היו כתובות על דף נייר,
-
6:46 - 6:49והייתי מציבה מחברת מאחורי הדף
-
6:49 - 6:52כדי שאנשים לא יוכלו לראות את הדף רועד.
-
6:52 - 6:54ואני מרצה הרבה.
-
6:55 - 6:59אני יודעת שחלקכם בקהל אומרים:
-
6:59 - 7:01"בניית מכונות חסרות-תועלת היא מהנה מאוד,
-
7:01 - 7:04אבל איך זו בדיוק צורה של עסק?"
-
7:04 - 7:06ולהרצות זה חלק מזה.
-
7:06 - 7:09והמארגנים תמיד דואגים לכוס מים על הבמה.
-
7:09 - 7:11כדי שיהיה לכם מה לשתות כשתהיו צמאים,
-
7:11 - 7:15ואני תמיד כלכך רוצה לשתות את המים האלה,
-
7:15 - 7:17אבל לא מעזה להרים את הכוס
-
7:17 - 7:20כי אז אנשים עלולים לשים לב
לכך שהידיים שלי רועדות. -
7:20 - 7:24אז מה לגבי מכונה שתגיש לכם כוס מים?
-
7:24 - 7:28נמכר לבחורה הלחוצה בחולצת העיניים הזזות.
-
7:28 - 7:31למען האמת, אני צריכה להוריד אותה
כי יש לי משהו -- -
7:31 - 7:34(עיניים זזות מרשרשות)
-
7:39 - 7:41הו.
-
7:41 - 7:42(קרקוש)
-
7:42 - 7:45(צחוק)
-
7:53 - 7:56אני עדיין לא יודעת איך לקרוא לזה,
-
7:56 - 8:00אבל לדעתי סוג של "מכשיר סובב ראש",
-
8:00 - 8:03כי הוא מסובב את הבמה הזו סביבכם
-
8:03 - 8:05ואפשר לשים עליה כל דבר.
-
8:05 - 8:08אפשר להשתמש במצלמה;
לקבל תמונות של הראש בשלמותו. -
8:08 - 8:12כלומר, זו באמת מכונה בעלת
אפשרויות מגוונות. -
8:12 - 8:14(צחוק)
-
8:14 - 8:16בסדר, ואני --
-
8:16 - 8:18אתם יכולים לשים עליו כמה חטיפים,
למשל, -
8:18 - 8:20אם אתם רוצים.
-
8:20 - 8:22יש לי כאן מעט פופקורן.
-
8:22 - 8:26פשוט צריך לפזר אותו מעט ככה.
-
8:27 - 8:29ואז תרצו --
-
8:29 - 8:31יש הקרבה מסוימת בשם המדע --
-
8:31 - 8:34רק קצת פופקורן שנופל על הרצפה.
-
8:34 - 8:36בואו נעשה את הדרך הארוכה.
-
8:36 - 8:38(רובוט מזמזם)
-
8:38 - 8:39(צחוק)
-
8:39 - 8:41ואז יש לכם יד קטנה.
-
8:41 - 8:43אם צריך להתאים את הגובה,
-
8:43 - 8:44פשוט עושים זאת במשיכת כתפיים.
-
8:44 - 8:46(צחוק)
-
8:46 - 8:48(מחיאות כפיים)
-
8:48 - 8:49יש לו יד קטנה.
-
8:49 - 8:50(יד חובטת)
-
8:50 - 8:51(צחוק)
-
8:51 - 8:55(מחיאות כפיים)
-
8:59 - 9:02הרגע נחבט לי המיקרופון,
-
9:02 - 9:04אבל נראה לי שהכל בסדר.
-
9:05 - 9:08בסדר, אני גם צריכה ללעוס את הפופקורן,
-
9:08 - 9:11אז אם רק תוכלו, חברים,
למחוא כפיים עוד קצת -- -
9:11 - 9:15(מחיאות כפיים)
-
9:15 - 9:18ובכן, זה כמו מערכת שמש קטנה לעצמכם,
-
9:18 - 9:19משום שאני ילדת מילניום,
-
9:20 - 9:22אני חייבת שהכל יסתובב סביבי.
-
9:22 - 9:25(צחוק)
-
9:25 - 9:28חזרה לכוס המים
בשבילה אנחנו כאן. -
9:28 - 9:30אז כפי שהבטחתי --
כלומר, עדיין -- -
9:30 - 9:31אין בה אף טיפה,
-
9:31 - 9:33מצטערת.
-
9:33 - 9:37אני עדיין צריכה לעבוד
על המכונה הזו קצת -
9:38 - 9:41כי אני עדיין צריכה להרים את הכוס
ולהניח אותה על הבמה, -
9:41 - 9:43אבל גם אם הידיים רועדות מעט,
-
9:43 - 9:44אף אחד לא ישים לב
-
9:44 - 9:47הודות לתלבושת הציוד המהפנטת הזו.
-
9:47 - 9:48אם כך הכל בסדר.
-
9:48 - 9:50בסדר.
-
9:50 - 9:51(רובוט מזמזם)
-
9:51 - 9:53(שירה)
-
9:54 - 9:56הו לא, זה נתקע.
-
9:56 - 9:59האין זה מנחם שאפילו רובוטים
חווים פחד במה לפעמים? -
10:00 - 10:02זה פשוט נתקע מעט.
-
10:03 - 10:05כמה אנושי מצידם.
-
10:06 - 10:08חכו רגע, בואו נחזור קצת,
-
10:09 - 10:10ואז --
-
10:10 - 10:11(כוס נופלת)
-
10:11 - 10:13(צחוק)
-
10:13 - 10:16האין זו תקופה נפלאה לחיות בה?
-
10:16 - 10:18(צחוק)
-
10:18 - 10:23(מחיאות כפיים)
-
10:25 - 10:29ככל שהמכונות שלי עשויות להיראות
כהנדסה של הומור סלפסטיק פשטני, -
10:29 - 10:33הבנתי שנתקלתי במשהו משמעותי יותר.
-
10:33 - 10:38אלה ביטויי השמחה והחמלה
שנעדרים לרוב מההנדסה, -
10:38 - 10:40ועבורי זו הייתה דרך ללמוד על חומרה
-
10:40 - 10:43בלי הפרעה מצד חרדת הביצוע שלי.
-
10:44 - 10:48לעיתים קרובות שואלים אותי אם אי פעם
בכוונתי לבנות משהו מועיל, -
10:48 - 10:49ואולי יום אחד אבנה.
-
10:50 - 10:52אך מנקודת המבט שלי,
-
10:52 - 10:53כבר בניתי.
-
10:53 - 10:55כי יצרתי לעצמי את העבודה הזו
-
10:56 - 10:59וזה משהו שלא הייתי יכולה לתכנן מראש,
-
10:59 - 11:00או שהייתי יכולה --
-
11:00 - 11:05(מחיאות כפיים)
-
11:06 - 11:08וזה משהו שלא הייתי יכולה לתכנן מראש.
-
11:08 - 11:12במקום זאת זה קרה רק משום
שהתלהבתי ממה שעשיתי, -
11:12 - 11:15וחלקתי את ההתלהבות הזו עם אנשים אחרים.
-
11:15 - 11:18עבורי זה היופי האמיתי
בבניית דברים חסרי-תועלת, -
11:18 - 11:20מפני שזו ההכרה
-
11:20 - 11:23בכך שלא תמיד יודעים
מהו הפיתרון הטוב ביותר. -
11:23 - 11:25וזה מכבה את הקול הזה בראש
-
11:26 - 11:29שאומר לכם שאתם יודעים בדיוק
כיצד עובד העולם. -
11:29 - 11:31ואולי קסדת מברשת שיניים היא לא התשובה,
-
11:31 - 11:33אבל לפחות שאלתם את השאלה.
-
11:33 - 11:35תודה.
-
11:35 - 11:39(מחיאות כפיים)
- Title:
- למה כדאי ליצור דברים חסרי-תועלת
- Speaker:
- סימון גירץ
- Description:
-
more » « less
בשיחה מלבבת ומרגשת זו, הכוללת הדגמות של המצאותיה המטורפות להפליא, סימון גירץ חולקת את האומנות שלה: יצירת רובוטים חסרי-תועלת. המצאותיה -- המתוכננות לקצוץ ירקות, לספר שיער, לשים אודם ועוד -- מצליחות לעיתים נדירות (אם בכלל), וזו בדיוק הנקודה. "היופי האמיתי ביצירת דברים חסרי-תועלת הוא ההכרה בכך שאתם לא תמיד יודעים מה הפיתרון הטוב ביותר", אומרת גירץ. "זה מכבה את הקול הזה בראש שלכם שאומר שאתם יודעים בדיוק איך עובד העולם. אולי קסדת מברשת שיניים היא לא התשובה, אבל לפחות שאלתם את השאלה".
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 11:57
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
Ruth Veksler edited Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
|
Ruth Veksler edited Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
|
Ruth Veksler edited Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
|
Ruth Veksler edited Hebrew subtitles for Why you should make useless things | |
|
|
Ruth Veksler edited Hebrew subtitles for Why you should make useless things |