-
לעולם לא אשכח איך הרגשתי
כשראיתי את הים
-
והנחתי את רגלי על ספינה
בפעם הראשונה.
-
ועבור הילדה הזו בת הארבע,
-
זו הייתה תחושת החופש
הגדולה ביותר שיכולתי אי פעם לדמיין.
-
פשוט ידעתי, כבר מהגיל הזה,
-
שיום אחד, איכשהוא,
אשמח להפליג ברחבי העולם.
-
בפברואר 2005 אלן קבעה שיא עולמי חדש
להפלגת היחיד המהירה ביותר מסביב לעולם
-
כשיוצאים למסעות האלה,
-
לוקחים איתכם את כל מה
שנחוץ להישרדות.
-
מה שיש לך הוא כל מה שיש.
-
צריך לנהל את מה שיש
-
עד לטיפת הדלק האחרונה,
חפיסת האוכל האחרונה.
-
זה לגמרי הכרחי,
אחרת לא נצליח לשרוד.
-
ואז פתאום הבנתי,
"אבל למה העולם שלנו שונה?"
-
אתם יודעים, יש לנו משאבים מוגבלים,
-
שזמינים עבורנו רק ברגע הזה
בהיסטוריה האנשוית.
-
אתם יודעים, מתכות, פלסטיק, דשנים,
-
אנחנו מוציאים את כולם מהאדמה,
ומכלים אותם.
-
איך זה יכול לעבוד לטווח הרחוק?
-
בטוח ישנה דרך אחרת שבה
העולם יכול להשתמש במשאבים
-
מבלי לכלות אותם.
-
זו השאלה שהייתה לי בראש,
-
ולקח לי זמן רב להגיע למקום
-
שבו הבנתי שיש דרך שונה
שבה הכלכלה יכולה לפעול,
-
יש דרך אחרת להשתמש בחומרים.
-
וזוהי הכלכלה המעגלית.
-
הכלכלה פועלת כיום בעיקר
באופן נצלני,
-
באופן ליניארי.
-
לוקחים משהו מהאדמה,
מייצרים ממנו משהו,
-
ובסוף חיי המוצר, אנחנו משליכים אותו.
-
לא משנה עד כמה נהיה יעילים
-
בחומרים שאנחנו מזינים
לתוך המערכת,
-
אפילו אם מייצרים את המוצר הזה
-
תוך שימוש בפחות אנרגיה,
ובפחות משאבים,
-
עדיין המשאב הזה יתכלה בסופו של דבר.
-
אם הופכים את המודל הזה,
ומסתכלים על המודל המעגלי,
-
שבו כשמתכננים מוצר,
-
לוקחים חומרים מהאדמה,
או באפון אידאלי - ממיחזור,
-
מזרימים אותם לתוך המוצר,
-
אך מתכננים את המוצר
-
כך שאפשר יהיה לקבל את החומרים הללו
בחזרה, באופן מתוכנן מלכתחילה.
-
מתכננים איך לא לייצר
פסולת או זיהום.
-
למה בכלל לייצר אותם
בעולם עם משאבים מוגבלים?
-
זה נוגע לתכנון הראשוני.
-
כיום, אם קונים מכונת כביסה,
-
משלמים מס כשקונים אותה,
וכל החומרים שבה הם בבעלותך.
-
ואז כשהיא מתקלקלת,
כפי שקורה באופן בלתי נמנע,
-
משלמים שוב מס, מס הטמנה.
-
בתוך מערכת מעגלית,
כל זה משתנה.
-
המכונה היא לא בבעלותך,
משלמים לפי שימוש.
-
היצרנים הם אלה שמטפלים במכונה,
-
והם אלה שמוודאים
-
שברגע שהמכונה מגיעה לסוף חייה,
-
הם אוספים אותה בחזרה,
הם יודעים מה יש בתוכה,
-
והם יכולים להוציא מתוכה
את חומרי הגלם.
-
ואז מקבלים מערכת
שתוכננה מראש בצורה מעגלית.
-
חקרנו לעומק את המספרים
שעומדים מאחורי זה,
-
אתם יודעים, מהצד הכלכלי,
-
וזה זול בצורה ניכרת.
-
המחיר הוא 12 סנט לכל שימוש,
במקום 27 סנט
-
להשתמש במכונה בצורה מעגלית.
-
בצורה כזו נחיה בתוך מערכת שעובדת.
-
כך לא נייצר פסולת.
-
כך יהיה לנו שירות טוב יותר.
-
תהיה לנו גישה טובה יותר לטכנולוגיה.
-
מכל המחקרים שערכנו עולה
-
שמכיוון שהיצרנים הללו
לא קונים את כל החומרים,
-
ומוכרים אותם הלאה,
-
נקבל מחיר טוב יותר,
-
מכיוון שלהם מובטחת
אספקת חומרי גלם
-
שחוזרים לתוך המערכת.
-
אני מאד אופטימית
-
מכיוון שכשמסתכלים על המספרים,
-
כשמסתכלים על החשיבה הכלכלית
שעומדת מאחורי זה,
-
זה מאד הגיוני לעבור
לכלכלה מעגלית.
-
כלכלה מעגלית מכילה ערך גבוה יותר
מאשר כלכלה ליניארית.
-
ברור שיש מחיר למעבר כזה
עבור ארגונים גדולים,
-
אבל אולי צריך לשאול שאלה אחרת:
-
מה הסכנה בכלכלה ליניארית?
-
כי מבחינתי אין בכלל שאלה.
-
יש סיכון גדול בכלכלה ליניארית.
-
זה פשוט לא יכול להיות העתיד,
כשמתבססים על כלכלה טהורה.
-
אז, בעצם, במה אתם משקיעים את זמנכם?
-
במה אתם משקיעים מאמצים?
-
בואו נבדוק איך בדיוק נראית
כלכלה מעגלית
-
וננסה להרכיב את הפאזל המעגלי הזה
באופן הכי טוב שאפשר.
-
תרגום וכתוביות: קרן אור-פז