דן אריאלי על הקוד המוסרי המשובש שלנו

Edit subtitles

0:01 - 0:03

אני רוצה לדבר היום מעט
0:03 - 0:06

על אי רציונאליות צפויה מראש.
0:06 - 0:10

והעניין שלי בהתנהגות אי-רציונאלית
0:10 - 0:13

התחיל לפני שנים רבות בבית החולים.
0:13 - 0:17

נכוויתי קשה מאוד.
0:17 - 0:20

ואם תבלו הרבה זמן בבית חולים,
0:20 - 0:23

תראו הרבה סוגים של חוסר הגיון.
0:23 - 0:28

והסוג שהפריע לי ביותר במחלקת הכוויות
0:28 - 0:32

היה התהליך שבו האחיות הסירו מעליי את התחבושות.
0:33 - 0:35

וודאי יצא לכם להוריד פלסטר,
0:35 - 0:38

ותהיתם, בוודאי, מהי הגישה הנכונה.
0:38 - 0:42

האם לתלוש אותו במהירות -- משך זמן קצר, אך עוצמת כאב גבוהה --
0:42 - 0:44

או להוריד את הפלסטר לאט --
0:44 - 0:48

לוקח יותר זמן, אך כל שנייה כואבת פחות --
0:48 - 0:51

מהי הגישה הנכונה?
0:51 - 0:55

אחיות המחלקה חשבו שהגישה הנכונה
0:55 - 0:58

היא גישת התלישה, אז הן היו אוחזות ותולשות.
0:58 - 1:00

ואוחזות ותולשות.
1:00 - 1:04

ובגלל ש70 אחוזים מגופי היו שרופים, זה לקח כשעה.
1:04 - 1:07

כמו שניתן לדמיין,
1:07 - 1:11

שנאתי את רגע התלישה בעל עוצמת הכאב הגבוהה.
1:11 - 1:13

ניסיתי לדבר איתן בהגיון ואמרתי,
1:13 - 1:14

"למה שלא ננסה משהו אחר?
1:14 - 1:16

למה שלא נעשה את זה מעט ממושך יותר --
1:16 - 1:21

אולי שעתיים במקום שעה -- ונסבול פחות מעוצמת הכאב הזאת?
1:21 - 1:23

והאחיות אמרו לי שני דברים:
1:23 - 1:27

הן אמרו שיש להן את המודל הנכון של החולה --
1:27 - 1:30

שהן יודעות מה צריך לעשות על-מנת להקטין את הכאב שלי --
1:30 - 1:33

והן גם אמרו לי שהמילה "חולה", פירושה אינו
1:33 - 1:35

להציע הצעות או להפריע או ...
1:35 - 1:38

זה לא רק בעברית, אגב.
1:38 - 1:41

זה בכל שפה שפגשתי עד כה.
1:41 - 1:45

ואתם יודעים, אין הרבה -- לא היה הרבה שיכלתי לעשות,
1:45 - 1:48

והן המשיכו לעשות מה שהן עשו.
1:48 - 1:50

וכ-3 שנים לאחר מכן, כשעזבתי את בית החולים,
1:50 - 1:53

התחלתי ללמוד באוניברסיטה.
1:53 - 1:56

ואחד השיעורים המעניינים ביותר שלמדתי
1:56 - 1:58

היה כי ישנה שיטה ניסיונית
1:58 - 2:02

שאם יש לך שאלה, אתה יכול ליצור עותק של אותה שאלה
2:02 - 2:06

באופן מופשט, ואתה יכול לבחון את השאלה,
2:06 - 2:08

ואולי ללמוד משהו על העולם.
2:08 - 2:10

אז זה מה שעשיתי.
2:10 - 2:11

עדיין התעניינתי
2:11 - 2:13

בשאלה הזו של איך להוריד תחבושות מפצועי כוויות.
2:13 - 2:16

אז לא היה לי הרבה כסף,
2:16 - 2:20

אז הלכתי לחנות חומרי בניין וקניתי מלחציים, כמו של נגרים.
2:20 - 2:24

והבאתי אנשים למעבדה והכנסתי את האצבע שלהם אל תוך המלחציים,
2:24 - 2:26

ומעכתי אותה קצת.
2:26 - 2:28

(צחוק)
2:28 - 2:31

ומעכתי אותה למשכי זמן ארוכים ומשכי זמן קצרים,
2:31 - 2:33

וכאב שעלה וכאב שירד,
2:33 - 2:37

ועם הפסקות וללא הפסקות -- מבחר גרסאות של כאב.
2:37 - 2:39

וכשסיימתי להכאיב לאנשים קצת, הייתי שואל אותם,
2:39 - 2:41

ובכן, כמה זה כאב? או כמה זה כאב?
2:41 - 2:43

או, אם היית צריך לבחור מבין שני האחרונים,
2:43 - 2:45

במה היית בוחר?
2:45 - 2:48

(צחוק)
2:48 - 2:51

המשכתי לעשות את זה במשך זמן מה.
2:51 - 2:53

(צחוק)
2:53 - 2:57

ואז, כמו בכל מחקר אקדמאי מוצלח, קיבלתי עוד מימון.
2:57 - 2:59

התקדמתי לצליל, שוק חשמלי --
2:59 - 3:04

אפילו היתה לי חליפת כאב שיכלה לגרום לאנשים הרבה יותר כאב.
3:04 - 3:08

אבל בסוף התהליך,
3:08 - 3:11

מה שלמדתי היה שהאחיות טעו.
3:11 - 3:14

הן היו נשים מדהימות עם כוונות טובות
3:14 - 3:16

ושפע של ניסיון, אבל בכל-זאת
3:16 - 3:20

הן טעו באופן ניתן לחיזוי כל הזמן.
3:20 - 3:23

מסתבר, שבגלל שאנחנו לא מודדים משך זמן
3:23 - 3:25

באותה דרך בה אנחנו מודדים עוצמה,
3:25 - 3:29

הייתי חווה פחות כאב אם משך הזמן היה ארוך יותר
3:29 - 3:31

והעוצמה נמוכה יותר.
3:31 - 3:34

מסתבר, שהיה טוב יותר אילו היו מתחילים מהפנים שלי,
3:34 - 3:36

שהיה הרבה יותר כואב ואז היו מתקדמים לכיוון הרגליים,
3:36 - 3:39

והייתי חווה מגמת שיפור עם הזמן.
3:39 - 3:40

זה גם היה כואב פחות.
3:40 - 3:42

ובנוסף, מסתבר שהיה טוב אילו
3:42 - 3:44

היו עושים הפסקות באמצע כדי להתאושש מהכאב.
3:44 - 3:46

כל אלה היו דברים שהיו מאוד רצויים,
3:46 - 3:49

ולאחיות שלי לא היה מושג.
3:49 - 3:50

ומהנקודה הזאת התחלתי לחשוב,
3:50 - 3:53

האם האחיות הן האנשים היחידים בעולם אשר יטעו
3:53 - 3:56

בהחלטה הספציפית הזאת, או האם מדובר במקרה כללי יותר?
3:56 - 3:58

ומסתבר שמדובר במקרה כללי יותר --
3:58 - 4:01

ישנן הרבה טעויות שאנחנו עושים.
4:01 - 4:06

ואני רוצה לתת לכם דוגמה של אחת מאותן החלטות לא הגיוניות,
4:06 - 4:09

ואני רוצה לדבר איתכם על רמאות.
4:09 - 4:11

והסיבה שבחרתי ברמאות היא כי זה נושא מעניין,
4:11 - 4:13

אבל גם מגלה לנו דבר מה, אני חושב,
4:13 - 4:16

על מצב הבורסה הנוכחי.
4:16 - 4:19

אז העניין שלי ברמאות התחיל
4:19 - 4:21

כש"אנרון" עלתה לבמה, התפוצצה לפתע,
4:21 - 4:24

ואני התחלתי לחשוב על מה שקורה.
4:24 - 4:25

האם זה מקרה של
4:25 - 4:28

כמה תפוחים רקובים שהיו מסוגלים לעשות את כל זה?
4:28 - 4:30

או שמדובר במצב יותר מהותי,
4:30 - 4:34

שבו הרבה אנשים מסוגלים להתנהג באופן כזה?
4:34 - 4:38

אז, כמו שבד"כ אנחנו עושים, החלטתי לערוך ניסוי פשוט.
4:38 - 4:39

וכך הוא התנהל:
4:39 - 4:42

אם הייתם משתתפים בניסוי, הייתי נותן לכם פיסת נייר
4:42 - 4:46

עם 20 בעיות פשוטות במתמטיקה שכל אחד יכול לפתור,
4:46 - 4:48

אבל לא הייתי נותן לכם מספיק זמן.
4:48 - 4:50

אחרי ש5 הדקות היו עוברות
4:50 - 4:53

"החזירו את הניירות ואשלם לכם דולר לכל שאלה."
4:53 - 4:57

אנשים עשו כן, ושילמתי להם 4 דולרים על המשימה -
4:57 - 4:59

בממוצע, אנשים פתרו 4 שאלות.
4:59 - 5:02

לאחרים ניסיתי לגרום לרמות.
5:02 - 5:03

חילקתי את ניירות הבחינה שלהם
5:03 - 5:05

ואחרי 5 דקות, אמרתי:
5:05 - 5:06

"בבקשה, קרעו את הניירות שלכם.
5:06 - 5:09

שימו את חתיכות הנייר בכיס או בתיק שלכם.
5:09 - 5:12

ואמרו לי, בכמה תשובות צדקתם."
5:12 - 5:15

עכשיו אנשים פתרו 7 שאלות בממוצע.
5:15 - 5:20

וזה לא שכביכול היו כמה תפוחים רקובים --
5:20 - 5:23

מעט אנשים שרימו הרבה,
5:23 - 5:26

במקום זאת, ראינו הרבה אנשים שרימו מעט.
5:26 - 5:29

עכשיו, בתיאוריה כלכלית,
5:29 - 5:32

רמאות היא חישוב פשוט מאוד של עלות-תועלת.
5:32 - 5:34

אתה חושב, מה הסיכוי להיתפס?
5:34 - 5:37

כמה אני צפוי להרוויח מהרמאות?
5:37 - 5:39

וכמה איענש אם אתפס?
5:39 - 5:41

ואתה שוקל את האפשרויות האלה --
5:41 - 5:43

אתה עורך את החישוב הפשוט של עלות-תועלת,
5:43 - 5:46

ואתה מחליט אם משתלם לך לבצע את הפשע או לא.
5:46 - 5:48

אז אנחנו מנסים לבחון את זה.
5:48 - 5:52

לחלק מהאנשים, שינינו את כמות הכסף שהם יכלו להרוויח --
5:52 - 5:53

כמה כסף הם יוכלו לגנוב.
5:53 - 5:56

שילמנו להם 10 סנט עבור כל תשובה נכונה, 50 סנט,
5:56 - 5:59

דולר אחד, 5 דולרים, 10 דולרים עבור תשובה נכונה.
5:59 - 6:03

ניתן לצפות שככל שהסכום "על השולחן" עולה,
6:03 - 6:06

אנשים ירמו יותר. אבל למעשה, לא כך היה.
6:06 - 6:09

קיבלנו הרבה אנשים שמרמים ע"י גניבת מעט.
6:09 - 6:12

מה לגבי הסבירות להיתפס?
6:12 - 6:14

חלק מהאנשים קרעו חצי מהנייר שלהם,
6:14 - 6:15

כך שנשארו ראיות.
6:15 - 6:17

חלק מהאנשים קרעו את כל הנייר שלהם.
6:17 - 6:20

חלק מהאנשים קרעו הכל, יצאו מהחדר,
6:20 - 6:23

ושילמו לעצמם מקערת הכסף שהכילה יותר מ100 דולר.
6:23 - 6:26

ניתן היה לצפות, שככל שהסבירות להיתפס יורדת,
6:26 - 6:29

אנשים ירמו יותר, אבל, שוב, לא כך היה.
6:29 - 6:32

שוב, הרבה אנשים רימו אך במעט.
6:32 - 6:35

והם היו אדישים לתמריצים הכלכליים האלה.
6:35 - 6:36

אז אמרנו, "אם אנשים אדישים
6:36 - 6:41

להסברים ההגיוניים של התורה הכלכלית, לכוחות האלה,
6:41 - 6:44

מה בעצם קורה פה?"
6:44 - 6:47

וחשבנו שאולי מה שקורה זה שישנם שני כוחות.
6:47 - 6:49

מצד אחד, כולנו רוצים להביט במראה
6:49 - 6:52

ולהרגיש טוב עם עצמנו, אז אנחנו לא רוצים לרמות.
6:52 - 6:54

מצד שני, אנחנו יכולים לרמות קצת,
6:54 - 6:56

ועדיין להרגיש טוב עם עצמנו.
6:56 - 6:57

אז אולי, מה שקורה הוא
6:57 - 6:59

שיש רמת רמאות שאנחנו לא יכולים לעבור,
6:59 - 7:03

אבל אנחנו בכ"ז יכולים להרוויח מרמאות ברמה נמוכה,
7:03 - 7:06

כל עוד הרמאות לא משנה את הדימוי העצמי שלנו.
7:06 - 7:09

אנחנו קוראים לזה "גורם אלתור".
7:10 - 7:14

עכשיו, איך בודקים גורם אלתור אישי?
7:14 - 7:18

בתחילה שאלנו איך נוכל לצמצם את גורם האלתור?
7:18 - 7:20

אז הבאנו אנשים למעבדה ואמרנו:
7:20 - 7:22

"יש לנו שתי משימות בשבילכם היום."
7:22 - 7:23

ראשית, ביקשנו ממחצית מהאנשים
7:23 - 7:25

להיזכר ב10 ספרים שקראו בתיכון,
7:25 - 7:28

או להיזכר ב10 הדיברות,
7:28 - 7:30

ואז פיתינו אותם עם רמאות.
7:30 - 7:33

הסתבר, שהאנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות --
7:33 - 7:35

ובמקרה שלנו אף-אחד לא הצליח להיזכר ב10 הדיברות --
7:36 - 7:40

אבל, אותם אנשים שניסו להיזכר ב10 הדיברות
7:40 - 7:43

בהינתן ההזדמנות לרמות - לא רימו כלל.
7:43 - 7:45

זה לא שהאנשים הדתיים יותר --
7:45 - 7:46

אלה שזכרו יותר מהדיברות -- רימו פחות,
7:46 - 7:48

ושהאנשים הדתיים פחות --
7:48 - 7:49

אלה שכמעט ולא הצליחו להיזכר בדיברות --
7:49 - 7:51

רימו יותר.
7:51 - 7:55

ברגע שאנשים חשבו על לנסות ולהיזכר ב10 הדיברות
7:55 - 7:56

הם הפסיקו לרמות.
7:56 - 7:58

למעשה, אפילו כשנתנו לאתיאיסטים מוצהרים
7:58 - 8:02

את המשימה להישבע על ספר התנ"ך ואז נתנו להם הזדמנות לרמות,
8:02 - 8:04

הם לא רימו כלל.
8:06 - 8:08

עכשיו, 10 הדיברות הן דבר שקשה
8:08 - 8:10

להכניס למערכת החינוך, אז אמרנו
8:10 - 8:12

"למה שלא נגרום לאנשים לחתום על 'קוד אתי'?"
8:12 - 8:14

אז גרמנו להם לחתום:
8:14 - 8:18

"אני מבין שהסקר הקצר הזה יערך בהתאם לקוד האתי של MIT ."
8:18 - 8:21

ואז הם קרעו את זה לגזרים. שום רמאות בכלל.
8:21 - 8:22

וזה מאוד מעניין
8:22 - 8:24

כי לאוניברסיטת MIT כלל אין "קוד אתי".
8:24 - 8:29

(צחוק)
8:29 - 8:33

אז, כל זה מקטין את "גורם האלתור."
8:33 - 8:36

ומה בדבר הגדלת "גורם האלתור"?
8:36 - 8:38

הניסוי הראשון -- הסתובבתי בMIT
8:38 - 8:41

ופיזרתי שישיות של קולה במקררים --
8:41 - 8:43

אלה היו מקררים משותפים לתלמידי התואר הראשון.
8:43 - 8:46

וחזרתי למדוד את מה שאנחנו קוראים לו
8:46 - 8:50

"זמן מחצית החיים" של קולה -- כמה זמן היא תשרוד במקררים?
8:50 - 8:53

וכמו שניתן לצפות, היא לא שורדת הרבה זמן. אנשים לוקחים אותה.
8:53 - 8:57

להבדיל, לקחתי צלחת עם 6 שטרות בני דולר אחד,
8:57 - 9:00

והשארתי אותם באותם מקררים.
9:00 - 9:01

אף שטר לא נעלם.
9:01 - 9:04

אבל, זה אינו ניסוי טוב במדעי החברה,
9:04 - 9:07

אז כדי לשפר אותו, ערכתי את אותו הניסוי
9:07 - 9:09

כפי שתיארתי לכם הרגע.
9:09 - 9:12

שליש מהאנשים שקיבלו את דפי הנייר - החזירו אותם,
9:12 - 9:15

שליש מהאנשים שקיבלו את הדפים - קרעו אותם, 202 00:09:15,000 --> 00:09:16,000 הם פנו אלינו ואמרו:
9:15 - 9:16

הם פנו אלינו ואמרו
9:16 - 9:19

"מר נסיין, פתרתי X שאלות. תן לי X דולרים."
9:19 - 9:22

שליש מהאנשים כשסיימו לקרוע את הניירות
9:22 - 9:24

באו אלינו ואמרו:
9:24 - 9:30

"מר נסיין, פתרתי X שאלות, תן לי X אסימונים."
9:30 - 9:33

לא שילמנו להם בדולרים. שילמנו להם במשהו אחר.
9:33 - 9:36

ואז הם לקחו את המשהו האחר, הלכו 4 מטר הצידה,
9:36 - 9:38

והחליפו את המשהו הזה בדולרים.
9:38 - 9:40

תחשבו על התפיסה האינטואיטיבית הבאה:
9:40 - 9:43

כמה רע תרגישו אם תיקחו עיפרון מהעבודה הביתה,
9:43 - 9:45

בהשוואה לכמה רע תרגישו
9:45 - 9:47

אם תיקחו 10 סנט מהקופה הקטנה במשרד?
9:47 - 9:50

הדברים הללו נותנים תחושה שונה לגמרי.
9:50 - 9:53

האם הרחקת האנשים מהכסף המזומן למשך כמה שניות
9:53 - 9:56

ע"י תשלום באסימונים תשפיע?
9:56 - 9:58

המשתתפים הכפילו את הרמאות שלהם.
9:58 - 10:00

אומר לכם מה אני חושב
10:00 - 10:02

לגבי זה והבורסה בעוד רגע.
10:03 - 10:07

אבל זה עדיין לא פתר את הבעיה הגדולה שהיתה לי עם "אנרון,"
10:07 - 10:10

כיוון שב"אנרון" ישנו גם מרכיב חברתי.
10:10 - 10:11

אנשים רואים את ההתנהגות של השאר.
10:11 - 10:13

למעשה, בכל יום, כשאנחנו פותחים את העיתון
10:13 - 10:15

אנחנו רואים דוגמאות של אנשים מרמים.
10:15 - 10:18

איך זה משפיע עלינו?
10:18 - 10:19

אז ערכנו ניסוי נוסף.
10:19 - 10:22

אירגנו קבוצת סטודנטים גדולה לניסוי
10:22 - 10:23

ושילמנו להם מראש,
10:23 - 10:26

כך שכל אחד קיבל מעטפה עם התשלום עבור הניסוי.
10:26 - 10:28

ואמרנו להם שבסוף, ביקשנו מהם
10:28 - 10:32

לשלם לנו בחזרה את הכסף שלא הרוויחו. יש?
10:32 - 10:33

אותו הדבר קרה.
10:33 - 10:35

כשאנחנו נותנים לאנשים את ההזדמנות לרמות, הם מרמים.
10:35 - 10:38

הם מרמים בקצת, אבל מרמים.
10:38 - 10:41

אבל במקרה הזה שכרנו גם סטודנט למשחק.
10:41 - 10:45

הסטודנט למשחק נעמד לאחר 30 שניות ואמר:
10:45 - 10:48

"פתרתי הכל, מה לעשות?"
10:48 - 10:52

והנסיין אמר: "אם פתרת הכל, לך הביתה,
10:52 - 10:53

זהו זה, המשימה נגמרה."
10:53 - 10:57

אז עכשיו היה לנו סטודנט -- סטודנט למשחק --
10:57 - 10:59

שהיה חלק מהקבוצה.
10:59 - 11:01

אף אחד לא ידע שהוא שחקן.
11:01 - 11:05

והיה ברור שהוא רימה בדרך מאוד מאוד חמורה.
11:05 - 11:08

מה יקרה לשאר חברי הקבוצה?
11:08 - 11:11

האם ירמו יותר או שמא פחות?
11:11 - 11:13

הנה מה שקרה:
11:13 - 11:17

מסתבר שזה תלוי באיזו חולצה הם לבשו.
11:17 - 11:19

הנה הקטע,
11:19 - 11:22

העברנו את הניסוי בקרנגי-מלון ובפיטסבורג.
11:22 - 11:24

בפיטסבורג יש שתי אוניברסיטאות גדולות:
11:24 - 11:27

קרנגי-מלון והאוניברסיטה של פיטסבורג.
11:27 - 11:29

כל המשתתפים בניסוי
11:29 - 11:31

היו תלמידי קרנגי-מלון
11:31 - 11:35

וכאשר השחקן אשר נעמד היה גם תלמיד של קרמגי-מלון --
11:35 - 11:37

הוא באמת היה תלמיד של קרנגי-מלון --
11:37 - 11:41

אבל הוא היה חלק מהקבוצה, הרמאות עלתה.
11:41 - 11:45

אבל כאשר הוא לבש חולצה של אוניברסיטת פיטסבורג
11:45 - 11:47

הרמאות ירדה.
11:47 - 11:50

(צחוק)
11:50 - 11:53

עכשיו, זה חשוב, כיוון שיש לזכור
11:53 - 11:55

שברגע שהסטודנט נעמד
11:55 - 11:58

היה ברור לכולם שהם יכולים להתחמק עם הרמאות,
11:58 - 12:00

כיוון שהנסיין אמר:
12:00 - 12:02

"סיימת הכל. לך הביתה" והשחקן הלך עם הכסף.
12:02 - 12:05

אז העניין לא היה ממש הסיכון להיתפס.
12:05 - 12:08

זה היה יותר על הנורמות של רמאות.
12:08 - 12:11

אם מישהו מתוך הקבוצה שלנו מרמה ואנחנו רואים אותו מרמה
12:11 - 12:15

אנחנו מרגישים שזה יותר ראוי, כקבוצה, להתנהג כך.
12:15 - 12:17

אבל אם זה מישהו מקבוצה אחרת, אותם אנשים נוראיים --
12:17 - 12:19

אני מתכוון, לא נוראיים ב --
12:19 - 12:21

אבל אנשים שאנחנו לא רוצים להזדהות איתם
12:21 - 12:23

מאוניברסיטה אחרת, קבוצה אחרת,
12:23 - 12:26

לפתע פתאום המודעות של האנשים ליושר עולה --
12:26 - 12:28

קצת כמו הניסוי עם 10 הדיברות --
12:28 - 12:32

והם מרמים עוד פחות.
12:32 - 12:36

אז מה למדנו על רמאות מכל זה?
12:36 - 12:39

למדנו שהרבה אנשים יכולים לרמות.
12:39 - 12:42

הם מרמים רק במעט.
12:42 - 12:46

כשאנחנו מזכירים להם את המוסר שלהם, הם מרמים פחות.
12:46 - 12:49

כשאנחנו מתרחקים מהרמאות,
12:49 - 12:53

מאובייקט הכסף, למשל, הם מרמים יותר.
12:53 - 12:55

וכשאנחנו רואים רמאות מסביבנו,
12:55 - 12:59

בייחוד אם זה מתוך הקבוצה שלנו, הרמאות עולה.
12:59 - 13:02

עכשיו, אם נחשוב על זה במונחים של הבורסה,
13:02 - 13:03

חשבו מה קורה.
13:03 - 13:06

מה קורה כשיוצרים משהו,
13:06 - 13:08

כשמשלמים לאנשים הרבה כסף
13:08 - 13:11

כדי לראות את המציאות בצורה מעט מעוותת.
13:11 - 13:14

האם הם לא יצליחו לראות את המציאות כך?
13:14 - 13:15

בוודאי שיצליחו.
13:15 - 13:16

מה קורה כשעושים דברים אחרים,
13:16 - 13:18

כשמפרידים דברים מכסף?
13:18 - 13:21

קוראים לזה מניות, אופציות, נגזרים,
13:21 - 13:22

ניירות ערך מגובי משכנתאות.
13:22 - 13:25

היתכן שעם דברים יותר מרוחקים כאלה,
13:25 - 13:27

שאינם אסימון לשנייה אחת,
13:27 - 13:29

אלא דבר שמרוחק צעדים רבים מכסף
13:29 - 13:33

למשך זמן ארוך הרבה יותר -- הייתכן שאנשים ירמו אפילו יותר?
13:33 - 13:35

ומה קורה לסביבה החברתית
13:35 - 13:38

כשאנשים רואים אחרים מתנהגים כך סביבם?
13:38 - 13:42

אני חושב שכל הכוחות האלה פועלים בצורה רעה
13:42 - 13:44

בבורסה.
13:44 - 13:47

ובאופן כללי, אני רוצה להגיד לכם משהו
13:47 - 13:50

על כלכלה התנהגותית.
13:50 - 13:54

יש בחיינו הרבה אינטואיציות,
13:54 - 13:57

והנקודה היא שהרבה מהאינטואיציות הללו שגויות.
13:57 - 14:00

השאלה היא, האם נבחן את האינטואיציות האלה?
14:00 - 14:02

אנחנו יכולים לחשוב איך לבחון את האינטואיציות האלה
14:02 - 14:04

בחיינו הפרטיים, בחיינו העסקיים,
14:04 - 14:07

ובייחוד כשזה נוגע לנושאי מדיניות,
14:07 - 14:10

כשאנחנו חושבים על דברים כמו "לא משאירים אף ילד מאחור,"
14:10 - 14:13

כשיוצרים שווקי מניות חדשים, יוצרים מדיניות חדשה --
14:13 - 14:16

מיסוי, ביטוח בריאות ועוד.
14:16 - 14:18

והקושי שבבחינת האינטואיציה שלנו
14:18 - 14:20

היה השיעור שלמדתי
14:20 - 14:22

כשחזרתי לדבר עם האחיות.
14:22 - 14:24

אז חזרתי לדבר איתן,
14:24 - 14:27

ולספר להן מה שגיליתי לגבי הסרת התחבושות.
14:27 - 14:29

ולמדתי שני דברים מעניינים,
14:29 - 14:31

אחד היה, שהאחות החביבה עלי ביותר, אתי,
14:31 - 14:35

אמרה לי שלא החשבתי את הכאב שלה בשיקולי.
14:35 - 14:37

היא אמרה: "כמובן, אתה יודע, זה היה מאוד כואב עבורך.
14:37 - 14:39

אבל חשוב עלי כאחות,
14:39 - 14:41

להלביש ולהוריד תחבושות ממישהו שחיבבתי,
14:41 - 14:44

והייתי צריכה לעשות זאת שוב ושוב לאורך זמן רב.
14:44 - 14:47

יצירת סבל כה רב היא משהו שקשה גם לי."
14:47 - 14:52

והיא אמרה, אולי זה חלק מהסיבה שבגללה זה היה קשה עבורה
14:52 - 14:55

אבל זה היה יותר מעניין מזה, כי היא אמרה:
14:55 - 15:00

"אני לא חשבתי שהאינטואיציה שלך היתה נכונה.
15:00 - 15:01

אני הרגשתי שהאינטואיציה שלי נכונה."
15:01 - 15:03

אז אם תחשבו על כל האינטואיציות שיש לכם,
15:03 - 15:07

זה מאוד קשה לחשוב שהאינטואיציה שלכם שגויה.
15:07 - 15:10

והיא אמרה: "בהתחשב בעובדה שחשבתי שהאינטואיציה שלי נכונה" --
15:10 - 15:12

היא חשבה שהאינטואיציה שלה נכונה --
15:12 - 15:17

היה לה מאוד קשה לקבל את הצורך לערוך ניסוי קשה
15:17 - 15:19

שיבדוק אם היא טועה.
15:19 - 15:23

אבל למעשה, זה המצב שבו אנחנו נמצאים כל הזמן.
15:23 - 15:26

יש לנו אינטואיציות חזקות לגבי כל מיני דברים --
15:26 - 15:29

היכולות שלנו, איך שהכלכלה עובדת,
15:29 - 15:31

כמה צריך לשלם למורים בבתי הספר.
15:31 - 15:34

אבל אם לא נתחיל לבדוק את האינטואיציות האלה
15:34 - 15:36

אנחנו לא נשתפר.
15:36 - 15:38

ותחשבו כמה חיי היו יכולים להיות יותר טובים
15:38 - 15:40

אם אותן אחיות היו מוכנות לבדוק את האינטואיציות שלהן
15:40 - 15:41

ואיך הכל היה יותר טוב
15:41 - 15:46

אם רק היינו עושים יותר בדיקות שיטתיות של האינטואיציות שלנו
15:46 - 15:48

תודה רבה.

Title:: דן אריאלי על הקוד המוסרי המשובש שלנו
Speaker:: Dan Ariely
Description:: הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי חוקר את השיבושים בקוד המוסרי שלנו: הסיבות החבויות שבעטיין אנו חושבים כי זה "בסדר" לרמות או לגנוב (לפעמים). מחקרים חכמים עוזרים להדגיש את הטענה שלו, שאנחנו בלתי הגיוניים באופן צפוי מראש -- ושאנו ניתנים להשפעה בדרכים שאיננו יכולים לתפוס.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 16:03

Ran Amitay added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Revision 1

Ran Amitay

דן אריאלי על הקוד המוסרי המשובש שלנו

Revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)